בתשובה לטלה בר, 18/11/03 18:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעִזבֶּת-צַרְטָה מול תל אופק, נמצא חרס ובו תרגיל כתיבה של אלף-בית עברי, הקדום ביותר שידוע לחוקרים, ככל הנראה מן המאה ה-11 לפנה"ס, יותר מ-100 שנה לפני לוח גזר לפי התיארוך המקובל. ממצא זה עולה בקנה אחד עם עדות המקרא על ידיעת הכתיבה בישראל מאותה תקופה ממש: "וילכד [גדעון] נער מאנשי סכות וישאלהו, ויכתוב אליו את שרי סכות ואת זקניה, שבעים ושבעה איש" (שופטים ח: יד). לפנינו שתי עדויות מן הפריפריה, האחת מקראית והאחרת ארכאולוגית שעל פיהן ידיעת קרוא וכתוב נפוצה הייתה בקרב בני ישראל גם אצל המון העם הפשוט (זאת מסיקים גם החוקרים בהתאם לממצאים שנמצאו באתרים, שלא ככל עמי קדם), ובהתאם לכתוּב בספר דברים: "ושננתם לבניך ודברת בם ... וקשרתם לאות על ידך ... וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (ו: ז-ט; יא: יט-כ). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מודעת לדעתם של כותבי התנך כי הישראלים/יהודים ידעו קרוא וכתוב כמה מאות שנים לפני הספירה - עד כמה העדות הזאת היא עובדה, על זה עוד אפשר לדון ולהתווכח. אבל המיתוסים שבהם אני עוסקת מרחיקים לעבר שמלפני עשרות אלפי שנים (למשל, התקופות שבהן הופיעו ציורי המערות), ולא מלפני אלפיים ומשהו שנים - לפני שהופיע הכתב הראשון הידוע בסביבות כאלפיים שנה לפני הספירה, אז יש כאן קצת הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתב הראשון הופיע רק כאלפיים שנים לפנה"ס? (ואני מניחה שהכוונה ל"חוקרי התנ"ך, ולא לכותביו...):) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שטעיתי בכאלף שנה - הסתכלתי בספר ללימוד מצרית עתיקה שיש לי (פעם למדתי אותה שנה באוניברסיטה) ומצאתי שכתב החרטומים הקדום ביותר הוא מ-3000 שנה לפני ספירת הנוצרים. עד כמה שידוע לי, כתב היתדות הבבלי/שומרי הופיע בערך באותו זמן, ואלה הכתבים העתיקים ביותר בעולם. הכתב הסיני הקדום ביותר הוא מאלפיים שנה בערך לפני הספירה. כל הכתבים האלה קדומים מאוד מהתנך, שהחל להיכתב בתקופה של כמה מאות שנים לפני הספירה. לפני התאריכים האלה - כלומר, עד לפני כחמשת אלפים שנה - כל הספרות העולמית התקיימה רק בעל פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. למדת שנה מצרית עתיקה? אני פעם ידעתי מצרית עתיקה בלי ללמוד אותה כלל, ואפילו שמעתי (והבנתי!) שיחה בשפה זו בין בת פרעה לאהרון אחי משה, שיחה שממנה התברר לי שאהרון זה למד אתי בעממי. אני מודה שזה היה בלילה, אבל זה לא או8מר שאפשר להפריך את ידיעותיי בנושא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שחוש ההומור שלי חלוד כלשהו, כי לא היבנתי את הבדיחה. זו אכן אמת שלמדתי פעם (לפני הרבה שנים) מצרית עתיקה באוניברסיטה של ירושלים, והספר שממנו למדתי עוד נמצא אצלי. אפילו הציעו לי אז מלגה להמשיך ללמוד, אבל היו לי תוכניות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז: מדובר בחלום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |