בתשובה לדניאל קלטי, 03/08/01 23:00
לא משנה 31640
דווקא ההכשר המקובל, זה של הרבנות הראשית, נגוע מבחינתי בעירוב מוסדות המדינה בענייני דת וקולינריה. הבד''צים למיניהם וההכשר של ועד שומרי המסורת הם האלטרנטיבה הנכונה יותר. הבעיה היא שלרוב הם יבואו רק בנוסף על הכשר של הרבנות הראשית.
בכל אופן אני נוהג לקנות מה שטעים לי. לרוב זה יהיה עם הכשר של הרבנות הראשית (זה מה שיש בסופר). מבחינה עקרונית אני מעדיף מוצרים ללא הכשרים נוספים אבל אני לא יוצא מגדרי לחפש אלטרנטיבות.
כן משנה 31641
הסבר בבקשה מדוע חותמת כשרות של הרבנות הראשית גרועה בעיניך מחותמת כשרות של ''בד''צ אגודת ישראל'' למשל.
כן משנה 31642
אני לא רואה בעיה בכך שקבוצת אנשים שרוצה להגביל את עצמה למוצרים שעומדים בסטנדרטים מסוימים מקימה גוף מפקח ומציעה ליצרנים ללא כפיה להכפיף את עצמם למנגנון הפיקוח הזה.
יצרן שבוחר לקבל פיקוח של בדץ זה או אחר עושה זאת מבחירתו החופשית מתוך שיקול כלכלי ומתוך רצון להיחשף לשוק מסוים.
מוסדות פיקוח הכשרות של הרבנות לעומת זאת הם בדיוק ההפך. מדובר במנגנון דתי של המדינה (אני דוגל בהפרדת הדת מהמדינה), רוב סיפורי האימה ששמעתי (עובדים שפוטרו בגלל שהם התחצפו למשגיח ודברים כאלו) קשורים למשגיחי הכשרות של הרבנות הראשית ולא למשגיחי בד''צים.
המצב האידיאלי כפי שאני רואה אותו הוא שמוסד הכשרות הממשלתי יבוטל ומי שיחליף אותו יהיו גופים פרטיים, בדצ''ים, ועד שומרי המסורת ואגודת הצמחונים והטבעונים.
היצרנים יגלגלו את הוצאות ההכשר על המוצר (כיום הרבנות ממומנת בין היתר מתקציב המדינה) וכוחות השוק יקבעו ליצרן איזה הכשר כדאי לו לקבל אם בכלל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים