בתשובה ליעקב, 14/07/05 22:39
שכר מינימום כחסם 316987
ראיתי את הדיון עם ניצן-ביכלר. הם כתבו בניסוחים חריפים ואנשים ענו להם בקללות. לא ראיתי כאן אף דיון כה טעון רגשית.
המפתח להבנה כיצד בעלי ההון שולטים על התעסוקה, הוא להשתחרר מחשיבה וחישובים מצרפיים כלליים. אם תכניס לקטגוריה אחת את הבנקים, בעלי התאגידים הגדולים, מפעלים בינוניים שעוסקים בייצור ספציפי ובעלי עסקים קטנים -לא תגיע לשום מקום ולא תבין שום דבר. הבעיה שהרבה מהחשבונאות הלאומית היא כזאת.
המילה קונספירציה מעוררת קונוטציות שליליות ודמיונות של הפרוטוקולים של זקני ציון.
מעצם ההגדרה של העיסוק הכלכלי אתה מגיע לתשובות (גם של ניצן ביכלר, גם של אסתר אלכסנדר שלא כתבה כאן (ודאי היו צולבים אותה). ההגדרה היא שמטרת העיסוק הכלכלי הוא מיקסום רווחים.
איך ממקסמים רווחים? מורידים עלויות ומנסים למכור במחירים הגבוהים ביותר.
כדי להסביר את הדברים לעומק אצטרך להרחיב יותר מדי,לכן אתן מספר דוגמאות.
קיום של אבטלה ברמה מסויימת ההוא אינטרס של כל מי שמעסיק עובדים.כשיש עובדים שמחפשים עבודה השכר אינו עולה. כשיש עובדים שמחפשים נואשות עבודה והרבה זמן יחסית אינם מוצאים- השכר יורד ואפילו מאד.
הגישה העיונית השלטת היום בכלכלה משווה, בטעות, את משק המדינה למשק בית. יש השפעה מאד חזקה של מה שקרוי ההון או העסקים הגדולים על האקדמיה (היום יש טיפה ריאקציה לכך).
חלק מהפרופסורים לכלכלה הם גם אנשי עסקים וחלק מבתי הספר לכלכלה ממומנים על ידי בעלי הון.
לכן אתה שומע הרבה פעמים שאין כסף וצריך לקצץ בתקציבים.
הביטוי הראשון של קיצוץ בתקציבים הוא שיגור אנשים הביתה.
עקרון אחר שאתה שומע הוא "הגמשת שוק העבודה". אצלנו פירושו עובדי קבלן. לא אתחיל להביר לך מהם עובדי קבלן. גם כאן העיקרון הוא שחלקם מטיילים כל הזמן בין אבטלה לבין עבודה כדי ששכרם יישאר נמוך.
קח לדוגמא את ההתנהלות הכלכלית בספרות הגבוהות של בעלי ההון, מה שקרוי "השקעות". כולם משתמשים במובן החיובי של המונח הזה.
מפעל רוצה לגייס כסף כדי להשקיע בהרחבת הייצור ואז הוא מוצא משקיע שיקנה חלק ממנו. בספרות הגבוהות, בעל הון רוכש חברה אחרת (לפעמים היא בקשיים). הוא עושה בה הבראה. מפטר עובדים, מוריד עלויות, מעלה את הרווח למניה, מעלה את מחיר המניה, מוכר את החברה. לא בהכרח היא התייעלה לטווח הארוך; בעל ההון רוצה על פי הגדרת העיסוק הכלכלי, למקסם את רווחיו מה שיותר מהר. לפעמים זה אומר להרחיב את החברה ולפעמים הוא צריך את המזומנים של החברה לקניית חברות אחרות והוא דווקא מנצל את מזומני החברה לא להרחבתה אם יש לה פוטנציאל , אלא לקניית אחת עם פוטנציאל רווח גדול יותר בטווח קצר יותר. ניצן ביכלר השתמשו במונח "סבוטז"' כלומר, שעשיית רווחים ברוב המקרים
צריכה לעסוק יותר במניעת ייצור מאשר בהרחבתו. מעט חברות ניקנו כדי שלא ייצרו?
זהו, מספיק
שכר מינימום כחסם 317018
שזה אינטרס של בעלי ההון אני יודע. כולם רוצים לקנות בזול ולמכור ביוקר. השאלה היא איך זה עובד.

מתוך דבריך אני מנסה לדלות במאמץ את התשובה, וזה מה שאני מוצא:

1) בעלי ההון משקיעים כסף בלשכנע את המדינה לפטר עובדים כדי שתהיה אבטלה.

2) בעלי ההון מעסיקים אנשים דרך חברות קבלן כדי לארגן אבטלה

3) בעלי ההון קונים חברות ומפטרים עובדים, כדי להזרים עוד עובדים לאבטלה.

תשובתי:

פיטורי עובדים מחברות בלתי יעילות וכושלות (המדינה, וחברות שנמכרו לפירוק) הן חלק טבעי של החיים. מי שמצליח עולה ומרחיב ומי שנכשל נופל. עובדי קלאבמארקט לא יימצאו בלי עבודה כי מישהו צריך להמשיך למכור מזון. וגם אם לא כל אחד מהם ישתבץ ברשת אחרת, הרי שמישהו ימלא את מקומם. כך גם עובדי הבנקים הנוגעים לקופות הגמל ושאר עובדים.

כלומר:
עובדים מפוטרים משתי סיבות:
1) התייעלות הייצור
2) מעבר הייצור מחברה כושלת לחברה מצליחה.

במקרה 2, אין בעייה, ממשיך להיות עבודה.
במקרה 1, אנחנו מייצרים יותר ונהיים עשירים יותר. אנו יכולים לקנות עוד ויוזמות חדשות נפתחות.

לגבי חברות הקבלן פשוט לא הבנתי את הקשר.

הפתרון לבעייה, היא כמובן להקטין את מעורבות המדינה במשק כדי שהיא נלא תוכל לפטר עובדים כדי לארגן אבטלה (אגב, בדיקת הנתונים תראה שהכל מופרך ואין מתאם בין פיטורין על ידי המדינה לרמות אבטלה).
שכר מינימום כחסם 317043
אני חושב שנסיים את הויכוח בשלב זה. כנראה שהיכולת שלי לנסח את דברי באופן בהיר כה גרועה, שסובבת כל מה שכתבתי. שתהיה לך שבת נחמדה.
אתה חוזר על דבריו של מרקס 317448
אם שיעור האבטלה יהיה גבוה והמשכורות נמוכות, לאנשים לא יהיה כסף פנוי למותרות (פלאפונים, מקררים, אוטו), מה שיפגע מאוד ביכולת להרוויח של בעלי ההון. מכיוון שלא מדובר במשחק סכום אפס, האינטרס הכללי של בעלי ההון הוא שהציבור ייצר כמה שיותר (מקסימום עבודה) ויחסוך כמה שפחות, ככה כל הכסף מהעבודה זורם חזרה לבעלי ההון. כל אחוז אבטלה הוא אחוז ירידה בכושר היצור של המשק.
בפועל השוק הוא מאוד משוכלל (כשוק בכלל, חלקים בו הם עדיין במצב מונופול/קרטל), מה שכמובן מניע גופים לשמור על האינטרסים של עצמם ולשכור עובדים טובים יותר במחיר גבוה יותר, תוך יצירת תחרות אמיתית על העובדים (במקביל לתחרות על המחיר הנמוך לשירותים).
לגבי עובדי קבלן, האשמה היחידה היא הממשלה, שמתוך דאגה לחלש יצרה מצב בו מי שמעסיק עובד תשעה חודשים (שנה, אבל להימנע מזיקה וכד') אינו חייב לשלם לו זכויות סוציאליות למינהן (פיצויי פיטורים בעיקר), לכן השוק מטעמי חסכון מנסה להעסיק בעבודות שאינן דורשות הכשרה פרק זמן קצר יותר. נוצר כאן אבסורד, שהפתרון לו הוא פשוט, הרי זה לא אינטרס של אף גוף לפטר עובדים טובים אחרי תשעה חודשים, לכן צריך להחיל את כל הזכויות הסוציאליות החל משעת העבודה הראשונה.
"ולפעמים הוא צריך את המזומנים של החברה לקניית חברות אחרות" - אתה מוכן בבקשה להצביע על החברה שמחזיקה בקופתה יותר כסף משהיא שווה (הבעלים השקיע) ? אם הוא היה רוצה לקנות חברה אחרת, למה הוא לא עשה זאת ישירות ?
אתה חוזר על דבריו של מרקס 317529
ההתחלה שלך צודקת ונכונה. הלוואי ושהיא היתה מתרחשת. האינטרס שלך ושלי ושל האנשים הרגילים הוא באמת כזה. שהאבטלה תרד, המשכורות יעלו, לאנשים יהיה כוח קניה גדול יותר ועקב כך יווצרו עוד מקומות עבודה וחוזר חלילה.
האם זהו האינטרס של בעלי ההון? תלוי למי קוראים בעל הון. בעל מפעל
שהמפעל שלו אינו רק מקפצה הלאה אלא יש לו אינטרס ארוך טווח לפתח ולהרחיב את המפעל שלו -מתאים לתאור שלך. בעלי התאגידים הגדולים, הבנקאים וכד' -לא לגמרי.
בפועל השוק מאד לא משוכלל. ענף הבנקאות נשלט על ידי שני הבנקים הגדולים. הם עושים מה שהם רוצים ויש להם השפעה עצומה על המערכת הפוליטית. אמנם עכשיו מנסים להוריד להם את קרנות הנאמנות, אבל גם בלי הקרנות הללו, גם אם בנק המזרחי והבינלאומי יתאחדו -לא תהיה תחרות. על חשבון משקי הבית הם יתנו הלוואות מסוכנות.
ענף המרכולים -ראית.
אין הרבה ענפים שיש בהם הרבה יצרנים קטנים ובינוניים שהם המפתח לתחרות אמיתית.
לצערי בארץ יש תחרות על עובדים מסויימים בלבד. נדמה לי שדי במכוון
מקיימים בארץ אבטלה (לפעמים היא מתרוממת יותר מדי אבל אל דאגה, לא יתנו לה לרדת נמוך מדי) כדי שתהיה תחרות מצד העובדים על מקומות העבודה ולא להפך.
בקשר לעובדי קבלן, יתכן שאם הממשלה היתה עושה כדבריך, אז היה יותר טוב לעובדים. מסופקני. עובדי הקבלן הם אחד האמצעים שהממשלה רוצה שיתקיים ל"הגמשת שוק העבודה". עובדי קבלן, עובדים זרים וקודם הפלשתינאים, היו האמצעי לדחיפת שכר העבודה כלפי מטה.
הבעיה עם הצעתך שהיא מוצעת בסביבה שבה אין לממשלה שום עניין לאכוף את חוקי העבודה. עודד טירה הודה שרבים מבעלי העסקים אינם מקפידים על שכר מינימום וממילא גם לא על התנאים הסוציאליים.
לגבי שאלתך האחרונה אודות רכישת החברות, זוהי הדרך להצבר הון.
שווי של חברה נקבע בבורסה. לא בהכרח יש קשר בין כמות המזומנים לבין הערך של החברה. מי שרוצה לשלוט בחברה אינו צריך לקנות את כולה. לפעמים מספיק להחזיק ב-‏20% ממניותיה. אני חושב שתיארתי כבר תהליכים של הגדלת הרווחים וההון על ידי רכישות. רוכשים חברה שיש לה מזומנים בקופתה, מבצעים בה תכנית ייעול, (מפטרים אנשים וכו'),החברה יכולה לבחור להשקיע בהרחבת הייצור אבל הרוכשים רוצים רווח מהיר, לכן הם עושים ייעול-לפעמים על חשבון תפקוד החברה, מראים רווח גדול, מחלקים דיווידנד גדול, בחלק מהמזומנים במקום להרחיב ולשכלל את החברה הם קונים חברה נוספועושים תהליך דומה. לפעמים מפרידים חלק מהחברה, מנפיקים אותה, מעלים את ערכה בבורסה ואחר כך מוכרים אותה. כל זה אינו אומר שאיזשהו ייצור עולה כאן. יש תקופות שהייצור באמת גם עולה.
חלק מההשקעות במשק אינו מוסיף מקום עבודה אחד; הרבה פעמים אף גורם לפיטורים. השקעה כמו של אינטל מוסיפה מקומות עבודה ואפילו רבים. השאלה היא האם הממשלה לא יכלה ליצור מקומות עבודה רבים יותר בכסף שאינטל קיבלה. זו שאלה שאין לי תשובה עליה.
השאלה למה בעל ההון אינו קונה חברה אחרת ישירות? קראתי באיזה מקום שכשנוחי דנקנר קנה שליטה באיי.די.בי. הוא קנה כושר קניה של 3 מילארד שקל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים