בתשובה למשפטן, 06/06/05 10:13
תודה על מאמר יפה. 306264
תציע לי עוד דברים אשר אמורים להיות כלולים במעמד אישי ולכן המדינה לא אמורה להתערב בהם, ואני אגיד אם אני מסכים. כעיקרון, כל דבר שהוא מעמד אישי הוא אישי ואינו עניין למדינה ומוסדותיה.

מה הבעייה שאח ואחות יקיימו חוזה בו יקנו במשותף דירה, יכניסו את משכורותיהם לחשבון משותף וישתמשו בכסף, כל אחד לפי צרכיו? מה רע שיורישו זה לזה את רכושם במקרה מוות? מה רע שירשמו שאם האחות תרצה לעבור לגור בדירה אחרת האח ייתן לאחות מאתיים זוז?
תתפלא, אבל רוב הדברים הללו קיימים גם היום במדינת ישראל ואין פוצה פה ומצפצף.
למה צריך להכניס ענייני אישות לחוזה? מה זה משנה אם מכניסים?
תודה על מאמר יפה. 306271
ואם האח והאחות מעוניינים לנהל מערכת שכמוה כנישואין ולהכניס סעיף הכולל יחסי אישות ואף מתנה את אופן חלוקת הנכסים במקרה פרידה ביחסים אלה, אתה בעד? האם ראוי למדינה להתערב במקרה כזה או לא? (בארה"ב היה לפחות מקרה אחד כזה שזכור לי מן העיתונות).
תודה על מאמר יפה. 306277
ומה לגבי חוזה בין זונה לסרסור שלה, זה יפה בעיניך?

אני הייתי מעדיף שהמדינה לא תתעסק בסעיפים של יחסי אישות בחוזים כלל. מי שרוצה ערכאה שיפוטית לעניינים מעין אלו שירשום בחוזה ערכאת בוררות שתטפל בעניין.
גילוי עריות וחוק המדינה. 306285
צריך להבחין בין חוזה כספי לבין יחסי האישות עצמם.

מדינה יכולה להכיר בהסכם למשק בית משותף בין שני בני אדם, גם אם היא מגבילה את זכותם לקיים יחסי מין זה עם זה. ניתן, כמובן, לשאול איזו זכות יש למדינה להגביל יחסי מין בהסכמה בין קרובים, לפחות בהנחה שננקטים צעדים למנוע לידת ילדים (עקב ההסתברות הגבוהה לפגיעה גנטית במצב כזה). שאלה דומה, אגב, ניתן לשאול לגבי איסורים אחרים שהמדינה מטילה, כגון יחסי מין עם בעלי חיים (במקרים שלא נגרם נזק או כאב לבעל החיים).
תודה על מאמר יפה. 306610
למיטב זכרוני, חלק מהסכם הנישואין הדתי כולל גם מחוייבות של הגבר ל''עונתה'' של האישה - כלומר ליחסי אישות. יתר על כן, אשה שלא תסכים ליחסי אישות, על פי הדת, היא מורדת וניתן לגרשה בקלות יתרה.
אז כן, בהסכם הנישואין היחיד הנהוג בישראל כיום, יחסי אישות הם חלק מהחוזה.
תודה על מאמר יפה. 306684
ראשית: הסכם הנישואין הדתי, כלומר הכתובה, רחוק מלהיות היחיד הנהוג בישראל כיום. קיימים הסכמי קדם-נישואין רבים, חלקם מופץ ע"י גופים לקידום מעמד האשה או ע"י התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, חלקם ע"י רבנים אורתודוקסים מתונים, וחלקם סתם על ידי עורכי דין המתמחים בנושא.

שנית, הכתובה היא אות מתה לכל דבר וענין, וגם בתי הדין הרבניים אינם אוכפים אותה.

שלישית, להבנתי את הצעתו של יעקב (שגם אני הצעתי דומה לה, בפורומים אחרים), ההסכם שהוא מדבר עליו הוא הסכם ממון נטו. כל הסכם אחר לא ייאכף על ידי המדינה, וממילא אין הוא רלבנטי. אם תרצה לערוך חוזה בפני כהן דת הינדי ולפיו תתחייב, כחלק מהנישואין, לרקוד בכל יום ששי פולקה על רגל אחת כשאתה לבוש מכנסיים סגולים-ורודים וחולצה ירוקה, המדינה לא תהיה מעורבת בכך.
תודה על מאמר יפה. 306800
רציתי להעיר לעניין הכתובה, שכעניין שבעובדה - הכתובה אינה כלל אות מתה, כפי שרבים סבורים בטעות משום-מה.
ר', למשל, ת"ע 2560/99 ותמ"ש 45826/97 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
תודה על מאמר יפה. 306858
עדכן אותנו בבקשה מה כתוב שם או תן לינק חינם. בתודה מראש.
תודה על מאמר יפה. 306857
שיקבעו בחוזה את בית הדין המוסמך לדון בטענות. הדברים שכתבתי נגעו ספציפית לאח ולאחות.

אגב, על פי הרשב''ם, פשט המילה עונתה הוא מקום מגורים.
תודה על מאמר יפה. 307492
זו הגדרה מעניינת של המילה ''פשט''.
תודה על מאמר יפה. 307528
הטרחת אותי בשעת לילה מאוחרת אל הספריה.

כך כותב הרשב"ם שמות כא, י:
שארה - מזונות, כמו "ואשר אכלו שאר עמי" (מיכה ג ג). כסותה - מלבושים. ועונתה - בית דירה לפי הפשט, לשון מעון, כי המ"ם של מעון כמו מ"ם של מקום ושל מלון שאינו עיקר. הרי מזון וכסות ומדור.

וראב"ע הארוך כותב:

וענתה - יש אומרים דירתה, וכמוהו לפי דעתם וענה איים (ישעיה יג כב). וענתה שמה (הושע ב יז). ולפי דעתי, כי וענה איים כמשמעו, כמו וענית ואמרת. דרך משל, כי שם כתוב ושעיר על רעהו יקרא. גם וענתה שמה , תנגו, כמו ענו לה' בתודה. ועונתה על המשכב, שהוא עת דודים, כי מלת עת בחסרון נו"ן כמו אמת, על כן נדגש תי"ו והנה עתך.

ובקצר:

ועונתה יש אומרים כי פירושו דירתה, וכמוהו "וענתה שמה". גם שניהם מגזרת מעונה (דברים לג כז), וכן וענה איים. וקדמונינו אמרו שעונתה רמז לעת השכיבה.

וחזקוני מסכים עם הרשב"ם.

אגב, רמב"ן מייחס את שארה לקרוב הבשר וכסותה לכסות מטתה. ממש הפוך מהרשב"ם.

לגבי פשט:
בגמרא, משמעות המילה פשט היא שונה לגמרי, אבל החל מימי הבינים משמעות המלה פשט היא הפירוש לפי הטקסט עצמו ללא תוספת. ומכיון שמדובר על אמה, הרי שייתכן מאוד לפרש שהכוונה היא שהוא דואג לכל צרכיה הפיסיים. ולעומת זאת, הרמב"ן טוען שעליו לשאוג לקרבת בשר ואחרת הוא לא דואג לה.
נשים ביהדות, לא מה שחשבת 307530
ואף אחד לא שואל מה בכלל הגישה הזו שהבעל צריך להתחייב לדאוג לאישה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים