בתשובה לעדי, 25/08/01 10:21
במקומם/במקומך 33089
כפי שציין המגיב לפני, מי שמעוניין בהשכלה למען הרחבת אופקים, לא צריך תואר, ולכן גם לא צריך לשלם ולא צריך להרשם לקורסים השונים. פשוט להכנס ולהקשיב.
השאלה היא מה יקרה אם לכל האנשים (לצורך הגזמה) בארץ יהיה תואר ראשון במשהו. האם את לא יכולה מראש לצפות את כל האנשים שיגידו "אני יש לי תואר ראשון במדעי הדשא, ואתם מצפים ממני לעבוד ב*מתפרה*?!". לא צריך שכל בעל תואר יעבוד בתחום שלו - מספיק שכל בעל תואר יראה בעבודה "עשירת עבודה" (כלומר, לואו-טק) כמשהו "נחות", שנמצא מתחת לרמתו, ולכן לא יסכים לעבוד בה ("אני למדתי שלוש שנים! יש לי תואר! איך אתם מצפים שאני אעבוד בעבודה כזו?!"). אז נכון שהגישה הזו אליטיסטית משהו (בסופו של דבר, אני עצמי, כשיהיה לי תואר, לא אסכים לעבוד בעבודות מסויימות), אבל ככה זה בחיים.
במקומם/במקומך 33130
אם לכל אדם בארץ יהיה תואר ראשון, יהיה המצב זהה לזה שבו לאף אחד אין תואר.

בעבר הרחוק - אדם שידע קרוא וכתוב היה חריג, ואנשים כאלה קיבלו משרות הולמות את כישוריהם החריגים. כיום כמעט הכל יודעים קרוא וכתוב, ותכונה זו פשוט נעלמה משיקולי הצעות העבודה. אין כל סיבה שתואר ראשון יהיה שונה מבחינה זו. השאלה הנוספת היא מדוע מישהו צריך תואר שאין לו שימוש. אינני יודע, אך גם הילדים שלי מקבלים תעודה בסיום גן טרום-חובה, בסיום גן חובה, בסיום חוג-שחיה וכיו''ב. נראה שיש גאווה ביכולת לנפנף בפיסת נייר ''רשמית'' כלשהי.
במקומם/במקומך 33211
אבל כמו שההפכותה של ידיעת קרוא וכתוב לדבר נפוץ היא בוודאי חיובית בעיניך, מדוע לא כך עם תואר ראשון? אז הדרישה לתואר תיעלם משיקולי הצעות העבודה, אבל מצד שני יווצרו אלפי אנשים שעד כה יכלו לעבוד רק במפעלי טקסטיל או בבניין או בנקיון, אשר עתה יכולים לשמש כפקידים וכתבנים (כי הם למדו לעבוד עם מחשב באוניברסיטה) בחברות בין-לאומיות (כי האנגלית שלהם השתפרה מאוד באוניברסיטה), כבנקאים, מהנדסים, אנשי מעבדה וכו'. בכלל, עם העלייה הכללית בהשכלה תבוא עלייה ברמת הבריאות, הרווחה, החיים. אז מה רע בעצם?
במקומם/במקומך 33212
אה, אני כבר לא מיואש כל כך. המצב בהחלט השתפר.
במקומם/במקומך 33222
אני אמרתי שזה רע?
הצבעתי על עובדה. מעבר לכך, אם מישהו חושב שמשום שיש לו תואר ראשון, מלאכות מסויימות הן בזויות מדי, שיבושם לו. עם התרחבות ההשכלה עניין זה ילך וידעך.

בכל זאת יש הבדל כלשהו בין תואר ראשון לבין ידיעת קרוא וכתוב. ידיעת קרוא וכתוב היא הישג אובייקטיבי. או שהוא קיים, או שלא. אינני בטוח מה "תואר ראשון" מכיל. כל מנויי Hotmail מקבלים מספר פעמים ביום הצעות לרכישת תואר אוניברסיטאי. הכישורים הדרושים, עד כמה שהבנתי, הם היכולת לכתוב מספר כרטיס אשראי. כך שיתכן שאותם בעלי תואר לא יהיו בעלי הכישורים שאתה מייחס להם.
במקומם/במקומך 33223
נכון, אין צורך בתואר כדי ללמוד, אך קיימת נטייה (לא לגמרי מובנת לי) שגם 'שומעים חופשיים' רוצים הכרה כלשהי (בהתאם למה שיובל רבינוביץ ציין בתגובתו). בפועל, חלק גדול מאוד מהלומדים באוניברסיטה אינם מחפשים הכשרה מקצועית ישירה (הנדסה כדי להיות מהנדס) אלא עקיפה (תואר ראשון כדי להגיד 'אני מעל לממוצע'). איני חולק על כך שהגדלת כמות הלומדים ובעלי התארים תוריד מיוקרתם (ויכולתם להבחין בין אנשים 'רגילים' למי שלמד והוא 'מעל לממוצע'). חוסר רצון לעבוד בעבודה 'נמוכה' לא נובע משנות הלימודים, אלא מתפישה של מעמד חברתי. פעם קרוא וכתוב, אח"כ בגרות, והיום תואר אקדמי, מהווים סמן רלוונטי, ואין לי כל בעייה שהסמן יזוז עוד למעלה - או שמבנה חברתי חדש יצוץ. מי שלמד שלוש שנים יעבוד בשמחה באותן עבודות 'שנהוג' שחבריו לכיתה עובדים בהם.
אני חוזר לשאלתי המקורית - מדוע למנוע מקבוצה גדולה של אנשים את היכולת להשיג את אותו תואר, שבהא איתו לא רק צמיחה מקצועית (אולי), אלא גם העשרה רחבה יותר?
אם הכוונה לשמור על ערך התואר שלך (אל תיקח את זה אישי מדי)- הגיוני (אך לא מוסרי במיוחד). אם הכוונה רחבה יותר, על מי בדיוק מגינים ועל חשבון מי?
במקומם/במקומך 33280
מזכיר לי את אותו סקר משעשע בו נשאלו אנשים איך הם מדרגים את האינטליגנציה שלהם. כ-‏85 אחוזים אמרו שהם מעל לממוצע.
אבל זה לא קשור. מה שכן קשור זה שאף אחד לא מוציא עשרות אלפי שקלים כדי שיוכל להגיד שהוא מעל לממוצע. מוציאים עשרות אלפי שקלים כדי לקבל העלאה בשכר. רבים מתלמידי השלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל הם אנשים עובדים שמקבלים גמול השתלמות עבור הקורסים שהם לוקחים במקומות כמו אוניברסיטת דרבי. אחרים פשוט מצפים לקבל משרה טובה יותר כשיהיה להם תואר ראשון.
לא שזה לא לגיטימי. מה שמעציב באמת זה שהאנשים האלה אפילו לא מנסים להנות מהתואר שלהם. חבר שלי, שלומד לבי.איי. כללי סיפר לי שהוא שמע מישהו מדבר עם יועצת הבי.איי. שלו, ושואל אותה מה הקורסים הכי קלים. זה היה השיקול. לא הקורסים שהכי מעניינים אותו - הקורסים הכי קלים. אלו שיאפשרו לו לקבל את התואר עם הכי פחות בעיות. ולא מדובר פה במקרה מיוחד.

ולשאלתך - כי כפי שתיאר טל, לימודים של כמויות כה גדולות של אנשים הם פשוט בלתי אפשריים, טכנית.
ואגב, אין לי תואר, כך שאין לי על מה להגן בכל מקרה. כשיהיה לי תואר, אני מתכוון להמשיך לתואר שני. אם יתאפשר לי, כמובן. לא הייתי שם על זה כסף...
תשים 33327
יש גם שיקול נפוץ של בחירת קוסים על פי המטלות שכרוכות בהם, או על פי הציונים.
פעם שלחו אותי לקורס שהממוצע בו היה גבוה מאוד - אלא שבאותו סמסטר הוא החליט לשנות את המבחן וכמעט כולם נפלו - כי לרוב פשוט עברו על המבחנים האמריקאים הקודמים ושיננו את התשובות הנכונות.

ולענייננו - הרבה אנשים באמת לא נהנים מהתואר. גם אני לא נהנית בחלק מהדברים - קורסי חובה הופכים הנאה שלמה לבלתי אפשרית לפעמים. יש גם הרבה אנשים שמגיעים לשעור הראשון כדי להחליט אם לקחת קורס או לא, ובאחרון כדי למצוא מישהו שנראה ''פרוטוקוליסט'' ולבקש ממנו את המחברת. מבחינת תגמול לעבודה אתה אולי תהיה באותו מצב כמוהו, אבל אני בכל זאת חושבת שלקחת קורס שמעניין אותי תורם לי משהו - וגם אם זה כרוך ביותר עבודה אני מרוויחה משהו.
השאלה היא שאלה של מוטיבציה, ולא נצא מזה - של חינוך. מי שבמשך שנים משננים באוזניו שחשוב לדעת, להכיר, מי שמסבירים לו כל מיני דברים ושואלים אותו שאלות, הסקרנות שלו יכולה להתחזק. כשהבית או הסביבה מדרבנים אותך ללמוד כדי להתקדם - אבל גם כדי לדעת - הסיכוי שלך לחפש עוד דברים יוצא נשכר.
לא רק זה 33439
יש כאלה שגם בוחרים ככה קורסים, ולא את מה שאת כתבת .
אני יודע- מאוד #מאוד ילדותי 33440
פשוט לא יכולתי להתאפק
אוי ווי איז מיר 33445
אני חושבת שתיקון כזה יכול להצדיק פניה לטל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים