בתשובה לאסף שרעבי, 21/10/05 2:33
משמונה יוצא כלום 340070
בדצמבר 1956, באותה ישיבה שציינתי למעלה, הזהיר י. עילם, חבר במוסד לתיאום העוסק בעלייה וקליטה, את בן גוריון:
"עולים מגיעים מפולניה והונגריה, קליטתם מחייבת כניסה לדירות ולא למחנות מעבר. הם נכנסים לדירות קבע, בשעה שלידם יושבים אנשים בבדונים (צריפים שהשלד שלהם מכוסה בבד. בעצם, סוג של אוהל. א. ש.). זה יוצר אי מנוחה בקרב יוצאי צפון אפריקה. אלה מחכים שנים לתורם ואלה נכנסים ישר [...] ישנם עשרים וארבעה אלף נפשות היושבים בדיור ארעי, ואלה אנשים שגרים כך שנים."

(הציטוט מובא מתוך הספר של סמי שלום שטרית. מתוך עבודת הMA של חיים מלכה.)
משמונה יוצא כלום 340073
הציטוטים שהבאת מעוררי חלחלה. אחת מחברותיי גרה בילדותה במעברה, והיא סיםרה לי באמת שמשפחות אשכנזיות הצליחו לצאת משם במהירות יחסית, בעוד שמשפחתה ו''מזרחיים'' אחרים נשארו במקום לאורך זמן. היא רק לא ידעה איך זה קרה...
והאמת, יש כאן משהו מוזר. בסרט שנעשה על פי ''המיליון השביעי'' של תום שגב, מופיעים ציטוטים רבים של בן גוריון ומקורביו והתבטאו בגזעניות רבה כנגד ניצולי השואה. מוזר שהם בכל זאת ראו צורך לדאוג להם יותר.
משמונה יוצא כלום 340156
תודה על המידע המעניין.
לא טענתי שלא היתה בראשית ימי המדינה אפליה עדתית. טענתי העיקרית היא שלא זוהי הסיבה למצבם דהיום.
האמת היא שלפחות חלקית ניתן לבדוק זאת באופן פשוט באמצעות שתי השוואות:
1) מאחר והיו בני עדות המזרח שהגיעו למרכז הארץ, אם כאלו שיושבו שם (שלא במעברות) ואם משום שהם התיישבו שם בעצמם (למשל לפני קום המדינה), ניתן להשוות סטטיסטית את התפתחותם לעומת זו של האוכלוסיה האשכנזית.
2) כנ"ל לגבי ההתיישבויות בפריפריה - כדאי להשוות את מצבם של אשכנזיי הפריפריה לעומת בני המזרח שהגיעו לשם.
משמונה יוצא כלום 340185
1. יחסי מרכז-פריפריה ידועים בספרות הסוציולוגית-כלכלית, כך שמבחינתי אין הכרח בהוכחה נוספת לעניין זה. די לי לדעת שמחירי הדירות בפריפריה נמוכים ממחירי הדירות במרכז הארץ. כך גם ההבדלים בחינוך, תשתיות, מקומות עבודה וכו'. אשר על כן, מדיניות הממשלה הקולטת אשר ניתבה את העולים בצורה לא שוויונית, יצרה את המסד לפערים. כמובן שלכך צריך להוסיף את העזרה מהותיקים, את את הזדהותם הרגשית הקרובה יותר אל העולים ממזרח אירופה (על אף היחס הלא אוהד שקיבלו מהממסד, זה בדיוק ההבדל בין אח שאתה לא מעריך/אוהד, אבל הוא בכל זאת אחיך, לבין בן דוד רחוק או אפילו זר גמור, שנראה מבחינתך כאילו הגיע מהג'ונגל.)

2. עסקתי רק באפליה הקשיחה. אפליה ממסדית ממוסמכת. כזאת שגם בעלי חשיבה סטראוטיפית כמוך (סליחה אם זה פוגע בך) לא יוכלו לומר דבר המכחיש זאת. אבל זה רק חלק מהסיפור. שאר הסיפור לא חייב להיות בהכרח בעל גוון אפלייתי מודע (אם כי בחלק מהדברים מדובר באפליה כתוצאה מהתהליכים הסוציולוגים), אבל עדיין יכול להסביר את הפערים. למשל, הגמוניה המשעתקת את עצמה מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית. היא עושה זאת בעזרת הון חברתי, הון תרבותי, הון כלכלי והון סמלי.
עוד קצת אודות אמא 340814
אני מסכים לחלוטין עם מה שכתוב ב1.
התשובה שלי לכך היא עדיין הרדיפות הקשות והפליה לה זכו אשכנזיי אירופה ואמריקה (ידעת ש22' יצא בהארווארד חוזר האוסר לקבל סטודנטים יהודים?) במשך מאות רבות של שנים, מה שלא מנע מהם להגיע לאן שהגיעו, שלא לדבר על התנאים הקשים בהם נתקלו אלו מהם שעלו לארץ, החל מסוף המאה ה19, ובכ"ז גידלו הם דור משכיל, יצרני ואידאליסטי.

והנה משהו שאולי תאהב.
הייתי אתמול אצל חברים שעברו לא מזמן לכפר יונה. מאחר ושני בני הזוג הקדישו את אותו היום להברקת הבית, עלתה שאלת עוזרת הבית.
הבעל: "אנחנו לא מצליחים למצוא מישהי. חשבתי שאחרי שנעבור לכאן יסתובבו כאן ברחוב תימניות".
אפו: (חיוך)
אשה: "מה מצחיק?"
אז סיפרתי להם חלק מן הדברים הבאים:
בגיל צעיר התייתמה אימי מאמה. אביה נשא אשה חדשה (ספרדיה, אגב) שהעבידה אותה במשק החי, בגידולים החקלאיים, בעבודת הבית ובהאכלת אחיה ואחיותיה החדשים. ואולם, ממנה, נמנע אוכל בעקביות כאשר אביה עבד ולא היה בבית (רוב הזמן). כך היה גם בנושא הביגוד, הספרים ושאר צרכיו הרגילים של ילד, עד שמצבה הגופני התדרדר.

כל זה לא מנע ממנה להצטיין בלימודיה, מה שהביא להכאתה פעם אחר פעם ע"י ילדים בבית הספר, אך גם משך את תשומת ליבן של מורותיה. אחת מהן, שהזדעזעה במיוחד מרזונה וקומתה הקטנה של הילדה, ניגשה לאב וביקשה להעביר את הילדה לפנימיית ויצו הצמודה לבית הספר, בטיעון ששם ייתנו לה לאכול. האב נעתר ואולם נשאר מכשול אחד - מימון השהות בפנימייה.
ניגשה המורה למנהלת הפנימייה וביקשה עבור הטובה שבתלמידותיה מלגה, כפי שקיבלו המאותגרים פיגמנטלית (אשכנזים) שבין הילדים שנזקקו לכך. היא נענתה שהילדה תימניה אז היא יכולה לנקות בתים (כמובן, של אשכנזים) ביום וללמוד בערב...

לאחר מאבק של המורה התקבלה הילדה לבסוף לפנימיה בתמורה לכך שהיא תעזור ללמד ילדים אחרים וגם תנהל את מועדון הכנת שיעורי הבית.
את שיעורי הבית של עצמה לעומת זאת הכינה היא בלילה, לאחר סגירת המועדון, תחת נורת המסדרון חלשה במיוחד וגם זה, לאחר תחינות.

להמשיך? כי זה ממשיך גם בסיפור אי-קבלתה/קבלתה לעבודה כמו גם האופן בו היא התקבלה במשפחת אבי.
כך שאני יודע מה זו אפליה. בניגוד לזאת, בשנות ה60 כבר לא היתה אפליה ובשנות ה70' המגמה אף התהפכה (ראה למשל תגובה 174123) ואף הפכה לגזענות אנטי-אשכנזית פעילה, שהזיקה בעיקר לאוחזים בה, אבל נראה לי שאת כל זאת כבר כתבתי ולכן אסיים בזאת, מבלי שהסכמנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים