בתשובה לשוקי שמאל, 29/06/05 18:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, אבל מה בעובדה שחבורת נערים בני 19 עושה מסיבה (שלא בזמן פעילות צבאית!) ושותה אלכוהול אחרי שנה קשה במיוחד, מעיד על חוסר משמעת? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תראי, במסיבה היחידה שהשתתפתי בה בזמן שרותי, איזה רב סרן הקריא לנו שיר של אלתרמן והגישו לנו רבע עוף עם צ'יפס, כך שאני בודאי תרח זקן שעדיף שלא ינסה לשפוט את הסטנדרטים של נוער הזהב בימינו. ולכן בכל הזהירות הראוייה: מה ... , מעיד על חוסר משמעת? א. העובדה שחיילים נושאי נשק השתכרו עד כדי כך שאחד מהם מת. ב. העובדה שחיילים במסגרת צבאית שכבו שיכורים מתחת לשולחנות, כך שרק בבוקר הבחינו שאחד מהם מת. ג. העובדה שהם מתנהגים בצורה כזו בנכחות הקצינים הממונים עליהם (ובהשתתפותם?) השנה הקשה שעברו אינה קשורה לעניין זה מלבד בכך שבשנה הקשה הזו יצרו חבורת בארים ולא יחידה צבאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיילים היו "במסגרת צבאית"? תקנו אותי אם אני טועה, אבל חשבתי שזו היתה חגיגה פרטית של הצוות שנערכה ביער בן-שמן. בכל מקרה, אתה כנראה לא מכיר את המסיבות של לקראת סיום קורס טייס. שמעתי שזו מסורת שם שכל פרח חייב להשתכר. אני לא מופתע. פעילות לוחצת ואינטנסיבית כמו קורס לוחמים צבאי, או אימוני קבוצת ספורט, בדרך כלל מלווה במסורת של פעילות להתפרקות מהלחץ, שגובה לעתים רחוקות גם חיים. כנראה שזה מחיר היותנו אנושיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שהנתונים שציינת שם פשוט לא נכונים. ערן כבר ציין את זה, אבל זה מעצבן אותי אז אני מרגישה צורך לצייץ גם: א. הם לא נשאו נשק, הם היו בחופשה. (לא מכירה את הפרטים, אבל מהכרותי עם המערכת, סביר להניח שעם תום המסלול הם קיבלו רגילה, מה שמאפשר להם להתגבר על ההאנגאובר במשך שבוע שלם. די והותר, לטעמי) ב. זו לא הייתה מסגרת צבאית. כאמור, חופשה, באמצע יער. אפילו לא בבסיס. לא יודעת מתי בפעם האחרונה יצא לך להיות במסיבת-אלכוהול, אבל בפעם האחרונה שאני הייתי באחת כזו1 אנשים היו מרוחים בכל מיני מקומות, לרוב ישנים. ככה שאני מניחה שאם מישהו מהם היה רק נראה ישן, לא הייתי חושבת שקרה משהו חמור יותר. ג.שוב, בלי להכיר את הנפשות הפועלות, סביר להניח שהמפקדים שהיו במקום היו שם על תקן מבלים במסיבה. כלומר, לא בתפקיד. לצורך העניין, חלוץ החליט ש"מפקד הוא מפקד בכל מקום" ולכן פעל כפי שפעל. אני מניחה שאני מסכימה איתו ברמה מסויימת, אבל לומר "איך הם העזו להשתכר לפני המפקדים שלהם" זה קצת לא להבין מה קורה במקומות כאלו. אחת המטרות של מסיבה כזו היא בדיוק שבירת דיסטנס. לבלות עם המפקד שלך, שהיה הדמות הכי נערצת וסמכותית במשך שנה, ולגלות שגם הוא (ההלם!) בנאדם שרוקד קצת מצחיק. זו טרגדיה. אין ספק שנער בן 19 שלא מתעורר בבוקר, זו טרגדיה. אבל מכאן ועד לטענה שמדובר בנוער חסר גבולות, נו באמת. אחרי שנה של מסלול מחכות להם עוד שנתיים של גבולות ללא הרף. בשבת שלהם בבית, מותר להם לשתות. הם בגיל החוקי. 1ונאלצתי לנקות את הקיא של החברים הכי טובים שלי. תזכורת לעצמי - רצוי בפעם הבאה להשתכר גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם זה לא במסגרת צבאית, לא מדים, לא נשק, בחופשה והמפקד היה שם בכלל באופן פרטי כדי להיות "אחד מן החברה", אז מה זה בכלל עניינו של הרמטכ"ל? ב. נראה שהרמטכ"ל חושב כמוני שההבדל בן בחור השותה בפאב כוס יין או פחית בירה לבין פרחח המשתכר עד אובדן חושים קשור איכשהו להבדל בין חייל מקצועי וממושמע השולט על עצמו לבין חייל בלתי מרוסן וחסר אחריות אשר נוטה לאיבוד שליטה ולגרימת נזק כללי בכלל. ג. ושוב תחת האזהרה של פער הדורות וזה לא מענייני כולי, שתי שאלות לי אלייך: 1. את לא חושבת שחבורה שדרך הבילוי הראשית או המועדפת שלה היא שתייה לשכרה, היא קצת מוגבלת? 2. את לא חושבת שזה שירות קצת מרחיק לכת, בגילך הצעיר לנקות קיא של אנשים אחרים? האם חבר הכי טוב שמקיא לידך או עליך איננו בדיוק חבר טוב מן המשובחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. (על פי התפישה הצבאית המבחילה) חייל בחופשה הוא עדיין רכוש הצבא. ב. מה ההבדל בדיוק? כתוב להם על המצח? קצת מזכיר לי את ההבחנה של אדם סמית בן "פועל המפעל המקצועי והחרוץ" ל"פועל החווה העצל והנרפה", וחסר משמעות באותה מידה. ואם כבר, אז למה מענישים דוקא את המפקד הממושמע השולט על עצמו במקום החייל הבלתי מרוסן וחסר אחריות אשר נוטה לאיבוד שליטה וגרימת נזק כללי בכלל? ג. אני לא מבין גדול בדרכי הבילוי של עלמות עפרוניות, אבל נענשתי בזכרון משובח שגם בגילי המתקדם לא מוכן לפנות מקום לנוסטלגיה דביקה. אז ככה: 1. כשאני הייתי חייל (בתל אביב עוד היה אז חול ומיפו ראו את הים), יצאנו הביתה פעם בשלושה שבועות. 2. הבילוי הכי מועדף היה לתפוס זיון איכותי בפאב של הקיבוץ, רצוי מתנדבת. 3. כל מי שלא הצליח (שזה היה כולם, פחות או יותר), פשוט רקד ושתה. 4. הרוב השתכרו. 5. חלק גם הקיאו. 6. העיקר לא לחשוב על הסיוט שמחכה לך ביום ראשון. 7. ועוד לא דיברתי על סמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תגובה 89602 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חיילים, גם בחופשה, הם חיילים. ולכן אם מישהו בזמן חופשת השחרור שלו יהרג בתאונת דרכים, הוא יוכר כחלל צה"ל בדיוק כמו מי שנפל בקרב. ב. נראה לי שהרמטכ"ל, ובחיי שלא שאלתי אותו, לא חושב שמדובר בחבורת פרחחים המשתכרים עד אובדן חושים. חיל בלתי מרוסן הוא חייל שמעשן גראס בעמדת שמירה. חייל שלוקח האמר לטיול בשביל לבקר את סבתא שגרה עשר דקות ליד הבסיס, חייל שלא מוכן לקבל הוראות מהמפקדים שלו, שנמשיך? יותר מזה, ספיציפית חבורת הנערים הזו, הוכיחה טוב מאד שהיא מסוגלת להיות מקצועית וממושמעת כשהדבר נדרש ממנה. עובדה - הם הצליחו לעבור מסלול נוקשה וקשה, ולסיים אותו. אז מבחינה פורמלית הם חיילים, אבל אם מסתכלים על המקרה עצמו, קשה לי לראות הבדל מהותי בינהם לבין אזרחים שסתם יוצאים למסיבה. ג. אני אזכיר שוב, כי איכשהו נדמה לי שהדבר נשכח - זה לגיטימי לשתות. זה בסדר וזה חוקי. אתה יודע מה? זו אפילו דרך בילוי מקובלת בקרב אנשים בגיל הזה בכל העולם, ככה שזה אפילו לא אנחנו שגרועים במיוחד. (אין שום בעיה, אתה מוזמן להעיר, אני הרי זו שהעליתי את הנושא, זו לא חטטנות.) 1.לא מכירה אותם ולא יודעת אם שתייה לשכרה היא דרך הבילוי העיקרית או המשנית המועדפת עליהם. בהתחשב בעובדה שבשנתיים הקרובות הם ימלאו את הזמן שלהם בעיקר במילוי הוראות של אנשים אחרים, מתן הוראות לאנשים אחרים ובאופן כללי, פעולה בתוך גבולות, נראה לי הגיוני למדי שהם ירצו לפרוץ כמה ביומיים וחצי הפנויים שיש להם. אבל למה ללכת כל כך רחוק? לפני תקופת המבחנים הנוכחית, זו שלא ממש באה עלי לטובה, יצאנו כולנו למסיבת טרום-ייאוש, ו, תחזיק חזק, שתינו אלכוהול. אפילו לקחנו מונית במיוחד כדי שאף אחד לא יצטרך להתקע בתור "ההוא שלא שותה". אז אף אחד לא השתכר עד כדי הקאה, (בכל זאת, אנחנו כבר לא בני 19, קצת מכירים טוב יותר את יכולת הספיגה שלנו, ואלכוהול במועדונים יקר בטירוף, אפילו אם שתית קודם בבית) אבל בהחלט רץ שם יותר משוט אחד של וודקה. כי ככה זה - לפעמים כשלחוץ ואתה צריך לעבוד קשה, אתה רוצה לפני זה להתפרק. איפה זה לא לגיטימי? 2. חבר שמקיא עלי בכוונה הוא באמת לא משהו. חבר שמקיא (על הרצפה) כי הוא שיכור ולא הספיק להגיע לשירותים, הוא לא פחות חבר. נראה לי שאם הייתי פותחת כאן בוידוי מרגש על היום שבו הייתי מנקה את הקיא של חברתי-החולה ומנגבת לה את היישבן, היית מריע ומוחא לי כפיים על היותי חברה נאמנה. הקיא לא פחות מגעיל כשהוא מעורבב באלכוהול. סתם יותר דליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מישהו* ביקש ממני לתקן/להבהיר את הפרטים הבאים: א. לפי מה שנכתב בהארץ, הצבא סייע למסיבה הזאת באופן לוגיסטי, שזה אומר כנראה, בשפה יפה, שהוא שילם עליה, או לפחות על חלקה. ומכאן, יש בהחלט אחריות על הדרג הפיקודי שאישר את הסיוע הזה.1 ב. המסלול שם נמשך שנה וחצי. ג. הוא לא היה בן 19. ד. המסיבה לא נערכה ביער בן שמן. 1 תיקנתי בשמו, אבל אם אני לא טועה, הכוונה ב"סיוע לוגיסטי" הוא יותר בהסעות/ארגזים/כאלה, ולא סיוע כספי. אבל בכל אופן, אף אחד מהתיקונים לא באמת משנה את הטענות שלי, ככה שרק ניסיתי להביא גאולה לעולם. (אבל הוא ביקש ללא קרדיט. ככה זה, בחורים צנועים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי במסיבה עצמה, אך אני מכיר חבר'ה שסיימו את המסלול המדובר בעבר. לפי דבריהם, סיועו הלוגיסטי של צה''ל למסיבות הללו מסתכם בהבאת גנרטור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |