בתשובה ליעקב, 13/07/05 18:38
שכר מינימום כחסם 316563
--- בלי קשר לעמדות ---

בכל תגובה אתה שולף טיעון אחר: פעם טיעון כלכלי (הקצבאות הופכות אנשים לבטלנים), פעם טיעון מוסרי (מס זו גניבה) ופעם טיעון הלכתי (אסור מדין תורה לתת קצבאות). בוודאי יש עוד טיעונים רבים.

המצב שנוצר הוא שאי אפשר לענות לך, כי התגובה שלך תהיה בשדה אחר. כפי שציינתי כבר, אני תומך בבחינת טיעון אחד בכל פעם.

ובכן, בוא נלך לפי הסדר, וננסה, בשלב ראשון, להשאר בשדה הכלכלי בלבד.

--- החל מכאן, עמדות גמישות וניתנות לשינוי ---

האם אתה בטוח שבהעדר קצבאות, *כל* אדם בישראל ימצא עבודה, שמתאימה ליכולותיו ומעניקה לו שכר מספיק?
שכר מינימום כחסם 316570
סליחה על הקפיצה בין מישורים. אני הרגשתי מובל, אבל בכל מקרה מתנצל.

אני לא חושב שיש אדם אחד בישראל שמקבל שכר מספיק. אני למשל לא מקבל מספיק, בעיקר כי אני מתעסק באייל במקום לעבוד.

אפרש את שאלתך כך:

האם אנשים יוכלו למצוא עבודה שתאפשר להם שכר מינימלי לקיום?

תשובתי היא שכן בתנאי שהם מסוגלים לעבוד ומוכנים לעבוד קשה. אנשים יוכלו למצוא עבודה עם שכר מספיק לקיום, בגלל שהם זכאים לצדקה לקיום גם אם הם מסרבים לעבוד, לכן לא יהיה ניתן להכריח אנשים לעבוד ברמה מתחת לנדרש לקיום מינימלי.

האם יהיה מספיק עבודה לכל אלו שמסוגלים לעבוד ומעוניינים לעבוד?

כן. העולם בנוי על סחר, ואלו שיש להם כסף מעוניינים לקנות בו דברים, לכן תמיד יהיה אפשר למכור להם עבודה.
אנו גם רואים במו עינינו שיש עבודה ורק אנשים לא מעוניינים בה כי היא קשה מדי ואינה משתלמת כמו קצבאות.
שכר מינימום כחסם 316614
זו לא הייתה האשמה. זה סתם היה פתיח כדי להסביר מה הציפיות שלי מהשיחה בינינו, ומה לעזאזל אני רוצה ‏1.

אכן, שכר "מספיק" הוא שכר שמספיק לצרכים בסיסיים.

"בתנאי שהם מסוגלים לעבוד" - ומה עם אלה שלא? הם צריכים לסמוך על השכנים שלהם, במקום על פתרון כללי?

"אלו שיש להם כסף מעוניינים לקנות בו דברים" - עד בלי די? זו נשמעת טענה קצת מוגזמת. גם ביל גייטס לא מבזבז את כל הכסף שלו. יש חסם עליון ליכולת הצריכה של יחיד, בלי תלות בכמות הכסף שיש לו ‏2.

"אנו גם רואים במו עינינו שיש עבודה" - במדינת ישראל יש יותר עבודה מעובדים. המצב פה לא אידיאלי. אבל השינוי שאתה מציע די קיצוני. השאלה היא האם *לכולם* תהיה עבודה, וזה כבר לא כל כך בטוח.

1 בני משפחתי וחברי עובדים כבר שנים כדי למצוא תשובה לשאלה הזאת.
2 אגב, עלה במוחי ניסוי מחשבתי מעניין: כמות הצריכה תעלה אם יגדל מספר האנשים שיהיה בידיהם מספיק כסף כדי לצרוך כל מה שהם צריכים. אז אולי צריך לעשות "ריסט" למשק, לחלק את כל הכסף שווה בשווה, ולתת לקפיטליזם הטהור לפעול?
שכר מינימום כחסם 316650
כסף שיושב מתחת לבלטות אכן לא קונה כלום, אולם הכסף הזה הוא זניח. הכסף של ביל גייטס קונה בתי"ס ותרומות לאוניברסיטאות אבל בעיקר מושקע ומייצר עוד הון. כלומר הוא קונה.
כך שאין הבדל בין מה שביל גייטס קונה לבין מה שהמדינה קונה לבין מה שאני קונה. הכל אותו כסף שמתגלגל.

אני מוכן לסיוע לקבוצה קטנה של נזקקים באמת ללא כל ספק. כל השאר, צריך לתת לשוק החופשי לפעול את פעולתו. ואם אתה מפחד אפשר לעשות את זה בהדרגה, להוריד את הקצבאות ב 15% כל שנה.
שכר מינימום כחסם 316857
"הכסף של ביל גייטס קונה בתי"ס ותרומות לאוניברסיטאות" - אתה כל הזמן מניח שכולם יתרמו את כספם. גם לי יש המון אמונה בטבע האדם, אבל לא עד כדי כך שאני אבנה גישה כלכלית שלמה על ההנחה הזאת. לכולם צריך להיות כסף מינימלי בלי תלות בטוב ליבם של שכניהם.

"בעיקר מושקע ומייצר עוד הון" - אך עדיין לא שכנעת אותי שתהיה *לכולם* עבודה. נכון, יהיו הרבה מקומות עבודה, אבל לא בהכרח לכולם. מספיק אדם אחד שימות ברעב כדי לפסול את הגישה שלך. זאת מכיוון שעל פי הגישה שלך המדינה היא גוף נטול כסף. אם ההצלחה של המערכת לא מגיעה אל אדם מסוים, למדינה אין שום דרך לעזור לו.
אני מצטער, אבל הפתרון שלך הוא קיצוני, ולכן יש צורך להעמיד בפניו דרישות קיצוניות. על פי הפתרון הזה, המדינה לא יכולה לסייע לאף אדם, ולכן לא ניתן להפעיל אותו עד שנראה שאין אף אדם שעשוי להזדקק לעזרה.

"אני מוכן לסיוע לקבוצה קטנה של נזקקים באמת ללא כל ספק" - כדי שתתקיים מערכת שעוזרת להם, וקופה שממנה יקבלו סיוע, צריכים להגבות מיסים.
שכר מינימום כחסם 316862
בגישה הזאת שלך, ראוי שהמדינה תלאים את מערכת אספקת האוכל כי איך אפשר לסמוך על אסם ותלמה שיספקו את האוכל.

אנשים ובמיוחד יהודים תרמו ותורמים. אתה רואה מול אפך עשרות ארגונים שמחלקות אוכל לנזקקים (וכאלו שלא) אבל אתה שואל את עצמך מה יקרה אם המדינה לא תדאג לנזקקים? יש לנו הסטוריה ארוכה בה אנשים חיו בלי המדינה ובלי עזרתה.

לגבי מקומות עבודה אתה בכלל מתמיה אותי. המדינה דואגת לאנשים למקומות עבודה? לפרוטקציונרים - כן. גם להרבה אנשים סתם שמעבירים טפסים משולחן א לשולחן ב' ומעבירים את זמנם בעבודה חסרת תוחלת של טופסיאדה.

אנסה להסביר שוב את מה שאני אומר:

כל קהילה תגבה סכום מסויים (עד 5% ממהכנסה - כך מובא בשל"ה) לצורך צדקה מקומית חובה. מצידי שהגבייה תהיה על ידי המדינה ותחולק לרשויות המקומיות. הכסף יחולק אך ורק לנזקקים אמיתיים וגובה המס ירד אם יש עודפים. שאר הצדקה תנתן על ידי המגזר הפרטי. בעת חירום, אם הנזקקים מתים ברחובות יהיה מותר למדינה לגבות מס חד פעמי נוסף לצדקה. זה לא יקרה, זה מעולם לא קרה, אבל יש מנגנון פעולה אם זה נצרך.
שכר מינימום כחסם 316883
"ראוי שהמדינה תלאים את מערכת אספקת האוכל" - תתפלא לשמוע, אבל אני די קפיטליסט. אני פשוט מתנגד לקפיטליזם האבסולוטי שאתה מציג, שהמדינה לא לוקחת בו כלל מיסים. אני מאמין שניתן וצריך להתבסס על ההנחה שתחרות מניעה את השוק. לכן, אני סומך על כך שאוסם ותלמה ימשיכו לייצר אוכל ‏1. לעומת זאת, דווקא כקפיטליסט, אני לא בונה על האלטרואיזם של בני האדם. לא כשאין מדינה כגיבוי.

"יש לנו הסטוריה ארוכה בה אנשים חיו בלי המדינה ובלי עזרתה" - ותמיד היו עניים נטולי-סכום-מינימלי-הדרוש-למחיה, והרבה.

"לגבי מקומות עבודה אתה בכלל מתמיה אותי" - לא הבנת אותי. אני דווקא הסכמתי למה שאמרת. אני אמרתי שדווקא בשוק הסופר-חופשי שאתה מציע יהיו אולי יותר עובדים ממה שיש היום. הבעיה היא ש"יותר" זה לא מספיק כשאין מי שיעזור למובטלים.

"כל קהילה תגבה סכום מסויים" - רגע אחד! לא אמרת שמס זו גניבה? אם אתה מסכים שלמדינה יש זכות (ומוטלת עליה החובה) לגבות מיסים, אז אין בינינו אי-הסכמה מהותית, אלא לכל היותר אי הסכמה כמותית. האם בזאת הסתיים הדיון הזה? לדעתי כן, ואפילו בהסכמה.

1 למעשה, הבעיה בהצעה שלך היא האבסולוטיות שבו. אם יקרה מצב ולחברות האלה לא יהיה אינטרס למכור מזון למר כהן, המדינה לא תוכל להתערב כי היא גוף נטול כסף. אני לרוב סומך על השוק, אבל מעוניין שהמדינה תהיה מאחורי לגיבוי בסיטואציה קיצונית.
שכר מינימום כחסם 316889
למדינה יש מנגנון מיסוי ויש מנגנון ביצוע כי היא צריכה אותם בשביל הממשלה והצבא. לכן, אין צורך שהמנגנונים הללו יופעלו באופן תמידי לדאוג לנזקקים, כאשר באופן כללי יש מי שדואג להם. ניתן בהתראה מאוד קצרה להפעיל את המנגנונים הללו למבצע חד פעמי, במקרה אסון.

אני לא אמרתי שמס זו גניבה. צטטתי לך את הרמב''ם שכותב מפורשות שיש למלך זכות להטיל מיסים. מותר גם לגבות מיסים לניהול נכסים משותפים (חו''מ קס''ג, הלכות שכנים) וצריך גם לנהל קופה של צדקה. אולם, יש המון דברים שאסור להשתמש בכספי מיסים עבורם, למשל תשלום למובטלים מעצם היותם מובטלים (כל עוד אינם נזקקים ורובם אינם נזקקים), עידוד ייצוא היין, מימון לימודים לילדי דתיים בישיבות תיכוניות וילדי חילונים בחינוך התיישבותי ומקצועי (מעבר לשובר האחיד שמקבלים כל הילדים) וקצבאות ילדים. שימוש במיסים לדברים אלו הוא גזל מן התורה.
שכר מינימום כחסם 316892
אני לא אגיב על הפסקה השנייה, משלוש סיבות:

(1) ברמה הכלכלית, מדובר על שאלה אחרת. קודם עסקנו בשאלה "האם הממשלה צריכה לגבות מיסים כדי לעזור לנזקקים?". כעת השאלה היא אחרת: "עבור אילו מטרות אחרות הממשלה יכולה לגבות מיסים?". למען האמת, בשאלה הזאת אין לי עמדה ממש מגובשת, ואני לא יכול בשלב הזה לענות על סעיפי הרשימה שכתבת. חוץ מזה, הגענו להסכמה ‏1. כדאי לסיים את הדיון ברוח הזאת.

(2) ברמה ההלכתית אני לא רוצה לדון כרגע. גם כי התחלנו את הדיון הזה מתוך כוונה להשאר על המסילה הכלכלית, וגם כי אני יחסית בור ועם הארץ בנושאי הלכה, וביחוד בהלכות ניהול משק המדינה.

(3) אני עייף.

---
1 לדעתי זו הפעם הראשונה בתולדות ה"אייל" שויכוח בנושא כלכלי-חברתי מסתיים באיזושהי הסכמה. ‏2
2 טוב, מן הסתם אני מגזים.
שכר מינימום כחסם 316895
1 אל תגזים. הרבה ויכוחים בנושא כלכלי-חברתי הסתיימו בהסכמה ששני הצדדים שונאים אחד את השני שנאת מוות.
מאיפה השנאה הזאת? 316917
שכר מינימום כחסם 316863
הרעיונות של יעקב נטועים בתאוריה שאין לה בסיס. ביל גייטס אינו בונה בתי ספר כי הוא מרחם על ילדי עניים. לביל גייטס יש שיקולים פיננסיים ואחרים. הוא אדם שרבים אוהבים לשנוא. חשוב לו כמו ללא מעט טייקונים, לשבור את הדימוי של קאפיטליסט רודף בצע החושב רק על עצמו. כל זמן שהתעסוקה במשק תהיה תלויה אך ורק בבעלי הון, ישמר אחוז מסויים של אבטלה- לא פחות מ-‏6% .
אחוז כזה של אבטלה מאפשר לדחוף את השכר כלפי מטה.
אתה מעריך שתהיה יותר עבודה? אשרי המאמין.
שכר מינימום כחסם 316871
אתה מוכן להסביר כיצד בעלי ההון שולטים על התעסוקה? היה לנו פה דיון על ניצן וביכלר שטענו שכל הכלכלה זו קונספירציה אבל לא הסבירו לנו איך זה עובד. אולי תוכל אתה להסביר לנו איך זה עובד?
איך ביל גייטס ומנכ"ל ג'נרל מוטורס ביושבם בחדר אפלולי עם 500 ראשי המשק האמריקאי דואגים לכך שכל החברות בארה"ב לא יעסיקו מעבר למותר להם כדי לשמור על מכסות הקרטל?
או שמא יש שיטה אחרת?
שכר מינימום כחסם 316987
ראיתי את הדיון עם ניצן-ביכלר. הם כתבו בניסוחים חריפים ואנשים ענו להם בקללות. לא ראיתי כאן אף דיון כה טעון רגשית.
המפתח להבנה כיצד בעלי ההון שולטים על התעסוקה, הוא להשתחרר מחשיבה וחישובים מצרפיים כלליים. אם תכניס לקטגוריה אחת את הבנקים, בעלי התאגידים הגדולים, מפעלים בינוניים שעוסקים בייצור ספציפי ובעלי עסקים קטנים -לא תגיע לשום מקום ולא תבין שום דבר. הבעיה שהרבה מהחשבונאות הלאומית היא כזאת.
המילה קונספירציה מעוררת קונוטציות שליליות ודמיונות של הפרוטוקולים של זקני ציון.
מעצם ההגדרה של העיסוק הכלכלי אתה מגיע לתשובות (גם של ניצן ביכלר, גם של אסתר אלכסנדר שלא כתבה כאן (ודאי היו צולבים אותה). ההגדרה היא שמטרת העיסוק הכלכלי הוא מיקסום רווחים.
איך ממקסמים רווחים? מורידים עלויות ומנסים למכור במחירים הגבוהים ביותר.
כדי להסביר את הדברים לעומק אצטרך להרחיב יותר מדי,לכן אתן מספר דוגמאות.
קיום של אבטלה ברמה מסויימת ההוא אינטרס של כל מי שמעסיק עובדים.כשיש עובדים שמחפשים עבודה השכר אינו עולה. כשיש עובדים שמחפשים נואשות עבודה והרבה זמן יחסית אינם מוצאים- השכר יורד ואפילו מאד.
הגישה העיונית השלטת היום בכלכלה משווה, בטעות, את משק המדינה למשק בית. יש השפעה מאד חזקה של מה שקרוי ההון או העסקים הגדולים על האקדמיה (היום יש טיפה ריאקציה לכך).
חלק מהפרופסורים לכלכלה הם גם אנשי עסקים וחלק מבתי הספר לכלכלה ממומנים על ידי בעלי הון.
לכן אתה שומע הרבה פעמים שאין כסף וצריך לקצץ בתקציבים.
הביטוי הראשון של קיצוץ בתקציבים הוא שיגור אנשים הביתה.
עקרון אחר שאתה שומע הוא "הגמשת שוק העבודה". אצלנו פירושו עובדי קבלן. לא אתחיל להביר לך מהם עובדי קבלן. גם כאן העיקרון הוא שחלקם מטיילים כל הזמן בין אבטלה לבין עבודה כדי ששכרם יישאר נמוך.
קח לדוגמא את ההתנהלות הכלכלית בספרות הגבוהות של בעלי ההון, מה שקרוי "השקעות". כולם משתמשים במובן החיובי של המונח הזה.
מפעל רוצה לגייס כסף כדי להשקיע בהרחבת הייצור ואז הוא מוצא משקיע שיקנה חלק ממנו. בספרות הגבוהות, בעל הון רוכש חברה אחרת (לפעמים היא בקשיים). הוא עושה בה הבראה. מפטר עובדים, מוריד עלויות, מעלה את הרווח למניה, מעלה את מחיר המניה, מוכר את החברה. לא בהכרח היא התייעלה לטווח הארוך; בעל ההון רוצה על פי הגדרת העיסוק הכלכלי, למקסם את רווחיו מה שיותר מהר. לפעמים זה אומר להרחיב את החברה ולפעמים הוא צריך את המזומנים של החברה לקניית חברות אחרות והוא דווקא מנצל את מזומני החברה לא להרחבתה אם יש לה פוטנציאל , אלא לקניית אחת עם פוטנציאל רווח גדול יותר בטווח קצר יותר. ניצן ביכלר השתמשו במונח "סבוטז"' כלומר, שעשיית רווחים ברוב המקרים
צריכה לעסוק יותר במניעת ייצור מאשר בהרחבתו. מעט חברות ניקנו כדי שלא ייצרו?
זהו, מספיק
שכר מינימום כחסם 317018
שזה אינטרס של בעלי ההון אני יודע. כולם רוצים לקנות בזול ולמכור ביוקר. השאלה היא איך זה עובד.

מתוך דבריך אני מנסה לדלות במאמץ את התשובה, וזה מה שאני מוצא:

1) בעלי ההון משקיעים כסף בלשכנע את המדינה לפטר עובדים כדי שתהיה אבטלה.

2) בעלי ההון מעסיקים אנשים דרך חברות קבלן כדי לארגן אבטלה

3) בעלי ההון קונים חברות ומפטרים עובדים, כדי להזרים עוד עובדים לאבטלה.

תשובתי:

פיטורי עובדים מחברות בלתי יעילות וכושלות (המדינה, וחברות שנמכרו לפירוק) הן חלק טבעי של החיים. מי שמצליח עולה ומרחיב ומי שנכשל נופל. עובדי קלאבמארקט לא יימצאו בלי עבודה כי מישהו צריך להמשיך למכור מזון. וגם אם לא כל אחד מהם ישתבץ ברשת אחרת, הרי שמישהו ימלא את מקומם. כך גם עובדי הבנקים הנוגעים לקופות הגמל ושאר עובדים.

כלומר:
עובדים מפוטרים משתי סיבות:
1) התייעלות הייצור
2) מעבר הייצור מחברה כושלת לחברה מצליחה.

במקרה 2, אין בעייה, ממשיך להיות עבודה.
במקרה 1, אנחנו מייצרים יותר ונהיים עשירים יותר. אנו יכולים לקנות עוד ויוזמות חדשות נפתחות.

לגבי חברות הקבלן פשוט לא הבנתי את הקשר.

הפתרון לבעייה, היא כמובן להקטין את מעורבות המדינה במשק כדי שהיא נלא תוכל לפטר עובדים כדי לארגן אבטלה (אגב, בדיקת הנתונים תראה שהכל מופרך ואין מתאם בין פיטורין על ידי המדינה לרמות אבטלה).
שכר מינימום כחסם 317043
אני חושב שנסיים את הויכוח בשלב זה. כנראה שהיכולת שלי לנסח את דברי באופן בהיר כה גרועה, שסובבת כל מה שכתבתי. שתהיה לך שבת נחמדה.
אתה חוזר על דבריו של מרקס 317448
אם שיעור האבטלה יהיה גבוה והמשכורות נמוכות, לאנשים לא יהיה כסף פנוי למותרות (פלאפונים, מקררים, אוטו), מה שיפגע מאוד ביכולת להרוויח של בעלי ההון. מכיוון שלא מדובר במשחק סכום אפס, האינטרס הכללי של בעלי ההון הוא שהציבור ייצר כמה שיותר (מקסימום עבודה) ויחסוך כמה שפחות, ככה כל הכסף מהעבודה זורם חזרה לבעלי ההון. כל אחוז אבטלה הוא אחוז ירידה בכושר היצור של המשק.
בפועל השוק הוא מאוד משוכלל (כשוק בכלל, חלקים בו הם עדיין במצב מונופול/קרטל), מה שכמובן מניע גופים לשמור על האינטרסים של עצמם ולשכור עובדים טובים יותר במחיר גבוה יותר, תוך יצירת תחרות אמיתית על העובדים (במקביל לתחרות על המחיר הנמוך לשירותים).
לגבי עובדי קבלן, האשמה היחידה היא הממשלה, שמתוך דאגה לחלש יצרה מצב בו מי שמעסיק עובד תשעה חודשים (שנה, אבל להימנע מזיקה וכד') אינו חייב לשלם לו זכויות סוציאליות למינהן (פיצויי פיטורים בעיקר), לכן השוק מטעמי חסכון מנסה להעסיק בעבודות שאינן דורשות הכשרה פרק זמן קצר יותר. נוצר כאן אבסורד, שהפתרון לו הוא פשוט, הרי זה לא אינטרס של אף גוף לפטר עובדים טובים אחרי תשעה חודשים, לכן צריך להחיל את כל הזכויות הסוציאליות החל משעת העבודה הראשונה.
"ולפעמים הוא צריך את המזומנים של החברה לקניית חברות אחרות" - אתה מוכן בבקשה להצביע על החברה שמחזיקה בקופתה יותר כסף משהיא שווה (הבעלים השקיע) ? אם הוא היה רוצה לקנות חברה אחרת, למה הוא לא עשה זאת ישירות ?
אתה חוזר על דבריו של מרקס 317529
ההתחלה שלך צודקת ונכונה. הלוואי ושהיא היתה מתרחשת. האינטרס שלך ושלי ושל האנשים הרגילים הוא באמת כזה. שהאבטלה תרד, המשכורות יעלו, לאנשים יהיה כוח קניה גדול יותר ועקב כך יווצרו עוד מקומות עבודה וחוזר חלילה.
האם זהו האינטרס של בעלי ההון? תלוי למי קוראים בעל הון. בעל מפעל
שהמפעל שלו אינו רק מקפצה הלאה אלא יש לו אינטרס ארוך טווח לפתח ולהרחיב את המפעל שלו -מתאים לתאור שלך. בעלי התאגידים הגדולים, הבנקאים וכד' -לא לגמרי.
בפועל השוק מאד לא משוכלל. ענף הבנקאות נשלט על ידי שני הבנקים הגדולים. הם עושים מה שהם רוצים ויש להם השפעה עצומה על המערכת הפוליטית. אמנם עכשיו מנסים להוריד להם את קרנות הנאמנות, אבל גם בלי הקרנות הללו, גם אם בנק המזרחי והבינלאומי יתאחדו -לא תהיה תחרות. על חשבון משקי הבית הם יתנו הלוואות מסוכנות.
ענף המרכולים -ראית.
אין הרבה ענפים שיש בהם הרבה יצרנים קטנים ובינוניים שהם המפתח לתחרות אמיתית.
לצערי בארץ יש תחרות על עובדים מסויימים בלבד. נדמה לי שדי במכוון
מקיימים בארץ אבטלה (לפעמים היא מתרוממת יותר מדי אבל אל דאגה, לא יתנו לה לרדת נמוך מדי) כדי שתהיה תחרות מצד העובדים על מקומות העבודה ולא להפך.
בקשר לעובדי קבלן, יתכן שאם הממשלה היתה עושה כדבריך, אז היה יותר טוב לעובדים. מסופקני. עובדי הקבלן הם אחד האמצעים שהממשלה רוצה שיתקיים ל"הגמשת שוק העבודה". עובדי קבלן, עובדים זרים וקודם הפלשתינאים, היו האמצעי לדחיפת שכר העבודה כלפי מטה.
הבעיה עם הצעתך שהיא מוצעת בסביבה שבה אין לממשלה שום עניין לאכוף את חוקי העבודה. עודד טירה הודה שרבים מבעלי העסקים אינם מקפידים על שכר מינימום וממילא גם לא על התנאים הסוציאליים.
לגבי שאלתך האחרונה אודות רכישת החברות, זוהי הדרך להצבר הון.
שווי של חברה נקבע בבורסה. לא בהכרח יש קשר בין כמות המזומנים לבין הערך של החברה. מי שרוצה לשלוט בחברה אינו צריך לקנות את כולה. לפעמים מספיק להחזיק ב-‏20% ממניותיה. אני חושב שתיארתי כבר תהליכים של הגדלת הרווחים וההון על ידי רכישות. רוכשים חברה שיש לה מזומנים בקופתה, מבצעים בה תכנית ייעול, (מפטרים אנשים וכו'),החברה יכולה לבחור להשקיע בהרחבת הייצור אבל הרוכשים רוצים רווח מהיר, לכן הם עושים ייעול-לפעמים על חשבון תפקוד החברה, מראים רווח גדול, מחלקים דיווידנד גדול, בחלק מהמזומנים במקום להרחיב ולשכלל את החברה הם קונים חברה נוספועושים תהליך דומה. לפעמים מפרידים חלק מהחברה, מנפיקים אותה, מעלים את ערכה בבורסה ואחר כך מוכרים אותה. כל זה אינו אומר שאיזשהו ייצור עולה כאן. יש תקופות שהייצור באמת גם עולה.
חלק מההשקעות במשק אינו מוסיף מקום עבודה אחד; הרבה פעמים אף גורם לפיטורים. השקעה כמו של אינטל מוסיפה מקומות עבודה ואפילו רבים. השאלה היא האם הממשלה לא יכלה ליצור מקומות עבודה רבים יותר בכסף שאינטל קיבלה. זו שאלה שאין לי תשובה עליה.
השאלה למה בעל ההון אינו קונה חברה אחרת ישירות? קראתי באיזה מקום שכשנוחי דנקנר קנה שליטה באיי.די.בי. הוא קנה כושר קניה של 3 מילארד שקל.
שכר מינימום כחסם 316629
"אני למשל לא מקבל מספיק, בעיקר כי אני מתעסק באייל במקום לעבוד" – ומה אני אגיד!?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים