בתשובה לאח של אייל, 19/08/05 14:40
קצת סיידר 324940
אני מודה לך מאוד על דבריך אלה. אשתדל לענות על שאלותיך ככל יכולתי, לפי כללי המשחק שלך. אני גם מתנצל על התגובה המאוחרת.

המילים שאתה ואני משתמשים בהם אינן רק עניין של סגנון, אלא הן גם עדות לחשיבה. בל נשכח שאתה ואני ובני אדם בכלל חושבים באמצעות מילים, באמצעות השפה. אנו לא מכירים חשיבה אחרת.
בודאי שאין שום פגם במונחים "ייתכן ש..." ו"שואפים", אבל, כאמור, עצם השימוש בהם מעיד על חשיבתך.
המונח "ייתכן ש..." איננו מכוון לתיאור איזו מציאות שהיא, אלא לתיאור יחסו של הדובר אל אותה מציאות. אפשר שכוונתו לומר שהוא מצפה, או מקווה, או שואף, או רוצה, שכך יהיה. אפשר שכוונתו לומר שהוא אינו יודע מה יהיה. זה לא אומר מאומה על מה שיש. מבחינת מה שיש – אמירה זו היא חסרת ערך.
לגבי "שואפים", איך אתה רוצה שאתייחס לאדם שאומר שהוא לא מאמין שיש רצון (אני בכוונה רבה איני מתיחס לרצון חופשי, כי אני לא יודע לומר חופשי ממה?) ומנמק את זה בטיעון הכולל את המונח רצון או מונח נרדף לו? אם אתה טוען שאין רצון אל תשתמש במונח "שואפים", או לחילופין תסביר למה אתה מתכוון באותו מונח.

ועכשיו לשאלותיך.
א. הטענה שיש במוח תהליכים שאין להם הסבר פיסיקלי אינה טענה מדעית, ואי אפשר להדגים אותה באופן מדעי. המדע איננו מסוגל לזהות תהליכים שאין להם הסבר פיסיקלי. לפיכך אף הנוירולוגים אינם נתקלים בתהליכים שאין להם הסבר פיסיקלי.
כל זה לא אומר שהטענה שלי אינה תקפה ושאין תהליכים כאלה, למרות שאינני יכול להמחיש לך איך הדבר הזה אפשרי. מבחינה מדעית זה אמנם אבסורד, אבל מבחינת ההכרה שלי זה אבסורד הרבה יותר גדול לכפור בקיומם, כפי שאראה מיד. המסקנה המתחייבת מזה היא ההכרה שהמדע איננו מסוגל לספק הסבר ממצה של המציאות. יש כאן אנשים שלא מוכנים לקבל את המסקנה הזאת, ולכן הם דוחים את דברי מכל וכל. אבל אני כן מקבל אותה. המדע איננו מסוגל לספק הסבר ממצה של המציאות. זה לא אומר שבמדע יש חורים. הדימוי של החורים איננו נכון. הדימוי הנכון הוא דימוי של שמיכה קצרה מידי, או צרה מידי, שאיננה מספיקה לכיסוי כל הגוף. אבל מה שהיא מכסה - היא מכסה באופן מוצלח מאוד.
אני מוכן לקבל את ההסבר שהניורון התעורר כתוצאה מהתעוררות של הניורונים הקשורים אליו. האם יש בכך משום הסבר ממצה? לדעתי לא, משום שעכשיו צריך להסביר איך התעוררו אותם ניורונים. אבל כל הסבר שיביא הנוירולוג, או המדען, יהיה מאותו סוג, ולכן אף הוא לא יהיה ממצה, כי שוב יהיה עליו להסביר את ההסבר.
עד איפה נגיע? בוא נניח שאם נגיע בשלשלת הסיבתיות עד המפץ הגדול, נראה בכך הסבר ממצה. אני מוכן לעצור אפילו הרבה קודם, נניח עד הווצרות החיים. ואפילו עוד הרבה הרבה קודם, נניח עד הופעתו של ההומו-ספיאנס. ואפילו עוד יותר קודם, נניח עד אדם וחוה שהם הראשונים שידעו לדבר בלשון העברית.
עכשיו, אם נקבל את ההסבר של הנוירולוג לגבי מה שאני עושה כרגע, ומה שאני עושה כרגע זה כותב תשובה לשאלתך, נצטרך להודות שתשובתי זו כבר נבראה מששת ימי בראשית, ולא רק תשובתי אלא גם שאלתך, כי הרי אלמלא שאלתך לא היתה גם תשובה. זה נראה לך סביר? לדעתי זה אבסורד גמור. הרבה פחות אבסורד זה להגיד שהשאלה נוצרה לפני זמן קצר בתודעתך, וכתגובה עליה נוצרה התשובה בתודעתי. אבל התודעה הזאת צמודה לתהליך מוחי, ואם התודעה הזאת נוצרה זה עתה, גם אותו תהליך מוחי נוצר זה עתה. כלומר - לא קדם לו תהליך מוחי אחר.
ב.אני חושב שכבר עניתי. להגיד שלכל התהליכים במוח יש הסבר פיסיקלי מוביל לאבסורד גדול הרבה יותר מהאבסורד הגלום בטענה שיש שם תהליכים שאינם מוסברים כך.
האבסורד הזה אינו קיים בדוגמא של הגלקסיה. אין שום אבסורד בטענה שתכונותיה של הגלקסיה כבר נקבעו במפץ הגדול. אני אף איני יכול ליחס לגלקסיה שום תודעה, אבל לגבי עצמי, הרי אם יש משהו שאני משוכנע במאת האחוזים בקיומו זו התודעה שלי.
ג. אם קימת אשליה הרי יש "משהו" שנגרמת לו האשליה הזאת. המשהו הזה זו התודעה. לכן הטיעון שקיומה של התודעה הוא אשליה הוא טיעון הסותר את עצמו.
הטיעון שהתודעה היא פן נוסף של העולם הפיזי איננו הסבר מטריאליסטי, משום שזו מהותו של המטריאליזם שאין הוא מכיר בשום דבר נוסף על העולם הפיזי. אינני יודע כיצד מתישבת ההודאה שלך שהתודעה אינה פיזית עם מטריאליזם.
מה פירוש תוצר לואי? כל תוצר לואי של תהליך פיזיקלי אף הוא תהליך פיזיקלי. אין הקבלה בין השתן, שהוא תוצר הלואי של פעילות הכליות, לתודעה שהיא כביכול תוצר לואי של הפעילות המוחית. השתן ניתן לתיאור ממצה בקטגוריות של חומר ואנרגיה. התודעה לא. לכן אין מובן להיגד שהתודעה היא תוצר לואי של הפעילות המוחית. מה שאנו יודעים הוא שהתודעה צמודה לפעילות המוחית, אבל טיבה של הצמדה זו אינו ברור לנו. זו הבעיה הפסיכופיזית.
קצת סיידר 324973
אני אתחיל מהסוף כי הצלחת לבלבל אותי - אני לא מבין את העמדה שלך בבעיה הפסיכופיזית... בתגובה האחרונה אמרת: "מה שאנו יודעים הוא שהתודעה צמודה לפעילות המוחית, אבל טיבה של הצמדה זו אינו ברור לנו. זו הבעיה הפסיכופיזית"‏1. אם הבנתי נכון, "טיבה של ההצמדה אינו ברור" זה אומר שלא ברור מי הסיבה ומי התוצאה, מתי ואם בכלל. כלומר כאן אתה פותח פתח גם לגישות מוניסטיות שונות וגם לגישות דואליסטיות שונות. מצד שני, אמרת כל מיני משפטים שמעידים (לכאורה) על סוג מאד מסויים של התאמה: התודעה היא הסיבה לפעילות מוחית. לדוגמא:
"תהליכים כימיים ופיזיקליים המתחוללים במוח הם אכן תוצאה של רצונו של בעל המוח" (תגובה 323792)
"תהליכים פיסיקליים המתרחשים במוח (העולם הפיזי) שאינם מוסברים ע"י תהליכים פיסיקליים אחרים הקודמים להם (אלא ע"י התודעה, או הרצון). " (תגובה 324220).

אישית, אני מסכים שקיימת הצמדה (כלומר מתאם סטטיסטי). אני מסכים שהאופי שלה לא ברור. אבל אם זה נכון אז אני לא רואה איך, למשל, אפשר להבחין בין "תהליכים במוח הם תוצאה של רצונו של בעל המוח" לבין "רצונו של בעל המוח הוא תוצאה של תהליכים במוח". למה בחרת דווקא אחד ולא את השני ?

לגבי הנקודות:

א. אני לא כ"כ הבנתי איפה האבסורד. אם בעל המוח עוד לא נולד, תסכים איתי שלא התודעה קיימת ולא המוח קיים. הבה נסתכל על ההסבר האבסורדי: היקום הוא דטרמינסטי, שרשרת של סיבתיות כפי שתארת. אבל זה לא אומר שהתשובה עצמה היתה קיימת מאז ומעולם. זה רק אומר שבראשית היקום התחילה שרשרת אירועים שהובילה לכך שנולד אדם מסויים. לאותו אדם *יהיה* מוח שייספק את אותה תשובה. לגבי ההסבר הלא-אבסורדי, ההסבר שלך: לא הבנתי איפה אתה חותך את שרשרת הסיבתיות. האם יש סיבה לכך שהתודעה נוצרת? אם התודעה נוצרה ללא סיבה, אז עדיין קיימת הבעיה המקורית שביקשת לפתור: ההסבר למציאות הוא לא שלם. אם יש סיבה להווצרות התודעה‏2, אז מה ההבדל בין ההסבר שלך לבין ההסבר הפיזיקלי? זה בדיוק אותו דבר, למה באחד יש אבסורד ובשני אין?

ג. הבה נתמקד אך ורק בפתרון של הבעיה הפסיכופיזית שאומר: "התודעה היא תוצר לוואי של תהליך פיזי"‏3. אתה פוסל את זה כי לטענתך התודעה איננה ניתנת לתיאור בקטגוריות של חומר ואנרגיה. אבל אתה מניח כאן את המבוקש: הפתרון שפסלת הוא פתרון מטריאליסטי והוא אומר שהתודעה *כן* ניתנת לתיאור ע"י חומר ואנרגיה. אתה טוען שהיא לא? נא הסבר.

אמרת תיאור "ממצה" ובכוונה השמטתי את המילה הזו. לדעתי, גם שתן אינו ניתן לתיאור ממצה אך ורק ע"י חומר ואנרגיה - צריך ביולוג שיסביר מהו התפקיד הביולוגי שלו. אני לא אמרתי "תיאור ממצה", וגם כל ההגדרות למטריאליזם (ובדקתי בגוגל - אתה מוזמן לבדוק אותי) מדברות שהכל "מורכב" מחומר, "ניתן להסבר" במונחי חומר וכו'. אף אחד לא משתמש במילה "ממצה" או מילה נרדפת. לכל היותר נכתב "הסבר מלא". ברור שהתודעה אינה ניתנת לתיאור ממצה אם לא מביאים בחשבון גם פסיכולוגיה, ספרות ופילוסופיה. גם למזג האוויר אין תיאור ממצה ע"י תנועת מולקולות וקרינת שמש - התיאור הזה לא כולל בתוכו את אפיק ים סוף, חזית קרה, עומס חום כבד, תורת הכיאוס או את דני רופ. אבל בכל זאת מקובל להגיד שמזג האוויר מונע ע"י תנועת מולקולות וקרינת שמש או ,במילים אחרות, שהוא תוצר לוואי שלהן.

אז אתה נדרש להסביר למה אי אפשר להגיד שהתודעה היא תוצר לוואי של (מונעת ע"י) תהליכים פיזיקליים.

---

1 כבר אמרת בתגובה 323792 דבר דומה: "הבעיה הפסיכופיזית מתעוררת לנוכח הקורלציה בין המוח והתודעה", רק שם לא התייחסת לאופי הקורלציה במפורש..
2 למשל, כי אמא ואבא החליטו להביא ילד לעולם. באיזשהו שלב הילד התפתח ונהיה מודע לעצמו.
3 בעיני "פן נוסף" ו- "תוצר לוואי" זה אותה תאוריה בדיוק. ביטויים נרדפים בהקשר הזה. אבל חבל להתווכח על משמעותן של מילים -לכן אני מתמקד במונח שהבנת אותו בצורה הכי קרובה לכוונתי המקורית.
קצת סיידר 325126
על מנת לא לבלבל אותך אני אתחיל דווקא מההתחלה.
את עמדתי לגבי הבעיה הפסיכופיסית הבעתי כאן בצורה מאוד ברורה (להבנתי) יותר מפעם אחת, ובכל זאת אחזור עליה על מנת למנוע אי הבנות: הבעיה הפסיכופיסית היא בעיה בלתי פתירה, וכל נסיון לפתור אותה אינו מתקבל על הדעת ומוביל לאבסורדים (בלשון פילוסופית - לאנטינומיות). בין האבסורדים האלה נכללת גם הטענה שאני נוטל עליה אחריות מלאה, והיא שקיימים "תהליכים פיסיקליים המתרחשים במוח (העולם הפיזי) שאינם מוסברים ע"י תהליכים פיסיקליים אחרים הקודמים להם (אלא ע"י התודעה, או הרצון)". טענה זו איננה כלל וכלל פתרון הבעיה, ואפילו לא נסיון לפתרון, אלא היא ניסוח אפשרי של הבעיה עצמה. כל בר דעת יודה שיש בטענה זו אבסורד גמור, ואני מחזיק מעצמי בר דעת, אלא מה לעשות - ההכרה שזה המצב כפויה עלי ואיני יכול להתעלם ממנה, למרות שהכרה אחרת אומרת לי שלא ייתכן כלל שזה המצב, וגם הכרה זאת כפויה עלי ואיני יכול להתעלם ממנה. וזאת הבעיה.

אבל הטיעון שלך הוא אבסורד עוד יותר גדול, ובעיקר - אין לי בעיה להתעלם ממנו. אתה התיחסת לתשובה שלי אבל התעלמת מהשאלה שלך. להגיד שהשאלה שלך נולדה כתוצאה (בכל מובן אפשרי של המונח "תוצאה") מאיזשהו תהליך פיסיקלי שהתחיל "בראשית היקום" נראה לי רעיון הזוי לחלוטין. הרי אתה כולך, על מוחך ועל תודעתך, באת לעולם כתוצאה מהעברת גנים מדור לדור. אז אתה רוצה להגיד שהשאלה שלך, שנוסחה בלשון העברית דווקא, ושבנויה מצירוף אותיות מסוים כזה ולא אחר, כבר היתה בילד-אין בגנים של אדם וחוה? שלא לדבר על אותם יצורים שקדמו לאבות האנושות. זה נראה לך סביר? לי לא. וזה אפילו חסר מובן. מה זה "ראשית היקום"? כל הקוסמוגניות הפסאודו-מדעיות אינן אלא ספקולציות דמיוניות. ההכרה המדעית אינה מכירה כלל את המושג "ראשית". ראשית יש רק בפרשת בראשית. אם אתה מקבל את התיאור ששם זה אחלה, אבל שם אין שום רמז לא לשאלתך ולא לתשובתי (סלח לי על הנימה הסרקסטית, אבל היא לא נועדה להקניט אלא רק להצביע על האבסורד שבכל נסיון לפתרון).

וכאן אני הולך לפי הנחייתו של הרמב"ם, שאומר שאם אתה צריך לבחור בין אבסורד גמור לאבסורד יותר גדול ממנו, תבחר באבסורד הגמור. אז זה מה שעשיתי. אין לי שום מושג מה היה בראשית היקום. לעומת זאת, אני יודע בודאות גמורה שאם אני רוצה להרים את ידי, היא מתרוממת. אין דבר שהוא יותר ודאי בשבילי מההכרה הזאת. אבל אני גם יודע ממה שמלמדים אותי הפיזיולוגים שהרמת היד היא תהליך פיסיקלי. נמצא שבגופי התרחש איזשהו תהליך פיסיקלי שהוא "תוצאה" של רצוני. אין לי ברירה לתאר את יחסי הגומלין הללו אלא במונחים של "תוצאה", אף על פי שברור לי שאין כאן יחסי סיבה/תוצאה כמשמעותם במדע. המדע מכיר רק את הסיבה הפועלת, שהיא גלגול של חומר ואנרגיה, ואינו מכיר את הסיבה התכליתית הגלומה במושג הרצון, שאין בו לא חומר ולא אנרגיה.

זה שהתודעה איננה ניתנת לתיאור בקטגוריות של חומר ואנרגיה איננה הנחה אלא תיאור של המציאות המוכרת לי. אם תוכל לתאר את התיעוב ושאט הנפש שאני חש כלפי הבנדיטים המטורפים שעל הגגות של כפר דרום ושא-נור במונחים של חומר ואנרגיה זה יהיה בעיני הישג מופלא. שים לב, זה לא שאתה נדרש לתאר את המצב המוחי שלי בשעה שאני חש בתחושות אלה, אלא אתה נדרש לתאר את התחושות האלה עצמן. אתה אינך מסוגל אפילו להבין למה אתה נדרש, כי אני לא מסוגל לבטא בצורה שתובן לך מה אני רוצה.
לעומת זה, השתן כשתן ניתן לתיאור ממצה (או מלא - כלשונך)במונחים של חומר ואנרגיה, ותהליך הפקתו בכליות אף הוא ניתן לתיאור ממצה במונחים של חומר ואנרגיה. תן דעתך שאני נוקט כל הזמן לשון "תיאור" ולא "הסבר", כי גם המושג הסבר טעון הסבר. אבל כשאתה אומר שלשתן יש תפקיד אתה כבר חורג מתחום התיאור ועובר לתחום ההסבר. תורת הפיסיקה המדעית איננה מכירה את המושג "תפקיד". מבחינת הפיסיקה הרי התיאור המטריאלי של השתן הוא תיאור ממצה. מבחינת הפיסיקה הנושא סגור. הבעיה פתורה.
הדוגמא שאתה נותן לגבי מזג האויר דווקא ממחישה היטב את עמדתי. כל התוספות שאתה דורש לתיאור ממצה של מזג האויר מוגדרות ומתוארות במונחים של גלגולי חומר ואנרגיה (חוץ מדני רופ, שעליו אפשר בעצם לוותר). לעומת זאת כל התוספות שאתה דורש לתיאור ממצה של התודעה (פסיכולוגיה, ספרות, פילוסופיה) אינן ניתנות להגדרה ולתיאור במונחים של חומר ואנרגיה. וזה ההבדל. ברור שכל תיאור פיסיקלי מסוים *בפועל* הוא מוגבל בהיקפו, אבל בעיקרון אין שום מניעה ללכת אחורה כמה רחוק שרק תרצה. ואילו לגבי התודעה אתה מוגבל בעל כורחך לתודעתו של אדם מסוים, שבכל מקרה היא לא יותר זקנה מ-‏120 שנה.

אני אוסיף אולי עוד רעיון אחד שעוד לא הבעתי אותו במפורש, אבל הוא גלום בכל דברי ואח"כ אאלם, כי נראה לי שאנחנו מתחילים להסתובב באותם מעגלים. אנו יכולים לדון בבעיה הפסיכופיסית רק כבעיה אפיסטמולוגית ולא כבעיה אונטולוגית. מבחינה אפיסטמולוגית כולנו מכירים בשניות של מוח ותודעה שיש ביניהם איזשהו קשר, אלא שטיבו של קשר זה אינו ברור. מבחינה אונטולוגית אין לנו שום יכולת לומר אם באמת יש פה שני דברים שונים וקשר בלתי מובן ביניהם, או דבר אחד שאינו דורש שום קשר ואינו יוצר שום בעיה. השניות האפיסטמולוגית מוצאת את ביטויה במדעי הטבע מזה, ובמדעי האדם מזה, שהן דיסציפלינות שונות בתכלית, בעלות מושגים ומתודות שונים ונבדלים.זה כמובן לא אומר כלום על המצב האונטולוגי, שאינו ניתן להכרה האנושית.

אני מתנצל על אורך התשובה, אבל גם השאלה היתה ארוכה. אגב, אולי אתה יודע איך אומרים "אני מתנצל" בשפת הפיסיקה?
קצת סיידר 325165
סליחה, אתה רוצה לספר לי שההוריקן "דייזי" היה בילד-אין בקווארקים של המפץ הגדול? שלא לדבר על הכאוס שלפני האינפלציה? זה נשמע לך סביר?

והנה תמיהה נוספת: עד שהופיע יצור בעל תודעה מספיק מפותחת, ההוריקנים והגלים בים היו תוצאה הכרחית של מה שהתרחש במפץ הגדול, אבל מרגע שהופיע החושב הראשון שזרק אבן לים מרצונו החופשי ("היי, מותק, תראי כמה רחוק אני יכול להעיף את האבן הזאת") איבד הקוסמוס כולו את הדטרמיניזם שלו? אפקט די מרשים להומיניד חרמן אחד, לא?
קצת סיידר 325168
נראה לי שהטיעון השני שלך מצדיק את קיומו של אלוהים (אם מקבלים את האי-דטרמיניזם של האדם), ובפרט את זה שהוא יצר את האדם.
קצת סיידר 325173
תיאודיציאה שכ"גית? איך?
קצת סיידר 325178
זאת, כמובן, אפשרות אחת: אלוהים ברא את האדם והעניק לו את היכולת לשבור את הדטרמיניזם הטבעי. זה לא פותר עבורי את הבעיה העקרונית עם "הרצון החופשי", אבל עליה כבר דיברתי באריכות מסוימת במקום אחר (וממילא אם הכנסת את אלוהים לתמונה תמיד אפשר להסתייע בו כדי לפתור כל קושיה: אלוהים נתן לנו רצון חופשי וגם מונע משכ"ג אחד להבין מהו. תיק"ו).
קצת סיידר 325204
גם בלי אלוהים אני יכולה לטעון שאתה בוחר להאמין בדטרמיניזם, בדיוק כשם שאתה יכול לטעון שנכפה עליי להאמין בקיומו של הרצון החופשי.
קצת סיידר 325205
אכן כך, אבל לא אני הזמנתי את אלוהים למסיבה.
קצת סיידר 325208
זה לא אומר שאתה חייב לסלק אותו משם. להיפך: אתה עלול עוד להחריב מחדש את ירושלים.
סיידר אבסורי. 325171
מצטער, עדיין לא הבנתי את האבסורד. אני מבין מדבריך שהאבסורד הוא שהיקום הוא דטרמיניסטי ולכן הכל נקבע מראש, עוד מראשית היקום‏1. ה"אבסורדיות" שבדבר נשמעת לי דומה לציטוט המפורסם של אינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות". לא מדובר באיזשהי תובנה לוגית מעמיקה - פשוט לא-סביר‏2 בעיניך. גם כלל לא ברור מדוע מטיריאליזם מחייב דווקא יקום דטרמינסטי. ייתכן מאד יקום מטריאליסטי אבל לא דטרמינסטי - ולמעשה זו המחשבה המקובלת כיום בפיזיקה. ואם מתנחל הצליח לתאר בצורה מדוייקת מה לא ברור בהלך המחשבה שלך, אז זה באמת סגולה לכך שאני צדיק (-;

לגבי הפתרון שלך - אתה שוב ושוב עושה את "הקפיצה" המחשבתית שאם שני דברים קורים ביחד, אז אחד הוא התוצאה של השני. זה כשל לוגי. האבחנה שלך היא שיש התאמה בין הרצון שלך לבין העובדה שהיד התרוממה. אף אחד לא חולק על זה. אבל מכאן אתה קופץ ל "נמצא שבגופי קיים איזשהו תהליך פיסיקלי שהוא "תוצאה" של רצוני". אפשרי, אבל בהחלט לא הכרחי.

אני לא מסוגל לתאר את התחושות שלך במונחים של חומר ואנרגיה. אני גם לא מסוגל לתאר את אפיק ים סוף במונחים של מולקולות וקרינה. האם אתה מסוגל? אני לא מבין מאיפה הקביעה *הנחרצת* שהתודעה איננה ניתנת לתיאור ע"י חומר ואנרגיה. לכל היותר אפשר להגיד: *כיום* היא עדיין לא ניתנת לתיאור *מלא*. אבל מתבצעים לא מעט מחקרים ניורולוגים שמטרתם לתאר עוד ועוד ישויות תודעתיות. ראה למשל כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Neural_correlate_of_con...
תאר לעצמך יום שבו ניורולוג יוכל להצביע על מקבילה ניורולוגית ל*כל* תופעה תודעתית. נקח אותך לדוגמא. אתה קורא בעיתון על ההתנתקות וזה מעורר אצלך סערת רגשות. נניח שתעשה את זה במעבדת ניורולוגיה. הניורולוג יוכל לספר לך שבזמן שקראת על ההתנתקות חשת בהתחלה אי נוחות מלווה בשעמום מסוג ביתא. ואז, כשהיית בשורה השלישית נזכרת באיזשהו אירוע מהמילואים שלך. ואז חשת כעס. והכעס גרם לכך שהחל מהשורה העשירית כבר לא הצלחת לקלוט את דברי המתנחלים אלא רק לקרוא אותם. כמו כן, השם "מדיה נטר" עורר אצלך קונוטציה לסבתא זפטא. קיימים שני מסלולים אסוצייטיביים בין המושגים, ורק אחד מהם הופעל. האם אז תסכים שהתיזה המטריאליסטית נכונה? ואם נוכל לעשות רק 50% ממה שתארתי כאן?

בשפת הפיזיקה אין דבר כזה "אני מתנצל". בעברית יש. אז מה דעתך על בלשנות ועל מודלים מתמטיים שמגדירים שפה טבעית? את זה עושים כבר 100 שנים. ומה יקרה אם הניורולוגיים יתחילו לחקור איך המוח מנתח ומעבד שפה? אה, בעצם הם כבר עושים את זה. לדוגמא:
1 שאלת מה זה "בראשית היקום"? וואלה, לא יודע. אני רק חוזר על האבסורד שאתה הבאת. כשתארת את האבסורד אמרת "תשובתי כבר נבראה מששת ימי בראשית". רציתי להשתמש בביטוי קצת יותר מדעי מ"ששת ימי הבריאה". קצפך יצא לשווא..
2 ברשותך, אני תופס אותך במילה. אמרת: "לא סביר". זה רחוק מאד מבלתי אפשרי. אמרת גם "חסר מובן". נו, גם תורת הקוואנטים היא לא סבירה וחסרת מובן בעיני רוב מוחלט של מי שלמד עליה. עדיין היא מתארת בצורה מדוייקת את המציאות.
במאמר מוסגר 325179
תשמע. אתה משתמש בביטויים כמו "ששת ימי בראשית", או "אדם וחווה" כאשר אתה בא לתאר את "ההסבר המדעי" למציאות, לשיטתך. הייתי יכול להתמם ולהגיד מה פתאום, על מה לעזאזל אתה מדבר. אבל העדפתי להתייחס לגופו של עניין - כי הנושא ברור, ובאתי לדון איתך על הבעיה הפסיכופיזית ולא על הסגנון שלך. אבל כאשר אני משתמש במילה "ראשית היקום" כדי לתאר את אותו-הסבר-שאתה-בעצמך-הבאת, אתה מתפרץ. לא זו בלבד, אלא שאתה נתלה במילה "ראשית", כדי להדגיש שההסבר המדעי הוא אבסורדי (זאת על סמך העדות שלך ב"סלח לי על הנימה הסרקסטית" וגו').

אז ראשית, המילה "ראשית" היא מילה נרדפת ל"תחילה". שנית, המונח "ראשית היקום" מופיע בויקיפדיה בעברית, באתר הידען (אגף האסטרופיזיקה), באנציקלופדיה של ynet ובאתר הקורס "מבוא לפיזיקה מודרנית" של אוניברסיטת ת"א. כך שהטענה שלך כאילו ההכרה המדעית לא מכירה את המושג "ראשית" היא פשוט שגויה‏1. ושלישית, גם אם הייתי משתמש בביטוי "הולדת זיאוס" במקום "ראשית היקום" ההתרעמות שלך היא בעיניי פשוט לא ראויה - ולו בגלל העובדות שברור לחלוטין למה הכוונה בהקשר של הדיון, ושאתה עצמך משתמש בביטויים דומים.

אני אשמח אם תודה ששגית ושהמילה "ראשית" בהחלט מוכרת ע"י המדע. ואני אשמח אם גם תודה שהזדעקות שלך לא היתה במקום. זה לא יחליש את הטענות שלך בדיון הראשי בכהוא זה, ורק יעלה את ערכך בעיני ולדעתי גם בעיני הקוראים האחרים.

שא ברכה.

--

1 ב"קיצור תולדות הזמן", סטיבן הוקינג מרבה להשתמש בביטויים "ראשית" ו"בריאה" בפרק "מוצא היקום וגורלו". למיטב ידיעתי, לא מקובל לאמר שהתאוריות שלו על היווצרות היקום הן "ספקולציות דימיוניות".

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים