בתשובה לרון בן-יעקב, 22/08/01 17:20
הערה וקושיה 32849
מדוע הרעיון הוא בולשביקי? טוב, אני יודע מדוע הוא בולשביקי - הוא מצריך פגיעה בחופש העיסוק. הבעיה היא שזו האופציה היחידה לשמור על שיוויון ההזדמנויות בחינוך. מדובר כאן, לדעתי, בהתנגשות בין שני מושגי יסוד של הליברליזם - שיוויון הזדמנויות (להבדיל משיוויון כלכלי, למשל) וחירות. במקרה הספציפי הזה, אני מאמין ששיוויון ההזדמנויות עולה בחשיבותו. בדיוק כמו שהוא עולה בחשיבותו על זכותו של מעסיק שלא לשכור לעבודה אנשים על בסיס גזעני.
הערה וקושיה 32850
יפה.

מכאן הדרך פתוחה על מיני איסורים נוספים, כמו ללכת בעצמי לספריה ולקרוא חומר נוסף, להעזר בחבר ללא תשלום לקנות באמזון ספרי לימוד והכנה (פתוח רק לעשירים בעלי גישה לאינטרנט) ועוד ועוד.

מוטב לרדת מעץ האיסורים כל עוד הוא קטן וחלש.
הערה וקושיה 32876
ללכת בעצמי ולקרוא חומר זה לא מפריע מבחינת שיוויון ההזדמנויות - למה שיאסרו דבר כזה? האינטרנט זמין לכל אדם דרך ספריות ומתנ"סים. נכון שלי יש גישה יותר נוחה לאינטרנט מאשר אדם נטול מחשב, אבל ההפרשים כאן הם מזעריים, מבחינת ההשפעה על הציונים.
השאלה, כאמור, היא עד כמה השאלה "כמה כסף יש לי/להורים שלי" רלוונטית לתשובה לשאלה "כמה קיבלתי בפסיכומטרי" או "מה הסיכוי שלי להתקבל לאוניברסיטה".

אני מודע לבעייתיות של מה שאני מציע, אך המצב כיום, בו יש כמעט חובה ללכת לקורס לפני שניגשים לפסיכומטרי - הוא פשוט אבסורדי. תחשוב מה היה קורה אם כדי לקבל בגרות, היית חייב לעבור קורס פרטי בעלות של אלפי שקלים.

אני גם לא מבין את עמדת האוניברסיטאות בעניין - שהרי, הקורסים הללו בעצם מבטלים את היתרון של המבחן ככלי למיון. אלא אם, כמובן, המבחן הוא כלי מיון ריק מתוכן במוצהר - העיקר שיהיה משהו למיין לפיו. אם כך, הם יכולים למיין אנשים גם על פי מידת הנעליים שלהם.
הערה וקושיה 32880
ניסיתי להקצין את עמדתך ולהראות שאם אתה רוצה לאכוף שיויון בדרך של איסור לימודי עזר, הרי הדרך מובילה ''למשטרת המידע'' כפי שתארתי.

הרי מה מונע מבעלי היכולת לפתוח אוניברסיטה פרטית עם קריטריוני קבלה משל עצמם ובעזרת קשרים בשוק החברות להבטיח לבוגריה עבודה עם הכנסה נאה. אופס, קולג'ים פרטיים כבר קיימים בעולם ולמעשה אין הם חייבים לקבל על עצמם תכתיבים ממשלתיים לקבלת תלמידים אם אינם נזקקים לתמיכה ממשלתית.

יש לתמוך בזקוקים, להכיר בעובדת אי השיויון ולהזהר מלשפוך את התינוק עם המים.
הערה וקושיה 32887
טוב, נו. עם קשרים חזקים בשוק החברות, הם יכולים גם להכניס את הילדים שלהם ישירות לעמדת סגן נשיא לענייני שיווק מנדרינות, בלי לימודים ובלי בטיח. אני חושב שמבחן הסבירות ישלול את האופציה שלך.
הערה וקושיה 32960
המצב הכלכלי של התלמיד משפיע לא רק על התוצאה שלו בפסיכומטרי, אלא (ואפילו יותר) על תוצאות הבגרויות שלו: תלמיד שלמשפחתו פחות כסף יוכל לקבל פחות שיעורים פרטיים (אם בכלל) ויהיה לו פחות כסף לספרי לימוד, ויתכן מאוד שגם ילמד בבית ספר פחות טוב.
בסופו של דבר, גם התוצאות של הבגרות וגם ל הפסיכומטרי תלויות במצב הכלכלי.
הערה וקושיה 32873
ואתה פותר את ההתנגשות ע''י פגיעה בחופש העיסוק וכן הגבלת נגישות למידע.
מצויין...
הערה וקושיה 32878
אינני זוכר מתי הייתה הפעם הראשונה שבה אמרתי בדיון עם מישהו (לא באייל, זה אני זוכר) "כן, אבל השיטה הליברלית מניחה שיוויון הזדמנויות", והוא, בתגובה, ענה לי - "נו, ויש שיוויון הזדמנויות?" אני נשארתי די נטול מילים. לא, אין שיוויון הזדמנויות. אז התחוור לי בדיוק מה הבעיה עם השיטה הקפיטליסטית הנוכחית - שהנחת היסוד הבסיסית של הליברליזם פשוט אינה מתקיימת בחברה שלנו.
משם, הגעתי לדעות הסוציאליות שלי - הדגש שאני שם על מתן שירותים בסיסיים (חינוך, בריאות, מגורים), בעיקר לילדים אבל לא רק, ברמה שווה ואיכותית לכל. יש כאן, כמובן, פגיעה בחרויות הליברליות, אבל לדעתי היא מתחייבת כדי ליצור חברה צודקת.
השאלה הבאה שהעסיקה אותי, ומעסיקה אותי עד היום, היא האם ניתן ליצור שיוויון הזדמנויות מבלי ליצור שיוויון כלכלי. אני מתנגד לשיוויון כלכלי. אני חושב שהוא רעיון שגוי ופסול, ויותר מכך - אני חושב ששיוויון כלכלי אומר שכולם יסבלו.
אז האם אפשר ליצור שיוויון הזדמנויות ללא שיוויון כלכלי הופך, בעצם, לשאלה האם אפשר לקיים שיוויון הזדמנויות בכלל.
נו, נשמור את זה לתיזה.
הערה וקושיה 32907
מאמר חשוב שהתפרסם באקונומיסט ותרגומו בהארץ על הקשר בין זכויות אדם וכלכלה.
(ומי אמר שהמרקסיזים מת ?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים