בתשובה לדובי קננגיסר, 10/06/05 21:04
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 308295
תשובה לדובי.

פוליטיקה בלי פוליטיקאים היא דמוקרטיה ישירה. האזרחים עצמם מציעים הצעות, דנים, ומחליטים מה תעשה המדינה ולא בוחרים נציגים שיחליטו במקומם.
הפוליטיקה אינה מילה גסה. שותפות בעיצוב החברה היא דבר חיובי.
מה שפסול הוא המצב בו קומץ זעיר של נציגים מחליט במקום מילוני אזרחים שרק מחליטים אחת ל-‏4 שנים מי יחליט במקומם.

דובי טוען שלאזרחים לא יהיה זמן לקבל החלטות.

טיעון זה מתעלם ממספר עובדות:

1. כל מי שצפה בערוץ שידורי הכנסת (לא ממליץ) יודע שרוב היום, רוב הימים, הכנסת ריקה. ובכל זאת מתקבלות ההחלטות.

2. רוב הנושאים אינם דורשים החלטה מיידית אך יש להם משמעות עצומה לכל אזרח במדינה.
מספר דוגמאות:
-הצעה למשאל עם על ההתנתקות מעזה עלתה כשנה וחצי לפני ההחלטה של הכנסת לדחות את משאל העם. האם שנה אינה זמן סביר לכל אזרח לקבל מידע ולהחליט בעצמו מה עמדתו בקשר ליציאה מעזה?
-הרפורמה בחינוך ("דו"ח דוברת") גם היא לא החלטה דחופה.
מדוע לא ישתתפו בהחלטה על הרפורמה התלמידים? המורים? ההורים?
כנ"ל החלטה על חלוקת התקציב.

מי שתומך במשטר הנציגים בטענה של "חוסר זמן" טועה ומטעה ומנציח משברים בפוליטיקה ובחברה.
כל עוד נציגים מחליטים אין האזרחים לוקחים אחריות לתוצאות ההחלטות כיוון שאדם לוקח אחריות רק כאשר הוא עצמו החליט.
גם החלטות שדרוש לקבל בזמן קצר יכולות להתקבל על ידי האזרחים ולא על ידי נציגים.

3. לא ניתן "להלביש" דמוקרטיה ישירה על המצב כיום ולהסיק מכך לגביה.

במשטר בו כל אזרח יכול להציע, לדון ולהצביע בכל החלטה פוליטית יכולים האזרחים להקצות זמן גם לקבלת החלטות.
סדר יום אינו נתון משמיים.

נכון שהיום, במשטר נציגים בפוליטיקה וכלכלה קפיטליסטית אין להרבה אנשים פנאי לכך אולם זה נובע מאופי המשטר וישתנה עם שינוי המשטר.
גם המשטר שקיים היום הוא תוצאה של מאבקים לחופש ולשליטה.
כיום למשל החוק מעניק לאזרחים פנסיה, ביטוח בריאות ממלכתי, שעות עבודה מקוצרות לאימהות, חופשה שנתית וכדומה.
זה אינו מובן מאליו ולא היה קיים עד אחרי מלחמת העולם השניה ברוב מדינות המערב.
סביר שחברה שתתנהל בדמוקרטיה ישירה ותכיר בחשיבות של השתתפות האזרחים בקביעת החוקים והמדיניות, תאפשר גם מספיק זמן לדיון וקבלת החלטות.

4. בדמוקרטיה ישירה אין חובה להצביע בכל נושא אך מי שאינו מצביע מחליט שלא להצביע.
מי שלא מימש את זכותו להשתתף בהחלטה מסויימת לא יכול להאשים אף אחד אם אינו מרוצה מהשלכותיה. יתכן שבפעם הבא יממש את זכותו לדון ולהצביע.
כיוון שמדובר במשטר בו כל ההחלטות מוצעות ומתקבלות על ידי הציבור ולא במשאל עם חד פעמי הרי שלאורך זמן סביר שאנשים כן ישתתפו ולא יותירו את ההחלטות לאחרים.

אני מציע למגיבים לקרוא את "פוליטיקה ללא פוליטיקאים" - http://www.abolish-power.org/pwp_hebrew.html כדי להבין ראשית במה מדובר.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 308345
1. מליאת הכנסת אולי לא מלאה, אבל הוועדות כן. שם מתבצע חלק ניכר מהעבודה הפרלמנטרית.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 2 308412
זמן והחלטות
תשובה לערן.

בהודעה קודמת כתבתי כי העובדה שהכנסת ריקה רוב היום, רוב הימים תורמת להפריך את הטענה על אי יכולתם של האזרחים לקבל החלטות ישירות ללא נציגים.

ערן בילינסקי מסכים לעובדות אך טוען כי ועדות הכנסת עושות חלק גדול מ"העבודה הפרלמנטרית".

ועדות הכנסת אכן יושבות ומנסחות הצעות לחוקים ותקנות אולם הצעותיהן עוברות כמעט תמיד לאישור מליאת הכנסת.

יתרה מכך, מובן שגם בדמוקרטיה ישירה יהיה צורך בצוותים לניסוח ופירוט החוקים והתקנות. אולם בדמוקרטיה ישירה ועדות אלו יבחרו בהגרלה ולא בבחירת נציגים.
אם יש צורך במומחים שישבו בצוות מסויים יבחרו גם אלו בהגרלה בלבד מתוך מאגר של מומחים באותו תחום.
זה מבטיח חוסר הטיה ומקטין מאד אפשרות לשחיתות.
צוותים שיוקמו בהגרלה לביצוע משימה אחת יקלו על הציבור את העומס של הפרטים הטכניים אך ישמרו על העיקרון של שלטון האזרחים ולא שלטון הנציגים על האזרחים.

כאשר תקום דמוקרטיה ישירה יצטרכו האזרחים להתמודד עם בעיות רבות.
סביר שגם נושא הזמן הדרוש להחלטה יעלה לדיון.
האזרחים יציעו פתרון שיוסכם על הרוב ויוכלו לשנותו עם יתגלו בעקבותיו קשיים נוספים במימוש.
לא סביר שאנשים יוותרו על החופש שלהם ויזרקו את השיטה בשל קושי טכני כמו הקצאת זמן מתאים.

אמנון.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 308479
פוליטיקה בלי פוליטיקאים היא יציר לשוני וולגרי ופופוליסטי שמאפיין מגזר של "מפלגות אנטי-מערכתיות", שהן כל כולן רעש וצלצולים ריקים מתוכן. יש כאלה בכל מדינה, ובכל מדינה הן מקבלות בדיוק מה שמגיע להן (ראה "ישראל אחרת" בבחירות האחרונות).

בכנסת הנוכחית הוגשו נכון לעכשיו כ-‏6000 הצעות חוק. ששת-אלפים. על כל אחת מאלו צריך לקיים לפחות הצבעה אחת, ועל חלק גדול מהן שתיים או שלוש (או שאתה מציע לוותר גם על הקריאה השניה והשלישית?), כל זאת בפרק זמן של כשנתיים בלבד. בחישוב מהיר, ועם הצבעה אחת על כל הצעה, משמעות העניין היא שאזרחי המדינה ידרשו להצביע על כ-‏60 נושאים בשבוע. וזה עוד בהנחה שמספר הצעות החוק לא יזנק בצורה מטאורית כשכל דובי שמובי יוכל להציע הצעות חוק כאוות נפשו.

לציבור אכן אין זמן, ואין את הכלים כדי לקבל החלטות רלוונטיות. מרבית הצעות החוק כיום דינן נגזר ע"י ועדת השרים לחקיקה: הצעת חוק שזוכה לתמיכת הממשלה סביר שתעבור, הצעת חוק שאינה זוכה לתמיכה זו, סיכוייה פחותים. זה אולי לא נשמע לך דמוקרטי להפליא, אבל זה ריאלי.
אני אדגים לך: יום לאחר ששיטת הבחירות שלך עוברת, קבוצת הלחץ דובי שמובי מגישה שורה של הצעות חוק להחלטת הציבור, וביניהן: הכפלת התקציב לתרופות, הכפלת התקציב לחינוך, הכפלת התקציב לבתי החולים, תוספת של 20 אחוז לתקציב הבטחון, תוספת של 70 אחוז לתקציב התרבות והמדע, תוספת של 50 אחוז לתקציב התשתיות, ודובדבן: ביטול רשות השידור, כדי לממן את כל התוספות שלעיל. כל אחת מההצעות מקבלת תמיכה של 70 אחוז מהציבור. יומיים אחרי זה, המדינה קורסת כתוצאה מהגרעון.
ככה זה: בכנסת, אפשר להעמיד הצעת חוק אחת מול השניה, אפשר, בשלב הוועדה או בשלב הקריאה השניה, לתקן סעיפים. האוצר יכול להגביל הצעות חוק מסויימות שמשמעותן התקציבית חורגת מהסביר. בקרב כלל הציבור, אי אפשר. מצביעים בעד או נגד. מי המאנייק שיצביע נגד תרופות (אפילו שאין כסף)?

אתה נותן דוגמאות של נושאים שנמצאים ברומו של הדיון הציבורי. אבל רוב הצעות החוק הן קטנות יותר, לכאורה לא נוגעות לאזרח הפשוט, מנוסחות בשפה עורכדינית שאינה נהירה לכל אזרח - והן הן הבסיס של מערכת החוקים הישראלית. לא יישום דו"ח דברת ולא חוק משאל העם. חוק הפסיכולוגים תיקון מס' 4, חוק הבטחת הכנסה תיקון מס' 26, חוק עבודת נשים תיקון מס' 28 (שלושה חוקים שאושרו בקריאה שלישית לאחרונה, מתוך אתר הכנסת) - אלו החוקים שמרכיבים את עיקר ספר החוקים שלנו. הם קטנים, הם טכניים, הם משעממים, ואף אחד לא יקום מהמיטה וילך להצביע בשבילם, אלא אם יש לו עניין פרטי בקבלת הבטחת הכנסה גם עבור ילד שאינו ילדו הביולוגי, או אם יש לה ילד שנולד זה עתה ומבלה תקופה ארוכה בבית החולים. ואתה יודע איך החוקים הללו מנוסחים? אלוהים ישמור. "בפסקה (1) במקום "12 שבועות" יבוא "6 שבועות" ובמקום "ב-‏4 שבועות;" יבוא "כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד), לפי התקופה הארוכה מביניהן"." אתה הבנת את זה, ברוך? מה לא ברור פה? יאללה, להצביע!
איך בדיוק מתן זכות הצבעה לכל אזרח על נושאים כאלה יועיל במשהו למדינה? זה יהפוך את המערכת הפוליטית שלנו למערכת שהיא כל כולה האינטרסים הצרים ביותר. כל אדם יצביע רק לגבי הנושאים שאכפת לו במיוחד מהם, ותקציב המדינה יראה כמו גבינה שוויצרית - כל אחד ינגוס בו את הביס הספציפי שלו, ואף אחד לא יסתכל על התמונה הגדולה.

אה, אתה אומר - אבל המשטר כולו ישתנה! זה לא יהיה אותו הדבר! נכון, זה לא יהיה אותו הדבר. כל החוקים הקטנים והחשובים הללו יעלמו לחלוטין, ומה שיבוא במקומם הוא חוקים פופוליסטיים באמת, חוקים שישימו בכיס הקטן את השחיתות של מרכז הליכוד. כי למה לי להשיג איזה ג'ובון קטן אחרי שהתחנפתי ואיימתי חליפות על איזה שר, אם אני יכול להגיש הצעת חוק שתקסום למספיק אנשים כמותי, ואף אחד לא יטרח להתנגד לה, ומיד אני אזכה לעושר רב מטעם המדינה?

אנשים ילמדו את החוק? אנשים יטרחו לדעת על מה הם צריכים להצביע? באיטליה יש לך משאלי עם אחת לכמה שנים. משאל עם אחד מסכן על איזה נושא אידיוטי, אחת בכמה שנים. ואפילו את זה הם לא מצליחים להבין בזמן, למרות שהצדדים השונים מוציאים מליונים על הסברה ותעמולה, ביום ההצבעה, מרבית האיטלקים לא יודעים על מה הם מצביעים. במקרה הטוב, הם פשוט מחליטים להצביע לפי מה שהאפיפיור אמר, או לפי מה שהמפלגה שלהם החליטה. במקרה הרע, הם מנחשים.
אז אתה רוצה שכל החלטה קטנה בישראל תוכרע ככה? לא תודה. אין לך מושג מה קורה בכנסת, אין לך מושג איך ומה עושים חברי הכנסת, או מה כוללת העבודה שלהם. אז נוח לך לדמיין שאפשר לבזר את הסמכות הזאת לכלל הציבור, ושום דבר רע לא יקרה. בורות היא אושר, אין ספק.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים-אפשר למצוא פתרונות 308674
דובי שלום!

אתה מעלה בתגובתך טיעונים רציניים המראים כי יתכנו קשיים בניהול החברה ע"י אזרחיה. אין ספק שצורת משטר כפי שהציע אמנון היא מורכבת יותר משלטון נציגים, כפי ששלטון נציגים מורכב יותר משלטון של אדם יחיד (דיקטטורה).
ובכל זאת, אני חושבת שאפשר למצוא פתרונות יצירתיים לכל הבעיות שהעלת.

לפי החישוב שעשית, עולות היום הצעות רבות להחלטה מידי שבוע. האם באמת חברי הכנסת מצביעים בכל שבוע על כ-‏60 נושאים? אני לא בטוחה. האם אלו 60 נושאים שונים או רק 60 הצעות החלטה שאפשר לסווג אותן למספר קטן יותר של נושאים? אם התשובה השניה היא הנכונה, אזי אפשר לאסוף ביחד את כל ההצעות השייכות לאותו נושא ולעסוק בהן ביחד, כך יקטן מספר ההצעות להחלטה מידי שבוע.
כמו כן, היום כמעט כל הצעה המוצעת ע"י חבר כנסת, עולה לדיון. בדמוקרטיה ישירה יוכלו האזרחים להחליט כי הצעת החלטה עולה לדיון והצבעה רק לאחר שאחוז מסויים מכלל האזרחים תמכו בהעלתה (אחוז חסימה). וכך אולי כל דובי שמובי יוכל להעלות הצעת החלטה, אך לא כל הצעה של דובי שמובי תעבור את אחוז החסימה ותעלה לסדר היום.

נוסף על כך,לא חייבים להצביע ולהיות מעורבים בכל נושא. אדם בוחר מה מעניין אותו, וזהו גם כן סוג של החלטה. אם אני מחליטה לא להצביע על חוק הפסיכולוגים תיקון מס' 4, זוהי בחירה שלי, ואחריות שלי במקרה והתוצאה של ההחלטה לא תראה לי. מה שחשוב זה שבכל רגע נתון אני יכולה להחליט לחזור ולהיות שותפה. יכול להיות שבפעם הבאה אחליט להיות מעורבת גם בהצעות החלטה שפחות עיניינו אותי בעבר, ואז אפנה לזה זמן. כי זמן יש, אתה בוחר ומחליט איך לחלק אותו בין כל עיסוקיך.

אתה כותב שכשהכוח יעבור לידיהם של האזרחים, הם יציעו ויצביעו בעד החלטות אשר מעלות את התקציבים ומורידות את המיסים. מעניין שאתה לא היחיד שהעלה את הטיעון הזה. למעשה, כל אדם שאני מתווכחת איתו על הנושא (מכל שכבות האוכלוסיה), מעלה את הבעיה הזו, מה שמוכיח שרוב האנשים מודעים לכך שכסף לא גדל על העצים, ושאם מוסיפים תקציב פה, צריך להוריד תקציב שם, או להעלות את המיסים.
סכום הכסף הקיים באוצר המדינה יהיה ידוע לכל, מומחים שנבחרו בהגרלה יציינו את ההשלכות של החלטה להעלות תקציב בתחום מסויים, והדיונים בין האזרחים יתייחסו לכל התקציב ולכל התחומים. האם אתה מסוגל להבין ולהתייחס להשלכות של חלוקת התקציב בדרך מסויימת? אני מאמינה שאתה מסוגל. אני יודעת שאני מסוגלת. וכך גם שאר האזרחים!!!
יש תחושה מתגובתך, שאתה מזלזל באזרחים. האם זה נכון? אם כן, רצוי שתכתוב את זה קבל עם ועדה, כי רבים מן האזרחים האלה נכנסים לאתר שלך, וקוראים את מה שאתה כותב. זכותם המלאה לדעת מה אתה חושב עליהם.

התגובה הזאת הופכת להיות ארוכה מידי, ולכן אסיים כאן.
בברכה, ענת (הועד לדמוקרטיה ישירה).
פוליטיקה בלי פוליטיקאים-אפשר למצוא פתרונות 308677
"שאפשר לסווג אותן למספר קטן יותר של נושאים? אם התשובה השניה היא הנכונה, אזי אפשר לאסוף ביחד את כל ההצעות השייכות לאותו נושא"
.
מי יסווג ויאסוף אותן?

"סכום הכסף הקיים באוצר המדינה יהיה ידוע לכל"
.
גם תקציב הבטחון?
פוליטיקה בלי פוליטיקאים-אפשר למצוא פתרונות 308682
אני מזלזל ביכולתם של אזרחים עובדים ועסוקים לעסוק בנושאים המעסיקים פוליטיקאים. אני מזלזל ביכולתם ללמוד חוקים מוצעים, לבחון את ההשלכות שלהם, לבחון אלטרנטיבות, לדון בהן, ולהחליט החלטה מושכלת. אני מזלזל גם, ובעיקר, בנכונות שלהם להתעסק בבזבוז הזמן המוחלט הזה. כדאי לציין, אולי, שאני מכליל את עצמי בקבוצת ה"אזרחים עובדים ועסוקים" שלעיל.

אנשים אפילו לא טורחים ללמוד את עמדות המפלגות שלהן הם מצביעים (וכן, דב, זה היה נכון גם כאשר המפלגות ממש ביצעו את המצע שלהן). אז הם פתאום יתחילו להתעניין בנושאים הטכניים המשמימים שמועלים מדי יום בפני הכנסת? לא נראה לי.

להשאיר את החקיקה לאותם אנשים שמספיק מתעניינים בה כדי להצביע בה נשמע לי כמו מתכון לטירוף מערכות כללי. זה אומר שבדיוק הקבוצה המשלימה לאותה קבוצת האזרחים העובדים והעסוקים - היינו, קבוצת הבטלנים חסרי המעש - היא שתקבע את חוקי המדינה. הם אלו שיהיה להם זמן ללכת להחתים אנשים על הצעות חוק, הם אלו שיהיה להם זמן ללכת לחתום על הצעות חוק, והם אלו שיהיה להם זמן ללכת להצביע עבור הצעות החוק הללו. אם זה לא מעביר צמרמורת בגווך, כנראה יש בינינו פער שאינו ניתן לגישור.
ר' ערך שווארצנגר 310230
לדובי שלום,
האם אתה גם מזלזל בארנולד שווארצנגר ובג'ורג' בוש ?

אם ארנולד שווארצנגר מנהל את קליפורניה וג'ורג בוש הצעיר מנהל את ארה"ב אז כל אזרח ישראל יכול לנהל את ישראל.

שניהם ידועים כחסרי השכלה אקדמאית, וחסרי כל ידע בסוציולוגית, בכלכלה, ובפוליטיקה.

שניהם לא חכמים במיוחד.

ובכל זאת האחד מחליט את ההחלטות הקובעות את גורל קליפורניה והשני מחליט החלטות הקובעות את גורל ארה"ב - והעולם כולו.

היכולות של אזרחי ישראל אינן נופלות מהיכולות של שני אלה.

אם הם יכולים לנהל את קליפורניה, ארה"ב והעולם כולו, אין שום סיבה שאזרחי ישראל לא יוכלו לנהל את מדינת ישראל.

בד"י תהיינה הצעות החלטה רבות ושונות אך אין שום סיבה לקבוע מראש שהחלטת הרוב תהיה - בהכרח - גרועה מהחלטות הכנסת כיום.

ובאשר לאדישות הנוכחית של רוב הציבור לבעיות החברה כולה.
אדישות זו היא תוצאה ישירה של שלטון נציגים. לנציג יש הכנסה וכבוד בגלל היותו נציג ויש לו אינטרס להשאר נציג ולכן מעוניין שאלה שהוא מייצג "ישאירו לו את הסמכות להחליט במקומם".

כאשר אנשים ידרשו לייצג את עצמם ולבטל את סמכות אחרים להחליט במקומם יתנגדו לכך כל אלה שסמכותם עומדת להישלל והם יתנגדו בכל כוח ובכל אמצעי (כולל הרג בקנה מידה גדול) לביטול סמכותם.

ידרש מאבק קשה וממושך (אולי עשרות שנים) למימוש דמוקרטיה ישירה
גם אם רוב האזרחים רוצים בה. השתתפות במאבק זה היא גורם חזק ביותר אשר משנה את אופיים והתנהגותם של אלה המשתתפים בו.
כל מי שהשתתף במאבקים חברתיים יודע כי השתתפות זו משנה את אופיים והתנהגותם של אלה המשתתפים בהם. מי שיסכן את פרנסתו, או את הקאריירה שלו, או את יחסיו עם הקרובים לו, או את חייו, במאבק לדמוקרטיה ישירה (שאין לי שמץ ספק שיתרחש בעתיד הלא רחוק) לא ישאר אדיש לבעיות החברה.
עצם ההשתתפות במאבק פירושה מעורבות בחרתית.

אבל השאלה העקרית לדובי היא:
האם התנגדותך לדמוקרטיה ישירה היא עקרונית - כלומר, האם אתה מתנגד עקרונית למשטר בו לכל אזרח יש סמכות להשתתף בכל החלטה פוליטית גם אם יתברר שמשטר כזה הוא אפשרי ?

אם תשובתך חיובית מדוע אתה טורח לשכנע אחרים שד"י איננה אפשרית מבחינה טכנית?

הצהר על עמדתך העקרונית וננהל וויכוח על עקרונות.

עקיבא אור
ר' ערך שווארצנגר 310242
גורג' וו. בוש ש"ידוע כחסר השכלה אקדמית" הוא בוגר אוניברסיטת Yale.
אם כבר מתקנים 310251
גם ארנולד שווארצנגר, ש"ידוע כחסר השכלה אקדמית", הוא בוגר אוניברסיטה‏1.

1 אמנם וויסקונסין זה לא ייל, וBA של וויסקונסין זה לא MBA מהארווארד‏2, אבל גם זה השכלה אקדמית.
2 כן, לבוש יש שני תארים משתי אוניברסיטאות מליגת הקיסוס.
אם כבר מתקנים 310272
פעם ראשונה שאני רואה את הליגה האמריקאית הזאת בעברית. נשמע מדליק.
אם כבר מתקנים 310273
תודה, אבל זה תרגום די מקובל http://www.google.com/search?sourceid=mozclient&...
אם כבר מתקנים 310278
ניחא. גיליתי את בורותי בשיח הזה. אבל זה עדיין מדליק.:)
ר' ערך שווארצנגר 310322
אמנם תואר מאונ. ייל לאו מילתא זוטרתא היא, אבל מרננים בקול גדול שהבחור קיבל אותו בזכות אבות (כולל תזרים מזומנים), ולא דרך השילוב הרצוי של כישורים ועבודה קשה.
ר' ערך שווארצנגר 310325
אני שמעתי את הרינונים האלה לגבי ה MBA שלו מהרוארד, לא לגבי ייל. זה לא אומר הרבה, כי אף פעם לא מספרים לי כלום.
ר' ערך שווארצנגר 310329
לא נורא, סכס זה לא הכל בחיים ועודני כולי שלך :-] .
ר' ערך שווארצנגר 310253
ובכן, פרט לתיקונים העובדתיים שכבר קיבלת מאחרים, צריך גם תגובה עקרונית:

אם כדי להשיג דמוקרטיה ישירה יהיה צורך במהפכה עקובה מדם - תודה, אבל אני אוותר, ולא ממש אכפת לי מה היתרונות שלה. לא שאני חושב שיהיה צורך במהפכה שכזו, כי איזה פוליטיקאי בדיוק יצא למלחמה (ועם איזה צבא, בדיוק?) נגד עם שדורש דמוקרטיה ישירה? ומה בדיוק ימנע מההמונים הללו שאתה מתאר בכזו הירואיות פשוט לבחור לכנסת מפלגה שכל המצע שלה הוא "דמוקרטיה ישירה!", והם יוכלו לשנות את חוקי המדינה בלי אף טיפת דם ועם כמות מזערית בלבד של זיעה? (בכל זאת, בירושלים אין לחות. יופי של מקום).

אבל נעבור לנושא אחר שדיברת עליהם - אם טמבל כמו בוש יכול לנהל את ארה"ב, למה אני ואתה לא יכולים? נתחיל מזה שבוש לא לבד, והצעד הראשון ללהיות פוליטיקאי טוב זה להשיג לך יועצים טובים. גם לבוש וגם לשוורצנגר יש המון כאלה.
אבל חשוב מכך: אני מאמין שכמעט כל אחד יכול להיות מנהיג טוב. רק מה? הוא צריך להקדיש את מיטב זמנו לכך. לכן, כל עוד אני אדם עובד שטרוד בענייניו, לא הייתי רוצה שגורל המדינה יהיה בידי. ואני גם לא רוצה שגורל המדינה יהיה בידיהם של אנשים עסוקים אחרים, חכמים ככל שיהיו.
אבל הכי פחות אני רוצה שגורל המדינה יהיה בידי אלו שהם גם לא פוליטיקאים מקצועיים, וגם לא עסוקים מספיק כדי שהדבר ימנע מהם להתעסק בפוליטיקה כל היום. אתה יודע מי האנשים הללו יהיו? הם יהיו המובטלים, האנטי-סוציאלים, והפנאטים (ראה כמה זמן משקיעים מתנגדי ההתנתקות הקיצוניים במחאה שלהם!). לא תודה.

אז כן, אני מתנגד לדמוקרטיה ישירה מסיבות עקרוניות. אחת מהסיבות העקרוניות היא שזה בשום פנים לא יכול לעבוד.
ר' ערך שווארצנגר 310856
לדובי,

1. אם יתברר לך שד"י "יכולה לעבוד" תתמוך בה ?

2. אין צורך לפתח תסריט אימה על "מהפכה עקובה מדם".
אם תלמידי תיכון ינסו לממש ד"י בבית-ספרם הם יתקלו בהתנגדות
נמרצת מצד ההנהלה, משרד החינוך, וחלק מהמורים.
האם זה מפתיע אותך ?
האם זה מרתיע אותך ?

3. ד"י בכל תחום שהוא יכולה להתממש רק אם רוב תומך בה.
בלי תמיכת רוב לא יתכן שלטון הרוב.
תמיד יהיה מיעוט שיתנגד לד"י.
אופי ההתנגדות תלוי במיעוט לא ברוב.
המאבק בעד/נגד ההתנתקות מעזה יכול ללמד על מהות ההתנגדות
להחלטות רוב. אין שום הכרח בשפיכת דנים.

4. "מפלגה הפועלת בכנסת למימוש ד"י" סותרת את עיקרון הד"י לפיו
האזרחים עצמם - לא נציגיהם - מציעים, דנים, ומחליטים - כל
החלטה הנוגעת לחברה כולה.
מפלגה הפועלת כדי לשכנע אזרחים היא חלק מד"י.
מפלגה שמחליטה במקום האזרחים היא ההיפך מד"י.

בקשר ל"מפלגה" "פוליטיקה" "החלטה" ר' www/abolish-power.org
אני עייף מלענות אלפי פעמים לאותן שאלות לאנשים שמתעצלים
לקרוא מה שכבר עניתי לאחרים בעבר.

5. "פוליטיקה" איננה מקצוע - אלא תפקיד שכל אזרח יכול למלא.
כשם שבוש ושווארצנגר יכולים לשמוע דעות של מומחים ולבחור
באחת מהן כך יכול כל אזרח אחר לעשות. המומחים יופיעו
בטלביזיה והאזרחים יבחרו בדעה שנראת להם באמצעות sms .
זה ימזער הוצאות ושחיתות.

5. בעניין "לאזרחים אין זמן" וכו' וכו'.
ד"י פירושה שמכות לכל אזרח להציע-לדון-להחליט כל החלטה
הנוגעת לכל החברה. כלומר - רישיון להשתתף בהחלטות פוליטיות.

"רישיון" אין פירושו חובה להשתמש בו.

שום בעל רישיון נהיגה איננו חיב לנהוג כל הזמן.

האם אתה מתנגד שלכל אזרח יהיה רישיון - לא חובה - להשתתף בכל
החלטה פוליטית ?

אם תשובתך חיובית אינך דמוקרט אלא אליטיסט.

עקיבא אור
ר' ערך שווארצנגר 310872
1. כן. מצד שני, גם אם תוכיח לי שדיקטטורה יכולה לעבוד (בהתאם לקריטריונים שלי, לא של הדיקטטורים), אני אתמוך בה. שיטת משטר מבחינתי היא בדיוק זה - שיטת משטר. כלי. זה מה שיש בתוכה שחשוב לי.

2. מה הקשר? מערכת החינוך פועלת בהקשר קיים, עם חוקים ברורים וידועים. אגב, לרשימת המתנגדים נמרצות הייתי מוסיף גם את ההורים. מי שרוצה בית ספר דמוקרטי יכול ללכת, הפלא ופלא, לבית ספר דמוקרטי. בתי ספר רגילים לא משנים מדיניות על סמך מהפכות "עממיות". וטוב שכך.

3. אם הרוב היה תומך בדמוקרטיה ישירה, כבר הייתה לנו דמוקרטיה ישירה. אין.

4. נו, באמת. בדמוקרטיה שלנו יש מנגנונים לחקיקה. הם עוברים דרך הכנסת. אם מישהו רוצה לשנות את שיטת המשטר בישראל (וכבר היו דברים מעולם), הוא ינסה להבחר לכנסת, ולשנות אותה. אם לדמוקרטיה הישירה יש כזו תמיכה נרחבת, יכולים התומכים להקים מפלגה שמטרתה האחת והיחידה היא לבטל את שיטת הנציגים ולהפוך את ישראל למדינה עם משטר של דמוקרטיה ישירה. אין בכך כל סתירה לשום עקרון, אלא רק התעקשות על מהפכה. אני מכיר עוד אידיאולוגיה שחשבה ששימוש בפוליטיקה הנורמלית נוגדת את העקרונות שלה, ושצריך לעשות שינויים רק באמצעות מהפכה. אתה יודע מהי?

אני לא ראיתי איש בדיון הנוכחי ששאל אותך לגבי המושגים הללו, ובוודאי שלא ראיתי אותך עונה עליהם. אין לי כוח להכנס לאתרים סהרוריים ולחפש תשובות לשאלות שלא שאלתי. אם אתה רוצה לספר לי את דעותיך על מפלגות, פוליטיקה והחלטות, אתה מוזמן לפרט אותן כאן.

5. פוליטיקה איננה מקצוע, אבל העיסוק בפוליטיקה הוא כן. כל אדם יכול לעסוק בזה, אבל גם כל אדם יכול לבשל. עם זאת, אני מעדיף לאכול ארוחות של בשלנים מדופלמים, ולא לבחור רנדומלית אנשים ברחוב כדי שיבשלו לי ארוחה.
אבל באמת שאחרי טיעון מוחץ כמו "המומחים יופיעו בטלביזיה והאזרחים יבחרו בדעה שנראת להם באמצעות sms", אני לא חושב שיש צורך להוסיף יותר מדי.
(אגב, הערה טכנית: אתה ממש לא צריך לעשות אנטר אחרי כל כמה מילים. התוכנה של האתר יודעת לפרק את המשפטים לשורות יפה מאוד בעצמה. תודה).

6. זו בדיוק הייתה הבעיה שדיברתי עליה: אם אתה נותן לכולם סמכות להחליט החלטות, אבל לרוב האנשים היצרנים אין זמן להתעסק בדברים הללו, אתה משאיר את ההחלטות שלך בידי קבוצת מיעוט מאוד מובהקת: המובטלים, התמהונים והפנאטים. לא תודה.

אתה לא תגיד לי אם אני דמוקרט או לא, משום שהגדרותיך את הדמוקרטיה הן מעוותות וחסרות שחר, נגועות ברטוריקה פופוליסטית נטולת יסוד ובחוסר הבנה בסיסי של העולם הפוליטי. אני מניח שאני מרגיש עכשיו בערך כמו שפיזיקאי מרגיש כשהוא מנסה להתווכח עם אחד מאותם טרחנים בלתי-נלאים שזכו למאמר אודותם באייל בעבר. הידד! יש טרחנים גם בתחום מדע המדינה! אשרי!

אבל כדי שלא תרגיש רע, אני אודה בחצי מההצהרה שלך: כן, אני אליטיסט. וגם דמוקרט.
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 310885
יש לי הצעה לדמוקרטיה פרלמנטו-ישירה, שנראית אפשרית לביצוע מבחינה טכנית ודי סבירה מבחינת ההתאמה לעקרונות של שתי הגישות (ייצוגית מול השפעה אישית).

הקדמות טכניות: אני צריך מערכת מחשב אמינה עם גישה לכל אזרח, שאינה ניתנת לזיוף או התחזות. לאף אדם לא תהיה גישה לבסיס הנתונים (אפשר להצפין אותו). בנוסף לדרישות הפשוטות האלה, אני גם מניח שאזרחי המדינה מאמינים שהמחשב אכן עונה לדרישות.

הבחירות לכנסת יתקיימו כסדרן. סדרי העבודה בכנסת יהיו כמו היום, פרט לשינויים שיצויינו בהמשך.

כל אזרח יוכל להצביע (דרך המערכת הממוחשבת) בכל החלטה של הכנסת: הכנסת תפרסם את ההצעה מראש (כמו שהחוקים מונחים על שולחנם של חברי הכנסת היום), וכל הצבעה שנרשמה עד לתאריך הקובע נספרת. ברור שרוב האזרחים לא יוכלו ולא ירצו להשתתף בהצבעות, וכאן אנחנו מגיעים לאלמנט המרכזי של השיטה: תליית קרסים (hooking). בכל זמן, כל אזרח יוכל לכוון מצביע לכל אזרח אחר; מאותו רגע, כל החלטה של האזרח האחר כוללת בתוכה גם את הראשון. מר אזרח-אחר יכול בתורו לתלות קרס באזרח שלישי, וכן הלאה. המלכודת היא שרק קולות שבסופו של תהליך נתלו בחבר כנסת מכהן - נספרים. כל השאר אינם רלוונטיים להמשך התהליך‏1.

בזמן הצבעה, לכל חבר כנסת יש מספר קולות שנתלו עליו; את המספר הזה, יחד עם מספר ההצבעות הישירות, מחלקים במספר הקולות התלויים הכולל, ומכפילים במאה ועשרים. זוהי הכנסת הוירטואלית: יש בה 120 חברים רציונליים (הישג בפני עצמו) - לכל חבר כח בהתאם ליחס בין התומכים שלו לבין מספר התומכים הכללי. חבר כנסת פופולרי יכול להחזיק על גבו 4-5 חברים וירטואליים, בעוד שחבר כנסת אחר יחזיק רק 0.1, למשל.

בינתיים לא שילבנו את הכנסת הוירטואלית במערכת החקיקה. כדי להמנע מנטיה לפופוליזם, לא רצוי לתת לכנסת הוירטואלית (באמצעות נציגיה, חברי הכנסת הממשיים) לקבל החלטות. במקום זה, בכל הצבעה של הכנסת הקולות ייספרו יחד: לכל חבר כנסת יהיה הקול האחד שלו, ועוד הקול הוירטואלי (חלקו בכנסת הוירטואלית). בסך הכל יוכלו להשתתף בכל הצבעה 240 מצביעים (120 אמיתיים, 120 וירטואליים שחברי הכנסת מייצגים).
בממשלה, לכל שר יהיה קול אחד, כמו היום.

כדי לשמור על סודיות, אף אדם לא יוכל לדעת כמה אזרחים תלו בו את קרסיהם - למעט חברי הכנסת, שנתוני התמיכה בהם יהיו גלויים לציבור; אבל כאן ימסרו רק מספרים מעוגלים (באופן אקראי) לאלף הקרוב. בדומה, אופן ההצבעה של כל חבר כנסת יהיה ידוע, אבל הסיכום הכולל את הצבעת הכנסת הוירטואלית יפורסם רק אחרי עיגול לאלף הקרוב.

יתרונות: מי שהשיטה הנוכחית נראית לו, יכול להצביע כרגיל לכנסת, ואז לתלות את קולו בחבר המועדף עליו מן המפלגה שבחר (או ממפלגה אחרת). אם אותו חבר כנסת מפסיק למצוא חן בעיניו, הוא יכול להעביר את התמיכה לחבר כנסת אחר; תמיד אפשר גם להתערב באופן אישי בהצבעות חשובות.
מי שסומך יותר על מנהיג מקומי של מפלגה, או על אשתו, יכול לתת להם להחליט במקומו. מי שרוצה לשחק בדמוקרטיה ישירה, יכול להשתתף בכל ההצבעות עד שיימאס לו.

1 (הם כוללים את אלו שלא טרחו לתלות את הקרס שלהם, את אלו שתלו את הקרס במישהו שלא טרח, וכן הלאה; וגם את אזרח א' שתלה את הקרס באזרחית ב' שתלתה את הקרס בחזרה באזרח א'; ואת האזרחים שתלו את הקרסים שלהם באזרח א' או אזרחית ב' מהמקרה הקודם).
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 310887
השתגעת? מרוב קרסים שייתלו בי אני אדמם למוות לפני שאוכל להשפיע אפילו על צורת הקבורה שאני מבקש.

(ובלי צחוק זה דווקא נשמע לי רעיון לא רע בכלל. הבעיה תהיה להסביר אותו כך שאנשים יבינו, וסליחה אם זה נשמע מתנשא)
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 310888
הבעיה היא שלא יהיה כדאי לפוליטיקאים לקבל החלטות לתווך הארוך. אולי כדאי להגביל את מספר החלפות הקרסים האפשריות?
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 310892
יופי של רעיון, אבל אני חושש שהוא מסובך מדי, ויהיה בלתי אפשרי להשיג את תנאי הבסיס שקבעת בתחילת הדרך (ובצדק).
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 311435
לינצ'וקרטיה?
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 314845
''רק מספרים מעוגלים (באופן אקראי)''- את החלק הזה בהצעה אהבתי.
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 401798
כל אזרח יכול להשתתף ישירות בכל הצבעה - אהבתי. קרסים - אהבתי. אבל למה רק קרסים שניתלים על קרסים שניתלים (...) על חבר כנסת נספרים? למה שמי שתליתי עליו את הקרס יצטרך, בשביל שההצבעה שלו תניב אפקט מירבי, שלא להצביע ישירות, אלא לתלות קרס על חבר כנסת שהוא מקווה שיצביע בצורה מסויימת?

1 למיטב הבנתי, ההודעה כללה את המקרה הזה (א' תולה ב-ב', שאיננו ח"כ, ואשר מצביע ישירות - מתעלמים מקולו של א'), למרות שהערת השוליים לא.
ר' ערך שווארצנגר 311708
דובי שלום,

אתה כתבת

" פוליטיקה איננה מקצוע, אבל העיסוק בפוליטיקה הוא כן. כל אדם יכול לעסוק בזה, אבל גם כל אדם יכול לבשל. עם זאת, אני מעדיף לאכול ארוחות של בשלנים מדופלמים, ולא לבחור רנדומלית אנשים ברחוב כדי שיבשלו לי ארוחה ".

לטבחים מדופלמים יש דיפלומה, למשל cordon bleu, מדוע אין
לשום פוליטיקאי בעולם - ובהיסטוריה - דיפלומה בפוליטיקה ?

התשובה פשוטה - "פוליטיקה" היא קבלת החלטות המחיבות את כל החברה,
ואין אפשרות להתמחות בקבלת החלטות כי החלטות מבוססות על ערכים
ולא על ניסיון, ידע, או מומחיות.

הבה נסתכל בהחלטה לפנות את ההתנחלויות מרצועת עזה - ההתנתקות.
יש מומחים לביטחון (לא להחלטות) הסבורים שצריך לפנות ויש שסבורים שאסור לפנות,

אך ההחלטה באיזה אופציה לבחור אינה מבוססת על מומחיות.

אילו הייתה מבוססת על מומחיות היו כל המומחים בוחריפ באותה אופציה אך כולנו יודעים שיש מומחים (לביטחון) שתומכים בהתנתקות (גם אם הם סבורים שזה יזיק לביטחון) ויש מומחים (לביטחון) שמתנגדים להתנתקות (גם אם הם סבורים שזה יזיק לביטחון).

בבישול אפשר להתמחות - בקבלת החלטות אי אפשר להתמחות כי החלטה היא העדפה וכל העדפה מבוססת על ערך הקובע מה להעדיף ולא על התמחות בהחלטות.

כל החלטה היא העדפה ולא תיתכן התמחות בהחלטות כי אין התמחות בהעדפות.

שווארצנגר אינו מומחה להחלטות וגם בוש לא.
אבל שניהם מחליטים יום יום החלטות הקובעות גורל מיליוני אנשים.

האם זה בסדר או לא בסדר מבחינתך ?

עקיבא אור
ר' ערך שווארצנגר 311732
"אילו הייתה מבוססת על מומחיות היו כל המומחים בוחרים באותה אופציה". אתה כנראה מתמטיקאי. ממתי מוכרח להיות קונצנזוס בין מומחים?
ר' ערך שווארצנגר 311896
ממתי יש קונצנזוס בין מתמטיקאים?
ר' ערך שווארצנגר 311897
על מה אין? (פרט לשאלות לא מתמטיות כמו "מה הצבע החביב עליך")
ר' ערך שווארצנגר 311903
השאלה "מה הצבע החביב עליך?" מעוררת מחלוקת בין המתמטיקאים? אז על מי אני יכולה לסמוך בעניין זה?
ר' ערך שווארצנגר 311909
אקסיומת הבחירה. כלל ה-שלישי הנמנע". האם הושלם הסיווג של כל החבורות הפשוטות הסופיות. בעבר: מה הסכום של +1+1-1+1-1...
ר' ערך שווארצנגר 311924
1. איפה המחלוקת? אפשר לקבל ואפשר לא לקבל.
2. כמו 1, זו לא שאלה מתמטית.
3. כמובן.
4. תלוי למה הכוונה במלה "סכום". ‏1

1 אילולא דמסתפינא הייתי מברר האם מדובר בסכום-סמיילי (עם קישור מתאים) או סתם סכום...
ר' ערך שווארצנגר 311926
1. איזו מחלקות יש בעניין "השלישי הנמנע"?
2. מה זה "דמסתפינא"?
3. מהו "סכום-סמיילי"?
ר' ערך שווארצנגר 311951
1. היתה (בראשית המאה העשרים) אסכולה של מתמטיקאים ("אינטואיציוניסטים", אחד הבולטים בחבורה היה Brouwer) שהתנגדה להוכחות לא-קונסטרוקטיביות, ובפרט להוכחות בדרך השלילה.
2. (ש)חושש.
3. אין כזה דבר.
ר' ערך שווארצנגר 311981
תודה. לא ידעתי שהמחלוקתל האינטואיציוניסטית הייתה בין מתמטיקאים *ממש*. חשבתי שהתענגו עליה רק בפילוסופיה של המדע.
ר' ערך שווארצנגר 311961
אוי ואבוי, לא חשבתי שתתייחס ברצינות להודעה שלי. אני מציע שנפסיק כאן לפני שדובי יתלונן שזה מאמר שני ברצף שלו שמכניסים אליו בכוח דיוני מתמטיקה.
ר' ערך שווארצנגר 311734
כבר הסברתי לך שפוליטיקה היא לא ההחלטות, אלא התהליך של קבלת ההחלטות.

הטענה שלך כאילו אם ההחלטה הייתה מבוססת על מומחיות היו כל המומחים בוחרים באותה אופציה היא חסרת שחר. רופאים מומחים עשויים להציע דיאגנוזות שונות וטיפולים שונים לאותו מצב - האם גם כאן ההחלטה היא העדפה? האם זה אומר שרופאים אינם מומחים?

בכל מקרה, לא כל כך הבנתי איך הדיון הזה קשור לנושא השיחה. הפוליטיקה עוסקת בעמדות, וההחלטות של רוב בציבור (באמצעות משאל עם) לא תהיינה מבוססות פחות על העדפות מאשר אלו של הכנסת. רק שהציבור (שיצביע) יהיה יותר מוטה, פחות מיודע ויותר קיצוני מאשר הכנסת.

אני תוהה למה אתה כל הזמן מדבר על שוורצנגר ובוש ולא, נגיד, על שרון ופרס.
ר' ערך שווארצנגר 314810
2. יש בתי ספר דמוקרטיים. אחת הזוועות שנבראו בעולם.
(כי ילדים, חכמים ומפותחים ככל שיהיו, הם בעלי יכולות חשיבה קונקרטיות, וגזרי הדין שהם חורצים לילדים אחרים הם לא פעם אכזריים וחד ממדיים ביותר).
ר' ערך שווארצנגר 314902
למה את מתכוונת?
ר' ערך שווארצנגר 314932
אני לא בטוחה איזה חלק מהתגובה לא היה ברור, אבל אני אנסה.
בבתי ספר דמוקרטיים (לפחות זה שיצא לי להיתקל בנערים ונערות ממנו) יש "משפטי חברים", שבהם החברים קובעים את דינו של "הנאשם".
הגמישות שיש לילדים צעירים בנושא של טוב ורע, אסור ומותר, חומרת הפשע וטיעונים לחומרת הענישה, הם מוגבלים ביותר.
נסה למשל לספר לילדים את הסיפור הבא ‏1: פעם היו איש ואישה עניים שאהבו מאוד זה את זו. האישה היתה חולה מאוד והיתה צריכה תרופה. התרופה היתה יקרה והאיש לא יכול היה לקנות את התרופה לאשתו. הוא ביקש מהרוקח לתת לו הנחה אבל הרוקח לא הסכים. לכן הוא גנב את התרופה. מה העונש שמגיע לו.
לא פעם קיבלתי תשובות כמו: מוות, או מאסר עולם.
רעיונות דומים באים לידי ביטוי גם בקביעת העונש של חברים לכיתה.
1 לא אני המצאתי.
ר' ערך שווארצנגר 315107
מה בנוגע לבני 15 או 16? הם לא מסוגלים לשפוט בנוגע לטוב ורע?
ר' ערך שווארצנגר 315125
גם ילדים בני שבע מסוגלים לשפוט בין טוב ורע. הבעיה היא בצבעי הביניים (קצת טוב קצת רע).
ר' ערך שווארצנגר 315614
וואלה. זה נשמע מעניין, לחייב את הילדים לשאת באחריות על השיפוטים שלהם, ואז לתת להם לפשל. יכול להיות מעניין, לקרוא מאמר באייל על בתי-ספר דמוקרטיים...
ר' ערך שווארצנגר 315061
מה עם המוסד ליתומים של יאנוש קורצ'אק (השיפוט ע"י שווים היה מן העיקרים הבסיסיים שם)?
ר' ערך שווארצנגר 315064
יוצא מן הכלל המעיד על הכלל? התקיים לפני יותר משישים שנה והחברה האנושית והתרבות לה נחשפים הילדים בגיל צעיר השתנתה גם כן?
ר' ערך שווארצנגר 315070
אולי אפשר להגיד שהיה הבדל במצב ששרר אז ובכך שמדובר ביתומים.
אבל באופן כללי נראה לי שילדים תמיד היו מאוד אכזריים. ע''ע בעל זבוב.
ר' ערך שווארצנגר 315074
לא מכירה את ההתנהלות הספציפית שם.
רוצה לקוות שהיתה מספיק מעורבות בוגרת כדי למתן את הילדים.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 309617
הטיעונים נכונים הדוגמאות לא.
מה זה חוק פופוליסטי? ממתי במשרד האוצר יושבים אנשים שיודעים יותר טוב ממך או כל משתתף אייל אחר מה טוב לתתקציב/למדינה?
מה זה העניין הזה עם גרעון? אם מגדילים את התקציב גודלת הכלכלה ואיתה גביית המיסים (וההפך, כפי שביבי וחבריו מוכיחים, ככל שמקצצים בתקציב קטנה גביית המיסים). בקיצור סוסים רותמים לפני העגלה ותקציב מניע כלכלה - לא ההפך.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 309633
אפשר דוגמא לכך שהגדלת התקציב מגדילה את גביית המיסים? בינתיים, גביית המיסים ממשיכה לעלות (רק שהמיסים הולכים ומצומצמים, ברוך השם, אז הכנסות המדינה נשארות פחות או יותר קבועות).

אני מוכן לחתום כאן ועכשיו שאחרון מנקי המדרגות במשרד האוצר יודע יותר טוב ממני מה טוב לתקציב/למדינה. אני מוכן לנחש שלפחות עד דרג המזכיר הזוטר, הדבר נכון גם לגביך.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 310187
כמה דוגמאות: ג'.מ.קיינס - מסה על הכסף (הוצאת הארקורט וברייס), כאן תמצא כמה דוגמאות שתרצה.
דוגמא יותר קלה עבורך (אני מניחה שהספר לא ברשותך) ראה תקציב \ גביית מיסים ישראל 1993 - 1995.

אילו היית צודק לגבי מומחיותם היחסית של אנשי האוצר, לא היינו מצויים במשבר הכלכלי הארוך ביותר והעמוק ביותר בהיסטוריה של ישראל.

מעבר לאמונות, דעות קדומות והאינטואיציה, כדאי לבחון את השורה התחתונה. נסה להשוות את שנות "כצנלסון" לשנות "ביבי" ע"פ מדדי צמיחה לנפש צריכה כנ"ל ופיתוח אנושי.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 310245
"ממתי במשרד האוצר יושבים אנשים שיודעים יותר טוב ממך או כל משתתף אייל אחר מה טוב לתתקציב/למדינה?" - מאז ומתמיד, לפחות אם את מייצגת את הידע של משתתפי האייל.
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 310375
תגובה 310187
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 310551
זה בא להוכיח שאת מבינה טוב יותר מפקידי האוצר מה טוב לתקציב המדינה?
פוליטיקה בלי פוליטיקאים - זמן והחלטות 310703
זה בא להוכיח שהם לא מבינים בלי כל קשר אלי.
האם אתה צריך יותר מכשלון בכדי להבין שהם פשוט גרועים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים