עזאזל הוא שד 313008
המלים "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" נשמעו לי כאילו מדובר כאן על שני אלוהימים, יהוה, ועזאזל- שהוא אולי כוח אפל כלשהו. גיגול מהיר גילה לי שאכן יש פירוש כזה, שעזאזל הוא אל אחר, או שד מדברי-http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/abi.html

ואגב, אם קוראים בתשומת לב את הפרק (ויקרא ט"ז) רואים שהשעיר לעזאזל דווקא בר מזל יחסית לשעיר שמוקרב לה'. כי את השעיר לה' שוחטים בו במקום, ואילו את השעיר לעזאזל משלחים בעצם לחופשי. [למדבר אומנם, אבל עזים די טובות בהשרדות, ושעיר חכם יכול להתעלם מהיחס המעליב של העם הנוירוטי ההוא, ולשרוד במדבר בכיף.]
עזאזל הוא שד 313305
לא ממש מדובר בגורל טוב כי השעיר שהולך למדבר מגיע עד קיצו של צוק ומשם מושלך למטה עד שכל אבריו מתפרקים (כמו שמתארת את זה הגמרא).
מעניין אגב שזה לא עלה עדיין אבל בעצם השעיר שהולך לעזאזל ביום כיפור (וזה מקור המנהג ביהדות) נחשב לקורבן לשטן - כך לפחות טוען אבן עזרא במקום.
עזאזל הוא שד 313536
זה בהחלט עלה במאמר, בהתייחסותי לאתר שלהלן:
על הכוכב המחומש ההפוך ששני קצותיו העליונים מסמלים את קרני העז/תיש של השטן.
עזאזל הוא שד 313605
כאמור, כך היה בימי בית שני, ועל כך מתבססים גם הפרשנים המאוחרים. פחות ברור מה היה בדיוק אופי הטקס בימי בית ראשון. קבצי החוקים של ספר ''ויקרא'' משקפים בערך ככל הנראה את חוקי בית המקדש של סוף בית ראשון.
עזאזל הוא שד 314268
לדעתי, הפולחנים שהתבצעו בתקופת בית ראשון בתחילתה, אם באמת נבנה במאה העשירית בערך, היו בעיקרם וברובם פולחנים פגאניים עם עבודת עשתורת ובעל, ורעיון השעיר לעזאזל (המופיע לפי פרייזר כפגאני גמור) היה בוודאי חלק מאותם פולחנים.
עזאזל הוא שד 384769
אל תשכח שגם את דרדורו של השעיר לתהום ניתן לייצג כעבודה לאל הרע. וכראיה: "בראשית ברא אלוהים.... והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני ת-ה-ו-ם..."
ובמקביל:"...ורוח אלוהים מרחפת על פני המים..."

אכן ישות רעה המקבילה לאל הטוב. המקרא לא חיכה עד ספר איוב כדי להזכיר את מר שטן. הוא מוזכר בעקיפין כבר בבריאת העולם ובפרשת השעיר לעזאזל..

השאלה המתבקשת היא האם משה אכן האמין בקיום אל רע?
עזאזל הוא שד 384954
כפי שאני רואה את הבעיה בכל הדיונים האלה היא שהם הולכים קדימה, לזמנים מאוחרים יותר מהכתוב, ולפרשנויות מאוחרות יותר, בעוד שאני הולכת אחורה, לזמנים קדומים יותר ולהתבססות הכתוב על מנהגים קדומים שאינם נזכרים בתורה, אבל ידועים ממחקרים חיצוניים. הדת הקלאסית המחלקת את היישות האלוהית לטוב ורע היא הפרסית, שהתבססה על חלוקה בין הורמיז, יסוד האור והטוב, ואחרימון, יסוד החושך והרע. אין לי כמעט ספק שההקבלה אלוהים/עזאזל, או שטן, מתבססת על השיטה הפרסית הזאת, שתקופתה מקבילה בערך לזו של התקופה המאוחרת של בית ראשון. בכל אופן, המנהג הוא פגאני בבסיסו, והרעיון שהבהמה המושלכת לתהום לוקחת על עצמה את החטאים והעונשים של כל העם נזכר בספרו של פרייזר "ענף הזהב" כרעיון קדום מאוד, ובמקור אין לו שום קשר ליהדות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים