בתשובה להאייל האלמוני, 31/10/05 18:07
סינתיזה 342594
היות ולא ניתן להבחין בין המקור להעתק, הריי שכל העתק הוא גם המקור.

אם תחליף ביניהם, לא תבחין בהחלפה.
סינתיזה 342598
מה זאת אומרת "תחליף ביניהם"? הרי המיקום על המסך הוא חלק מהתכונות שלהם. ברגע שתקח את הx השמאלי ותזיז אותו לימין זה כאילו שלקחת אותו וצבעת אותו בכחול במקום בשחור.
סינתיזה 342602
אני רואה שאנשים מתחילים ליישם את התובנות של GM (וזה רק לאחר שתי תגובות בנושא). זה יפה.
סינתיזה 342611
אתה לא מזיז כלום, כי החילוף לא מתבצע ע''י גרירה אלא ע''י קפיצה קוואנטית.
סינתיזה 342613
אתה צוחק, נכון?
סינתיזה 342621
ממש לא.

כך מתבצע חילוף קוואנטי.
סינתיזה 342745
לא צוחק.
בכל אופן זה לא משנה את העובדה ששני הסימנים נמצאים במקום אחר במסך ולכן לא יכולים להיות העתקים של *אותה* ישות, שבכלל נמצאת במקום שלישי. להגיד שהחילוף נעשה באופן"קוונטי" זה כמו להגיש שהצבע שלהם משתנה באופן "קוונטי".
סינתיזה 342792
"בכל אופן זה לא משנה את העובדה ששני הסימנים נמצאים במקום אחר במסך ולכן לא יכולים להיות העתקים של *אותה* ישות"

אתה מנסה להפריד בין מושג ההעתק למושג המקור באופן הבא:

קיימים שניי אלמנטים אבל אף אחד מהם אינו זהה לאלמנט שלישי, שהוא המקור שלהם ולכן, כדבריך, "לא יכולים להיות העתקים של *אותה* ישות".

בזה אתה כבר משתמש במצב המובחן היטב שבו מתקיימים X1, X2 ו-X3 כאלמנטים השונים זה מזה, כאשר השוני מבוסס על מיקומם השונה.

אני מתאר מצב אחר לחלוטין והוא:

אני מתייחס רק ואך ורק לזהות ביניהם *שאינה תלויית מיקום*.
וזהות זו היא *אותה יישות*.

במצב זה לא קיימת ישות שלישית אלא שני Xים שכל אחד מהם הוא בו-זמנית גם ההעתק וגם המקור.

נגיד ש-‏1 הוא סימן למקור ו-‏2 הוא סימן להעתק, אך היות ומערכת שני ה-Xים שלנו היא בסופרפוזיציה (כל אחד מהאלמנטים הוא גם המקור וגם ההעתק) אז מצב הסופרפוזיציה מייוצג כ-{X12,X12}.

כדי לקבוע מיהו ההעתק ומיהו המקור, אנו גורמים באופן שרירותי לחלוטין לקריסת מצב הסופרפוזיה ומכריעים לאחד ורק לאחד משניי המצבים הבאים:

{X1,X2} xor {X2,X1}

המערכת שאני חוקר עוסקת באלמנטים המתקיימים ממצב הסופרפוזיציה המלא, ועד למצב קרוס מלא בהינתן קרדינל > 1, ואלמנטים אלה הן תבניות-המידע הבסיסיות שעליהן פועלת המתמטיקה-המונדית.

במילים אחרות, המתמטיקה-המונדית מבוססת על תורת-קבוצות קוואנטית אמיתית, שבה יתירות ואי-וודאות הן תכונות מסדר ראשון, המאפשרים חקירה שיטתית של מושג האי-מובחנות כבר מרמת היסוד של התיאוריה.
סינתיזה 342795
כשאתה אומר "קוואנטי" למה אתה מתכוון?
סינתיזה 342807
למצב הסופרפוזיציה כתכונת יסוד לקיומו של אוסף.

המתמטיקה העכשווית מתעלמת לחלוטין ממצב זה כתכונת יסוד של תורת-קבוצות, ובונה את מערכת המושגים היסודיים שלה רק ואך ורק על צורת חשיבה לנארית *סדרתית*, שמעצם טבעה היא אינה מסוגלת לחקור מצבים *מקביליים* כמו סופרפוזיציה.
סינתיזה 342920
דמיין שני מרחבים: אחד מהם כולל שתי גומיות המונחות זו לצד זו, והשני כולל שתי גומיות שלובות.

אם לא מרשים לגזור או להדביק, אז אין אפשרות לעבור ממצב אחד למצב שני בתוך המרחב התלת-ממדי הרגיל שלנו. אבל אם היינו חיים במרחב ממימד גבוה יותר (או לפחות מרשים לגומיות לחיות שם), אז לא היתה שום בעיה. במקום זה, אפשר 'להקפיץ' מרחב אחד לשני, בלי להתחשב במרחב שעוטף את הגומיות.
לזה דורון מתכוון ב"קוואנטי".
סינתיזה 342938
אתה חושב שלזה דורון התכוון במושג "קוואנטי"? אני דווקא פירשתי אותו אחרת, כמושג הרבה יותר דומה לרעיונות מתחום הקוואנטיים בפיזיקה.

אחת הטענות הבסיסיות של דורון היא שהמתמטיקה הנורמלית שגויה כי היא לא מתייחסת לתודעה ‏1. כדי להצדיק את הטענה הזאת, דורון היה צריך לטעון שהתודעה של החוקר משפיעה על מושא החקירה המתמטי. מכאן ועד לדיבור על "אי-וודאות", "סופרפוזיציה" ו"קריסה" של אובייקטים מתמטיים הדרך קצרה. אז דורון מתחיל לייחס מאפייני אי-ודאות לאוביקטים מתמטיים. כך הקבוצה (סליחה, ה"אוסף") הופכת ל-MULTISET ("יתירות ואי-וודאות"), המספרים הופכים ל"מספרים קוואנטים" (רמות שונות של "מקביליות") וכו'.

1 זו טענה שקולה-בערך לטענה לפיה המתמטיקה מתעלמת מ"הרצף", כי בתודעה יש אלמנט "רציף".
סינתיזה 342955
סתם-כך למצוא משמעויות זו לא חוכמה. החלטתי להגביל את עצמי לחיפוש משמעויות משמעותיות.
סינתיזה 342972
אם כך חוששני שאתה לא בדיון הנכון.
סינתיזה 343003
עוזי,

שימוש בשניי מימדים בעלי תכונות מובחנות (2D ו- 3D) הינו
מבוסס שוב על אוסף שאיבריו מובחנים היטב {2D,3D}.

אני מדבר על סופרפוזיציה (על-מיקום} בין איברי אוסף לדוגמא:

{D_2_3,D_2_3}
סינתיזה 343085
לא צריך לעשות מסופרפוזיציה כזה עניין גדול. בקומבינטוריקה קוראים לקבוצה שבה רוצים לשמור את מספר ההופעות של כל איבר - multiset.
סינתיזה 343162
"בקומבינטוריקה קוראים לקבוצה שבה רוצים לשמור את מספר ההופעות של כל איבר - multiset"

מצויין, האם תוכל נא להפנות אותי לתורת-קבוצות שאיבריה מבוססים על סינתיזה שבין SET ל-MULTISET ?
סינתיזה 343163
בשביל מה סינתזה?

מצד אחד, כל קבוצה (set) היא multiset שבה כל האיברים מופיעים פעם אחת - כלומר, מקרה פרטי של multiset.

מצד שני, כדי לטפל ב- multisets בצורה מדוייקת, אפשר לתאר כל multiset כקבוצה; למשל, {a,a,a,b,b,b,b,c} היא הקבוצה שאיבריה הם שלושת הזוגות הסדורים {(a,3),(b,4),(c,1)} (וכמובן כל זוג סדור הוא קבוצה).

בשלב הזה אתה נוטה לשאול איך אפשר לתאר multisets (או רצף, או מלאות, או סינתזה, או אי-וודאות) *בלי להשתמש בקבוצות*, והתשובה היא שאין שום צורך. היופי של תורת הקבוצות הוא שלא התגלה עדיין אף מבנה מתמטי מעניין שאי-אפשר לתאר במסגרת הזו.
סינתיזה 343406
"מצד אחד, כל קבוצה (set) היא multiset שבה כל האיברים מופיעים פעם אחת - כלומר, מקרה פרטי של multiset.

מצד שני, כדי לטפל ב- multisets בצורה מדוייקת, אפשר לתאר כל multiset כקבוצה"

ראה מה עשית עוזי, לקחת multiset המאפשר להשתמש ביתירות ואי-וודאות כתכונות מכוננות בתורת קבוצות, ובמו ידך חיסלת את האפשרות להשתמש בו לחקירת מצבי סופרפוזיציה, בכך שהפכת אותו לאוסף של זוגות סדורים המובחנים היטב זה מזה, ולכן הם אינם אינם מתאימים יותר לתיאור מדוייק של סופרפוזיציה.
סינתיזה 343423
לרוב במתמטיקה הייצוג הפורמלי לא כל כך מפריע לנו לחשוב על המשמעות ה''אבסטרקטית''. גם כשאנחנו יודעים ש''מספר מרוכב'' הוא בעצם מחלקת שקילות של פולינומים במקדמים ממשיים, אנחנו עדיין מסוגלים לחשוב עליו בתור מספר.
סינתיזה 343427
תראה מה עשית, עכשיו המספר המרוכב הוא אולי מספר לכל דבר ועניין, אבל זו לא *התכונה המכוננת* שלו (ומסיבה לא ידועה, יש תכונות שאנחנו מאד רוצים שיכוננו את כל השאר).
סינתיזה 343039
לדעתי זו לא מדיניות נכונה. אתה מנסה למצוא משמעויות שיהיו משמעותיות *עבורך*. אם ככה, אתה כנראה לא תצליח למצוא פה משהו מעניין. היופי פה הוא לדעתי בפסיכולוגיה של דורון, במשמעויות המשמעותיות *עבורו*.

כשרואים טענה של דורון, אין טעם לשאול מה הטיעון (שלא לומר הוכחה) שיכול לגרום לבני אדם להשתכנע בה. השאלה היא מה גרם לדורון להשתכנע בה, עם אילו עוד טיעונים היא מתחברת אצלו בראש, ומה המניע הפסיכולוגי שלו להאמין בטענה.

אני חושב שיש לי כבר הבנה מסוימת של דרך המחשבה של דורון. את רוב ה"תובנות" שהוא זורק לאוויר אני מצליח לקשר אחת לשנייה, ויש לי מושג לא-רע על הסדר שבו הרעיונות האלה התגבשו (ששונה מאוד מהסדר שבו הוא מציג אותם בפנינו). אני מוכרח לציין שזה מרתק.
סינתיזה 343041
יש לו רעיונות שהתגבשו במהלך הדיון הזה, או שהכל היה מוכן?
סינתיזה 343045
תערובת
סינתיזה 343047
ככל הנראה, הרוב היה מוכן. ובכל זאת, כשהדיון התפתח חלו שינויים אצל דורון: הוא משוכנע הרבה יותר בטענות שלו, הוא שינה את הניסוח של הרבה טענות (הנטייה היא שימוש במילים מפוצצות יותר), וכמובן שההדגשים שלו קצת השתנו, אם כי לא באופן מהותי.

יכול להיות שהטענה על טעות בניסוח אקסיומת הקיום של הקבוצה הריקה, והטענה על טעות בהוכחה של משפט קנטור הם רעיונות שהתפתחו במהלך הדיון עצמו.
סינתיזה 343053
התחדדו
אפשר פירוט? 343056
הסופרפוזציה? הקוואנטיות? הגישור בין הרצף לתודעה? הנקודה והקו כ"סינגלטונים"? ה"אוסף" מול ה"קבוצה"? ה"משמעות המקורית" של המילים?
אפשר פירוט? 343072
אייל אלמוני,

טרם הפירוט עיין נא ב-http://www.geocities.com/complementarytheory/gishoor... .

תודה.
אפשר פירוט? 343073
עיינתי. קראתי את כל הטקסטים האלה כבר בפעמים הקודמות שקישרת וכתבת. מה שמעניין אותי זה הסדר בו הם נוצרו אצלך.
אפשר פירוט? 343076
מדוע סדר היצירה חשוב?
אפשר פירוט? 343083
לא חשוב, מעניין.
הכה את השדמיולוג 343112
פירוט של הסדר? הייתי הולך על משהו בסגנון הזה:

1. "המשמעות המקורית" של המילים.
2. הנקודה והקו כ"סינגלטונים".
3. ה"אוסף" מול ה"קבוצה".
4. הקישור בין הרצף לתודעה.
5. הקוואנטיות.
6. הסופרפוזציה.
סינתיזה 343090
"הנטייה היא שימוש במילים מפוצצות יותר"

כגון?
סינתיזה 343114
כגון מתמטיקה
סינתיזה 343408
מה שנכון נכון, זוהי אכן מילה טעונה ביותר שתמיד יכולה להתפוצץ.
סינתיזה 343004
שדמיולוג צעיר,

אשמח עד מאוד לדעתך על תגובה 342996 .

תודה.
סינתיזה 343001
עוזי,

עיין נא בתגובה 342996 .

תודה.
סינתיזה 342819
איך תיתכן "זהות" שאינה תלוית מקום? הרי מקום הוא חלק מהזהות? זה כאילו שתגיד ששתי מכוניות הם "זהות" למרות שיש להם צבעים שונים, ותסביר שאתה מתייחס רק ואך לזהות *שאינה תלוית צבע*.
סינתיזה 342822
לדבר כזה (שני דברים שהם זהים עד כדי תכונות לא רלוונטיות) קוראים ''איזומורפיזם'' והוא אחד מהמושגים החשובים במתמטיקה (לפחות בחלק הקטן שלה שאני מכיר).
סינתיזה 342823
מה האפליה הזאת בין מקום וזמן? שום דבר אינו זהה למה שהיה במקומו לפני רגע ולמה שיהיה במקומו בעוד חלקיק שניה, ומכאן שאין בכלל משמעות למושג הזהות. זאת הסיבה שאיך יכול לשחות פעמיים באותו נהר (אם כי מסתבר שאפשר לדשדש שנתיים באותו פתיל).
סינתיזה 342833
אני דווקא מפיק תובנות מעניינות מהדשדוש המתמשך הזה. תובנה לדוגמה היא שאביב י. יותר מצחיק משחשבתי.
סינתיזה 342838
אין לי שום דבר נגד הדשדוש (מלבד המחשבה על אלון עמית שמתעצבן לו שם בשקט).
סינתיזה 342899
אני בטוח שלא בשקט.
סינתיזה 342940
בשתיקה וירטואלית, לפחות.
סינתיזה 342855
"תובנה לדוגמה היא שאביב י. יותר מצחיק משחשבתי"

הוי... מהמחמאות שאי אפשר שלא להעלב מהן :)
סינתיזה 342840
"איך תיתכן "זהות" שאינה תלוית מקום? הרי מקום הוא חלק מהזהות?"

זהות מוחלטת קיימת רק ואך ורק בין אלמנט אחד ויחיד לעצמו.

עצם השימוש בריבויי הוא תוצאה של השמטת תכונת היחידות המקיימת את הזהות המוחלטת, ואנו עוסקים במחקר נטול מצב יחיד של האלמנט הנדון.

במצב זה מתקיימת סופרפוזיציה בין מצבים שונים, הניתנת להכרעה על ידינו, ועבודתי עוסקת בחקר מצבי ההכרעה של סופרפוזיציות.

זהות מוחלטת קיימת רק בשני מצביי קיצון רציפים לחלוטין אשר תכונת היחידות לא ניתנן להשמטה אצלם ומצבים אלה הם רייקנות מוחלטת ומלאות מוחלטת.

אם נשתמש במונחים הלקוחים מטופולוגיה, הריי שמלאות-מוחלטת היא מרחב-קשיר לחלוטין וריקנות מוחלטת היא מרחב לא-קשיר לחלוטין.

לפירוט נוסף, אנא עיין ב:תגובה 342686 .

תודה.
סינתיזה 342844
תוכל בבקשה לתת את ההגדרה הטופולוגית (במתמטיקה הרגילה) של "מרחב קשיר לחלוטין" ו"מרחב לא קשיר לחלוטין"?
קשירות (טופולוגיה) 342853
קשירות (טופולוגיה) 342907
תודה על הקישור לערך (שנראה לי מוכר בצורה חשודה), אבל הוא לא מכיל הגדרה ל''מרחב קשיר לחלוטין'' ו''מרחב לא קשיר לחלוטין''. אולי הגיע הזמן שעוזי יעבור עליו ויעשה שפטים.
קשירות (טופולוגיה) 343075
בוודאי שהוא לא מכיל הגדרה ''למרחב קשיר לחלוטין'' כי קשירות מוחלטת (מה שאני מזהה אלמנט לא-ריק המתקיים סימולטנית ביותר ממצב שייכות אחד) לא קיימת במתמטיקה הסטנדרטית.

מרחב לא קשיר לחלוטין הינו אי-תוכן הקבוצה-הריקה.

מרחב קשיר לחלוטין הוא תוכן הקבוצה-המלאה.
קשירות (טופולוגיה) 343113
קודם אתה אומר: "אם נשתמש במונחים הלקוחים מטופולוגיה, הריי שמלאות-מוחלטת היא מרחב-קשיר לחלוטין וריקנות מוחלטת היא מרחב לא-קשיר לחלוטין".
אח"כ שואלים אותך מה משמעות המושגים בטופולוגיה, ואתה עונה: "קשירות מוחלטת לא קיימת במתמטיקה הסטנדרטית".
קשירות (טופולוגיה) 343121
כמובן - דורון טוען מלכתחילה שאין מלאות מוחלטת במתמטיקה הסטנדרטית.
קשירות (טופולוגיה) 343126
במה מלאה הקבוצה המלאה? במשהו? באיזה שהוא חומר? איזה חומר? וכשהיא ריקה, מה אין בה?

(עזוב לרגע את התודעה, הגישור, הזכרון הקולקטיבי, המחשבות, וכו' זה לא מתמטיקה, מהי הקבוצה המלאה במתמתיקה שהיא היסוד לפיזיקה?)
סינתיזה 342851
"זהות מוחלטת קיימת רק ואך ורק בין אלמנט אחד ויחיד לעצמו"
מכאן שההגדרה של של המילה "יתירות" כ"קיים יותר מהעתק אחד של אותה יישות." היא ריקה, מכיוון שכל יישות זהה לכל אחת אחרת עד כדי "השמטת התכונות המקיימות את הזהות המוחלטת", הלא כן?
סינתיזה 342852
השמטת הזהות המוחלטת מאפשרת קיומה של יתירות.

הגדרת יתירות: קיים יותר מהעתק אחד של אותה יישות.

הקטע "*קיים יותר מהעתק אחד* מתאר במדוייק את השמטת הזהות המוחלטת של היישות, והשמטה זו מאפשרת את קיום יתירותה.
סינתיזה 342856
כלומר, מה שהתכוונת להגיד הוא " יש שני עצמים או יותר, שפרט למיקום שלהם הם זהים בכל *שאר* התכונות שלהם"?
סינתיזה 342883
אינני מתכוון למיקום אלא להחלפת יחידות בריבוי.
סינתיזה 342885
בדוגמא שנתת היחידות היו במקומות שונים על המסך.
סינתיזה 342889
לא YECHIDOT אלא YECHIDOOT
סינתיזה 342890
בדוגמא שנתת כל אחד מה*אוביקטים* היה במקום אחר על המסך.
סינתיזה 342892
אבל זה לא עוזר לך להבחין בין המקור(1) להעתק(2) כי יש סופרפוזיציה (על-מיקום בעברית) בין X12 ל- X12 .
סינתיזה 342897
למה זה לא עוזר לי? האוביקט הימני מובחן היטב מהשמאלי.
סינתיזה 342900
אבל לפני שהוא מובחן שניהם מקיימים מצב מקבילי של על-מיקום (סופרפוזיציה), כאשר המשמעות של המושג על-מיקום, כשמו כן הוא, הוא מתעלה מעל מושג המיקום.

ברגע שהתודעה שלך מתמקדת באחד משניי מהאובייקטים, המצב המקבילי קורס למצב סידרתי ואז ורק אז ניתן לדבר על תכונות המיוחדות לכל אובייקת לחוד.
סינתיזה 342901
בהמשך להודעה קודמת.

רעיון העל-מיקום מייוצג (כאשר ייצוג איננו הרעיון עצמו, ובעייתך כאן נובעת מכך שאינך מבדיל בין ייצוג הרעיון לרעיון) כ-{X12,X12}.

מצב הקריסה מיוצג כ-
{X1,X2} xor {X2,X1}
סינתיזה 342909
איך נראית הקבוצה {x,x} בסופרפוזיציה?
סינתיזה 342904
התובנות המכוננות של יסודות המתמטיקה המודרנית, מבוססות רק ואך ורק על המצב הקרוס, שבו איברי קבוצה לא-ריקה מובחנים היטב זה מזה, ובכך היא מתעלמת ממגוון אדיר של דרגות שונות של מצבי סופרפוזיציה המתקיימים כבר באלמנטים יסודיים כמו המספר הטיבעי, לדוגמא מצבי הסופרפוזיציה המתקיימים במספרים הטבעיים 1-6 (כאשר רק המצב הקרוס לחלוטין-המייוצג כשיוך אינדקס יחודי לכל סימן "1"- נמצא בשימוש המתמטיקה-העכשווית):

סינתיזה 342974
לפני שהאוביקטים היו מובחנים לא נשאלנו עליהם שאלות. אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע.
סינתיזה 343013
''אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע''

גם אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע, ואני יודע כי בנוסף לידיעה חד-משמעית תתכן ידיעה רב-משמעית, כולל דרגות הביניים שבין רב-משמעיות לחד-משמעיות.
סינתיזה 343016
לא הבנתי את הקשר. לפנינו איברים מובחנים: x x .
סינתיזה 343022
הם לא מובחנים ללא קריסת מצב הסופרפוזיציה (על-מיקום) של תפיסתך אותם, בתודעה שלך.

תודעתך הינה גישור שבין רצף (זכרון מאגד) לבדידיות (אוסף מחשבות בדידיות).

ללא הרצף (הזכרון) אינך יכול לדעת כלל כי יש 2 Xים על המסך, כי מעבר מבדיד X לבדיד X אינה נצברת כלל.

כמו-כן רק רצף (זכרון) ללא בדידים, אינו מקיים מידע נצבר, ולכן המינימום ההכרחי לידיעה הינו לא-פחות מגישור בין רצף (זכרון) לבדידיות (מחשבות בדידות).

יש יותר ממצב גישור אחד בין רצף לבדידיות, כאשר שניי המצבים הקיצוניים של גישור הם גישור רב-משמעי (סופרפוזיציה או על-מיקום) וגישור חד-משמעי (מצב קרוס שבו כל איבר באוסף מובחן באופן חד-משמעי משאר אברי האוסף).

המתמטיקה הסטנדרטית מבוססת רק ואך ורק על גישור חד-משמעי, תוך התעלמות מוחלטת מהצד הרציף, שאינו ניתן להגדרה במונחים של אוסף, ולכן המושג המכונן היחיד של המתמטיקה הסטנדרטית מבוסס רק ואך ורק על מושג האוסף שאיבריו מובחנים חד-משמעית זה מזה.

המתמטיקה-המונדית אינה מתעלמת ממרחב-הגישור שבין רצף לאוסף, ולכן יש ביכולתה לחקור תבניות-מידע אשר לא ניתנות להשגה ע"י המתמטיקה הסטנדרטית, כאשר תבניות-מידע אלה מתקיימות מסופרסימטריה ועד למובחנות חד-משמעית בין איברים (כולל מצבי הסינתיזה שבין רב-משמעיות לחד-משמעיות).
סינתיזה 343023
רגע, אם הם היו בצבעים שונים, אז הם *כן* היו מובחנים ללא הקריסה וכולי?
סינתיזה 343024
לא הבנת. הם מובחנים רק כשדורון היה אומר לך שהם מובחנים.
סינתיזה 343026
אייל אלמוני,

אם הם משדרים תדר אור שונה הרי שמצב הקריסה ביניהם כבר קיים, ואין זה משנה אם הוא התרחש בתודעתך או מחוץ לה.

המציאות שאני מתאר איננה דיכוטומיה אלא *גישור* בין תודעה למציאות הפנימית והחיצונית שבה היא מתקיימת.

גישור זה ניתן להחקר ברמות שונות של מובחנות, ואין להגביל את המחקר לצורת מובחנות אחת ויחידה, כפי שנוקטת המתמטיקה הסטנדרטית (ניתן לראות הגבלה זו באופן שבו נעשה שימוש במושג האוסף ב-ZF , ובאופן שבו מוגדרים המספרים הטבעיים באקסיומות פיאנו, ע"י שימוש במושג העוקב).
סינתיזה 343028
תודעתנו עובדת לפי חוק מינימום האנרגיה.

זאת אומרת, התודעה מסוגלת לכייל עצמה למצב המובחנות המתאים ביותר לתנאים האופטימליים של מרחב-החקירה.

אך כמו-כן יש ביכולתה לחקור גם מצבי מובחנות אחרים, שאינם נגזרים ישירות מתנאי מצב החקירה, לדוגמא:

X אחד הוא אדום ו-X שני הוא כחול, אך אין זה מונע מתודעתי לחקור את מצב הסופרפוזיציה שבין X אדום ל-X כחול, כגון:

{X_red_blue,X_red_blue}

סינתיזה 343080
ואם הם במיקום שונה על המסך? אז גם הקריסה כבר התרחשה. מכאן, שכל שני אובייקטים הם מובחנים. עצם הצגתם מבטיח זאת. מאן שלא ייתכנו שני אוביקטים זהים.
סינתיזה 343092
"מאן שלא ייתכנו שני אוביקטים זהים."

אלא עם את מייחס להם מצב של סופרפוזיציה (לדוגמא: כל אחד מהם הוא גם המקור וגם ההעתק).
סינתיזה 343093
אנא הראה לי שני אוביקטים שיש ביניהם מצב של סופרפוזיציה, כדי שאוכל לבחון אותם ולוודא שהם אכן זהים.
סינתיזה 343161
אייל אמוני יקר,

חוששני שאינך מבחין בין רעיון מופשט לייצוגו בעזרת סימנים.

אציג שוב רעיון ואנא התייחס לרעיון ולא לייצוג הפיזי שלו על המסך:

1=מקור

2=העתק

נתון {X,X} כך שלא ניתן לדעת מיהו המקור ומיהו ההעתק, כי {X,X}
הם בסופרפוזיציה של מקור/העתק, כאשר סופרפוזיציה זו מייוצגת כ-{X12,X12}.

קריסת מצב הסופרפוזיציה מקיימת
{X1,X2} xor {X2,X1}

סינתיזה 343183
"נתון {X,X} כך שלא ניתן לדעת מיהו המקור ומיהו ההעתק"

לא מובן. למה שאחד יהיה העתק של השני? יש כאן שני איברים. לא ברור לי מהו קשר של מקור--העתק עבור שני איברים.
סינתיזה 343405
"למה שאחד יהיה העתק של השני?"

אין פה שאלה של למה.

התייחס נא ל-{X,X} כאל *מצב נתון* שאתה מתמודד איתו, והמצב הוא שכל אחד מהXים הוא גם ההעתק וגם המקור.

מצב אי-ידיעה זה מכונה סופרפוזיציה בין ההעתק למקור, ובחירתך שלך היא זו המכריעה מיהו ההעתק ומיהו המקור.
סינתיזה 343424
אבל למה שאחד מהם יהיה העתק והשני מקור? הרי אלו שני איברים מובחנים זה מזה, ולכן אף אחד לא צריך להיות העתק של השני (ואולי שניהם בכלל העתק של איזה איבר שלא מופיע בקבוצה?)
סינתיזה 343466
גדי,

אני מקווה שאין לך בעיה לקבל ניסוחים כגון: "נתון X כך ש..."

הריי חלקים מרחבים של המתמטיקה משתמשים בנ"ל ואתה לא מגיב אליהם בסגנון "אבל מה אם X אינו מקיים את התנאים המופיעים אחרי הביטוי 'כך ש...'?" , כי אז אתה עוסק בשאר העולם *למעט* המקרה שתנאיו מוגדרים קטגורית ע"י "נתון X כך ש...".
סינתיזה 343476
נכון, אבל אם לא ברור איך עוזרת הנחה כלשהי, לא מניחים אותה.
סינתיזה 343480
המתמטיקה-המונדית חוקרת את מושג המובחנות עצמו.

המתמטיקה הרגילה משתמשת במקרה פרטי של מושג זה.
סינתיזה 343495
מה העלתה החקירה?
סינתיזה 343945
המתמטיקה הרגילה אחראית לרצח ארלוזורוב.
סינתיזה 343952
אתה עד כדי כך זקן?
סינתיזה 343954
כן, אבל יש לי אליבי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים