בתשובה לרון בן-יעקב, 17/10/05 22:43
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 338555
אני באמת חושב שתורת דרווין היא המשך של המגמה, אבל היא גם מהפכה בצורה שאנחנו חושבים על האדם והטבע. במובן הזה, ובהקשר הפתיל, אפשר לטעון שאכן לתורת דרווין הייתה השפעה אדירה על המוסר, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה וכו'. לא רק ע''י דרוויניזם חברתי, אלא ע''י אבדן ההבחנה התרבותית בין הפן הרוחני של האדם ובין הפן החומרי שלו והאבחנה בין ממלכת האדם לממלכת החי. הערכים הישנים ביסוד התרבות, כמו כבוד, גבורה, ייעוד, הרצון ''להתעלות'' וכדומה מקבלים משמעות שונה כשאנחנו מפרשים את הקיום האנושי כתוצר של אבולוציה,ולא פלא שאצל אחד מבניו הרעיוניים של דרווין - פרויד - הם הופכים לנוירוזות.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 339149
כרגיל, ניסוח יפה וקולע.

תהא זאת תשובה מספיק טובה להסבר, בהקשר למושא הפתיל, למה שומרי המסורת הדתית והחילונים השמרנים כה מתנגדים לרעיונות אבולוציוניים דווקא, ולא, למשל ל"תורת היחסות" של אלברט איינשטיין, אל אף שהיו מי שבעקבותיה בילבלו בין רלטיביות (יחסות) לבין רלטיביזם (יחסיות מוסרית). כפי שכבר הסברתי בדיון אחר בינינו בסוגיה, בניגוד לדרווין שאימץ רעיונות פרוגרסיביים דוגמת "הדרוויניזם החברתי", איינשטיין התנגד לפרשנות שלעיל כמשתמעת מתורתו. ראה פתיל: תגובה 277262
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 339239
הערכים הישנים ביסוד התרבות, כמו כבוד, גבורה, ייעוד, הרצון "להתעלות" עדיין קיימים בכל תרבות, הם פשוט מתועלים לכיוונים אחרים.
הסילוף- דרוויניזם חברתי, הוא רק תירוץ של אנשי הדת כדאי שיוכלו להאשים את תפיסת האבולוציה כמקור כל רע, ולהציג את הדת כנעלה וטובה ממנה. (כאילו שהדת לא הביאה למלחמות, להשמדת עמים, לאמונה של עמים שהם "הנבחרים" שמי שלא שייך אליהם הוא פחות מאדם, שמותר לגזול ממנו, ולפגוע ברכושו, שמותר להרוג אותו וכל תפקידו הוא לשמש את בני האדם האמיתיים, אלה שהאל האציל עליהם מרוחו, שיש בהם שלמות רוחנית ומוסרית נעלה יותר וקשר ישיר עם האל, כאילו שהגזענות היא לא פועל יוצא של הדת לא פחות מאשר של המדע).

לטעון שהחילוניים פשוט חיים בתוך "בולמוס של הנאות", אין להם ערכים, אין להם פן רוחני, ששום דבר לא קדוש להם, שהם לא מוכנים להקריב ולהאבק למען דברים החשובים להם, זה פשוט לא נכון.

רק שעכשיו במקום על "קידוש שם שמים" נלחמים על זכויות האדם: שוויון זכויות, זכות הדיבור, השאיפה לחרות מפחד וממחסור, התנגדות לדיכוי, חרות לעשות כל דבר שאינו פוגע בזולת, הכרה שאין אדם כפוף אלא לחוקים השווים לכל, התנגדות לאפליה, אמונה בזכויות היסוד של האדם, בכבודו ובערכו של כל בן אנוש - איש או אישה, האמונה שכל בני האדם נולדו בני חורין ומחוננים בתבונה ובמצפון ומצווים לנהוג איש ברעהו ברוח האחווה, הזכות של שני בני זוג הרוצים בכך להנשא, חופש המחשבה, המצפון , חופש דת והחופש מדת, החלפת דעות וידע, לקיחת חלק במימשל ע"י זכות לבחור ולהבחר, זכויות העובד- תנאי עבודה הוגנים שכר שיבטיח לעובד ולמשפחתו קיום בכבוד, זכות לחינוך להנאה מן האמנות והשגי המדע, הזכות לגדול ולהתפתח, האפשרות להגיע עד השמיים ומעבר, לדעת להבדיל בין טוב ורע, לעשות דברים לא כי מישהו מצווה עליך משהו או אוסר עליך אלא כי זה הדבר הנכון. להכיר בסמכות לא כי ככה אמרו לך אלא תוך הפעלת שיקול דעת, ביקורת, וספקנות בריאה.

את זה השמרנים הדתיים לא יכולים לקבל, ולכן הם מנסים לדחוק, לבטל ולהלחם בתאוריית האבולוציה, כי אם לא נבראנו כמו שהם טוענים, אז האל שהם מתיימרים לטעון שברא אותנו אולי לא קיים, ואם הוא לא קיים אז כל מה שהם מתיימרים לטעון שהוא רוצה ומצווה מאבד כל תוקף, אין סיבה לציית לכל אלה שאומרים לנו מה אלוהים דורש, אין סיבה לאף אחד לבטל את עצמו לפני ה"חכמים", הרבנים, אלה שיודעים את התורה, ששנו ופירשו, אין צורך לקבל את "ועשית את אשר יורוך" ולהגיד על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל, מותר לשפוט דברים כהוויתם ולקבוע על פי מראה עניים , לא מפחד ה"עולם הבא" אלא מתוך הכרת העולם הזה והרצון להפוך את העולם הזה טוב יותר, צודק יותר, לא על סמך סיפורים מפוברקים, אלא מתוך ייעוד וגבורה לקבל את זה שאולי אין "תוכנית גדולה" של מישהו כל יודע רחום וחנון ורב חסד ואמת, אלא שבעולם השרירותי וחסר הצדק שלנו, האדם חייב למצוא את התכלית בעצמו, שהיכולת ל"התעלות" תלויה בו, היכולת לעשות טוב תלויה בו, לפתוח את הלב כלפי האחר, ולהתמרד כנגד רשע וחוסר צדק, (גם אם דורשים ממנו למשל דברים כמו "אל יקשה בעיניך דבר זה ואל תתמה עליו, כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים ואף-על-פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם" כשמסבירים למה חוקים אמורים לשרת רק קבוצה אחת ולקבוצות אחרות הן לא תקפות , למשל).
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 339309
ערכי השוויון ותורת הזכויות קודמים בהרבה לתורת דרווין. הפילוסוף הגדול של השוויון והזכויות הוא ג'ון לוק, שהיה אדם דתי והצדיק את הזכות לחיים, חירות וקניין באמצעות אלוהים.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 339928
תמיד היה לי קושי להבין מה זה רוחני ומה לא, אם לא לוקחים בחשבון דברים מאד בסיסיים כמו אכילה בתנאי רעב חמור וכדומה. כך, שאני רואה את מה שקראת לו אובדן האבחנה בין הפן הרוחני והפן החומרי לא כטישטוש ואובדן שלילי, אלא כקרש קפיצה להעשרה רוחנית, מה שזה לא יהיה, בסדרי גודל עצומים יותר ממה שהיה אפשרי לפני דרווין, פרויד והשאר. ראה מה אנחנו עושים כאן, האם זה לא העצמה רוחנית בסדרי גודל שלא היו אפשריים לפני 150-200 שנה? הידיעה שאנחנו חלק מאושיות היקום הפיזי, עולם החי, פתחה בפנינו עולם קסום ועשיר לאין שיעור. הפנטזיות התאולוגיות לא ישוו לעושר הלא ידוע שגלום היכנשהו בלימוד טבע ונפש חיה ואדם, ואנשים שונים, לאו דווקא מדענים, מעלים רעיונות פיזיקליים, קוסמולוגיים, ביולוגיים במורכבות עצומה המקנה לאדם רגש התפעמות, יראה והתעלות. הרעיונות הללו המציבים בפנינו אתגרים אינטלקטואליים ורגשיים, דרכם אנחנו מותחים את המעטפת המחשבתית עוד ועוד, ובכך מעניקים לאדם יכולת חדשה של עושר משמעותי רב וניכר שלא היה אפשרי בתקופות קודמות, וכך לתת לו רגש שיש משמעות ותכלית לחייו. כל זה בא, כמובן, עם סיכונים גדולים, אלא שזה טבעו של האתגר.

מה ניצב אל מול זה? הדוׁגמה הדתית. אני רוצה להגדיר דוגמה ולתחום אותה למסגרת של השיחה הזו, מבלי להתדרדר במיוחד לשיפוט ערכי. דוגמה מאופינת בקשיחות מחשבתית המצרה את הצורך בחיפוש אלטרנטיבות מחשבתיות ורגשיות. מבחינה זו, דוגמטית היא אידאולגיה שאיבדה וניטרלה את האמונה, את האמונה הבסיסית במציאות. אמונה במציאות דורשת הכרה שהראליה איננה סידרה של ארועים, אובייקטים ותפיסות קשיחות, אלא שיש במציאות מידה מרובה של גמישות, עירפול ועמימות. לא ניתן לגשת למציאות בכלים א-פריוריים קשיחים, חוקים חסרי גמישות שלא ניתן לכופף, להקהות או להתאים אותם לתנאים הנזילים של המציאות הנחווית הלכה למעשה. מהבחינה הזו, חשיבה דוגמטית אינה רגישה לשינויים הקלים שמתחייבים מהדינמיות של החיים, והיא מחוייבת פנימית לחתירה בלתי פוסקת אשר מחפשת סימנים טכניים במציאות, כך שיתאימו ויאמתו את הכלים והחוקים הדוגמטיים. באופן כזה, חשיבה דוגמטית סוגרת את עצמה בקופסת חשיבה המביאה אותה לחיפוש נואש אחרי כללים וחוקים טכניים במקום שאנשים רגילים לא יראו בכלל צורך להחיל חוקי טבע או חוקי התנהגות שונים, ודי לחכימא.

אני רוצה להוסיף מעט לחלוחית עובדתית. ישנן ראיות לכך שילדים מבתים דתיים נוטים לתת הסברים אנתרופומורפיים ואנימיסטיים (השלכת תכונות אנושיות על תופעות טבע וחפצים) בתדירות הרבה יותר גבוהה ומשמעותית מילדים חילוניים (ילדים נוצרים ויהודים, אם כי המחקר הזה הוא בן כ-‏40 שנה). לדוגמא, פרחים רעננים מתים בגלל שהם מתאבדים (תשובה אנתרופומורפית), או בגלל מחסור במים ואור שמש (תשובה מדעית). הנתונים האלה יכולים להצביע על העובדה שהצורה בה ילדים לומדים לחשוב על העולם נירכשת מההורים (או מבי"ס) ולכן תלויה במה שההורים מאמינים בו. התפתחות של חשיבה מדעית איננה תמיד דבר טבעי המנותק מבתי הגידול שלנו.

בנוסף, עולה שבקרב מדענים, הכי פחות דתיים הם הפסיכולוגים, אחריהם אנשי מדעי החברה, ואילו הנטיה הדתית הכי גדולה נמצאת בקרב אנשי מדעי הטבע (נוצרים ויהודים). אחד ההסברים לתופעה הוא שלפסיכולוגים ולאנשי מדעי החברה יש ראיה די עקבית על חיי האדם, תפיסה שאיננה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית. יש יותר דתיים בקרב פיזיקאים והמדעים ההומניים משום שאין תחרות דתית על תפיסת העולם המדעית שלהם. לכן אולי אין מה להתפלא כל כך על ציטטות דתיות מפי פזיקאים. בנוסף, יצא לי ללמוד בשתי אוניברסיטאות בעלות אוריינטציה דתית אורתודוכסית, שיש בהן גם מחלקות למדעי החברה, הטבע והחיים. למרות שסביר שאחוז הדתיים שם עולה בשיעור ניכר על אחוזם במקומות אחרים, אני משוכנע, למרות שלא בדקתי, שיהיה קשה למצוא בהן מדענים שמתנגדים אידאולוגית ומהותית לתאוריות מדעיות רווחות.

מה שעולה משני הנתונים האלה זה שדת מהווה נושא לחקירה מדעית, בכמה תחומים שונים. אולם, אני חושב שיש להזהיר מטעות חמורה שמשום מה נראה לי שדווקא באה מקרב דתיים מיליטנטיים. זה שבודקים וחוקרים התנהגות ומחשבה אנושים, לא אומר שניתו לעשות רדוקציה לתפיסה דתית להסברים פסיכולוגיים, חברתיים, מוחיים ושאר ירקות. נראה שדווקא אותן דתיים רואים בנסיון המדעי סכנה איומה לעצם קיום התפיסה הדתית, עד שיש להילחם בראיה המדעית עד חורמה, בניסיון לשמר על הדוגמה, על החתירה למציאת חוקיות טכנית מוחלטת בכל אספקט של החיים. דווקא המדע מדגיש את העובדה שהחיים כוללים שוליים רחבים מאד של אי וודאות, של עמימות, של אי יכולת לעמוד בחוקים שנקבעו מראש. נראה לי שהחשש הדתי אינו מוצדק. במיוחד אם גם ניקח בחשבון את התפיסה של יונג שאומרת שמצד אחד האדם זקוק לעוגן טרנסצנדנטי שבעזרתו הוא יכול לתת משמעות לתופעות הנחוות. מצד שני, אנחנו נושאים בקירבנו את ההכרה שישנה מהות כזו הנמצאת מעבר לתפיסה המידית שלנו, מהות המשפיעה על חיינו בצורה מכרעת. אולם, אין זה אומר שהמהות הזו נמצאת מעבר לחומר.

חקסמח וסליחה על ההשתפכות.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 339991
תגובה מעניינת. אני רואה את הדברים בצורה שונה לגמרי.

בעיניי, הדת והמדע נמצאים באותו צד. שניהם "מתאפיינים בקשיחות מחשבתית המצרה את הצורך בחיפוש אלטרנטיבות מחשבתיות ורגשיות". שניהם איבדו "האמונה הבסיסית במציאות" וגם את ההכרה "שיש במציאות מידה מרובה של גמישות, ערפול ועמימות".

גם הדת וגם המדע מנסים להכניס את המציאות לסד של פרשנויות ע"פ חוקים קבועים, ש*ביחס לפרט* נקבעו מלמעלה. בוא נתבונן לרגע במדעי האדם: מה בדיוק עושה הפסיכואנליזה? משכנעת אותנו שהרגשות שלנו הם לא דבר "אמיתי" בעולם, אלא השלכה, העברה או התקה לעבר אובייקט. יש חוקים קבועים, והצורות השונות שאנחנו חווים דברים הם רק ניואנסים או הרכבות על החוקים האלה. התאווה של לידע ואמת? אה, זאת סובלימציה. ומה בדיוק עושה הפסיכולוגיה האבולוציונית? משכנעת אותנו שהתכונות האנושיות הן תוצר של חוקי אבולוציה, והן או מקריות, או - גרוע יותר – תכונות בעלות ערך לשרידה של המין. איזה מקום נשאר לרוחניות האדם בשתי הדיסציפלינות האלה? מצטערים, אבל הגעת מאוחר מדי.

אתה לא יכול שלא לתהות: להיכן נעלם המימד המוסרי בנפש האדם? במשך אלפי שנים (ולא רק בקונטקסט הדתי) חשבו על נפש האדם כמקום מאבק בין הטוב והרע. על המימד המוסרי של החלטות, על יצרים אפלים ועל סגולות טובות. כל זה כאילו לא היה מעולם. נשארנו עם תיאור טכני-מדעי של הצורה שהנפש האנושי מתנהלת. מה זה אם לא דילול הרוח? לא פלא שהטכנאים של המדע הזה – הפסיכולוגים – מציעים לנו גרסה של ערכים זעיר-בורגנים כדרך הראויה לחיות את החיים. המטרה היא "להרגיש טוב עם עצמך", "להיות פרודוקטיבי", או בגרסה של פרויד "לעבוד ולאהוב". אחרי הכול, לדעתם בנפש האנושית אין יותר מזה.

ואגב, מה עם "ייעוד", "גורל" או השקפות קלאסיות "רוחניות" כאלה? בוא לטיפול, נשחרר אותך גם מזה.

מדעי הטבע אינם שונים בעיקרון. מאחר שמלכתחילה הם אינם עוסקים ישירות במימדים רוחניים, זה קצת פחות ברור. אבל האם אתה חושב שרדוקציה פיזיקלית היא עשירה יותר מהסתכלות אנתרופומורפית? אני בכלל לא הייתי יכול להעלות על דעתי את הרעיון שפרחים רעננים מתים בגלל שהם מתאבדים. כמה חבל!

לדעתי, המדע דוגמטי לא פחות מהדת. נכון שלא במובן הראשוני של "דוגמטי". הוא מוכן לפרש את המציאות באופן משתנה, אבל רק במסגרת של חוקים שיענו לתנאים מדעיים נוקשים, שהם "הדוגמות הגדולות". אני גם לא מסכים שהמדע מכיר "במהות הנמצאת מעבר לתפיסה שלנו...ומשפיעה על חיינו בצורה מכרעת". איפה?
אולי אפשר להצדיק את הדוגמות של המדע, אבל אי אפשר להתעלם מהמחיר.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340038
מהן "הדוגמות הגדולות" של המדע?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340072
לא יודע. אפשר לחשוב על הרבה דברים. למשל: מטריאליזם ופסילות האידאליזם או הדואליזם, רעיון החוקיות, דרכי קיבוץ התופעות (לפי מאפיינים מסויימים ולא אחרים). יש לך הצעות אחרות?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340154
האם פסילת האידיאליזם או הדואליזם היא ממש דוגמה של המדע?

נראה לי שדרכי קיבוץ התופעות, אם הן דוגמה, הרי שהן דוגמה משתנה.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340270
בשורה הראשונה אתה צודק. חוסר זהירות מצידי. אידאליזם היא עמדה פילוסופית, ואפשר להחזיק בה ועם זאת לאמץ את המתודה המדעית. אבל מה עם דואליזם? כיצד אפשר לקבל שניות חומר-רוח ולהישאר עם המתודה המדעית בלבד?

דרכי קיבוץ התופעות הן דוגמה משתנה בגבולות מסויימים (גם הדוגמות של הדת הן כאלה). עדיין, החתירה לקיבוצן מחייבת תמיד ניתוק שלהן מסביבתן וממכלול המאפיינים שלהן. אם אנחנו מסתכלים על העולם "דרך" המדע, אנחנו תמיד נישאר עם גרסה "רזה" של העולם.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340295
ובכן, למעשה בעניין הדואליזם והמדע עלתה לי איזו מחשבה לאחרונה:
מכיוון שממילא לכל תופעה בעולם החומר יש מקבילה בעולם הרוח (במובן שאני ו/או אתה ו/או הוא, ו/או מוישל'ה קנגרו חווים אותה בעולם הרוח), הרי שתורה שטובה לעולם הרוח בפרט צריכה להיות טובה לעולם החומר. מכאן שגם דואליסט יכול להיות (ואף רצוי שיהיה, לטובתו!) מדען.

אשר לפסקה השניה, לא ידעתי שהמדע מרזה... אולי צריך לפרסם את זה במגזין בריאות. ;-)

ביתר רצינות, אמנם החתירה לקיבוץ תופעות נשמעת כמו דוגמה המתאימה למדע, אבל האם היא מתאימה _רק_ למדע? קשה לי לחשוב על תחום שאין בו חתירה לקיבוץ תופעות; נראה לי שאחרת קשה לתפקד, שהרי בכל זאת יש לנו זמן ויכולות מחשבה סופיים.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340369
אפרופו "המדע המרזה", יש שאלה שמטרידה אותי כבר מזמן: הרבה טוענים שעבודה מוחית צורכת הרבה מאוד אנרגייה, לא? ובכל זאת, לא ראיתי שהיא מרזה מישהו... יש לך הסבר לעניין הזה?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340630
"הרבה מאוד" זה יחסי. כנראה שהיא צורכת בסדרי-גודל פחות אנרגיה מעבודה שרירית. אז למה בכל זאת אומרים "הרבה מאוד"? כי כשמדובר בשרירים, ברור לנו אינטואיטיבית שמדובר בהרבה אנרגיה: יש כאן הזזה של דברים, מאמץ, זיעה... "העבודה המוחית" היא, אינטואיטיבית, פחות עבודה, ולכן יש אולי משהו יותר מפתיע בכך שהיא כרוכה בכל-זאת בצריכת אנרגיה.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340640
בערך רבע מהקלוריות שאתה אוכל משמשות כדי להפעיל את המוח שלך. אני חושב שהוא עובד קשה גם כש''לא חושבים''.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340671
אני חושב שכבר שמעתי את זה פעם, אבל אני מופתע מחדש. אם כך, המשפט השני שלך הוא נקודת המפתח עבור שאלת האלמוני: האם ההבדלים בצריכת הקלוריות של המוח בין האייל הצעיר כשהוא מנסה לרדת לחקר המתמטיקה המונדית לביני כשאני מדלג באדישות על הפתיל הם של אחוזים בודדים או של חלק משמעותי יותר - ומכאן, האם יש סיכוי ל"דיאטת חשיבה".
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340677
עד כמה שאני יודע, כמות הקלוריות הנשרפת זהה (או כמעט זהה).

זה מזכיר לי את "דיאטת הקרח" שחבר שלי המציא. עפ"י החישובים שהוא ערך, מספיקה כמות לא גדולה של אכילת קרח ביום כדי לפתור את בעיות המשקל של היפופוטם בולמי. בסוף התברר שהוא בלבל בין קלוריות "קטנות" לקלוריות "גדולות" (הראשונות מופיעות בטבלאות של החום הכמוס, והאחרונות הן אלו שסופרים תוך כדי חיסול העוגה. פקטור 1000).
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340433
(מי אמר שלכל תופעה בעולם החומר יש מקבילה בעולם הרוח? זה פנאפסיכיזם ולא דואליזם רגיל. והמובן שאתה מדבר עליו בסוגריים הוא אידיאליזם בסגנון ברקלי ולא דואליזם).

אני חושב שאכן החתירה לקיבוץ תופעות מתאימה לכל תחום, אבל כל תחום עושה זאת לפי קריטריונים שונים בתכלית (מוסריים, פוליטיים, אמנותיים וכדומה). לכן, התבוננות בעולם דרך תחום אחד וניסיון להעמדה של כל התחומים על אתו תחום הם מסוכנים ליכולת שלנו להכיר את המציאות ולהכרה "שיש במציאות מידה מרובה של גמישות, ערפול ועמימות".
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340437
בכל זאת נראה לי, שגם תחת דואליזם רגיל, לכל תופעה בעולם החומר, שנצפית ע"י יישות רוחנית כמוני וכמוך, יש מקבילה בעולם הרוח, קרי, ההכרה של אותה יישות רוחנית בתופעה הזו. אם אין לך כוח להסביר לי מדוע אני טועה, תיאלץ להמתין עד שאסיים את הספר שרכשתי לאחרונה העוסק בנושא המתא-פיסיקה:
Metaphysics, by Richard Taylor.

אוקיי, אז אם כך, _הקריטריונים_ של המדע לקיבוץ תופעות הם אולי הדוגמה שלו, ולא הנטיה עצמה.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340442
מה זאת אומרת "ההכרה של אותה יישות רוחנית"? אם אנחנו ישויות רוחניות, אז מה בכלל השאלה?

אם אתה לומד דברים מעניינים מהספר, שתף אותנו.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340458
תופעה כלשהי מתרחשת בעולם החומר. אני חווה, מכיר, נעשה מודע לתופעה הזו. מכאן שיש לה השפעה בעולם הרוחני. אוסף כל התופעות המתרחשות בעולם החומר משפיע על העולם הרוחני, ולכן תמונה מלאה של העולם הרוחני בפרט צריכה להכיל תמונה מלאה של המתרחש בעולם החומר, קרי הטבע.

אי לכך, ובהתאם לזאת, דואליסט יכול בהחלט להיות מדען, במובן שהחיפוש שלו אחר תורה רוחנית יכול לעבור דרך חקר הטבע.

מקריאה חוזרת של דברי, ייתכן שאני פשוט לא מבין את ראית העולם הדואליסטית די הצורך, אבל אני מקווה שלפחות את הרעיון שלי העברתי כמו שצריך.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340541
אני לא רואה סיבה שדואליסט ישלול את המתודה המדעית, אלא את ''השקפת העולם המדעית''. ז''א, את ההנחה שהמדע הוא הכלי המתאים לחקר כל סוגי התופעות (בכל מני וריאציות של ההשקפה הזאת). נראה לי שדואליסט צריך להחזיק בהשקפה שיש חוקים לעולם החומר ו(אולי) חוקים לעולם הרוח, והם לא ניתנים להעמדה אחד על השני.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 341051
אולי הניסוח הבא של הרעיון שלי יהיה יותר ברור:

אתה אומר (אם יותר לי לנסח מחדש במעט) שיש חוקים לעולם החומר שאינם ניתנים להעמדה על עולם הרוח. אבל עולם הרוח משפיע על עולם החומר דרך בני האדם, לכל הפחות. כלומר, סוכנים רוחניים (שהם לאו דווקא כל העולם הרוחני, רק זה שמתבטא בפעולות פיזיות) הם חלק מהעולם הפיזי, ואי אפשר לתת תורה מלאה של החומר מבלי לתת תורה שמסבירה לפחות את החלק הסוכני של עולם הרוח.
Metaphysics 341049
קצר ולעניין, כפי שאפופידס אמר. מעלה כמה שאלות ומפריך כמה אפשרויות שנראות, על פניהן, סבירות. סה"כ הוא די מטיף למקהלה מבחינתי, חוץ מבפרק האחרון, שם קיימות שתי הוכחות לקיום האל, כשהאחרונה שלא הייתה ידועה לי מקודם. הנה לינק שמסביר אותה:
בנוסף, הוא מבהיר שם נקודה שלא שמתי אליה לב קודם, קרי, המשמעות של האל כסיבה ראשונית. תמיד חשבתי שמדובר תמיד באפיון שמחייב יצירה של העולם, שכן הבנתי את הסיבה הראשונית כסיבה מבחינה כרונולוגית. מסתבר שאפשר גם להבין זאת כסיבה יוצרת ללא תלות בזמן, ולכן, כזו שמתאימה גם לעולם ללא התחלה או סוף.
כמובן שהוא מדגיש שם שהקשר בין האל המדובר (המתאפיסי) לבין האל המתואר בנצרות (או ביהדות, אם כי הוא לא מזכיר שום דת אחרת שם) הוא מקרי בהחלט.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340556
ספרו החשוב של ריצ'רד טיילור, "מטאפיזיקה", תורגם לעברית בידי יעל כהן והופיע לאור בהוצ' "אדם" (אחד הגלגולים הקודמים של ד"ר יהודה מלצר), ירושלים 1983, 175 עמ'. מומלץ בחום:

אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340635
איך התרגום?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340894
התרגום סביר לעברית של שנות השמונים.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340772
אכן מומלץ. קצר ולעניין - עבור מי שרוצה להבין במהירות את עיקרי הנושאים והטיעונים הנחקרים במסגרת העיסוק ב''מטאפיסיקה''.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340988
אכן ספר נחמד. הבנתי שיש כבר הוצאה רביעית. אני, לעומת זאת, קראתי את ההוצאה הראשונה. על איזו הוצאה אנגלית מבוססת ההוצאה העברית?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 341062
אין לי כרגע גישה אל הספר אך אולי מדובר על תרגום של http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/013567... .
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 341092
התרגום שברשותי, עליו פרטטתי למעלה, מבוסס על הוצאת:

1963, 1974 by Prentice-Hall, Inc.

אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 340377
תגובה יפה!
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 351337
(אני מתעלל בך רק בגלל שאתה האחרון [הממשי] בפתיל).

האם "הטריז" עומד בפני מכשול?

בשנות השמונים קבע בימ"ש בארה"ב שהפרדת הדת והמדינה אוסרת על לימוד בריאתנות בביה"ס בגלל שהיא חלק מהדוגמה הדתית. בעקבות זאת חובר מסמך דתי בשם "אסטרטגית הטריז" שקורא לתקוע טריז במערכת בחינוך ואח"כ להרחיבו במטרה להעמיד את המדע כולו על בסיס תאיסטי. התכנון התבוני הוא הטריז.

בדובר שבפנסילבניה מתנהל משפט שאמור לקבוע אם מותר ללמד תכנון תבוני בביה"ס. הבריאתנים טוענים שזו תאורית מדעית ולכן יש ללמד אותה כמו שמלמדים את תורת האבולוציה (והם נתמכים על ידי סמכות אינטלקטואלית בשעור קומתם של ג'ורג' וו. בוש ובנדיקט ה16). אולם מסתבר שלמרבה הפלא, מידת המדעיות של הדעה הבריאתנית קלושה עד לא קיימת. קרן טמפלטון שמטרתה גישור בין מדע ודת, תמכה עד כה בכמה כנסים בריאתנים. ראשי הקרן החליטו שהגיעה העת לבקש ממדעני הבריאתנות הצעות למחקר מדעי. שום הצעה לא הגיעה למשרדי הקרן. "מנקודת המבט של רצינות וקפדנות מדעית, אנשי התכנון התבוני לא נראים טוב," אומר סגן נשיא בכיר בקרן.

גם באקדמיה מצב התכנון התבוני עלוב, עם מספר זעום של פרסומים במגזינים מקצועיים העומדים לבחינה של עמיתים לתחום.

האוניברסיטה היחידה שכוללת לימודי תכנון תבוני היא הסמינר התאולוגי הבפטיסטי הדרומי שבקנטקי. את יחסם של שאר האוניברסיטאות, כולל קולג'ים דתיים מסכם דרק דייויס, ראש מכון ג'יי.מ. דאוסון ללימודי מדינה-דת: "אני מלמד באוניברסיטאות בפטיסטיות גדולות בכל העולם. אני אדם דתי. נקודת המוצא הבסיסית שלי היא שאין מקומו של התכנון התבוני בכיתות המדעים."

הביוכימאי מיכאל בֶּהֶא, מראשי הארכיטקטים של התכנון התבוני העיד במשפט בפנסילבניה והודה שלפי ההגדרה שלו לתאוריה מדעית, גם אסטרולוגיה נחשבת לתאוריות מדעיות. שותפה נאה לתחמון התבוני.
לאור זה, משרד החינוך של קנזאס קיבל דרישה רישמית מאחד שהגה תאורית בריאה אלטרנטיבית (הבריאתנים דרשו לשלב את הרעיון שלהם במערכת הלימודים כאיזון אלטרנטיבי לאבולוציה). משרד החינוך של קנזס נאלץ לדון בהכללת "תאורית חייזרי ספגטי וכדורי בשר" בתוכנית הלימודים. ישנה עוד "תאוריה" בריאה אלטרנטיבית, בעלת חזות מרשימה יותר, המדברת על התגבשות קריסטלית של החיים.
עכשיו אנשי התכנון התבוני מנסים למזער את חשיבות המשפט בפנסילבניה, למרות שהפסד במשפט יכול לתקוע ולהפיל את הטריז בשחת.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 351339
מעניין שהדיון בארצות-הברית איננו בשאלה מהן המטרות של הלימודים בתיכון, מה נכון ללמד את הילדים, או איך צריך ללמד ביולוגיה. המכשול היחיד בפני תומכי התכנון התבוני הוא מסמך דתי עתיק שמצווה על ''הפרדת דת ומדינה'', ותוכנית הטריז מותנה בפרשנות דתית חלופית של אותו מקור.
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 351433
בנתיים זה רק בכמה מחוזות בקנזאס ופנסילבניה, לא?
אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 356019
ובכן, השופט פסק שאין ללמד תיכנון תבוני משום היא איננה אלא "בריאתנות בשם חדש," והחוקה אוסרת על לימודי דת בבתי הספר ובריאתנות שאיננה אלא "סוג מסוים של נצרות." ביהמ"ש העליון כבר פסק שבריאתנות מסתמכת על התורה כהסבר ליצירת חיים, וכשכזו אסורה על לימוד בביה"ס.

מעניינים יותר הם הדברים הנוספים שהשופט ג'ונס (רפובלוקני שמונה ע"י הנשיר בוש) כתב: "תאורית האבולוציה של דרווין איננה מושלמת, אולם אי אפשר להשתמש בעובדה שתאוריה מדעית עדיין לא מספקת הסברים לכל דבר כפתח דרכו ניתן לדחוף לכיתות ללימודי המדע היפותזה אלטרנטיבית שאיננה ברת-ניסוי המבוססת על דת או להביא מצג מעוות של הנחות מדעיות מבוססות."

אחד העדים הראשיים מטעם הבריאתנים, פרופסור מיכאל באהא הודה שעפ"י הקרטריונים שלו למדע, גם אסטרולוגיה נחשבת למדע.

אז מי באמת מרוקן את האנושיות מכל תוכן? 356020
"מדענים בריאתנים מפריכים את הגרוויטציה בעזרת תיאורית "הנפילה התבונית" החדשה
קנזס סיטי, קנזס: בעוד הויכוח על לימוד האבולוציה בבתי הספר הציבוריים בעיצומו, הופיעה ביום שני מחלוקת חדשה בזירת הקרב. מדענים מהמרכז הבריאתני להיגיון מבוסס-אמונה (מבהמ"א) טוענים כעת, ש"תיאורית הגרוויטציה" הותיקה פגומה, ומציעים כתחליף תיאוריה חדשה של "נפילה תבונית"."


חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים