בתשובה לאביב י., 25/05/05 17:48
בשם הבורים 303378
אהה, ובארור שאהבה\\התאהבות הן לאו דווקא רציונאליות, ולעיתים כלל לא. או כדברי אפלטון(ההומו שסבל בארון אבל טען שאהבת אמת יכולה להיות רק בין גברים)- האהבה היא מחלת רוח רצינית.
או כדברי יונג- ה'אהבה' היא כידוע, מושג גמיש, המגיע מן השמים לגיהינום והממזג בתוכו את הטוב והרע, את הנעלה ואת השפל.
פרויד, למשל, דיבר כל חייו על עקרון העונג והשאיפה למוות(תאנאטוס), בסוף חייו הוא גילה גם את ארוס, והדבר עורר אותו מתרדמתו.. :)
בשם הבורים 303379
הבנתי. אז כאשר אתם אומרים "תבוני" אתם מתכוונים לראציונלי/הסקה לוגית. אקרא שוב את תגובותיו של ד.ק. (משום שבהנחה שזה השימוש שנעשה במילה, אני חושש שעכשיו אני מבין אותן אפילו פחות).
בשם הבורים 303383
אני זו אני, ד.ק הוא הוא, אנחנו לא אתם.(ופה זה לא שם)\
:P
בשם הבורים 303381
לא הבנתי איך ההערה על פרויד קשורה.
בשם הבורים 303512
פליטת פה :)
בשם הבורים 303382
1. למה "בארור"?
2. אפלטון לא היה בארון, גם סוקראטס לא. בתקופתם לא היה צורך בארונות לעניין זה.
בשם הבורים 303384
באאארור.
הם אולי עשו אורגיות פרועות, אבל לא הצהירו במפורש. תחום אפור שבין הדוניזם לקבלה עצמית

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים