בתשובה לאייל מולד(ר), 26/10/05 2:56
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341636
יהונתן בר • בתשובה לאייל מולד(ר) יום ו', 28/10/2005, 10:14
רגע. בדרך כלל סרטים שמשקיעים בהם הרבה הם סרטים עם כמות כוכבים גדולה, והם נוטים להיות סרטי ה Mainstream (וכפועל יוצא - פופולאריים).
דווקא אני רואה באיכות של קולנוע, כמו באיכות של טלויזיה או ספרים, מדד ל"רמה אינטלקטואלית". סרט איכותי הוא סרט עם משחק טוב, עלילה מהודקת וסוחפת, ואולי אפילו עם סאבטקסט, אמרה פוליטית-אומנותית, או תיאור מציאות / תקופה.
בלי קשר לכמות התקציב, או פרסום השחקנים.

אני חושב שאי אפשר יהיה ליצור סרט פרסי "בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו"' משלוש סיבות עיקריות:
* אין הרבה נסיון באיראן ליצור סרט Mainstream. יש סרטים שנועדו לקהל ה"אומנותי", זה שצופה בסרטי פסטיבלים. אין ניסיון מקצועי ביצירת סרטי אקשן או קומדיות שיהיו פופולאריים (ולכן ידברו אל כולם).
* אין הרבה שחקנים מפורסמים באיראן שמתאימים לסרטים האלו. סרטי "סינמה סיטי" צריכים איזה Hype בשביל לשרוד. סרט אקשן עם שחקנים לא מוכרים נתפס שונה מסרט אקשן של שוורצנגר (נניח).
* סרט זר מדבר בשפה זרה (בישראל - שאיננה אנגלית או עברית, בארה"ב - שאיננה אנגלית) - ולכן פוטנציאל השוק שלו נמוך פלאים.
לכן (ובנוסף לכך), אין מי שישקיע בבמאי, תסריטאי אפקטים ולוקיישנים לסרט זה.

אני אישית מאמין שסרט אקשן איראני, נניח, בתקצוב "הוליוודי", עם שחקנים מוכרים (יחסית) שיופצו בתפוצה רחבה יכולים להגיע לקהל הרחב. כדוגמא לסרט דומה, אפשר לקחת את סרטי אומנויות הלחימה של העת האחרונה - "גיבור", "נמר דרקון", ו"מחול הפגיונות". הם לא הוליוודיים, אפילו לא דוברי אנגלית, ובכל זאת זוכים להצלחה בינונית עד גדולה.
עולה לי בראש גם סרט האקשן הצרפתי "אחוות הזאבים", שהוצג תקופה קצרה בסינמה סיטי (ולהערכתי, היה ברמה גבוהה מאוד).

בקיצור, אם מפריעה לך החלוקה של סרטים פופולאריים - אז:
* לא מייצרים יותר מידי סרטים פופולאריים במקומות שהם לא הוליווד.
* אם כבר עושים את זה, לפעמים הם גורפים הצלחה ומוצגים ב- Playlist של סינמה סיטי.

ובכלל, מה מפריע לך מאיזה אולפן מגיע הסרט? כאילו, אם הבמאי והתסריטאי ירדנים, אז מה? אם הם לא היו בונים סרט עם Miramax אלא עם... אה... Al-Mirax, אולפן ירדני מפוברק, אבל הסרט היה עם שחקנים מוכרים, בתקציב גבוה ודובר אנגלית - אז מה? אז יכולת לסמן "V" על "סרט ירדני בסינמה סיטי", ו...? איך בדיוק ה"רבגוניות" הייתה גדלה, ולמה זה טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341795
אייל מולד(ר) • בתשובה ליהונתן בר יום ו', 28/10/2005, 21:45
לגבי הסרטים האיכותיים - זו בדיוק היתה הנקודה שלי: האיכות לא תלויה (בהכרח) במדד הפופלאריות וברמת ההשקעה הכספית בסרט. לכן זו סטייה מן הנושא ולא ברור לי למה העלת את זה ‏1.

לגבי הפיסקה השניה והשלישית: יופי, אז יש הסכמה, זה בדיוק הנקודות שניסיתי להעלות. סרט פרסי בתכונות האמורות אכן יכול לזכות בהצלחה קופתית, וכיום לא ניתן ליצור סרט כזה כי (אם נתמצת מאוד את הטיעון) - רף הכניסה לשוק הוא גבוה מאוד.

לגבי הסיפא - קצת פיספסת את הרעיון. סרט ירדני עם שחקנים מוכרים זה לא סרט שמייבא שחקנים הוליוודיים מוכרים ודובר אנגלית. הכוונה היא שבסופו של תהליך ארוך שנים, שחקנים ירדנים מסויימים ימותגו, יצברו פרסום ומוניטין, כך שהסרט יתבסס על שחקנים מוכרים ירדנים, ויהיה דובר ערבית. אותו תהליך ארוך שנים הוא חלק מאותו רף כניסה גבוה.

‏1 יתכן שזה נבע מכך שכתבתי "מוצרים באיכות דומה", אבל שכתבתי את זה התכוונתי למוצרים עם אותה רמת השקעה כספית ושיווקית.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341850
יהונתן בר • בתשובה לאייל מולד(ר) שבת, 29/10/2005, 6:37
אולי בישראל מוקפת האוייבים סרט ערבי יהיה פחות פופולארי, אבל באופן עקרוני, אני לא ממש מבין מה הבעיה.

שחקנים מוכרים ירדנים יכולים לטוס להוליווד ולהתמתג שם. באותן אופן, כל פונקציונר בתהליך הפקת הסרט יכול לעשות כן. בעצם - ההבדל היחידי מסתכם בשפת הדיבור של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341853
אייל מולד(ר) • בתשובה ליהונתן בר שבת, 29/10/2005, 9:17
כאמור, הבעיה היא רף כניסה גבוה. יקח כמה שנים טובות עד ששחקנים ירדניים יסעו להוליווד, יתקבלו לסרטים, יהפכו לכוכבים, יחזרו לירדן, ושאולפן ירדני ישיג השקעה של 50 מיליון דולר וייצר סרט בערבית עם אותם כוכבים.
אני חושב שהדיון מיצה את עצמו - הסכמת כבר שרף הכניסה גבוה, והתהיה היחידה שלך שעדיין עומדת היא כיצד אולפן ירדני שמייצר סרטים פופלאריים יוסיף לרבגוניות? ובכן בעיניי זה טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט. כדוגמא חיובית קח את שוק הספרים.

‏1 ושוב -מדובר על ספקים שמייצרים מוצרים ברמת השקעה דומה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341870
האייל האלמוני • בתשובה לאייל מולד(ר) שבת, 29/10/2005, 12:37
"טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט".
בדיוק.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות