בתשובה לשוקי שמאל, 22/07/05 18:23
כמה הערות 318932
ראה תגובה 318895
כמה הערות 319173
התגובה שלך אכן מרשימה וראוייה להתיחסות מפורטת בפני עצמה.
אני מבקש מראש את סליחתך שאתיחס רק למספר נקודות שעליהן יש לי משהו לומר.
א. באופן כללי תגובתך מזכירה לי (אולי ללא הצדקה עניינית) את טענת העגלה המלאה מול הריקה. הטענה ההיא מבטאת יותר מכל יהירות ובורות. אני לא מוצא "מעלות" אלו בתגובתך, אבל אני בטוח שהצד הכחול הוא לא פחות תוכני מאשר הצד הכתום (מה לגבי טענת "כבשת הרש" הרואה במפעל ההתיישבות בשטחים מעשה עוול מראשיתו. אפשר להציג זאת כעניין פורמלי של הפרת אמנות בינלאומיות ואפשר גם לראותו כעניין של מהות ואתיקה).
ב. אם אני מבין אותך נכון, אתה טוען שכאשר אני מצביע על דברי הח"כ הרואה בהפרת החוק מימוש של זכות יסוד, אני נצמד לפורמליזם ליגאליסטי. ובכן ראשית התכוונתי בעיקר להצביע על הטפשות. מעתה כל אחד שיפרוץ לביתך ידבר על זכות היסוד שלו לחיפוש אחר האושר.
ג. שנית, חלק גדול מן הויכוח נסב על עניינים צורניים. הרבה פעמים הצורה היא גם המהות. נסה להסביר לשומרי המצוות האורתודוקסים, שהיהודים הרפורמיים שומרים על מהות היהדות ורק משנים את צורתה. האורתודקסים בשום אופן לא יוכלו לקבל זאת, משום שאצלם השמירה האורתודוקסית על המצוות ככתבן ולשונן הוא מן המהויות של היהדות.
ד. האם הנסיון לקבל החלטות מדיניות על פי פסיקותיהם של רבנים, שלי ולרוב אזרחי המדינה אין שום דרך להשפיע על בחירתם, תוך דיסקרדיטציה נבזית ומסוכנת של נבחרי הציבור (בספירה האחרונה התגלו 25 ח"כים מושחתים ונוטלי שוחד), האם היא עניין צורני-ליגליסטי או מהותי?
ה. האם נסיונם של המתנחגדים להציג את הטרנספר החד-צדדי של שרון כמקבילה של ממש לגירוש היהודים ברכבות למזרח, הוא עניין צורני או תוכני? האם יתכן שהאדישות בה מתקבל המשבר האמוני של המתנחגדים ע"י שכבות לא שמאליות של העם קשורה באופן כלשהו לעניין הצורני הבא: המתנחגדים דוחפים את הטרנספר דה-לוקס שאנו עושים להם כקטסטרופה "שואתית", תוך שהם מבלי משים, מגמדים ומאיינים את סבלם וייסוריהם של אלפים מן הציבור הלא מתנחלי שחוו אובדן רכוש, הסתבכויות בחובות, פיטורין והכרח לעבור דירה בגלל אילוצי פרנסה, כאשר נראה שכל מה שאנו ראינו לעשות למענם הוא לקצץ בזכויותיהם ובקצבותיהם. עצם ההשוואה היא עניין צורני, אך האם אין קשר תוכני חבוי בתוכה.
ו. הערה אחרונה ובלתי קשורה. כמו כולם, גם אני ראיתי את הילדה המדקלמת את הפסוקים שהוריה ומוריה שתלו בה מול פניהם המבואסים של השוטרים שאת זכות המנוחה שלהם, הוריה לא ממש מחשיבים. משום מה האסוציאציה הראשונה שלי היתה טלי פחימה. כאשר שוטפים את מוחו של ילד להפוך לפאנאט בעניין מסויים. לעיתים קרובות העניין נעלם והפאנאטיות נשארת. די בכך שאיזשהו משהו לא יסתדר לפי התבנית הפונדמנטליסטית שהוטבעה במוחה, ואפשר לתאר לעצמנו את הנערה מסתערת על גדר ההפרדה בשם "אנרכיסטים נגד הגדר ונגד ההורים שלנו בכלל".
כמה הערות 319457
בתחילה לא חשבתי בכיוון של להציג את טיעוני התומכים כפורמליים, ואת טיעוני המתנגדים כמהותיים. מרכז הכובד של התגובה היה צריך להיות אי היושר האינטלקטואלי של אנשים בכלל. כשנוח להם הם מעדיפים טיעון מהותי על צורני ולהיפך. כך בארץ וכך בארה"ב. רק בזמן שכתבתי את התגובה, התברר שרוב טיעוני המתנגדים הם מהותיים ורוב טיעוני התומכים צורניים באופיים.

התיחסתי רק לטיעונים הקשורים לדמוקרטיה. (להליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי.) השימוש באותה אידאולוגיה משני צידי המתרס מרתק. זה מזכיר לי את התיצבות האל הנוצרי כתומך בכל הצדדים הלוחמים במלחמות בארופה שלפני מלחמת העולם השניה. (היה מקובל לערוך מיסות לפני הקרבות ולהתפלל לניצחון.) לא עסקתי בטיעונים מדיניים, כלכליים, אידאולוגים או כל טיעון עינייני אחר.
הדכרתי רק טיעונים שיש בהם ממש לדעתי.

בסך הכל מסתבר שאתה לא אוהב מתנחלים... אני דווקא אוהד אותם. אם מעניין אותך איך ליכודניק (אני) רואה את עניין ההתנתקות ראה תגובה 319100

ועכשיו לכמה הערות המתיחסות לדבריך (בקיצור...).

א. אני לא רואה בישוב גוש קטיף או גוש עציון או קרית ארבע שום עוול. אין לי רגשות אשמה או נחיתות ביחס לבעלות על הארץ. בסופו של חשבון הבעלות היא עניין של אתוס לאומי. כשמאלן אתה מאמץ את האתוס הערבי. אני חושב ששפוי יותר לאמץ את האתוס של עמך ולא של האוייב, אבל אני יודע שיש תופעה כזאת ומשלים איתה. אני גם לא מוצא טעם להתווכח, מפני שמדובר במבנה האישיות וזה לא ניתן לשינוי בקלות.

ב. עינינן של זכויות האדם הוא הגבלת הפגיעה המותרת למדינה בפרט, ולא ביחסים בין פרטים. גנבות הן עניין לחוק הפלילי הרגיל. גם במשטרים רודניים אסור לגנוב. זה לא קשור לדמוקרטיה. (אבל אם אתה גנב במדינה דמוקרטית, יש לך זכות למשפט הוגן. זאת אחת מזכויות האדם המגינה עליך מפני המשטרה והתביעה, שהן מנגנונים של המדינה.)

ג. יכול להיות שאתה צודק. אני לא מומחה גדול לתאולוגיה.

ד. אוף! שוב האלרגיה לרבנים! אני לא רואה בעיה כלשהי בהתערבות רבנים בפוליטיקה. יש רבנים מכל הקשת הפוליטית מהימין הקיצוני ועד לכאלה המתנגדים לעצם קיומה של המדינה. כל אדם רשאי להתיעץ להעריץ או להיות מושפע ע"י כל אדם אחר. ביהדות יש מושג של "עשה לך רב" כל אדם בוחר את רבו. יותר משהרבנים משפיעים הם משקפים את הדעות הרווחות בקהילותיהם. הבחירות הן חשאיות ולרבנים אין שום סמכות אכיפה של דעותיהם.

ה. ציתות מפסק הדין של בג"ץ בעניין עתירת המועצה האזורית חוף עזה ואח' נגד כנסת ישראל ואח' מיוני 2005. פסקאות 81-83
"האם חוק יישום ההתנתקות פוגע פגיעה של ממש בזכויות האדם של הישראלים המפונים המעוגנת בחוק-יסוד? על הכל מקובל כי נפגעת זכות הקניין ... לדעתנו, נפגע חופש העיסוק של הישראלים אשר עסקו בעיסוק, מקצוע או משלח-יד בשטח המפונה, ועתה נשלל הדבר מהם. האם נפגעות זכויות אדם נוספות? לדעתנו, התשובה היא בחיוב. חוק יישום ההתנתקות פוגע בכבוד האדם של הישראלים המפונים. ... יישום ההתנתקות מנתק את הישראלי המפונה מביתו, מסביבתו, מבית הכנסת שלו ומבית הקברות בו קבורים מתיו. הוא פוגע באישיותו. אכן, ביסוד כבוד האדם כזכות חוקתית "עומדת ההכרה, כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו" ... הנה כי כן, פינוי הישראלים מהשטח המפונה פוגע במגוון זכויות אדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק."
נושא זכויות האדם החברתיות הוא חדש יחסית ושנוי במחלוקת במערב.
מקובל להתיחס למתנחלים כשעיר לעזאזל כמעט בכל עניין, אז למה לא בעניין הזכויות החברתיות? האם עמדתך היא שלא ראוי שהמתנחלים יאבקו על זכויות היסוד שלהם מפני שיש אנשים עניים במדינה? פשוט מוזר...

ו. אין לי מה לומר בעניין זה.
כמה הערות 319474
בסיס התפיסה שלך היא שעניין של עוול עקב נישול, הפקעה וכד' קיים רק לגבי העם שלך. התייחסות אנושית, על פי תפיסתך, מותרת רק כלפי בני עמך. האחרים הם "אתוס" אחר. אם להרחיב, אם ננסה ללכת לפי המוסר של הנביאים ושמצוי בחוקי התורה, הגר, היתום והאלמנה יהיו תמיד מעם ישראל. הפירוש המצוצם של הגר. כל אלו הם בני אדם. האחרים הם בני אדם נחותים. הם לא נכללים באתוס לכן מותר ל7000 איש להפקיע 25% משטח רצועת עזה שיש בה מעל מליון תושבים.
ברבות הימים תחשב התקופה הזאת, שלושים ושמונה השנים האחרונות, כתקופה אפלה של בית המשפט העליון. התייחסות אל זכות הקניין של המתנחלים ברצועת עזה... הלא על פי הדינים הבין לאומיים עליהם חתמנו, אסור היה לישראל להעביר את אזרחיה להתישבות בשטחים שנכבשו ב-‏67. אז איזו זכות קניין יש פה?
הבג"צ בחר להתחבא תחת הנימוק שההתישבות היא "בטחונית". אם היו באים אליו בלי הטענה הזאת - היתה לו בעיה (חוץ מאדמונד לוי שלדעת כולם בפסיקת המיעוט חרג מכל הנמקות משפטיות ועבר לאתוס.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים