בתשובה לראובן, 28/07/05 13:38
אינ-נ-ני 320350
אני מניח שאפשר לקרוא לזה ''להתפלפל''. אפשר גם לקרוא לזה ''לגלות חוסר קוהרנטיות בהשקפה הפיזיקליסטית''.
אינ-נ-ני 320355
מתחילים בשמות גנאי?
מה שאני מנסה להגיד הוא שיש הבדל כלשהו בין שני המצבים גם מבחינת הפיזיקליסט וההבדל הוא בעל משמעות. זה עניין של גבולות. אפילו ה(הפך מ)פיזיקליסט יסכים לעבור ממקום למקום על ידי זה שבהתחלה יורידו לו שני נוירונים, יעבירו אותם, ואז את כל שאר הגוף. מכאן לא נובע שיש חוסר קוהירנטיות בגישה, אלא שבחרתי לקחת דוגמא טריוויאלית ולהקצין אותה לכיוון חסר משמעות. אני מתייחס לדוגמת השיכפול והשמדה כהקצנה כזאת של דוגמת הפירוק והרכבה. לדעתי ההקצנה היותר משמעותית היא הכיוון של אלון:
1) מרדימים אותך ואז מעוררים אותך
2) מרדימים אותך, מכניסים אותך למצב של מוות קליני ואז מחיים אותך
3)מרדימים אותך. אתה מת מוות קליני, מנסרים אותך לחתיכות ואז תופרים שוב ואתה מתעורר.

אני חושב שפיזיקליסט "טוב" ( ואני לא רואה את עצמי ככזה משום שמעולם לא הקדשתי זמן ומחשבה לניתוח כל המצבים ההיפותטיים האילו ) לא רואה הבדל ממשי בין המצבים האילו.
אינ-נ-ני 320399
לא הצלחתי להבין את החלק הראשון בתגובתך (מ''גנאי'' ועד ''אלון''). החלק השני באמת מעניין, ופיזיקליסטים אמיתיים נקראים להסביר אם יש מבחינתם הבדל ממשי בין המצבים האלו.
אינ-נ-ני 320540
פיזיקליזם אינו גורר את שלילת הפסיכולוגיה.
אינ-נ-ני 320545
עכשיו באים? המסיבה נגמרה כבר.
The story of my life 320957
אינ-נ-ני 320377
כמו ראובן, אני לא מצליח לראות פה חוסר קוהרנטיות (אבל זה צפוי, נכון?). במצב אחד נוצרים שני עותקים זהים, ואתה מבקש מאחד מהם להסכים להשמיד את עצמו. אני לא רואה מדוע שיסכים - אין לו שום תחושה פנימית חדשה בעקבות ייצור העותק - ואין, לצורך זה, שום הבדל בין העותק שנושא את האטומים המקוריים לזה שנושא את האטומים החדשים: שניהם יסרבו להשמדה באותו התוקף.

במצב השני אין שני עותקים. אתה שואל אדם האם הוא מוכן שיסיעו אותו למקום אחר באיזשהו אופן חדשני. אם הוא מאמין שההסעה תעבור בשלום, יסכים; אם הוא לא בטוח, הוא יסרב לפירוקו לאטומים (לצורך שינועם ובנייתו מחדש) באותו הלהט.

הברירות שהצבת בפני אינן דומות זו לזו כלל, לא בגלל שבאחת מהן מדובר באטומים חדשים ובשנייה באטומים "שלי"; הן שונות כי פעם אחת אתה מבשר לי שייצרו דבר-מה (עותק שלי) באוסטרליה ואז מציע לי בחביבות להתאבד (לא רוצה), ופעם אחרת אתה מציע לי להתאבד מראש כדי שירכיבו אותי בחזרה באוסטרליה (גם לא רוצה, אלא אם ראיתי אחרים עושים זאת בהצלחה, ואז אולי אסכים, אבל בכלל לא יהיה אכפת לי אם המרקחת באוסטרליה תכיל את האטומים שלי או לא).
אינ-נ-ני 320398
1. למה זה צפוי שלא תצליח לראות פה חוסר קוהרנטיות?

2. מתי ולמה ההעברה ממקום למקום (פירוק והרכבה) הפכה להתאבדות? האם כשאתה עולה לאותו מטוס שטס לאוסטרליה אתה מתאבד?
אינ-נ-ני 320402
1. סתם, כי אנשים נוטים להיות עוורים לגבי כשלים בתפיסת העולם שלהם.

2. אתה צריך להסביר מה בדיוק קורה במודל השני שלך. אם מפרקים ומרכיבים (כתבת "לבנות אותך שוב"), איך אשאר בחיים במשך התהליך? אם לא מפרקים אלא סתם מסיעים הכל ביחד, זה באמת כמו טיסה לאוסטרליה, ואז אני לא מבין את הדיון - אתה מחזיר אלי את שאלתי המקורית מתגובה 320248?
אינ-נ-ני 320424
אגב, היום קראתי סיפור קצר של אורסון סקוט קארד שעוסק (בחלקו) בסוגיה הזו בדיוק. מומלץ מאוד. (אפשר למצוא אותו באוסף ''מפות במראה'' בהוצאת אופוס, אבל לא אגיד מה שמו כי זה ספוילר).
אינ-נ-ני 320469
תגיד, תגיד (איך שם של סיפור יכול להיות ספוילר? אני אמור לקרוא את הסיפור בלי לשים לב לשמו?). יהיה לי יותר קל להשיג אותו באנגלית.
אינ-נ-ני 320472
לא השם של הסיפור הוא הספוילר, אלא ההפך: אתה כבר יודע חלק ממה שהולך לקרות בסיפור (והוא מגיע שם כטוויסט, אם כי די על ההתחלה) ולכן אם תדע את שם הסיפור, תדע גם מה הטוויסט.

שם הסיפור הוא "חוות השומן". באנגלית זה ככל הנראה "Fat Farm".
אינ-נ-ני 320498
תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים