בתשובה להאייל האלמוני, 10/12/05 18:10
כמה נקודות ללא סדר 353593
א. האינטואיציוניזם שייך לממלכת הפילוסופיה, לא המתמטיקה. באותה המידה כל פרוצדורות השיפוט לא תקפות בעיני הניהיליסטים, ואין זה משנה כלל וכלל.

ב. ייתכן שזרות מוחלטת מקטינה את ההבנה, אבל חייבים לשים מאמרים מוטים בפרספקטיבה הנכונה (תרתי משמע), ואז ניתן להבין את המכלול בצורה יותר טובה.

ג. דוגמא לעקרון מוסר אבסולוטי – "אסור לרצוח אנשים חפים מפשע". עקרון זה נובע מאידיאל של זכות הקיום של האחר, ומאידיאל השולל השמדה של דבר-מה ללא הצדקה. אידיאל שונה לגמרי דורש שהשיפוט (מנגנון הכרעת סכסוכים) יהא חסר משוא-פנים. ג'והן פיניס (John Finnis) עוסק באידיאלים כאלה, מהם הוא גוזר "חוקים טבעיים" ו"זכויות טבעיות".
האבסולוטיזם מניח עקרונות מוסר אבסולוטיים, שאסור (מבחינה מוסרית) לעבור עליהם לעולם. הקונסקוונטיאליזם טוען שתוקפם של האידיאליים המוסריים תלוי בתוצאה (רצח של חף-מפשע אחד יכול למנוע רצח של מאות חפים מפשע אחרים, ולכן לא ניתן לפסול זאת מבחינה מוסרית). בנוסף יש את האוניברסליזם, שמניח משהו בסגנון "ואהבת לרעך כמוך" כאידיאל מוסרי ממנו נובעים העקרונות של התנהגות מוסרית.
ההפך מאבסולוטיזם המוסרי הוא הרלטיביזם המוסרי, המודגם היטב בדיון 1966 של גלעד ברזילי, ובבסיסו הטענה שכל מוסר הוא תלוי תרבות.

ד. אני אתן דוגמא בהמשך.
כמה נקודות ללא סדר 353602
א. אם אינני טועה, יש גם כמה אינטואיציוניסטים שעוסקים במתמטיקה באופן פעיל.

ב. מדוע?

ג. לא ביקשתי פירוט של תורות המוסר בפילוסופיה.
"אסור לרצוח אנשים חפים מפשע": נכון מאוד. ועדיין נשארות לך הרבה מאוד שאלות פתוחות. ראשית, מהו חף מפשע? חף מפשע במובן הפלילי? או המוסרי? ובכל אחד מהם - על פי איזה חוק? על פי איזה מוסר?
ואם כבר נתת פירוט מסוים, אז אתה רואה בעצמך שיש מגוון עמדות בנושא, לא אחת. מי אמור ליישב ביניהן?
כמה נקודות ללא סדר 353605
א. נראה לי שהמתמטיקאי עוסק באמירה "אם נניח את A ו-B נקבל שנובע C" ולא באמירה "לדעתי לא ניתן להניח את A ו-B". כמובן שאפשר להיות מתמטיקאי מבריק ובה בעת גם לומר שלא ניתן להניח את A ו-B - אבל את זה תעשה תחת הכובע של הפילוסוף.

אבל זו באמת דעתי בלבד.
כמה נקודות ללא סדר 354384
אין לזה קשר לאינטואיציוניזם. האינטואיציוניזם היה אסכולה בחקר יסודות המתמטיקה, שכל קשר בינו לבין אינטואיציה היה רק בראשם של הוגי האסכולה. עיקרה של התורה היה ביטול חוק "השלישי הנמנע", ומכאן בביטול שיטת ההוכחה בשלילה (בסתירה ברורה לאינטואיציה של רוב בני האדם...). זו טענה פילוסופית, אבל האינטואיציוניסטים גם לכלכו את הידיים במתמטיקה ממש - בניית תורות מתמטיות, או בנייה מחדש של התורות הקיימות (מה שנשאר מהן) תחת המגבלה האמורה. האסכולה היתה פעילה באזור תחילת המאה העשרים, ולמיטב הבנתי דעכה די מהר; אני מופתע קצת אם האלמוני מעליך צודק.
כמה נקודות ללא סדר 354390
אני לא רואה איך זה סותר. כשברואר אומר ''עזבו אתכם מהמשפט החנטרישי שלי, הוא מבוסס על הנחות גרועות'' הוא פילוסוף. כשהוא אומר ''תראו איזה דברים נחמדים פיתחתי תחת המגבלות הקיימות'' הוא מתמטיקאי.
354399
עכשיו הבנתי מה אמרת קודם, סליחה על ההצקה.
כמה נקודות ללא סדר 353730
ב. מדע הקרטוגרפיה מתמודד עם הבעיה כיצד ניתן לתאר עצם עגול באמצעות מפות שטוחות. לכל היטל של הגלובוס על משטח דו-מימדי יש עיוות מסויים. למשל היטל גלילי סטנדרטי מציג את גרינלנד בגודל של קנדה. לעומתו, היטל פסואדו-גלילי מעוות מרחקים. עדיין, מפות מעוותות יכולות לתת הבנה טובה כיצד נראה האובייקט המתואר, כל עוד אנו יודעים מה היה העיוות הפרספקטיבי של המפה.
באופן דומה, אם המאמר של הכותב הוא חסר משוא פנים, יש פחות עיוות של המכלול אותו הוא מנסה לתאר. אם קיימת הטיה, אבל היא ידועה ומוגדרת (למשל הסטוריון בעל אג'נדה פוליטית), ניתן להתייחס למאמר בפרספקטיבה המתאימה, ואולי להתגבר על העיוות האינהרנטי.

ג. ביקשת דוגמה אחת, נתתי שלוש. פירוט תיאוריות המוסר האבסלוטיות בא מכיוון שהן מתבססות במידה כזו או אחרת על אידאלים מוסריים. בסופו של דבר, אידאלים אלו מופיעים גם ברוב תורות המוסר הרלטיביות, אולם הביסוס שלהם שונה.
כמה נקודות ללא סדר 353822
אתה מניח שיש אמת (או עצם כדורי), והויכוח הוא על איך לתאר אותו. על ההנחה הזו הפ"מ חולקים. הטענה היא שכל טענה בעלת משמעות חברתית מעבר ל'צחצחתי שיניים היום בבוקר'‏1 אפשר לפרק (או בלשון מקצועית - לעשות לו דקונסטרוקציה) ולהראות שזו בעצם אינה טענה בעלת ערך אמת מסויים אלא קביעה ערכית.

נתנו פה קודם את הדוגמא הקלה - מי ניצח במלחמת יום כיפור? הבעיה כאן היא לא שאנו לא יודעים איפה בדיוק היו ממוקמות הארמיות המצריות ביחס לכוחות הישראלים, אלא שמתוך ידיעת כל העובדות אנו לא מצליחים להסכים על הגדרת הנצחון.

אבל גם אם נעבור למקרה הקשה יותר, אפילו טענה כמו 'ישראל ניצחה במלחמת ששת הימים', לכאורה טענה עובדתית פשוטה, היא טענה שחובקת כמה הנחות ערכיות.
לדוגמא - מי זה 'ישראל'? יש כאן הנחה שקיים קולקטיב ישראלי, שהטוב המשותף שלו הוא זה שניצח במלחמה. מרקסיסטים, למשל, יחלקו על ההנחה הזו ויטענו שבעוד בעלי ההון הישראלים הרוויחו (ולכן ניצחו) במלחמה, מעמד הפועלים הישראלי הפסיד במלחמה בענק שכן יכולת המיקוח שלו נפגעה אנושות בעקבותיה.
או מכיוון אחר - מה זה ניצחון? כאן ההנחה היא שכיבוש שטחי אויב והשמדת צבאו זה ניצחון. פציפיסטים יטענו שזה אינו ניצחון, וישראל למעשה הפסידה במלחמה בגלל ההרוגים והפצועים.

אני מוכן לקחת כאן סיכון ולהגיד שניתן לפרק באופן כזה, בקלות יחסית, כל טענה בעלת משמעות היסטורית שמערבת יותר משני אנשים ולהראות שכדי לקבל את נכונותה, אנחנו צריכים לקבל אוסף של הנחות ערכיות, ולכן אי אפשר לטעון שהיא נכונה אובייקטיבית.

1 מנסיוני, אפשר עם הרבה עבודה לפרק גם טענות כאלה, אבל זה לא מאוד מעניין.
כמה נקודות ללא סדר 353832
> תה מניח שיש אמת (או עצם כדורי),
> והויכוח הוא על איך לתאר אותו.
> על ההנחה הזו הפ"מ חולקים

אולם כל הדוגמאות שלך הראו איך אפשר לתאר בצורות שונות את אותו המצב (אותה ה"אמת").
כמה נקודות ללא סדר 353843
יש מציאות, במובן שיש אנשים שהולכים ממקום למקום ועושים פעולות מסויימות.

אבל אין אמת במובן שבו נעשה שימוש בשאלה 'מי *באמת* ניצח במלחמת ששת הימים'.
ההנחה של אלגוריית ההיטלים היא שאם רק נדע איזה ההיטל המתאים ביותר למצב מסויים, נוכל להשתמש בו ולהגיע הכי קרוב שאפשר לתיאור העצם הגלילי. בהשאלה, אם רק נדע איזה עולם מושגים - הלאומי, המרקסיסטי, הפציפיסטי - מתאים ביותר לתיאור של מצב מסוים ונשתמש בו, נוכל לדעת מתי להשתמש באיזה מהם. הבעיה היא, כמובן, שגם השאלה איזה תיאור הכי מתאים היא שאלה שתלויה בנקודת מבט.

אם אתה רוצה להמשיך את האלגוריה, אפשר לחשוב על זה כעל שני היטלים, שבכל אחד מהם הדרך הקצרה ביותר מא' לב' עוברת במקום אחר (אני לא יודע אם זה אפשרי, אבל נניח). שני ההיטלים האלה נמצאים בידיים של ג' וד', שכל אחד מהם רוצה לשכנע שהרכבת צריכה לעבור דווקא דרך העיירה שלו. איך תחליט איזה היטל קרוב יותר למציאות, בהינתן שאין לך גישה לכדור אלא רק להיטלים שלו?
כמה נקודות ללא סדר 353853
בדוגמה שלך אני לא יכול לתת תשובה כללית אולם ברור שיש תשובה אחת נכונה אובייקטיבית מבין שלוש (א', ב' או מקרה הקצה של שוויון). קריטריון השיפוט ביניהם בוודאי לא צריך להיות כמות הכסף שכל אחד יכול השקיע בעורך דין שיערוך את טענתו.
כמה נקודות ללא סדר 353857
כאן אנחנו מגיעים לקצה היעילות של האלגוריה.

כי במלחמת יום כיפור, כמה שתחקור לא תגלה מי *באמת* ניצח.
כמה נקודות ללא סדר 354145
ועובדה זו מקובלת גם מחוץ למרחב הפוסט-מודרניסטי, מכיוון שעפ''י אספקטים שונים צדדים שונים ניצחו או הפסידו.
כמה נקודות ללא סדר 353886
אני לא חושב שאתה מתאר פה את תפיסתם של הפוסט מ' ה''קיצוניים'' אבל, אולי קצוותיו של הפוסט מ' הם חירטוטים.
כמה נקודות ללא סדר 354053
הקיצוניים יקחו את הטענות שלי עד הסוף: כל טענה שאנחנו מסוגלים לטעון בשפה, החל מ'האנרגיה הקינטית של עצם יחסית לריבוע מהירותו' ועד 'אני יושב עכשיו על כיסא' ניתן לפרק ולהראות שהיא בעצם חלק ממארג של יחסי כוח.

אל תבקש ממני להראות איך.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים