בתשובה לטל כהן, 25/06/05 13:48
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 311632
הבעיה האינהרנטית בשיטות הללו: הצבעה על בסיס אישי והגדלת התדירות של הבחירות לכנסת (במנגנון כזה או אחר) כולם מחמירים את בעיית הפופוליזם.

והנה הצעה שלי:
נפצל את הכנסת לשני בתים: בית לנושאי חוץ (מדיניות חוץ, בטחון) ובית לנושאי פנים (כלכלה, חברה, חינוך, בריאות וכו'). בהצבעות שהן בנושאי חוץ ‏1, לח"כים של בית הפנים יש משקל נמוך הרבה יותר (נניח, 1/3, אבל עדיין לא אפס כי יש כמובן תלות הדדית בין הנושאים). ולהפך.
המצביעים בוחרים בשני פתקים - מפלגה אחת לכל בית. מה הרווחנו? מצד אחד, המצביע יכול (ונאלץ!) לבחור אידואולגית פנים ואידאולוגיית חוץ, במקום לבחור רק אחת מהן ולסמוך בעיניים עצומות על המפלגה שלו בכנסת לגבי השניה.
כך למשל, בהצבעות מדיניות יהיה צריך להשיג קואליציה של מפלגות בנושא חוץ, ולא ניתן יהיה להסתמך על "שוחד פוליטי" למפלגות כמו ש"ס. ובהצבעות כלכליות, ביבי לא יוכל לבנות על הקולות שהגיעו לליכוד מטעמי א"י השלמה. במילים אחרות, הקואליציות שיוקמו יהיו על בסיס יותר ענייני (אידאולוגי) ופחות פוליטי (במובן של סחר-מכר).
החיסרון - רה"מ יצטרך להקים שתי קואליציות, במקום אחת - מלאכה שיכולה להתברר כמורכבת.

1 מי שיחליט על מה זה שייך לנושאי חוץ זה נניח ועדה מיוחדת של הכנסת.
דמוקרטיה פרלמנטו-ישירה 401799
בעיה - לאנשי הבית לנושאי חוץ יש גם דיעות ואינטרסים בנושאי פנים, ולהפך, וחברי שני הבתים מסוגלים לתאם עמדות עם חברים להשקפתם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים