בתשובה לגילית, 03/08/01 17:01
לא חזקה במשוואות 30979
שוב את מביטה רק על הצד שלך.
בעוד שאני לא אמליץ לבן שלי לעשות פרסינג ואף אומר לו כי זה כואב אני לא אמנה ממנו את ה"תענוג" הזה אם יתעקש. כמו כן כאב הפרסינג עובר אחרי יום יומיים (לא מניסיון) ואילו החום הכבד רק בסוף הקיץ.

האם תתנגדי אם הצבא יחליט כי הוא עובר לצמחוני בלבד מאותן הסיבות שציינת את?

אני לא יודע כמה ניסיון יש לך עם אוכל לא כשר, לי יש הרבה עם שנייהם ומה עלשות יש הרבה מאוד מאכלים שניתן לעשות ממיגוון מוצרים בצבא שיהיו הרבה יותר טעימים עם יהיו לא כשרים. נכון ניתן לעשות גם מאכלים כשרים טעימים אבל אני עדיין אעדיף יין ישן על יין חדש למרות שאת שנייהם אפשר לשתות, הסיבה כי הישן יותר טעים לי.

הדיון אינו דיון גסטרונומי אלא בנושא הנוחות שלך חשובה יותר מהנוחות שלי, להזכירך אני לא מאמין באל שלך ולא מקבל את זה שלא יהיה לך טוב אם לא תוכלי כשר, להפך אני בטוח כי לא יקרה שום נזק אם תוכלי חזיר או בשר וחלב ביחד וכנ"ל רוב האנשים בעולם אשר מצליחים לחיות למרות חוסר הכשרות.

את מחשיבה את הדת שלך כדבר שאין דיון בו הוא קביל על שנינו, אני מחשיב את הדת ככליפת השום ומתייחס לאי יכולת האכילה שלי לחוסר נוחות כשם שבמידה ותהי מחוייבת לאכול בשר כצימחונית כחוסר נוחות ואו לאכול כשר כדתיה כחוסר נוחות.
את מאמינה שתהיה איזו שהיא השפעה עליך במידה ותוכלי אוכל לא כשר (בנפש בבריאות או בכל דבר אחר) אני לא מאמין בכך ורק כאשר תביני ששנינו לא נמצאים באותה נקודה נוכל אולי למצוא נקודת איזון, כרגע הכל נוטה לכיוון של מה שאת רוצה ולא מה שאני מעוניין בו או צורך.

הצבא עושה חמין בשבת כייון שזה האוכל הכמעט יחיד שהוא יודע לעשות בשבת מבלי לבשל, (ואו יכול לעשות בכמויות מבלי לפגוע בשיוון בין צנחן לבין טייס, כמובן באופן יחסי)
אין לי למי לפנות כיוון שלא הטבח מחליט מה יעשה לאכול.

אמת הצבא הוא גוף ממלכתי אולם הוא דורש ממני לתת יותר מבחינת חוסר הנוחות שלי מהחייל הדתי. זה דבר שעלי לא מקובל כנראה שלך זה לא מפריע עד שאת נתקלת במצב שבו הצבא נותן לחיילת להרגיש נוח יותר (באופן בו היא יכולה להיות חיילת חי"ר) מאשר החייל הדתי (שטוען שאינו יכול להיות במצב זה חייל חי"ר)

וצר לי הצבא אינו צבא יהודי, הצבא הוא צבא מדינת ישראל ורוב החיילים בו מוגדרים יהודים מה שאינו חייב את זה שרובם לפני הצבא או תוך כדי הצבא בזמן שהם בבית אוכלים כשר.
יש בצבא רבים שאינם יהודים ונותנים כמו כל חייל אחר.
לך נותר לשמוח ולי לסבול, את לא עושה מילואים ואני כן. ופה נעוץ כל ההבדל.
הלו הלו 30983
הצבא הוא צבא מדינת ישראל
מדינת ישראל מוגדרת, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי, כמדינת היהודים.

וחוצמזה, התאפקתי התאפקתי, וכבר לא יכולה יותר.
אז התגובה הזו היא לחצי מהאנשים בערך:
א. בפסח לא אוכלים חמץ בסך הכל שבוע. לא שלושה.
ב. חילוני _יכול_ לאכול אוכל כשר. אולי יהיה לו פחות טעים, אבל זה לא בהכרח. ובלי שום קשר לדת, קשה לי להאמין שהצבא יגיש שרימפסים וכאלו כארוחות. (כסף, אתם יודעים...) הדתי/מסורתי _לא יכול_ לאכול אוכל לא כשר בי שזה יפגע לו באחד מהעקרונות הבסיסיים.
קוראים לזה התחשבות.
ג. תאמינו או לא, אבל יש הרבה אנשים שומרי כשרות, גם אם הם לא דתיים .יש הבדל גדול בין אכילת כשר לבין המחשבה שבנות צריכות/לא צריכות (מחק את המיותר) לשרת בקרבי.
הלו הלו 30986
זה בסדר יש לי שמיעה טובה.

חוץ מזה לא בריא להתאפק יותר מידי זה יוצר לחצים וכאבי בטן.

א. אני לא מדבר על שבוע אני מדבר על יום אחד, דבר שאולי לך ניראה חשוב אבל לי נראה כשטות מוחלטת אני לא יכול לאכול נורמלי במקום שבו איןם לי את האופציה ללכת לאכול במטבח שלי בלי להפריע לאנשים אחרים.
ב. לערב בשר וחלב יוצר טעמים הרבה יותר טובים מאשר להפריד ביניהם. שוב הטענה כי העקרון של הדתי חשוב יותר מהנוחות של החילוני.
מה שלא מבינים בסיפור הזה שמשום מה המבט פה הוא רק מהצד הדתי.
הצבא לא מתחשב בצורה דומה בצימחוני, מדוע?

מבחינתך הגישה של הדתי שהוא אינו יכול אכול מקובלת עליך וזוהי זכותך, אולם גישתי שבמידה והדתי יוכל אוכל לא כשר לא יקרה לו כלום, שוםמ דבר, נדה, הוא יכול ואולי אפילו יהיה לו יותר טעים.

התחשבות באה לשני הכיוונים אני מוכן לשמוע איפה ההתחשבות של הדתי בי?

אגב אני באופן אישי לא אוהב שרימפס (לא טעים לי, ושאר מאכלי ים) מבלי קשר כל שהו לדת.

בואי ניכך דוגמה אחרת, אני כרגע יצרתי דת, בדת שלי אסור לאכול בין השעות 12:00 בצוהריים לבין 21:00 מאכלים שמכילים פחממות, ואילו בין השאות 17:00 ל24:00 אסור לאכול חלבונים. אכשיו מבחינת הדת שלי והערכים שלי אני עלול להפגע קשה מאוד בגלל שאני אוכל את מה שציינתי שאסור לי לאכול.
האם מעכשיו הצבא יתחשב בי. ובשאר האנשים שמאמינים באמונתי?

אני מרגיש כמו תקליט, המבט שלך הוא רק מהצד הדתי ואין לך בעיה אם הפרעה לנוחות שלי, כי היא לא בה ולא יעבור. ואילו הנוחות של הדתי מבחינתך היא כן בה ולא יעבור.
מה עושה את הנוחות שלו יותר חשובה מהנוחות שלי? (האמונה שלו? ,צר לי כל עוד אני לא מאמין זה לא תופס)

ג.
מצא את ההבדלים.
הדתיים מסרבים לאכול לא כשר - הדתיים מסרבים לשרת עם נשים.

החילוני לא מסרב לאכול כשר ולא מסרב לאכול לא כשר, החילוני לא מסרב לשרת או לא לשרת עם נשים.

אני מאין שיש הרבה אנשים שנוח להם לחשוב שהרבה לא אוכלים לא כשר, צר לי להפריח את זה אבל יש רבים שאוכלים לא כשר, גם אם יש רבים שכן אוכלים כשר, זה לא פוסל את זה.

הנוחות של מי יותר חשובה של אילו שאוכלים או של אילו שלא אוכלים זו הנקודה.
הלו הלו 31877
א. בצבא בדרך כלל סגר החמץ של הפסח אורך עשרה ימים עד שבועיים (תלוי אם נכנסת איזו שבת באמצע ההכנות). חוץ מזה עוצרים משלוחי חבילות מהבית וישנם אנשים שהחבילות הללו הם האוכל שלהם.
ב. רוב האנשים יכולים לאכול אוכל שמכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל וסוכר לבן. טיבעוני לא יכול לאכול אוכל כזה בלי שזה יפגע באחד מהעקרונות הבסיסיים שלו. אז מה?
האם צהל יוצא מגידרו כדי לספק לטבעונים מזון שעומד בתנאי ה"הכשר" שלהם?
בפירוש כן 31880
תבדוק.
לא שההשוואה במקומה- על הטיבעוני אין איסור ''בל יראה ובל ימצא'' והוא יכול למצוא תחלופות בתוך התפריט הצבאי כפי שאתה מכיר אותו.
בפירוש כן 31886
גם על החילוני אין איסור כזה
נ-כון 31970
ולכן אין הבדל בין טבעוני לחילוני. על הדתי יש איסור, ולפי חוקי מדינת ישראל מסורתה וערכיה אתה מחוייב לאפשר לו לשרת את המדינה מבלי לפגוע בערכים קודמים.
בפירוש כן 31997
בפירוש לא. צה''ל מספק לטבעונים תקציב (מצומצם) שאמור לאפשר להם לקנות לעצמם אוכל שיוכלו להביא איתם לבסיס.
בפירוש כן 32001
את טוענת שהצמחונים הטבעונים לא מתנגדים להריגת חיות ככלל אלא רק נמנעים מאכילת החיות בעצמם. זה לא נכון.
האידאל של הצמחוני הוא שלא ירצחו חיות כלל ההבדל בין צמחוני לדתי הוא שצמחונים לרוב לא כופים את דעותיהם על אילו שאינם מסכימים איתם ודתיים כן.
כיפאק לצמחונים 32057
כשהם יקימו את ''מדינת הצמחונים'' ואני אגור שם, אני אקבל באהבה ובשמחה את דעותיהם וכפייתם.
כיפאק לצמחונים 32498
במקרה קראתי עכשיו את ההתכתבות ורציתי להגיב.
אני אישית מקבל את העובדה שיש בצבא אוכל כשר - הצבא חייב להתחשב בחלק מכריע של החיילים להם נושא הכשרות משמעותי. בתור טבעוני, ומתוך הכרה בכך שאין רבים כמוני, אני לא מצפה שהצבא ידאג לי למטבח משלי. עם זאת, האוכל שטבעוני יכול לאכול במטבח צה"לי הוא מאוד חדגוני ולא מספק, והתשלום שהצבא נותן כדי לכפר על כך הוא ממש מעליב (260 ש"ח לחודש לידיעתך).
אם מישהו מצפה שחייל טבעוני יוכל להסתדר בבסיס סגור לדוגמה, לאורך זמן הוא טועה. כמה ימים אפשר להסתדר אולי, שירות שלם - אני לא רואה כיצד. ליתר דיוק אני רואה כיצד - אבל אני בתור אדם שמעדיף לא לאכול כל יום לחם עם מרגרינה, לא הייתי מוכן.
בהתאם לזאת, ייתכן בהחלט שהצבא לא צריך להמנע מכשרות, אבל ניתן לפחות לספק לחיילים, שעל חלק גדול מהם הכשרות היא כפויה מגוון אוכל נורמלי יותר.
ניתן לעשות זאת דרך אגב גם בלי כשר לכשרות - האוכל הצבאי הוא פשוט גועל נפש בכל קנה מידה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים