בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 26/09/05 9:28
חקירת מושג הקבוצה 332533
כנראה שאני אמשוך קצת אש בתגובה הזאת, אבל אף פעם לא האשימו אותי בעבר בעודף נימוס, אז הנה היא בכל זאת:

בכל דיון אחר, עם אופי התנהלות דומה, האינסטינקטים שלך (ושל אחרים) מזמן (לפני 456 תגובות, פלוס מינוס) היו מצליחים לשכנע אותך, מעבר לכל ספק סביר, שאתה משוחח עם, נו... אני חושש שאני בכל זאת אגיד את זה... עם שרלטן. שרלטן שהרטוריקה שלו היא כל כולה להטטנות לשון ופיזור עשן *במכוון*. חד וחלק.

מוזר לי שדווקא בתחום עם דרישות לדיוק, כמו המתמטיקה, מצליח השרלטן למשוך את הדנים איתו עוד ועוד בהרגשה של "אולי בכל זאת יש תוכן לדברים, אבל קשה לעלות עליהם בשל חוסר בהירות קל. ננחה אותו קצת בניסוח כוונותיו באופן ברור יותר. עוד מאמץ קטן ואולי נגיע להבנה...".
חקירת מושג הקבוצה 332551
אני לא חושב שיש כאן מחשבה של "אולי יש תוכן לדברים, אולי נצליח איכשהו להבין אותו". נראה לי שכל המתדיינים כאן (פרט לדורון ומשה) חושבים שדורון, במקרה הטוב, פשוט טועה. הפאשלה שלנו היא שאנחנו מרגישים כל הזמן שממש פשוט להראות איפה הטעות - וזה באמת פשוט, אני חושב שהייתי מסוגל להסביר לכל הדיוט מתמטי מה בדיוק הבעיות בניסוחים של דורון. איפה שאנחנו באמת מפשלים הוא בזה שאנחנו מניחים שדורון לא שרלטן ולא מנסה לעבוד על אנשים בכוונה למרות שהוא יודע שהוא טועה, אלא שהוא מתכוון למה שהוא אומר ולכן גם מוכן להקשיב.

אבל נראה לי שגם את השלב הזה עברנו, ועכשיו אנחנו מגיבים מתוך אינסטינקט, וגם כנראה (לפחות במקרה שלי) בגלל שכיף לכתוב על מתמטיקה, אפילו אם כותבים דברים טריוויאליים. זה הרגל די רע ומזיק כשכותבים את אותו דבר טריוויאלי בפעם השלישית, אז אני אשתדל להפסיק.

מה שנחמד בכל העניין הזה הוא שאמנם טרחנים כפייתיים יש כנראה רק במתמטיקה, אבל *סגנון הדיון* שלהם דווקא די מזכיר את זה של כמה אנשים אחרים.
חקירת מושג הקבוצה 332589
מעניין. תודה. לא הבנתי את זה עד עכשיו.

בקרב אנשים שאוהבים מתמטיקה (שזה כולל גם כמה מתמטיקאים, אבל לא רק) קיים גם צורך לנהל דיונים על המוסכם ואולי אפילו על הטריוויאלי במתמטיקה. הרי זה פשוט תחום שמעניין אותם והם נהנים לעסוק בו בכל הרמות. אבל בניגוד ל''סתם'' שני אינטלקטואלים, שיכולים להשקיע שעות על גבי שעות בדיון על מושגים בסיסיים בתחומם, אורך החיים של דיון כזה, בין מתמטיקאים, נמדד בננו שניות. טוענים טענה טריוויאלית, כולם חושבים קצת, כולם מגיעים למסקנות דומות, מחליפים תגובה שתיים, כולם מסכימים והעסק מתפוגג מאוד מהר. מבחינת הדיוק, כולם מרוצים. מבחינת הצורך לשחק, להתפלפל ולהשתעשע עם הדברים - אולי נוצרת אכזבה קלה המעוררת צורך.

כנראה שבדיוק לתוך הוקום הזה פולש לו בחדווה הטרחן הכפייתי ומצליח ליצור פתילים בלתי נגמרים. הרי הדיון הזה עונה על ומזין צרכים של שני הצדדים. אין שום סיבה לסיים את הדיון, הוא לעולם לא מגיע לכדי מסקנה סופית וכולם נהנים.
האם מתמטיקאים חולמים על אקסיומת הבחירה? 332643
לפני זמן מה שמעתי בערוץ שכוח אל בטלביזיה סוציולוגית אחת מספרת על מחקר שעשתה על פיזיקאים ב CERN. מה שהרשים אותה היה שכל היום וכל הלילה, כולל בזמנם הפנוי, הם דיברו על פיזיקה.
האם מתמטיקאים חולמים על אקסיומת הבחירה? 332650
אחד מהדברים שהפתיעו אותי, כשעזבתי את התחום זה שבתעשיה אנשים *לא* מדברים כל היום על מדע.
איפה שירי מירי כשצריך אותו? 332653
מי שמגיע ל CERN, כנראה שפיזיקה מעניינת אותו.
יכול להיות שזה נושא השיחה המשותף היחיד שהם מצאו (או שנושאי השיחה האחרים היו עלולים להסתיים בתיגרת ידיים).
איפה שירי מירי כשצריך אותו? 332678
לא חושב. כשאתה עוסק בפענוח הסודות של היקום, סביר שזה יותר מעניין אותך מהפרק האחרון של ''חברים''.
איפה הכפתור של הציניות כשצריך אותו? 332682
כן, לא יודע, יכול להיות שאתה צודק.
איפה שירי מירי כשצריך אותו? 332735
הפיסיקאי המבריק ביותר שהיכרתי (באמת מהבולטים ביותר בעולם בתחומו) מתמצא מצוין בעוד כמה תחומים, אפילו די הרבה, אבל איכשהו - בכל פעם שמדברים על דברים שאינם פיסיקה, העיניים שלו מזדגגות וברור שהוא "לא שם", גם אם הוא ממשיך לדבר לעניין.
טוב, למה כבר אפשר לצפות מאנשים שמאמינים בחורים שחורים או באנטי חומר?
מפמפם בתולות בשוייץ. זה פיזיקה? 333541
מפמפם בתולות בשוייץ. זה פיזיקה? 333548
יש כאן אספקים פיסיקליים נרחבים למדי.
חקירת מושג הקבוצה 332713
אני מסכים איתך. כידוע, אפשר להבין דברים הרבה יותר לעומק כשמסבירים אותם לאחרים. ככל שהתלמיד <הכנס מילה כאן> יותר, צריך "לפרק" את ההסבר ליחידות יותר קטנות, ולכן ההבנה של המסביר עמוקה יותר. לכן מחשב הוא תלמיד מעולה: הכל צריך לפרק עבורו ליחידות הכי בסיסיות ‏1. אני בהחלט חושב שהדיון הזה נותן לנו הזדמנויות פז לדבר על דברים כמו מהות המתמטיקה - דבר שאין לנו הרבה הזדמנויות לעשות. אני בהחלט חושב שאני מבין היום הרבה דברים בצורה יותר עמוקה מאשר לפני הדיון הזה. חלקם אפילו טענות (לא מתמטיות) של דורון, שיש בהן שמץ של אמת, ואף פעם לא חשבתי עליהן.

1 פעם התקשיתי להבין לגמרי אלגוריתם מסוים בתורת המספרים, אז החלטתי לתכנת אותו. ברגע שנכנסתי לשוונג, כתבתי קוד נורא יעיל, תוך שימוש בהרבה קיצורים מתמטיים. אחרי שכתבתי את התוכנה, מהרגע שיצאתי מהשוונג והעיניים שלי זזו מהמסך, לא הצלחתי להבין *כלום* ממה שכתוב בקוד. התוכנה, אגב, עבדה באופן מושלם.
חקירת מושג הקבוצה 332724
אז מה אני בכלל עושה פה? אני רק מפריע אני :)
תודה לך אביב (תכלית המתמטיקה המונדית) 332738
"כנראה שבדיוק לתוך הוקום הזה פולש לו בחדווה הטרחן הכפייתי ומצליח ליצור פתילים בלתי נגמרים. הרי הדיון הזה עונה על ומזין צרכים של שני הצדדים. אין שום סיבה לסיים את הדיון, הוא לעולם לא מגיע לכדי מסקנה סופית וכולם נהנים."

אביב הפעם ברצינות, הרשה נא לי להוריד בפניך את הכובע, כי לדעתי אכן נגעת בלב ליבו של מושג הדיאלוג, אשר אינו יכול להגיע לידי סיפוק במרחב-חשיבה על טהרת הדדוקטיביות, שבו קהילת אנשים מנסחת את כללי הקיום של השפה המשמשת לדיון, כאשר כללים אלה קודמים בחשיבותם ליכולת החשיבה היוצרת הטמונה במתדיינים.

כדי לאפשר את קיומה של חשיבה יוצרת אשר איננה תלויית שפה או שיטת ייצוג, עלה בי הרעיון לבסס את המחקר המתמטי על התכונות המינימליות ההכרחיות לקיומה של תודעה המודעת לעצמה (זאת אומרת: "המסוגלת לגשר בין המרחב המופשט שלה לבין המרחב הגשמי שלה תוך שילוב פורה בין כישוריה הלוגיים לכישוריה האתיים")ומצאתי ותכונות הכרחיות *ולא-אישיות* אלה הן רצף (זכרון) ואוסף (מגוון הפעולות המנטליות) המתקיימות בין מצב מודעות מקבילי (המשמש כבסיס לאינטואיציה או להבנה הכוללת של מערכת נתונה) למצב מודעות סידרתי (המאפשר בחינה מפורטת של המערכת הנתונה) כאשר כל מצבי הביניים בין מקביליות לסידרתיות כלולים בתהליך החקירה.

הנה חלק מאוסף התובנות שעלו בי במהלך החודש האחרון כתוצאה מהדיון, והן לא היו באות לידי ביטוי ללא הדיון:

תגובה 332705 תגובה 329063

תגובה 328923 תגובה 328925

תגובה 328932 תגובה 328946

תגובה 328964 תגובה 326837

תגובה 327043 תגובה 327236

תגובה 327317 תגובה 327350

תגובה 327319 תגובה 328032

תגובה 328143 תגובה 328205

תגובה 331691 תגובה 331514

תגובה 331817 תגובה 331822

תגובה 331831 תגובה 331820

תגובה 332304 תגובה 332188

תגובה 332104 תגובה 332116

תגובה 331627 תגובה 329486

תגובה 329751 תגובה 329818

תגובה 329909 תגובה 329379

תגובה 329471 תגובה 330470

תגובה 330519 תגובה 330730

תגובה 330736 תגובה 330754

תגובה 331743 תגובה 331741

תגובה 331014 תגובה 330931

תגובה 326354 תגובה 329336

תגובה 326797 תגובה 326457

תגובה 326460 תגובה 326479

תגובה 330859 תגובה 331034

תגובה 330848 תגובה 331084

תגובה 331094 תגובה 331109

תגובה 331113 תגובה 331118

תגובה 331139 תגובה 330915

תגובה 330992 תגובה 331037

תגובה 330461 תגובה 330598

לפי דעתי חיותה של כל שפה תלויה בקיומו של דיאלוג.

אין זה מבטיח שהדיאלוג יתנהל על מי-מנוחות, אך עצם קיום הדיאלוג הוא, לדעתי, לב ליבה של מערכת חיה החפיצה להמשיך ולהתפתח.

בעברית המילה "התפתחות" מבוססת על השורש פ.ת.ח המדגים באופן יפיפה ועמוק את הקשר שבין פתיחות והתפתחות, ושתיי מילים אלה מגשימות עצמן בעת דיאלוג חי בין תודעות.
הסבר על הרצף שחמק מהלך הדיון 332759
תגובה 329174

תגובה 329307

תגובה 329333
קצת עיבוי אם אפשר 332774
אתה יכול להרחיב קצת ולספר כיצד ספציפית "עלה בך הרעיון"? האם הוא עלה מתוך מערכת שהיא עצמה מסוגלת לגשר בלי תלות בשפה, להיות פורה בלי שיטת ייצוג, ושמבוססת על רצף זיכרון ופעילויות מנטליות לא אישיות?
קצת עיבוי אם אפשר 332818
רון בן-יעקב,

אם תחשוב על המושגים "קבוצה" ו-"שייכות" הריי שאתה חוקר למעשה את היחס בין תכונה מאגדת לאוסף אלמנטים.

כאשר חקרתי יחס זה תוך הכלת תהליך החקירה עצמו כחלק מהחקירה, הבנתי כי קיימים שניי מצבי יסוד בתודעה, המקיימים ביניהם יחס של עצמאיות-הדדית כמו היחס הקיים בין שתיי אקסיומות, ומצבים אלה (אשר, כאמור, אינם נגזרים זה מזה, אלא הם עצמאיים הדדית) הם רצף ואוסף.

הרצף או הפן המאגד של התודעה, וניתן לתיאור כזכרון (מקבילי/סדרתי) והוא מקביל לתכונה המאגדת של מושג הקבוצה.

האוסף ניתן לתיאור כמגוון הפעולות המנטליות שלנו המקושרות זו לזו במגוון דרכים, המתקיימים בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי.

התודעה עצמה או המודעות העצמית, הינה מעין תכונת הפניה-עצמית המאפשרת לתודעת לחקור את חקירת עצמה, כאשר תכונת ההפניה העצמית היא התכונה וממנה נובע מושג הפונקציה או מושג המיפוי.

כיניתי מיפוי עצמי זה של התודעה בשם "פונקציית-גישור", והתחלתי לחקור ולמיין את תבניות-הגישור המתקיימות בין הרצף לאוסף.

לצורך זאת השתמשתי במספרים הטבעיים כאשר אני בודק את מצבי הגישור הקיימים בכמות סופית נתונה > 1, וכאן עלתה בי לראשונה התובנה המכוננת הקושרת בין מושג המספר הטבעי למצבי ארגון תבניות חשיבה המתקיימות בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי.

כשבחנתי תבניות אלה יותר לעומק, נתברר לי כי תבניות החשיבה המקבילית עומדות בבסיס מה שאנו מכנים "אינטואיציה", ואילו תבניות החשיבה הסדרתית עומדות בבסיס החשיבה האנליטית, אך הדבר המרתק באמת היה גילויים של מצבי הביניים המתקיימים בין מצבי הקיצון הנ"ל ומאפשרים מעבר מדורג בין אינטואיציה לחשיבה אנליטית ובחזרה.

אימון התודעה לעבור בצורה מדורגת ומודעת בין חשיבה מקבילית (אינטואיציה) לחשיבה סדרתית (אנליטיקה) ובחזרה, מאפשר לנו
לנו לגשר באופן אורגני בין אינטואיציה לאנליטיקה ולרתום באופן משמעותי לפיתוח יכולת חשיבה אינטואיטיבית/אנליטית, כאשר שתיי תכונות חיוניות אלה משלימות ומעשירות זו את זו.

אין מדובר פה בתכני-חשיבה כאלה או אחרים הקיימות בתודעה זו או אחרת, אלא במכנה משותף פשוט ביותר המתקיים בכל תודעה המודעת לעצמה באשר היא.

היות והשתמשתי במספרים הטבעיים כמודל ראשוני ופשוט של תבניות-חשיבה, כיניתי תבניות אלה בשם "מספרים-טבעיים-אורגניים".

כמובן שכל תאוריה איננה אלא רק מודל של מציאות נתונה, שבה תמיד רב הנסתר על הנגלה, ולכן הבנתי כי יש לכלול מושגים כמו אי-וודאות ויתירות כתכונות מסדר ראשון של מודל המתיימר לתאר תהליכי חשיבה.

מצאתי יחס ישר בין המושגים סימטריה, כוללות, מקביליות ואינטואיציה מחד, ואסימטריה, מובחנות, סדרתיות ואנליטיות מאידך, כאשר שניי מצבי קיצון אלה הם ברי-גישור ומתקיימים במשולב תוך הפגנת עצמאיות-הדדית.

מחקר מסוג זה הינו למעלה מכוחו של אדם אחד, ואוסף מחקרי הישירים והעקיפים בנושא זה נמצא ב- http://www.createforum.com/phpbb/index.php?mforum=ge...

עד כה מצאתי רק אדם אחד, בשם משה קליין, אשר עבר דרך דומה לשלי, וחקירותינו הנפרדות בנושא הצטלבו זה בזה לפני כ-‏3 שנים.

אומרים כי העין רואה כל דבר למעט עצמה, וזהו באופן כללי מצבה של התודעה, בעיקר בעולם המודרני המערבי, אשר איננה עירה להיותה התשתית הקיומית של תובנותיה ותוצריה תובנותיה, והרבה פעמים "מרכז-הכובד" שלה ממוקם מחוץ לה במושאי חוויותיה, כאשר החצנה זו מקטינה את עומק המודעות-העצמית של התודעה.

פיתוח שיטות כיוונון לכיול "מרכז-הכובד" של התודעה (בדומה לכיוונון כלי נגינה טרם השימוש בו) הינם, לדעתי, תחום מחקר חיוני מעין כמוהו ליצורים תבוניים, ורתימת שפת המתמטיקה כאמצעי לפיתוח שיטות לכיול התודעה, עומד, לדעתי להיות אחד מענפי המחקר המשמעותיים והמעניינים ביותר שידעה האנושות מעולם.
קצת עיבוי אם אפשר 332825
איבדתי אותך כבר במילה הראשונה ''אם,'' וזה בקשר לשאלה כיצד עלה בך הרעיון במערכת שלא תלויה ביצוג.
קצת עיבוי אם אפשר 332828
כשאני מתכוון לייצוג אני מתכוון ל''אדרת''.

מחקרי עוסק בחקירת ''קיומה העירום'' של ''הגברת'' ללא תלות ב''אדרת''.
קצת עיבוי אם אפשר 332829
הבנתי אם כך שתודעתך תופסת את "קיומה העירום של הגברת" ללא כסות, ללא חיץ, ללא תיווך, ללא פירוש, ללא הטמרה, ישירות. האמנם?
קצת עיבוי אם אפשר 332837
"הבנתי אם כך שתודעתך תופסת את "קיומה העירום של הגברת" ללא כסות, ללא חיץ, ללא תיווך, ללא פירוש, ללא הטמרה, ישירות. האמנם?"

את "הגברת העירומה" כל אחד תופס בתוכו הוא, זו איננה שיחה "על" הגברת אלא התנסות ישירה בה בתוכך.

ראובן יכולתך לראות את תודעתך ב"מערומיה" היא תכונה טבעית לחלוטין של כל תודעה המודעת לעצמה.

ומודעות עצמית טבעית זו, היא הבסיס המיטבי לקשר תבוני עמוק בין תודעות.

האנלוגיה של אדם וחווה העירומים בגן-עדן היא למעשה תיאור הקשר התבוני העמוק בין תודעות המודעות ל"מערומי" עצמן, החפות מכל סיבה לכסות את עצמן.

כמובן שזהו מצב אידאלי, אך לפחות אנו יודעים כי כדי לנו להשקיע בחקירת ופיתוח התמאים שיאפשרו לנו לעדן את הכסות החוצצת ביננו לבין עצמנו, וביננו לבין הזולת.
קצת עיבוי אם אפשר 332842
שוב נתקעתי במילה הראשונה ''את.'' עפ''י המשפט המסכם שלך אני מבין שיש ''אתה'' ויש ''עצמך'' ויש ''כסות''. אני קצת סחרחר מהאפשרויות האלה, אז אני פורש.
קצת עיבוי אם אפשר 332850
ראובן,

התבונן בך לא בי, כי מדובר פה בתהליך של התנסות ישירה ולא בדו-שיח באינטרנט.

לצור העניין ''אתה'' הוא הצד הפעיל של מגוון הפעולות המנטליות ו''עצמך'' הוא הרצף המאגד שהוא איננו מחשבה אלא המקור ה''שקט'' והבלתי משתנה שממנו נובעת בהדרגה הולכת ומובחנת כל פעילות מנטלית.

הכסות הינה התוצאה של זיהוי ''עצמך'' רק ברמה של ''אתה''.
קצת עיבוי אם אפשר 332892
דורון,
התבונן לא בך, לא בי, אלא בשם המגיב שאיתו אתה מנהל את הדיאלוג. כך תגלה שאתה מגיב לרון בן יעקב.
קצת עיבוי אם אפשר 332913
ואם שמך היה אלי בן-יעקב, האם היית משתנה מן היסוד?
קצת עיבוי אם אפשר 332916
הגדר יסוד.
קצת עיבוי אם אפשר 332953
יסוד הוא תנאי הכרחי לקיומו של דבר, הנשאר קבוע בעת תמורות הכלות בדבר.
קצת עיבוי אם אפשר 332954
אז כן.
קצת עיבוי אם אפשר 332968
אם קיומך תלוי בשמך, אז ביי.
קצת עיבוי אם אפשר 332975
לא,אל תעשה לו סצינה..לא,זה לא כדאי..
קצת עיבוי אם אפשר 333031
מה סצינה?

מספר לי אדם שיכולתו להבין תלויה בשמו, ואני אמור להמשיך בדו-שיח איתו אחרי הצהרה כזו?
קצת שפיות אם אפשר 332980
מבלי להתייחס כרגע לשאלת הקיום, שמו של ראובן מייצג אותו כאן, אותו ואת דעותיו - זאת מאחר וזהו אתר אינטרנט וכולנו איננו משוחחים פנים אל פנים ואיננו רואים זה את זה.

בתגובה 328357 ביקשת: "על נא תקשור אותי לתגובותיו של משה, בשום צורה ואופן.."

איך היית מגיב לו אנשים כאן היו מתחילים לקרוא לך באופן קבוע "מר משה קליין", במקום "דורון"?
קצת שפיות אם אפשר 333028
אין לי בעייה עם זה אם אתה מתייחס בצורה אמיתית ורצינית לתוכן הדברים שאני כותב.

יש לי בעייה אם מייחסים לי (ולא משנה מהו שמי) תוכן שנכתב ע''י מישהו אחר.

אשמח אם נפסיק לעסוק בדיבורי סרק ונתחיל לנסות להבין את תוכן הדברים הנאמרים.

אתה מוזמן לעבור על הדו-שיח ביני לבין ראובן, ולהביע את דעתך תוך התייחסות מעמיקה לתוכן הדברים.

תודה.
קצת שפיות אם אפשר 333030
זה לא ראובן!
זה רון בן-יעקב.
קצת שפיות אם אפשר 333045
אייל צעיר,

אשמך אם תגיב לתגובה 332738 ולדו-שיח הבא בעקבותיו, שהתפתח בין רון בן-יעקב וביני.

תודה.
ההוויה קובעת את התודעה 333059
עכשיו תראה משהו מוזר: למי בדיוק אמרת ביי? לראובן, לרון בן יעקב, או אולי לאלי בן יעקב? כנראה שאמרת ביי לאריאל הורביץ.
ההוויה קובעת את התודעה 333088
הביי הוא לך ראובן
ההוויה קובעת את התודעה 333095
מכיוון שלשיטתך, שינוי שם לא משנה דבר מן היסוד, הביי שלך אינו מוגדר היטב.
ההוויה קובעת את התודעה 333261
ההיפך הוא פונה אליך אפילו אם שינית את שמך.
ההוויה קובעת את התודעה 333274
את זה תגיד לרון בן יעקב, לא לי.
ההוויה קובעת את התודעה 333293
מי אתה?

האם אתה מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך, או שכל מודעותך תלוייה התכונה ברת-שינויי כמו שמך?

האם מודעותך היא כמוץ אשר תידפנו רוח, ישתנה שמך, וזהותך העצמית תאבד איתו?
ההוויה קובעת את התודעה 333310
אני גדי.

אני מודע לעצמי?
נראה לי שכן, תלוי איך מגדירים את זה בדיוק.

מודעותי תלויה בתכונות ברות שינוי?
כן!

כמוץ אשר תידפנו רוח?
"בפרק הראשון שבתהלים... הכתוב מדמה כאן את הצדיק ל"עץ שתול על פלגי מים" ולעומת זה מצייר את הרשע "כמוץ אשר תדפנו רוח", יש בדברים האלה עומק של הסתכלות..."
מתוך http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=4633

אתה מוזמן לקרוא את המאמר ולחוות את דעתך עליו.

ישתנה שמי, זהותי העצמי תאבד איתו?
תלוי את מי שואלים.
לדוגמא: http://astrology.walla.co.il/?w=/53/571163

אתה מוזמן גם כאן לחוות את דעתך על המאמר.

פנית אל ראובן?
גדי וראובן אלה רק שמות.
ההוויה קובעת את התודעה 333314
"אני גדי."

האם באמת "אני זהה לגדי?"

את דעתי בנושא ניתן למצוא ב:

תגובה 332818

תגובה 332837

תגובה 333098
ההוויה קובעת את התודעה 333316
דעתך "בנושא"? באיזה נושא?

לא התייחסת בכלל למאמרים שהפנתי אותך אליהם,
אולי היית יכול להבין אותי טוב יותר לאחר עיון במאמרים הנ"ל.
ההוויה קובעת את התודעה 333328
גדי קראתי את הכתוב.

גישתי לנושא איננה מטפיזית, אלא מבוססת על חקר מושג הסימטריה.

סימטריה נמדדת לפי מידת אי-השונות המקיימת אותה.

ככל שמידת אי-השונות גדולה יותר הסימטריה היא עמוקה יותר.

בבסיס אינסוף אוסף דרגות הסימטריה השונות, מתקיימת אי-שונות מוחלטת המהווה את המקור הפשוט ביותר לכל שונות, ומקור זה אין פשוט ממנו.

תודעתנו אנו על כל רבדיה, כולל המציאות הסובבת אותנו, נובעים מאותה פשטות, כאשר לתודעה יש את היכולת להתנסות בפשטות זו באופן ישיר שאינו תלוי בשינויים הפוקדים אותה.

דומה הדבר לתודעה המסוגלת להתנסות בים באופן שאינו תלוי בקיומם של גלים או זרמים, אלא ב''דממה-הדקה'' של הים במצבו השקט ביותר.

יש תאורים למכביר של אנשים שהתנסו ב''קול-דממה-דקה'' זה, והמפורסם בתולדות עמנו הוא אליהו הנביא.
ההוויה קובעת את התודעה 333334
גישתך "לנושא"? לאיזה נושא?

ומה הקשר למאמרים שאני הפניתי אליהם?
ההוויה קובעת את התודעה 333356
"לאיזה נושא?"

תלות/אי-תלות
ההוויה קובעת את התודעה 333384
בתגובה 333314 התייחסת ל-"אני זהה לגדי?"
ועכשיו אתה מתיחס לתלות/אי תלות.

הנושא אליו אתה מתייחס הוא תלות/אי תלות או זהות/שונות?

האם תלות שקולה לזהות ואי תלות לשונות?
או שתלות שקולה לשונות ואי תלות שקולה לזהות?
ההוויה קובעת את התודעה 333402
תלות שקולה לשונות ואי-תלות שקולה לזהות
ההוויה קובעת את התודעה 333404
האם יש תלות בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך למחר?

אם אין תלות אז מחר בבוקר תאכל ניירות.
ההוויה קובעת את התודעה 333436
אתה חושב לרוחב, ואני חושב לעומק.

כוונתי היא שאי-השונות היא הבסיס לשונות ולכן השונות תלויה מעצם טבעה ביחסה לאי-השונות.

לכן הזהות האמיתית והבלתי-משתנה (בלתי-תלויה) הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה.
ההוויה קובעת את התודעה 333440
אני מנסה להשתמש במושגים שאתה מגדיר.

"הזהות האמיתית והבלתי-משתנה (בלתי-תלויה) הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה."
"אי-תלות שקולה לזהות"

ומכאן שאי התלות האמיתית והבלתי משתנה בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך למחר, הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך.

מה זה אומר על ארוחת הבוקר שלך מחר?
ההוויה קובעת את התודעה 333455
''אני מנסה להשתמש במושגים שאתה מגדיר.''

שימוש ללא הבנה לא מוביל אותך לשום מקום.

כפי שאמרתי, אתה חושב לרוחב, ולכן אינך מבין כי תכולת התיק שלך וארוחת הבוקר שלי הם ''שני גלים באותו הים''.
ההוויה קובעת את התודעה 333464
אני מנסה להבין.
הסבר לי בבקשה מה אומרת אי התלות הנ''ל על ארוחת הבוקר שלך.
ההוויה קובעת את התודעה 333468
זה אומר שב''מצב הים השקט'' ''גל'' תכולת התיק שלך ו''גל'' תכולת ארוחת הבוקר שלי אינם מתקיימים יותר כ''גלים'' התלויים בקיום ה''ים'', אלא כל מה שיש זה אי-התלות והזהות-המוחלטת של ה''ים השקט'' לעצמו.
ההוויה קובעת את התודעה 333441
בשביל מי שמתעקש על דקויות השפה, מפתיע שאתה לא שם לב להבדל המהותי כל כך בין ''שונות'' (בין שני אובייקטים) ל''שינוי'' (של אותו אובייקט בזמנים שונים).
ההוויה קובעת את התודעה 333456
אינני עוסק בשינוי כתהליך אלא ביחס שבין שונות לאי-שנות מוחלטת, כאשר אי-השונות המוחלטת היא המכנה-המשותף לשונות.
ההוויה קובעת את התודעה 333339
"יש תאורים למכביר של אנשים שהתנסו ב"קול-דממה-דקה" זה, והמפורסם בתולדות עמנו הוא אליהו הנביא" והאחרון שבהם הוא אריאל שרון?
ההוויה קובעת את התודעה 333354
הציניות שלך, ממה היא נובעת? (חוץ מאשר מקול דממה דקה).
ההוויה קובעת את התודעה 333355
מפונקציית הגישור בין התודעה שלי לסימטריה של הקבוצה המלאה והרצף האלמנטרי.
ההוויה קובעת את התודעה 333342
"קול דממה דקה"
אתה מוזמן לעיין ב- http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic...

שם תראה שקול דממה דקה דורש הבנה של הרעש שלפניו.
ואז אין משמעות להתעמקות באינסוף אי השונות, שהרי הוא ניתן לתפיסה רק ע"י הבנת השונות הסופית.
ההוויה קובעת את התודעה 333363
''ואז אין משמעות להתעמקות באינסוף אי השונות, שהרי הוא ניתן לתפיסה רק ע''י הבנת השונות הסופית.''

טעות בידך,

התנסותו של אליהו הינה תיאור מעבר הקשב של התודעה מהסופי והמשתנה אל האינסופי והבלתי-משתנה, המתואר כשילוב עילאי בין הניגודים ''קול'' ו-''דממה'', כאשר עליאיות זו היא מקור המוחלט והיחסי כאחד.
ההוויה קובעת את התודעה 333380
אוסף המצבים המשתנים של הסופי המשתנה, גם הוא סופי,
אחרת הסופי המשתנה על כל מצביו הוא אינסופי.

כיוון שהסופי המשתנה על כל מצביו הוא סופי יש לנו קבוצה סופית, שאינה משתנה.

לכן כל שעלי לעשות הוא להתמקד במשהו סופי על כל מצביו ותודעתי מוצאת את דרכה אל הבלתי משתנה.
הבלתי משתנה הסופי הזה הוא מקור המוחלט והיחסי כאחד.
ההוויה קובעת את התודעה 333397
עולמך הוא פשטני מידי אם אתה מתעלם מהלא-נודע.

הלא-נודע הינו אי-השלימות המובנית של כל אוסף , ההופכת אותו לאינסופי אם הוא מושווה לרצף המוחלט שאין לו התחלה ואין לו סוף.

רצף זה הוא כה פשוט עד שלא ניתן לתארו במונחים של אוסף והוא משנה את השקילות "קבוצה" ~ "אוסף" ומרחיב את מושג הקבוצה לכדי מרחב דיון, שבו ניתן לדון גם בשאינו-אוסף.

הקבוצה-המלאה (שהיא ההיפוך המדוייק של הקבוצה-הריקה) הינה רצף אינסופי אשר לא מקיים בתחומו שום תת-אלמנטים, אך הוא משמש כבסיס הפשוט והבלתי משתנה לכל אוסף, כאשר כל אוסף נתון מתקיים בין מצב סימטרי של אי-מובחנות ובין אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב.

האקסיומות היסודיות ביותר של תורת הקבוצות של המתמטיקה המודרנית, מבוססת רק ואך ורק על אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב, ומתעלמות לחלוטין מהרצף-המוחלט, וממגוון האוספים אשר אינם מבוססים על אסימטריה מובחנת היטב.

הנה לדוגמא מרחב הסימטריות הפנימי הקיים בכל מספר טבעי, כאשר המתמטיקה המודרנית מתייחסת רק לסימטריה השבורה לחלוטין של כל מספר נתון הגדול מ-‏1:

ההוויה קובעת את התודעה 333399
תיקון לתגובה קודמת, מרחב הסימטריות הפנימיות מתייחס למספרים הטבעיים 1-6 בלבד.
ההוויה קובעת את התודעה 333403
הנקודה היא שיש עוד אפשרויות בין
"מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך"
ובין
"*כל* מודעותך תלוייה התכונה ברת-שינויי כמו שמך" (ההדגשה שלי, שגיאות ההגהה לא).

נקודה אחרת היא, שכשאתה כותב בטעות שם של מישהו אחר, אתה יכול להגיד "סליחה, התבלבלתי" ולא לנסות לבנות פילוסופיה מופרכת שמצדיקה את זה.
ההוויה קובעת את התודעה 333414
"הנקודה היא שיש עוד אפשרויות בין
"מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך""

מסכים איתך בהחלט.

להלן מחקרי בנושא בתגובה 333397
השם קובע את הרגשתך 333337
הנה מה שיש לרון בן-יעקב (נא לא לשכוח את המקף בעתיד) לומר. השאלה הזו נבדקה בניסויים מבוקרים- בהצגה אקראית של אותיות, אנשים מגיבים חזק יותר לאותיות המרכיבות את שמם.
השם קובע את הרגשתך 333368
אכן רון בן-יעקב, זוהי דוגמא לתלות הקשב הפנימי של רובנו בגירויים חיצוניים, אשר לא אימנו עצמם להיות מודעים למצב הפשוט ביותר של תודעתם, שהוא המקור המשותף הן למחשבותיהם, והן לקיום הפיזי הסובב אותם.

כמו-כן, אם תגובה מהירה לשם נותנת יתרון שרידתי, הריי שהברירה-הטבעית ''תעדיף'' יצורים המגיבים לגירוי המכוון אליהם.
השם קובע את הרגשתך 333432
ולדוברי העברית שביננו?
השם קובע את הרגשתך 333433
שילמדו שדמית.
השם קובע את הרגשתך 333437
רעיונות חוצי תרבות לרוב אינם תלויים בשפה שבה הם מבוטאים.
השם קובע את הרגשתך 333443
"רעיונות חוצי תרבות לרוב אינם תלויים בשפה שבה הם מבוטאים."
"אי-תלות שקולה לזהות"

ולכן:
רעיונות חוצי תרבות לרוב זהים לשפה שבה הם מבוטאים.
השם קובע את הרגשתך 333458
"ולכן:
רעיונות חוצי תרבות לרוב זהים לשפה שבה הם מבוטאים."

הזהות היא בתובנה חוצת-תרבות ולא בשפה המבאטת אותם.

אתה ממשיך לחשוב לרוחב.
השם קובע את הרגשתך 333460
בוא אני אסביר לך את דורון: נכון ש*אין שום קשר* (או תלות) בין "אי-תלות" ל"זהות"? לפיכך, "אי תלות" זהה ל"זהות". :-)
השם קובע את הרגשתך 333463
בוא ואעזור לך:

אי-תלות היא זהות מוחלטת ובלתי-משתנה

תלות היא זהות יחסית ומשתנה.

הזהות-היחסית משתנה ביחס לזהות-המוחלטת.
השם קובע את הרגשתך 333466
לדוגמא:

שמו של אדם הוא זהותו היחסית.

רצף תודעתו, המשמש כמקור פעילותו המנטלית, הוא זהותו המוחלטת.
השם קובע את הרגשתך 333467
אז שמו של האדם הוא תלות שלו?
מה המשמעות של המשפט הזה?
השם קובע את הרגשתך 333469
אם אתה מזהה את עצמך בדברים יחסיים וחולפים, הריי שזהותך אינה זהותך האמיתית.
השם קובע את הרגשתך 333480
הבנתי למה אתה טוען שזהות היא אי-תלות. גישה מעניינת.

(ובכל זאת, במקרה של רון היית פשוט צריך להגיד ''סליחה, התבלבלתי''.)
השם קובע את הרגשתך 333505
אני שמח שיש לנו הבנה משותפת בנושא יסודי.

עכשיו, זהות בלתי משתנה זו איננה אשליה, אלא נהפוכו, היא היסוד לקיומך הן בתחום המנטלי והן בתחום הפיזי, אך מכיוון שהיא הפשטות בהתגלמותה, אינך יכול להכיר בה ברמת הפעילות המחשבתית, כי כל מחשבה שקולה לגל בים, בעוד שפשטות זו שקולה לים עצמו.

קיום הגלים תלוי בקיום הים, אך קיום הים אינו תלוי בקיום הגלים.

הים הוא הקיום המאגד של כל חלקיך והוא מזוהה על ידך כתכונת הזכרון, המאגדת את מגוון הפעילויות המנטליות שלך לזהות אורגנית אחת.
השם קובע את הרגשתך 333507
''עכשיו, זהות בלתי משתנה זו איננה אשליה, אלא נהפוכו, היא היסוד לקיומך הן בתחום המנטלי והן בתחום הפיזי''

עד כאן הבנתי. בקטע עם הים והגלים איבדת אותי.
השם קובע את הרגשתך 333515
ים קיים גם ללא גלים.

גלים לא קיימים בלי ים.

עכשיו חשוב נא על התודעה שלך כעל ים, ועל המחשבות שלך כגלים.

כדי להתנסות בים, אתה צרך לצלול אל השקט שבבסיס הגלים, ואז אתה מתנסה במקור המאגד של כל פעילות מחשבתית שהיא, יהא תוכנה אשר יהא.

מחשבה על השקט המאגד, איננה השקט המאגד עצמו, כי כל מחשבה הינה כמו גל פעילות הנובע ממעמקי אי-השונות ים התודעה (רצף התודעה).

רצף זה הוא המקור האחיד והיחיד לכל אוסף גלים, המתקיימים באינסוף רמות שקט, שאף אחת מהם איננה ים השקט המאגד עצמו.
השם קובע את הרגשתך 333516
לא נראה לך שטעית בדיון? דיון 2447
השם קובע את הרגשתך 333517
ממש לא, ניתן לתרגם את אנלוגיית ים השקט המאגד לאי-השונות של סימטריה מוחלטת הקיימת כבסיס הפשוט ביותר של כל רמת סימטריה יחסית, אשר אינה יכולה להיות פשוטה כמו האי-שונות המוחלטת.

אי-השונות המוחלטת הינה תכולת הקבוצה-המלאה ואי-תכולת הקבוצה-הריקה.

תורת-הקבוצות האקסיומטית מתייחסת רק לפן הריק של אי-שונות מוחלטת זו, והמתמטיקה המונדית ''משלימה את התמונה'' ע''י הכללת הקבוצה-המלאה בתורת-קבוצות.
השם קובע את הרגשתך 333523
ים שקט ולא פשוט,
איגוד מוחלט ואי-שונות.
השלם תמונה,
קבוצה מלאה,
בקבוק שבור
אינו תכולה.

כן. טעית!
השם קובע את הרגשתך 333525
מה מציק לך אייל אלמוני?
חקירת מושג הקבוצה 332697
"עם שרלטן. שרלטן שהרטוריקה שלו היא כל כולה להטטנות לשון ופיזור עשן *במכוון*. חד וחלק."

אביב אשאל אותך שאלה פשוטה בתכלית והיא:

מה מונע ממך להבין את מושג הקבוצה המלאה?

הרי אתה פוסל במומך שלך כפי שניתן להבין בקלות מתגובה 331811

אתה מוזמן להראות לכולנו את שרלטנותי ב-תגובה 332458 ובתגובה 332188 ובכך להביא את הדיון לקיצו.
חקירת מושג הקבוצה 332700
"מה מונע ממך להבין את מושג הקבוצה המלאה?"

החוסר בתבונה, מן הסתם. אני חושב שכבר דיברנו על הנקודה הזאת. ראה תגובה 331095.
חקירת מושג הקבוצה 332704
נ.ב.

אין לי שום עניין בלהביא את הדיון לקיצו. קשה לסיים משהו שמעולם לא התחיל (ולעולם לא יתחיל). מה שמתרחש עמך הוא אמנם לא מונולוג (שזה אדם אחד המדבר אל עצמו) אבל הוא בהחלט דיאלוג (שזה שני אנשים המדברים אל עצמם).
חקירת מושג הקבוצה 332736
דיאלוג, בניגוד לאמרת הכנף שלך, מתנהל בין שני אנשים שמדברים זה עם זה ושומעים זה את זה. מה שמתנהל כאן הוא סדרה של מונולוגים קטועים.
חקירת מושג הקבוצה 332792
תגובה 259875, תגובה 259877, תגובה 259879.
חקירת מושג הקבוצה 332797
זה בסדר, לא חשדתי שאביב המציא את זה, או אפילו אביו.
חקירת מושג הקבוצה 332854
זו לא אימרה שלי. אאל''ט, היא של שייקה אופיר ז''ל מתוך המערכון ''המורה לאנגלית''.
חקירת מושג הקבוצה 332858
כך מסתבר מתגובה 332792)
חקירת מושג הקבוצה 332863
כן, זה באמת קורה לי יותר מידי. אני מתחיל לכתוב תגובה, הולך באמצע, חוזר אחרי מספר דקות, לוחץ אשר ומגלה שהקדימו אותי. עכשיו, לך תוכיח שחשבת על זה קודם :)
חקירת מושג הקבוצה 332864
אצלי זה עוד יותר גרוע. אני משלימה תגובה, מאשרת, חוזרת לעמוד הרלוונטי ומגלה שסתם לא קראתי תגובה שהקדימה אותי בהרבה... נורא ואיום:)
חקירת מושג הקבוצה 332873
איום ונורא!
חקירת מושג הקבוצה 333268
נו, הרי כך נולד ה''חרמפפפ''.
חקירת מושג הקבוצה 333271
אתה רוצה לומר לי שילדתי איזה חרמפפפ וזרקתי אותו? זה עוד יוןתר חמור משחשבתי. אני מקווה שמישהו דואג לו עכשיו, לקטנצ'יק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים