בתשובה להאייל האלמוני, 13/07/05 20:17
שכר מינימום כחסם 316606
יפה, אז למדנו כאן משהו: הבושה לא נובעת מכך שרואים אותך בחולשתך, אלא בגלל שבזה שאתה מקבל סיוע כלשהו ממישהו, אתה "מודה" בזה שאותו מישהו "טוב יותר" ממך באותו דבר שבו ניתן הסיוע.

עכשיו, אתה אומר שאם נותן העזרה הוא חבר זה אמור לצמצם את היסוד התחרותי ולכן אי הנעימות יכולה להימחק - בכל הנוגע ללימודים. אני קיבלתי את הרושם שדווקא בכל הנוגע לכסף זה הפוך - לקבל הלוואה (או תרומה) מחבר זה "רע", אבל לקבל תרומה ממאות זרים מוחלטים, זה כבר צדק חברתי.

אני חושב שלמדנו משהו על שורש הרע בחברה שבגללו אנשים מתביישים לקבל כסף שמגיע להם - מין גישה מעוותת למושג ה"תחרות" שבגללה התחרות הופכת לא לממריצה את כל המשתתפים בה, כשבסופו של דבר חשובה ההשתתפות, אלא גישה שדורסת ורומסת את כל מי שלא הגיע למקום הראשון. גרוע מכך - התפיסה לפיה כולם כל הזמן בתחרות עם כולם. אני ועוד סטודנט כמעט ולא יכולים להיות בתחרות (אלא אם אנחנו מנסים להשיג מלגה כלשהי או משהו דומה), הרי הצלחה שלי לא באה על חשבון הצלחה שלו. כך גם במישור הכלכלי - אם אני עני ומישהו אחר עשיר, זה לא אומר שהעושר שלו בא בהכרח על חשבון העוני שלי, וכלל לא ברור שאנחנו בתחרות.

נראה לי שהבסיס לבעיה הזו הוא הנסיון להסתכל על כל מני דברים בחיים כמשחק סכום אפס, למרות שהם ממש לא.
שכר מינימום כחסם 316608
Second place is not a place at all!
שכר מינימום כחסם 316641
בנוגע לכסף - ראשית, כפי שאמרתי, "כשאתה מבקש עזרה כספית, אתה מרגיש הרבה פעמים שהיא איננה מגיעה לך בדין או בצדק - כי כנראה לא התאמצת מספיק יחסית למעניק העזרה."
שנית, הבושה בהחלט נובעת מכך שאתה נחשף בחולשתך: התחרותיות, והערצת העצמה, גורמים לך להתבייש בחולשתך.
שלישית, כשחבר ממש עוזר לך בכספים - זה ודאי לא יותר גרוע מסיוע ממשלתי. זה אפילו הרבה יותר טוב, במידה שהחבר לא נופל מזה בעצמו. אבל כשאין זה חבר, אלא מכר רחוק יותר, או חבורה כללית כזו שאנשיה מנדבים לך כספים וגורמים לךץ לתלות אישית בהם - זה באמת גרוע מאוד.
ואין כאן כלל עניין של משחק סכום אפס. הרי ציינתי גם תחרותיות על יידע ואינטליגנציה - וודאי שאם אתה מעביר לי יידע, הרי הוא לא נגרע ממך לצורך זה. וודאי שגם אם אני מתעשרת מייצור לימוני צעצוע, ואתה חלילה מתרושש מפני שאיבדת את כושר ההתפרנסות שלך - אז ברור שאני לא התעשרתי על חשבונך, ואתה לא התרוששת בגללי. רק שהתחרות נשארת.
שכר מינימום כחסם 316645
בואי ננסה לקחת את השורה הראשונה שלך ולשנות אותה מעט: "כשאתה מבקש עזרה בלימודים, אתה מרגיש הרבה פעמים שהיא איננה מגיעה לך בדין או בצדק - כי כנראה לא התאמצת מספיק יחסית למעניק העזרה". למען האמת, השורה הזו בנוסח החדש נשמעת לי יותר הגיונית מאשר בנוסח הקודם (באוניברסיטה במיוחד, מי שלא משקיע, גם אם הוא חכם, לא יגיע רחוק מדי ויזדקק לעזרה). לכן לא שכנעת אותי שכסף הוא "מיוחד" מהבחינה הזו.

שנית, שוב, אם הבושה הייתה נגרמת מכך שחולשתי הייתה נחשפת, גם ללכת לרופא היה מביש, כי זה היה חושף את חולשתי, אף אם באופן שונה מזה שבו היא נחשפת כשאני מבקש עזרה ממישהו.

והשורה האחרונה שלך היא בדיוק מה שאמרתי: ככל הנראה רואים משחק סכום אפס במקום שהוא אינו קיים, אחרת לא ברורה לי מהות ה"תחרות" שעליה את מדברת. יש שני סוגי תחרויות שאני רואה: אחת פשוט נועדת לבדוק "מי יותר טוב", והשנייה נועדת לקבוע מי יזכה במשאב כלשהו. תחרות מהסוג השני הולכת לכיוון של משחק סכום אפס ועליה אנחנו לא מדברים כאן. תחרות מהסוג הראשון היא (או לפחות צריכה להיות) משהו שתורם לכל המשתתפים בו, וממריצה אותם להוציא מעצמם את המירב, אבל בהחלט לא משהו שצריך "להתבייש" אם לא הגעת בו למקום הראשון. אפשר להגיד שהבושה במקרה הזה היא "טבעית", אבל אני לא מאמין לזה (כי אני לא מרגיש בושה במקרים רבים של תחרות מסוג זה), ולכן נשאלת השאלה למה אנשים כן מתביישים ומהי בדיוק הגישה שלהם לתחרות הזו, ולמה.
שכר מינימום כחסם 316659
בעניין "חילופי המשפטים": למיטב ידיעתי אתה טועה. דווקא באוניברסיטה, ואולי במיוחד אפילו במתמטיקה (ולמען האמת - גם ברוב התחומים האחרים), יש הבדלים גדולים מאוד ביחס בין השקעה לציונים. וייתכן בהחלט מצב שבן אדם שמשקיע מעט מאוד יוכל עדיין להסביר דברים למי שמשקיע פי כמה ממנו. כעת, אותו דבר בהחלט יכול לקרות גם לגבי כספים - די שתירש אותם, למשל, ויהיה לך הרבה יותר ובלי כל מאמץ מבן אדם שעובד שעות על שעות. אבל כפי שאמרתי, כספים איכשהו נתפסים כתגמול על מאמץ.
בעניין הבושה והחולשה: שוב, מול הרופא המשחק הוא אחר לגמרי. אין כאן תחרות: בדיוק כמו עורך דין שמטפל בעסקיך, אדריכל שבונה לך בית, או כל מומחה אחר בתחום מסוים - מדובר ביחס מקצועי בין מעניק שירות ולקוח. אתם כלל לא על אותו מישור.
בעניין המשחק סכום אפס: הכוונה היא בהחלט לתחרות מהסוג הראשון, ש*איננה* משחק סכום אפס. ואני חוזרת על דבריי: אנשים *כן* מתביישים, אם הם מפגינים בה חולשה.
שכר מינימום כחסם 316695
יודעת מה - אני לא אתווכח איתך בקשר לשורה הראשונה (אני גם די מסכים - מבחינה יחסית אפשר להתאמץ הרבה פחות ממישהו ועדיין להצליח, אבל בלימודים בלי להתאמץ בכלל אי אפשר להצליח), ורק אטען שהיא משחקת לידיים שלי ומצביעה על משהו פגום בתפישה שלנו, כאילו מי שאין לו כסף, זה בגלל ש"לא מגיע" לו.

אני מסכים שעם הרופא אין תחרות, אבל "להיחשף בחולשתך" זה שם למשהו כללי, ו"להיחשף בחולשתך בכך שאתה מודה בפני מישהו שהוא הצטיין יותר ממך בתחרות" זה אספקט אחד שלו. אם לאנשים קשה לחשוף חולשות באופן כללי, גם הרופא צריך להביך אותם. אם לא, הבעיה היא לא שהם נחשפים בחולשתם, אלא שהם מודים ב"הפסד" בתחרות - והמסקנה ברורה - צריך לחסל את תפישת התחרות הזו.

למה לדעתך אנשים *כן* מתביישים אם הם מפגינים "חולשה" בתחרות מהסוג הראשון? האם לדעתך זה נורמלי? האם לדעתך ניתן לשנות את זה?
שכר מינימום כחסם 316703
לגבי חשיפת חולשות - אני עדיין סבורה שאתה טועה. ברור שזה לא חל על *כולם*, ולא *כל* הזמן, אבל זה קיים. וכמו שאמרתי שזה מודחק יותר לגבי חברים - זה מודחק גם לגבי הרופא או העורך דין: הם אולי לא חברים שלך, אבל היחסים המקצועיים אתם הם דיסקרטיים (כמובן כמו אצל פסיכולוג), ולכן גם אינטימיים במידה מסוימת, גם אם זה בעל כורחך. כי מול כל אלה אתה נחשף בכלל מבחינות שונות, כפי שאתה נחשף כלפי בן/ת הזוג שלך.
ול*הודאה בהפסד*, שהיא חלק מהתחרותיות, יש חפיפה גדולה עם אותה חשיפה, אבל הן לא זהות. לפעמים חשיפת החולשה היא בעייתית גם מול מי שאיננו "מנצח" אותך, אלא סתם עלול לשנות את דעתו הטובה עליך. או מלכתחילה לגבש עליך דעה פחות מוצלחת ממה שהיית רוצה.
ואנשים מתביישים בחולשותיהם מפני שרובנו מעריצים כח, אפילו לא בהכרח במודע. המזל הוא שכל אחד תופס "כח" באופן אחר, אבל עדיין מתפעל ממנו. ובהתאם, החולשה מעוררת רגש הפוך. (המזל הוא, שגם ל"חולשה" יש מובן אחר לאנשים שונים. וגם חולשה יכולה להיתפס ככח).
האם זה נורמלי? אני מניחה שכן, בסופו של דבר זו די הנורמה.
האם זה ניתן לשינוי? במידה מסוימת, כן - אבל האפשרות הזאת לא נראית לי מעשית בעתיד הקרוב. זה יכול להיות שונה ב"בועות" מסוימות, בקהילות סגורות למדי. אבל בחברה הכללית... לך תדע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים