בתשובה לאח של אייל, 22/09/05 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל תסכים איתי שתופעות פרא-פסיכולוגיות, בסופו של דבר, לא ניתנות לא לאישוש ולא לפסילה :-) אולי זו בעצם ההגדרה. תופעה שלא ניתן לאושש ולא לפסול. אבל יצאנו מהדיון ההוא. תרשה לי בכל זאת לנסות לסכם את זה. יש מתכנתים ויש מתכנתים, אני משער שיש פיזיקאים ויש פיזיקאים. כשאני חושב על מה שכתבנו אני מגיע למסקנה הבאה. 1. היכולת לזהות שטות. קרי יכולת ההפרכה - חשובה 2. היכולת להקשיב למישהו אחר, שמדבר על משהו שאולי אתה לא מבין - גם חשובה (או לעצמך שפתאום יש לך הזיה). 3. כדי שיהיה דיון פרודוקטיבי, צריך איזון בריא בין שתיהן. אני משער שלממציאים הגדולים היו את שני הכובעים. אינשטיין היה פנטזיונר גדול. אני חוזר על זה ש*שכמעט* אי אפשר להגיע לרעיון חדש או תובנה חדשה רק דרך התסכלות בתובנה ישנה. תמיד חייבת להיות פריצת דרך. ופריצת הדרך היא לראות משהו שאחרים לא ראו קודם. להגיע לידע שלא היה לך קודם. לפעמים המשהו הזה שאתה רואה, יכול במבט ראשון להיראות לך מופרך. אבל לא סתם ראית אותו. הוא הגיע מאיפשהו. מעניין להבין מאיפה זה הגיע ולמה המוח "מתעתע" בך, או שלא - אולי המוח שלך הצליח להראות לך הרגע את האמת שחיפשת, רק שאתה עוד לא בדיוק יכול להבין את זה. לפחות עם זה תסכימו איתי? ובשורה התחתונה - אם האינסטינקט הטבעי שלך הוא קודם לשלול תיאוריה חדשה על סמך המידע הקודם שלך, בסופו של דבר שיגיע משהו אמיתי, תפסול גם אותו לפני שתוכל להתעמק בו כראוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים איתך שתופעות פארא-פסיכולוגיות אינן ניתנות לאישוש או לפסילה; למעשה, פארא-פסיכולוגיה הוא תחום שמנסה *לחקור* את אותן תופעות בכלים פסודו-מדעיים. אז מוזר שדווקא בחרת במונח "פארא-פסיכולוגיה". לגבי פתיחות לרעיונות חדשים - הכל טוב ויפה, אבל לכל מטבע יש 2 צדדים - כשם שאתה פתוח לקיומם של חלומות נבואיים, אתה צריך להיות פתוח לתיזה שמדובר בזכרון או תחושות שגויות ותו' לא. ואתו איזון בריא שדיברת עליו מחייב אותך גם לשים לב איזה עדויות יש לכל תיזה, והאם התיזה מבוססת על אמונות ותחושות (ע"ע "נ נח נחמ נחמן מאומן"), או על עובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשעתי אני שוב משתמש במושגים הלא נכונים (אמרתי כבר שאני בור) ושוב מקווה שתדעו למחול, לא להתרגש, להבין למה התכוונתי כי אני כותב עוד אלף מילים, ותתייחסו לשאר הדברים. תופעות "על טבעיות" סורי מאיפה קיבלת תחושה שאני לא פתוח לזה שמדובר בזכרון או תחושות שגויות? אני לא רואה סיבה שתכתוב את זה אחרי כל מה שכתבתי, אלא אם כן אתה מנסה באיזושהי צורה - לנצח בדיון שאי אפשר לנצח בו. זה נראה לי מיותר.1 אני לא חושב שיש לנו מחלוקת לגבי העובדות. התיזות שלמעלה כמובן מבוססת על עובדות. התיזה שלי כמובן מבוססת על אמונות ותחושות. ועדיין אי אפשר לאושש או להפריך שמדובר באחת מהשתיים במקרה של "חלום נבואי X", אם אין לך גישה ל"סרט" בחלום המקורי. ואם אי אפשר לא לאושש ולא להפריך, צריך לחקור. ושוב השאלה היא מה מטרת המחקר והניסוי, ומה הכלים אני חוזר על עצמי אובר אנד אובר מה שאומר שאולי הגיע הזמן לפרוש הביתה :-) ______________ 1 זה מזכיר לי ויכוחים עם אשתי. בשלב הזה לרוב אני שואל אותה, אז מה את רוצה ממני? את רוצה שאני אגיד לך שאת צודקת? בסדר - את צודקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם באמת אי אפשר לאשש חלום נבואי X אם אין גישה ל"סרט" בחלום המקורי? האם אי אפשר להסתפק בתיעוד מילולי מדוייק של חלום כזה? האם אי אפשר להסתפק בהרבה (מאד) תוצאות שליליות של חלומות נבואיים לכאורה, או בהסברים המדעיים לאותן תופעות? הגישה שלך מזכירה לי את השאלה המפורסמת האם האור במקרר נכבה כאשר סוגרים את הדלת. אפשר לטעון שגם את זה אי אפשר לאושש או להפריך - הרי אחרי שסגרנו את הדלת, אי אפשר לדעת מה קורה בפנים! נכון, ידוע איך המקרר עובד. ידוע שהמפעל בודק מדגמית מקררים ומוודא שהאור באמת נכבה. אנחנו ראינו סרטים של אנשים שדחפו מצלמה לתוך מקרר. האם זה אומר שבמקרר שלך באמת האור נכבה כשהדלת נסגרת? הרי אי אפשר לדעת את זה באמת כל עוד אתה לא נכנס לתוך המקרר שלך ונועל על עצמך את הדלת! וגם אם תעשה את זה, איך תדע שגם בפעם הבאה האור באמת נכבה? ואולי דווקא במקרר של השכן שלך, שמעולם לא נבדק, אולי דווקא שם האור לא נכבה? לפי הגישה שלך, אי אפשר לאושש או להפריך כלום - ואתה יודע מה? לשיטתך אתה צודק; אבל המחיר של הגישה שלך הוא שהכל פלואידי ואי אפשר לדעת כלום. האם המחיר הזה שווה כדי שנוכל להגיד "הידד, איזה אנשים פתוחים ומגניבים אנחנו, אנחנו מוכנים לקבל כל רעיון ולו המופרך ביותר?" אני אשאיר את השאלה הזו פתוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החלק הראשון נגמרו לי המילים. תן לי לינק להרבה (מאוד) תוצאות שליליות של חלומות נבואיים לכאורה, ואני אשמח לדבר על זה עוד פעם. בינתיים, עד שאתה מוצא, אולי תנסה להזכיר לי עוד פעם מה בדיוק הגישה שלי. אתה כותב - "לקבל כל רעיון ולו המופרך ביותר", כאילו שאמרתי: "יש כזה דבר חלומות נבואיים - אני מקבל את זה". כתבתי הרבה דברים כאן, אבל אני בספק אם תמצא משהו זה. את זה שלאנשים מסויימים יש בעיה לדון ברעיון הזוי ולהגן על הידע שלהם בחירוף נפש אפשר לנתח פסיכולוגית לכל הכיוונים, אבל עלי אישית זה לא מאיים ולא גורם לי להרגיש הזוי. אבל אתה לא ממש צריך לנתח אותי, אני יכול לעשות את זה בשבילך - בתחילת הדיון לא האמנתי בחלומות נבואיים ובסוף הדיון אני עדיין לא מאמין, ואפילו קיבלתי כמה הסברים אפשריים לתופעה (תודה למלנקקים). העובדה ששמת את המילים - פתיחות ומגניבות - אחת ליד השניה בהקשר של רעיונות מופרכים, כבר מעידה יותר עליך מאשר עלי. נראה לי שהסברתי בצורה סבירה חלק מהכוח של פתיחות כזו, אבל אצלי זה יותר השקפת עולם מאשר סתם משחק מזדמן בסיעור מוחות, או דיון באייל. במשפט וחצי, פתיחות לרעינות הזויים, או לאמיתות שלא מסתדרות או מנוגדות לאמת שלך, היא כלי חשוב מאוד כדי להבין אנשים אחרים, וליצור איתם קשר עמוק יותר מהקשר שאפשר ליצור בלי פתיחות שכזו. אם תחשוב על זה תראה, שזה משהו שמגיע הרבה מעבר לאמת המדעית לבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך על תוצאות שליליות של חלומות נבואיים: למרבה הצער, היו לי לא מעט חלומות בהשתתפות של בחורה או שתיים מבנות השכבה שלי שלא התגשמו. אני בטוח שגם לך היו אי אלו חלומות טובים או רעים שלא התגשמו, ואפילו לאותה חברה שלך. ולגבי אלו שכן התגשמו - מכיוון שאתה איש תוכנה זהיר וחכם, אני בטוח שאתה יודע שאי אפשר לחרוץ שמשהו עובד על סמך דוגמא מוצלחת אחת; גם שעון מקולקל מראה את השעה המדוייקת פעמיים ביום. להרבה אנשים יש חלומות שיקיר שלהם נפגע. יותר מחלום אחד. גם לי אישית. אם מישהו נפגע ואמא שלו מספרת שבדיוק בלילה לפני היא חלמה שמשהו רע עומד לקרות - האם זה אומר שהיתה לה גישה למידע מהעתיד? (אל תענה, זו שאלה רטורית). אבל התחמקת מהנקודה המרכזית שלי. המילה "לקבל" באמת לא מתאימה פה. אבל טענת בצורה מפורשת: תופעות פארא-פסיכולוגיות אינן ניתנות לא לאישוש ולא להפרכה. אני חולק על דעתך, ולכן הבאתי את הדוגמא על האור במקרר. אז אני אשאל באופן מפורש: האם לדעתך ניתן לאושש או להפריך את זה שלפעמים האור במקרר נשאר דלוק? והאם אפשר לאושש או להפריך את זה שהאור נכבה אבל אם אף אחד לא בסביבה מגיעים גמדים קטנים שחיים בתוך המקרר, מדליקים את האור וטועמים את הגבינה? האם התשובות שלך שונות מהתשובה לשאלה האם אפשר לאושש או להפריך חלומות נבואיים? ואם כן, למה היא שונה? למה אי אפשר לאושש או להפריך תופעות פארא-פסיכולוגיות, וכן אפשר לאושש או להפריך תופעות אחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למרבה הצער, היו לי לא מעט חלומות בהשתתפות של בחורה או שתיים מבנות השכבה שלי שלא התגשמו". היו לי כל מיני חלומות על גברים, שגם הם לא התגשמו. זה לא רלוונטי. השאלה היא אם ראיתי אותם כחלומות נבואיים. התשובה - לא. ראיתי אותם כמה שהם היו: משאלות לב. היו לי גם כמה וכמה חלומות כאלה שכן התגשמו. שוב, גם אותם לא ראיתי כחלומות נבואיים. אם מישהו שומע על רצח רבין בטלוויזיה ואומר, "יו, ידעתי את זה! חלמתי הלילה שמישהו מת" - קשה לקחת את זה ברצינות. אפילו אם מישהו חולם על רצח רבין לילה לפני הרצח הממשי, גם זה עוד לא בהכרח אומר שיש כאן משהו יוצא דופן. לעומת זאת, אם אתה חולם שביום מסוים יתרחש, נאמר, פיגוע במושב זבלייה, שהיה עד כה שלו ביותר, ואתה מרגיש שהחלום הוא נבואי ואתה הולך ומודיע לזבלניים להיזהר במיוחד באותו יום, והפיגוע אכן ומתרחש, ואם אחר כך אתה חולם שאדם קרוב מסוים חולה באלופית השחמות, ואומר לו להיבדק בדחיפות ומציל אותו כך ממוות בטוח, ובכל פעם שאתה פועל בהתאם לחלום כלשהו מסתבר בדיעבד שהחלום אמר אמת - כאן כבר יש משהו שקשה להתעלם ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק במאה אחוז. עכשיו צריך רק לחפש את ההוא שחלם על הפיגוע בזבליה ועל אלופית השחמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סטרייטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא קשור לקסאמים). כל מי שישתמש בניק המחדלי "האייל האלמוני" יזכה ממני לפניה כאל זכר, אפילו אם יכתוב מאה פעמים "אני אומרת", "אני חושבת" ו"אני אוהבת". כמה קשה כבר להקליד "האיילה האלמונית" בשדה השם? וכמה קשה לעשות copy&paste ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא טיפה יותר קשה מלכתוב ''הגיבו'' או ''אשרו'' במקום ''הגב'' או ''אשר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכל אחד יקח אחריות על מה שהוא יכול לתקן לפני שהוא מטיף לאחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הקורא ומדיניות העריכה שלו הם המסגרת שבה אני פועלת. אני מתאימה את עצמי אליהם, בלית ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, ידידי, המשך להחזיק בעקרונותיך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאת, לפחות, ממשיכה להחזיק בעקרונותייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תהיה שגיאה דיקדוקית, שכן למרות שהמערכת נענת לפניות רבות, היא נענת לכל אחת מהן כבודדת. "אשרו" מרמז שעוד מישהו חוץ ממני צריך לאשר, זו טעות למיטב ידיעתי. היות וברירת המחדל בעברית היא זכר, לכל היותר ניתן לשנות לאשר/י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהפלות כך נשים (וגברים) עם הגדרה עצמית אנטי-קולקטיביסטית? לא יפה. למה לא להתיחס אל הכפתור "אשר" כאל פקודה למחשב (שמה לעשות, בעברית הוא בד"כ זכר)? את הבוס, את מחליטה מה לעשות, את תלחצי על "אשר" כאשר את רוצה שהוא (השרת הכנוע של האייל, שמשרת אותך נאמנה) יאשר את התגובה ויוסיף אותה לפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הצורך הזה לפקד ולצוות? למה לא פשוט "אישור", וזהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. תשוקה פרומתאית טבעית, כנראה. אני נוטה להשתמש ב-"אישור", "כניסה", "ביטול", "יציאה", "שליחה" וכו', בממשקים שאני בונה. שים לב למושגים, בתכנון ממשקים, שמגיעים מעולם המושגים השתלטני הזה: "פקדים" (controls), "פקודות" ("commands"), "הוראות" (instructions), "ניהול אירועים" (Event Handler)... נשמע יותר כמו התנהלות חמ"ל אלוף בשעות חירום מאשר כמו פיתוח אפליקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו, למה מתעקשים לשים גם כפתור "נקה טופס" או "נקה פרטים", שבד"כ אני לוחצת עליו בטעות והכל נמחק? זה קורה באתר האומלל של 144 למשל, במקומות מסוימים שדורשים פרטי כרטיס אשראי ובעוד הרבה אחרים. מי בכלל רוצה לנקות את הטופס? לקח לי חצי שעה למלא אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, חצי שעה זה המון זמן. במהלך אותה חצי שעה בטח גם אכלת איזה סנדוויץ (או לפחות איזה בורקה או שתיים) ושתית לפחות כוס קפה אחת. ואם נשפך לך קצת קפה ולכלך את הטופס, תשלחי אותו ככה עם כתמים של קפה, עם פרורים של בורקס? מה יחשבו עלייך ב"בזק"? לא עדיף לנקות אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל העניין, הם שמים את הכפתור הזה ליד כפתור ''חפש''. כך שברוב המקרים אני כבר מנקה את הטופס בעצמי, ובטעות. אגב, לא ראיתי בורקס מקרוב כבר המון זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה"אגב" - איזה כיף לך! דווקא בזמן האחרון אני רואה יותר מדי בורקס בסביבתי, אם כי בדר כלל רק לשניות אחדות... טחר כך הם אינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי הגדרת הטפסים ב-HTML מאפשרת הוספת כפתור שכזה ללא מאמץ תכנותי (<input type=reset>). הם מוסיפים את זה משום שהם מתכנתים ומשום שמתכנתים הם בד"כ גיקים ו/או טכנואידים. גיקים חושבים שאם קיימת אופציה (הגיקואיד יכנה את זה "פיצ'ר" תוך כדי התזת רוק קלילה על מסך מרצד), אז צריך להשתמש בה. אפשרות נוספת היא פשוט עצלנות לשמה. אם כבר מוסיפים כפתור כזה, אז המינימום שצריך להוסיף, לדעתי, הוא הודעה קצרצרה שמודיעה למשתמש שהוא עומד למחוק את כל התוכן של הטופס ושתאפשר לו לאשר או לבטל את הפעולה. ברוב המקרים אפשר להסתדר בלי שימוש בכפתור שכזה. _________ תאור המתכנת הממוצע הוא בצחוק, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ תאור המתכנת הממוצע הוא בצחוק מר, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ יותר בכיוון של גיחוך גיקי מר, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הכפתור „סגור חלון” נראה לי מטופש. מה רע להשתמש ב-X הפינתי שעליו החליטו אלוהים וביל גייטס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש לך דיבור עם הגמדים שגונבים לי את הכפיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרר שלי, למשל, האור ודאי אינו כבה כשסורים אותו. אין סיכוי כזה: הוא לא נדלק מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משחק שחמט? (זאת לא שאלה מכשילה, אם התשובה חיובית יש לי אנלוגיה טובה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה: שחמטאי מומחה יודע באופן אינטואיטיבי לפסול הרבה אפשרויות בעץ המסעים העומדים לרשותו בלי ניתוח מפורט שלהן. הנסיון שהוא צבר והכשרון שלו יוצרים אצלו תפיסה (לא בהכרח מודעת) של המציאות השחמטית, והכרה של כל מיני מטא-חוקים שרק בקושי רב, אם בכלל, הוא יהיה מסוגל לנסח אותם במלים. "אינטואיציה" הוא המונח שמשתשמשים בו כדי לתאר את התופעה. מדי פעם, האינטואיציה הזאת מכשילה את המומחה שלנו. מסתבר שאם רק היה מעמיק לחקור בעץ המסעים איזה ענף שנראה חסר תקווה ממבט ראשון, היה מגלה דרך נאה לנצחון. גדולתם של רבי אמנים היא בין השאר בכך שזה לא קורה להם הרבה: האינטואיציה שלהם מעודנת ואינה מפילה אותם בפח הזה. אבל אין אדם1 שפטור מהכשל הזה לחלוטין. כאשר אלוף העולם השחמט מנתח מצב, אם הוא אומר פתאום "אהמממ. מעניין אם כדאי להקריב את הצריח ב ו7, אני חושב שהטור הפתוח הוא פיצוי מספיק על אבדן הכלי" כדאי לך לחשוב על האפשרות הזאת. לעומתו, כאשר טירון שרק אתמול הצליח להבין מה זאת הצרחה מכה עם הצריח שלו את הרגלי ב ו7, הכי סביר שהוא לא שם לב שהמלך יכה בחזרה. יש הסתברות קטנה מאד שהוא עלה כאן על משהו גדול. והנמשל: איינשטיין שהקריב את טרנספורמציית גליליי הכיר את המשחק לפרטיו, ולכן היה ראוי לתשומת לב רבה (מה עוד שהוא הראה בדיוק מה לעשות עם הטור שנפתח שם), ולעומתו דני שובבני שמדקלם מנטרות על העולם המופלא מסביב ועל קוצר ידו של המדע לתאר אספקטים מסויימים של המציאות כנראה יקבל מט בעוד שני מסעים, אם לא חבל לך על הזמן לשחק איתו. האפשרות שדני שלנו עלה על איזו אמת עמוקה אינה ניתנת לשלילה מוחלטת, וצודקים האומרים שאולי אנחנו מחמיצים כאן משהו גדול. העניין הוא שאין לאף אחד מספיק זמן ומספיק כסף להתחקות אחרי אותן אפשרויות שהסיכוי לכך שייצא מהן משהו מועיל הוא כמו הסיכוי שלי למצוא את עצמי על הירח בשניה הבאה. _____________ 1- או מחשב. גם הם לא בודקים את כל האפשרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה משחק שחמט? (זו שאלה מכשילה רק אם בא לך לשחק) הניתוח שלך לא רע בכלל. תן לי רק להוסיף את הצד השני. דווקא האינטואיציה של רבי אמנים מטעה אותם די הרבה ובווריאנטים פשוטים יחסית. זה קשור בעיקר לאגו. ידוע הרי שהבעיה הכי גדולה עם נסיון זה שאתה נהפך להיות למלא בעצמך. אני בטוח שיש אינסוף פרופסורים עם המון ידע, שלא מגיעים לשום דבר חדש. מה לדעתך מבדיל את הממציאנים משאר ההדיוטות1? מעבר לזה אני לא בטוח שאתה יודע בדיוק מה היה התהליך המחשבתי של אינשטיין, ואם מראש הוא ידע בדיוק מה שהוא עושה, או שהלך בעיוורון אחרי רעיון שבתחילה נשמע לו יחסית הזוי. אתה דיברת כבר על התוצאה. את עניין האינטואיציה שלו אני מקבל בשתי ידיים, והדוגמא שלך הייתה יפה. ציינתי כבר שאני טיפש מדי לעניין החלומות הנבואיים. ועדיין עומד על זה, שבנושאים שאני טוב בהם ראיתי שהליכה מדי פעם אחרי רעיון הזוי2 (כמובן במסגרת כללי העולם שלי), הוכחה כמניבה פירות גם אם בסופו של דבר הרעיון הופרך. ולפעמים מניבה פירות טובים יותר מהליכה בדרך הרגילה. כדי להגיע לדברים חדשים צריך לחשוב הזוי ולא בנאלי. ___________ 1 מלבד מזל 1 אינטואיציה היא מילה הרבה יותר טובה. ונא לא לחזור לחלומות נבואיים, אני כבר מזמן לא מדבר על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה של השכ"ג מקבלת חיזוק דוקא מן המקרה של תורות היחסות. תורת היחסות הפרטית היא לא דוגמה כל כך טובה, כיון ששם איינשטיין ידע בדיוק מה הוא עושה. המטרות היו מוגדרות מראש (שמירת האינוריאנטיות של חוקי ניוטון ושמירה על מהירות האור קבועה במערכות אינרציאליות). הטכנולוגיה המתמטית היתה קיימת (טרנספורמציית לורנץ נקראת כך לא לחינם) וגדולתו של איינשטיין נבעה מכך שהצליח לנסח את התמונה הכללית ולהבין את משמעויותיה. (במובן זה ניוטון היה גדול יותר שכן הוא נאלץ להמציא את הטכנולוגיה המתמטית שנדרש לה, החשבון האינפיניטיסימלי). בנוגע לתורת היחסות הכללית, אני רוצה שוב להמליץ על הספר של סטיבן ויינברג/חזון התאוריה הסופית (בפרט לאלו שעייפו מעודף הפרשנויות ה"רוחניות" בספרי מדע פופולרי). לטענתו חשיבותה של היחסות הכללית הוכרה עוד לפני שהיו לה הוכחות נסיוניות תקפות. ההכרה הזו התבססה על 2 גורמים: א. התפיסה האינטואיטיבית של הפיזיקאים (כמו השחמטאים) את ה"יופי" והקומפקטיות של התאוריה. ב. בניין התאוריה הסתמך יותר על הסבר חדש לתופעות שהיו ידועות לפניה (מחזור הפרצסיה של מסלול כוכב-חמה) מאשר על חיזוי של תופעות חדשות (התעקמות קרינת השמש). (בניגוד לאגדה המקובלת איינשטיין קיבל את הנובל על עבודותיו בתחום הפוטואלקטריות והתנועה הבראונית, לא משום שהפיזיקאים לא הצליחו להבין את תורות היחסות, אלא משום שהיו אז עדיין מחלוקות לגבי האישור הנסיוני שלהן. לגבי חשיבותו של הפיזיקאי ממשרד הפטנטים של שוויץ, אני לא חושב שהיה למישהו ספק כבר בשנות העשרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד נהניתי מהתגובות האחרונות שלך. אני חושב שהדוגמה שלך עם סיעור המוחות הייתה יפה וקולעת, אם כי חשתי שהיא נפלה על אזניים ערלות. באמת הרוח הכללית כאן היא של נצחנות ולא של זרימה עם רעיונות (יש כאן אידיאולוגיה אנטי-זרימתית מוצהרת :), והרבה פעמים יש ההרגשה שאנשים מזדהים כ"ך עם האידיאולוגיה שלהם שהם לא מקשיבים למה שנאמר. (זה בטח קורה גם לי). בכל אופן, סחטיין על הסבלנות ועל ה(רחמנא לצלן)פתיחות. שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זרימה עם הרעיונות'' תביא אותך כמעט בוודאות לשפדן. (מתוך ''מתחת לתחת'' בטאון אגודת האינסטלטורים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה בעייתית: בהתחשב בעובדה שבשנת 1905 איינשטיין היה "בסך־הכל" בוגר המכון הטכנולוגי של ציריך שלא הצליח להשתלב באקדמיה, לא ברור עד כמה קורא של המאמר שלו צריך להניח שהוא יודע מה שהוא עושה כאשר הוא מקריב את טרנספורמציית גליליי. לורנץ, שהיה באותה תקופה כבר בעל מוניטין מסויים, הגיע בנפרד ממנו לאותה מתמטיקה אך לא היו מוכן לזרוק לפח את גלילאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי, האנלוגיה בעייתית מעט. דרך הטיעון חשובה הרבה יותר מזהות הטוען. בכל זאת, אולי ניתן להעזר בה כדי להבהיר את מהות הבעייתיות במוכנות לקבל כל תאוריה הזויה; ההבדל בין אותו שחקן מתחיל לרב-אמן הוא לא רק במה שאנחנו חושדים שהביא אותם לכלל אותו מהלך מדובר, אלא מה יקרה אם נשאל אותם לפשר אותה החלטה. השחקן המתחיל, אם ישאל, סביר שיקרה אחד מהדברים הבאים; או שהוא יבחן שוב את העמדה המתקבלת שני מסעים מאוחר יותר, ויודה בטעותו, או שבעזרת דמונסטרציה של הוריאנטים השונים (כלומר של העמדות "העתידיות") יצליח לשכנע אותנו ב-"צדקת דרכו". כעת, אם לחלופין יטען, שכל מה שמנחה אותו היא האינטואיציה, ואין הוא מוכן כלל לבדיקה אמפירית של הצעתו ... או גרוע מכך, יציע אפשרויות או מסעים החורגים מכללי המשחק כדי להצדיק את אותו מהלך מפוקפק – ברור שאין שום סיבה לבזבז עליו את זמננו. ... והנמשל די ברור, אני מקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מקבל את התיקונים והעידונים של האנלוגיה שעשיתי. החלק המשמעותי שם היה העובדה ש*אין ברירה* אלא לקצוץ באכזריות את עץ המסעים, למרות שבכך אנחנו עלולים להחמיץ איזה מט פנטסטי אחרי שהקרבנו את כל הכלים שלנו מלבד המלך ורגלי (חסום) אחד. המומחים הם אלה שקוצצים את העץ בצורה חכמה, והסיכוי שטירון בן יומו יעשה זאת זניח לחלוטין. סיעור מוחות בין רבי אמנים הוא דבר אחד, דיון בכל הצעה ("שח! שח!") של פאצר מצוי הוא משהו אחר לגמרי. ולכותב שלפניך: נכון, אבל הוא דיבר בשפה שכל "שחמטאי" הבין. הוא לא אמר משפטים כמו "כדאי להקריב את הצריח כי זה יאפשר לסדר את הכלים שלנו בצורת פירמידה ונוכל להשתמש באנרגיה הקריסטלית למוטט את היריב". הסיבה שגררתי הנה את איינשטיין היא השימוש שעושים במהפכה שלו כדי ל"הוכיח" את ההבטחה הגלומה בשבירת פרדיגמות. סיכוייו של פיל לגלות אמיתות חדשות בחנות חרסינה אינם משהו שכדאי להסתמך עליו. _____________ ולראובן: לא, אני לא מתיימר להיות מומחה בשח או בכל תחום אחר. אני רק מתיימר לדעת למי כדאי להאזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אני אקבל את השימוש במילה פאצר, כתשובה חיובית לזה שאתה משחק שח1. אני חושב שהעיקר שרצית להעביר הועבר במלואו ובצורה ברורה כבר בתגובה הראשונה, למרות החורים. אני לומד מהר, ולהבא נדע לדבר איתך רק על נושאים שאני מתיימר להבין בהם. אבל רק הערה קטנה... אני בטוח שגם אם היה מולך כאן מומחה בעל שם עולמי בחקר חלומות ומימדי זמן מקביליים, והיה מדבר איתך על אינטואיציה שלו (ללא הוכחות), ומציע ניסוי כזה או אחר, היית מתנהג בצורה דומה2. לדידי, הבעיה אצלך היא יותר עם הנושא, ופחות עם מי שמנסה להתעסק בו. _____________ 1 נראה לי שמצאת את מילת הקוד העברית היחידה שיכולה להבדיל את השחמטאים משאר העולם :-) 2 רק שהוא מן הסתם היה עושה עבודה הרבה יותר טובה ממני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אצלי הרבה יותר חמורה מזאת שהצבעת עליה, או לפחות זה מה שהשרינק שלי טוען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמורה ככל שתהיה, אם השרינק שלך טוען שיש לך רק בעיה אחת, אז אולי מצבך טוב משל רובנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, *מצבו* טוב משל כולנו. כל פעם יש רק בעיה אחת, אבל מיד כשהיא נפתרת1 צצה חדשה. _____________ 1- אכן, אני כבר לא מוצץ אצבע! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי את ''פאצר'' (ממישהו אחד בלבד, שהשתמש בה במשך שבועיים בערך, וכבר עברו איזה תריסר שנים) מברידג' דווקא. אשמח ללמוד עליה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכירה אותה משום מקום. אפשר תרגום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פאצר" – בעגה השחמטאית, כינוי לשחקן חלש. אינני יודע בודאות מה מקור המילה אבל פעם שמעתי הסבר שגורס כי מקורו בקריאה: "פט, סיר! (Sir)", שהכריז איזה שחמטאי לאחר שיריבו כשל בניסיון להכריע את המשחק במט, בעמדה זכויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר הזה נשמע קלוש משהו (בין השאר, כי באנגלית בכלל לא משתמשים במלה "פט"), אז הלכתי למילון הגרמנית ומצאתי ש-pazen (פאצן) הוא פועל סלנג שפירושו לעשות טעות טפשית, לאו דווקא בשחמט, ומכאן "פאצר" הוא מי שעושה כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ההסבר שלך נשמע סביר הרבה יותר. האם יש קשר ליידיש, או שזו גרמנית טהורה? (אולי עצם הפיכת הפועל לשם-עצם, כלומר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיכת הפועל לשם-עצם על-ידי סיומת er עובדת באותה צורה בגרמנית, יידיש ואנגלית. מילון היידיש שלי לא מכיר את הפועל הזה, אבל זה לא אומר כלום (הוא קטן בהיקפו, ומתבייש מסלנג). כך שאני לא יודע מה המסלול שהוא עבר בדרך לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאת לך בפני מי להתנצל. אני אפילו את זה לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הערה 1: קל מאוד לבנות תוכנת מחשב שתבדוק את כל האפשרויות. הבעיה היא להיות שם כאשר היא תוציא את הפלט שלה. כמה טוב שיש חלומות נבואיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, לכן אמרתי ''אין מספיק זמן...''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |