בתשובה לכליל החורש נאורי, 16/10/05 11:17
חולשת הדארוויניזם 338330
זה מעניין, כל זה. מאוד מעניין.

שש מאות אלף איש היו במעמד הר סיני. איך יודעים? כי ז'אקו אמר וז'אקו לא שקרן. ומוישה סיפר לחיים וחיים סיפר לבן של חיים, וככה יודעים שזאת היסטוריה מוכחת ומדוייקת.

וחוה, איך היא דיברה עם הנחש? נחשים יודעים לדבר בלשון בני אדם? אה, *אז, בימים ההם*, נחשים ידעו לדבר בלשון בני אדם. לא-לא, בעצם הנה הסבר יותר טוב: חוה ידעה לדבר בלשון הנחש.

ואדם, למה הוא קיבל עונש כבד כשלא ידע טוב ורע כי רק נברא? מההה?? מה אתה מדבר שטויות??!! הרי אדם נולד בן עשרים, בור שכמוך!

והדוב, למה אדם קרא לו דוב? אידיוט! אתה לא שומע שהמילה "דוב" מבטאת את כל מלוא דוביותו של הדוב?! אז למה באנגלית הוא נקרא Bear? אה, בגלל מגדל בבל.

אם הייתם מתווכחים על איזה פרטים בהארי פוטר, כשאחד מכם יוצא מ"ידיעה" בטוחה ורברבנית שהארי פוטר הוא תיעוד היסטורי - אולי זה היה פחות הזוי.
הה, חולשה 338416
עפ"י הרודוטוס פְריגית, לא עברית, היא השפה הטבעית.
הה, חולשה 338592
פריגית זאת השפה שהמקרר מדבר בה? אם כן אז אין ספק שלפחות בכל מה שקשור לאשתי, זאת אכן השפה הטבעית.
לשם מה? 339147
ברשותך, אתייחס רק לטענה רלוונטית אחת מהשלל, מאחר ובמבט לאחור מתברר לי כי לא הסברתי את עצמי אל נכון ועל כן כליל חשב לתומו כי אנחנו מסכימים:

ה"למה האדם הראשון קיבל עונש כבד כשלא ידע טוב ורע?", לא בגלל שרק עתה נברא תינוק בן יומו, אלא בשל גילו, כבן עשרים שנה בזמננו. רק במצב שכזה נשאלת השאלה הטעונה: "הכיצד נענש אל אף ש*לא ידע להבדיל בין טוב לרע*?", במלוא חומרתה. שכן, מה מקום יש לעונש אם אין דעת להבדיל בין הטוב לבין הרע?!

-------------------
ככלל, אני לא רואה הרבה מקום לנהל ויכוחים על עקרונות אמוניים-ערכיים הקדושים בשבילי, גם אם טרם הספיקותי לנתחם רציונלית ביושבי על מדוכה ומדוכה הספציפית. אני אפילו לא צריך להסביר למה עקרון מסוים קדוש בעיני (למרות שלא פעם אני מתיימר לעשות כן, ולא רק באייל הקורא), בדיוק כמו שאנשים חילונים לא צריכים להסביר לי למה חיים בתוך "בולמוס של הנאות"{*} קדושים להם. זוהי החלטתי מתוך בחירתי החופשית, זוהי דרך חיי, אלה העקרונות שבחרתי להאמין בהם ולהצדיקם בצורה היגיונית ככל "בולמוסן הנאות" מצפוני. ממילא כל האמונות נראות קצת מגוחכות למי שלא מאמין בהן (כפי שהיטבת להראות זאת בנימת הציניות של תגובתך), אז גם אין סיבה להיכנס לוויכוח. שכן זהו ויכוח מסוג הוויכוחים שאין מנצחים בהם, אלא רק מתבצרים יותר בעמדותינו, קדומות או נאורות ככל שתהיינה. לשם מה לנו?

{*} כהגדרת ישעיהו ליבוביץ' המנוח על דפי "מחשבות י.ב.מ." ז"ל את חיי הנהנתנות החילונית של זמננו, ולאו תמיד בצדק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים