בתשובה לאח של אייל, 27/09/05 16:17
אז ככה 333050
המדע מייצר מודלים שעוזרים לך לחזות תופעות. בחיזוי הזה אתה יכול להשתמש בכל מיני צורות, בין השאר כדי לגלות את האמת בכל מיני מקרים. אבל המודלים האלה אינם *האמת*. אני לא חושב שבזאת אני חורג יותר מדי מן ההגדרות הרשמיות לדברים האלה.

אבל מילים הן רב-משמעיות, והרבה פעמים אני יכול לנסח את עצמי בצורה כביכול הפוכה למי שלידי, אבל עדיין שנינו ננהג באותה צורה בסיטואציה בעייתית. אני אעדיף אותו על מישהו שמדבר כמוני אבל נוהג בצורה שלא מוצאת חן בעיניי.
בגלל זה נראה לי שהדיונים על "מהי האמת?" הם בעייתיים. אני מעדיף להעסיק את עצמי בשאלות כמו "מה נכון לעשות?".
אז ככה 333062
אם המדע אומר לי "בתאריך כך וכך יהיה ליקוי חמה" ואז באותו תאריך יש ליקוי חמה, המדע גילה את האמת.

כמובן, אפשר לומר שזה לא באמת ליקוי חמה אלא חייזרים מכוכב הלכת שלומפר 17 שמעבירים את השמש לממד קיום אחר ומחזירים אותה, וש"תאריך" זה פיקציה כי אין בכלל זמן, ועוד כהנה וכהנה טענות, אבל זה לא הכי רלוונטי.

מה שרלוונטי הוא שהמדע לוקח שני מושגים, שגם אם אנחנו לא מכירים את ה"אמת" שעומדת מאחוריהם, אנחנו מסוגלים להבין אותם - "ליקוי חמה" ו"תאריך", וקושר את שניהם יחד. על הנכונות של הקשר הזה לא ניתן לערער. אם זו לא אמת (לא יודע אם "האמת", כי לא ברור לי מה זו "האמת") אני לא יודע מה זו אמת.
אז ככה 333072
בתגובה הקודמת כתבתי:
"בחיזוי הזה אתה יכול להשתמש בכל מיני צורות, בין השאר כדי לגלות את האמת בכל מיני מקרים. "

אני חושב שזה מכסה את המקרה שתיארת.
אז ככה 333073
אז באמת לא ברור לי מהי ''האמת'' שעליה אתה מדבר.
אז ככה 333077
''חלומות נבואיים הם באפשר''
זהו משפט שלא נראה לי מעניין להתייחס לערך האמת שלו. הוא לא נמצא בגבולות הניסיון האפשרי שלנו.

''אתמול חלמתי חלום נבואי''
זה משפט עם ערך אמת. או שחלמת או שלא חלמת, זה משפט שמדבר על מציאות.
אז ככה 333083
אני לא ממש רואה את ההבדל. לשני המשפטים יש ערך אמת, ובשני המקרים אין לנו דרך לדעת מהו. אני לא מבין את כוונתך ב''גבולות הניסיון האפשרי שלנו'', אבל ברור שגם במקרה השני לעולם לא נדע האם הברנש חלם את החלום הנבואי או לא. למעשה, עזוב אותך מנבואי - אם מישהו מספר לך על חלום שהוא חלם בלילה, אין לך שום דרך לדעת בודאות אם הוא באמת חלם אותו או לא. בעצם, עזוב אותך ממישהו, גם אם אתה חושב שחלמת היום בלילה חלום כזה וכזה אתה לא יודע את זה בודאות, אלא ברגעים המעטים שלאחר היקיצה שלך (ואולי גם אז לא).
אז ככה 333090
אני לא מדבר על ספקנות קיצונית כזו. אם הבחור אומר לי שהוא חלם חלום, אז אני מבין פחות או יותר במה מדובר. אולי אני לא יכול לדעת בוודאות אם זה נכון או לא, אבל מעבר למילים, אני יודע מה המשמעות של המשפט.
אבל לדבר על דברים בגדר של ''אפשרות'' זה כבר דיבור מסוג אחר. זו הפשטה. אני נחשף לתופעות, אני עושה הפשטה של החוקיות שלהם ומנסח איזשהו כלל שלפיו תופעות חדשות תהיינה אפשריות או בלתי-אפשריות. הכלל הזה הוא לא אמיתי, הוא רק כלי עבודה שעוזר לי לתפקד בעולם הזה, כמו סרגל. הוא לא שייך לעולם אלא לשכל שלי.
אז ככה 333081
כאשר בתגובה 333022 כתבתי את המילה אמת, השתמשתי בה כמילה נרדפת ל"מצוי" ו"נכון". זה גם ההגדרה המקובלת בפילוסופיה. כמובן, לא שיערתי איזה התפלפלות הבאתי על עצמי :).

אחרי שטענת ש"לצורך העניין אני לא חושב שניתן בכלל לגלות אמיתות כלליות ולנסח אותן במילים", מיתנת קצת את עצמך, ובהודעה הזאת אתה אומר שהמדע יכול לקרב את האמת ואף לגלות אותה בכל מיני מקרים (פירוש חופשי למשפט הראשון בהודעה שלך. ככה אני מבין את מה שאמרת).

הכל טוב ויפה (אם כי היופי הוא בעיני המתבונן..). אבל זה לא ממש קשור לטיעונים שלי בתחילת הפתיל. אני מרשה לעצמי לחזור (על עצמי): המדע אומר הרבה מאד לגבי מה שמצוי (אל דאגה, אני מתכוון למצוי שאפשר לנסח במילים פשוטות - ולא לאמת מסתורית שאינה ניתנת לניסוח במילים). הוא לא אומר כלום לגבי מה שרצוי. לעומת זאת, כאשר האמונות הלא מדעיות אומרות משהו לגבי המצוי הן אולי עושות מכוונות טובות מאד, אבל אין שום בטחון שהן אומרות דברים נכונים. בד"כ הן אומרות דברים שגויים.

אחרי שאמרת שוב ושוב ושוב שאתה מעדיף לא לעסוק במצוי אלא ב"מה נכון לעשות?", נראה לי שנפל האסימון. מבחינתי, אפשר לעצור כאן.
אז ככה 333102
ה''רצוי'' מבחינתי מכיל את ה''מצוי''. אם הייתי מאמין שאלוהים לא קיים, למשל, אזי השיפוט שלי לגבי מידת ''רציותם'' של דברים מסוימים היה משתנה. אם המדע אומר לי שבעוד שבועיים יהיה ליקוי חמה, אזי אני מתנהג בהתאם, מצטייד בזוג משקפיים כהים ומפנה לי את היום הזה לפיקניק עם חברים (סתם דוגמה טריוויאלית ולא שנויה במחלוקת).

בקשר לבלבול עם המילה ''אמת'', בוא לא נסתבך יותר מדי. מה שהתכוונתי הוא שהמדע לא אומר לי אם יהיה ליקוי חמה בעוד שבועיים או לא. המדע הוא מודלים ותיאוריות. מתוך התיאוריות האלה אתה יכול להסיק עובדות מסוימות, כמו התרחשות הליקוי. אם אתה מעדיף להתנסח באופן אחר, זה לא מפריע לי. מה שחשוב להבין בעמדה שלי הוא שהמדע לא יכול לדבר על המצוי במישורים שחורגים מגבולות הניסיון האפשרי. הוא יכול לדבר על ליקויי חמה, אבל לא על נשמות ואלוהים, ולא על מוסר.

---

הייתי שמח לשמוע איפה למדת את ההגדרה המקובלת בפילוסופיה למילה ''אמת''. פעם אחרונה שאני התעניינתי זה היה אחד מהדברים העיקריים שפילוסופים לא מסכימים עליו. דווקא השימוש שאני עשיתי במילה הוא יותר עקבי עם גישות בנות זמננו.
אז ככה 333121
אזהרה - ציניות!

שאלת איפה למדתי את ההגדרה המקובלת בפילוסופיה למילה "אמת". ובכן, מישהו חכם אמר פעם "הרבה פעמים עדיף להאמין במשהו גם אם יש סיכוי שהוא לא נכון. אחרת לא תגיע רחוק."

אז התשובה היא שאני מאמין שזוהי ההגדרה המקובלת... :)
(; 333141
איזו הגדרה שטותית! הוא לא נשמע לי כ"ך חכם, המישהו הזה...

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים