בתשובה לחן שפירא, 13/09/01 16:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מחקר בחיות הוא הפיתרון הזול ביותר שיש לחוקרים היום, הרבה יותר זול מכל חלופה, והדבר האחרון שמעניין אותם בדרך כלל, הוא תנאי המחייה של בעלי חיים אלו. ניסויים בבעלי חיים כל כך לא מדוייקים, שצפיפות, לכלוך וטמפ' כבר לא יכולים לקלקל יותר את התוצאות ממה שהם כבר מקולקלות. לא רק שעכבר לא מגיב כמו עכברה, או עכבר אלבינו כמו עכבר בית מצוי, אלא גם שעכבר לא מגיב לכלום בכלל דומה לאנשים! למרות שנחמד שחשבת שמדענים יעדיפו להתעסק עם רקמות, זו טעות. הם מעדיפים להתעסק עם בעלי חיים מאחר וזה הרבה יותר זול, ומאחר והאינטרסים של חברות הייצוא של בעלי חיים למעבדות שזורים בצורה מורכבת מאוד עם האינטרסים של מרבית החברות המובילות למחקר רפואי, בכל העולם (בעלי מניות של חברות ה"משווקת" בע"ח למעבדות למשל הם מנהלים של חברות פיתוח תרופתי. נפוץ מאוד, גם בארץ). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות! יש תנאים מאוד נוקשים לגבי צפיפות והתנאים בבית החיות כדי שא יהיה לחיות יותר נוח וב לשמור על החיות שיהיו בריאות ולהקפיד שהתנאים בהן הן חיות יישמרו בכל מהלך הניסוי. ויש וטרינר שמקפיד לשמור על התנאים האלו. כך שהדבר הראשון שמעניין אותנו הוא תנאי המחיה של החיות. לידיעתך בית החיות הוא מקום מאוד נקי ומקפידים לשמור אותו כזה מה חדש בזה שעכבר לא מגיב כמו עכברה וכו'? זה הכל תלוי מה אתה בודק! אם אתה בודק משהו שקשור לתפקוד הרחם מן הסתם לא תבדוק אותו על זכר אבל לגבי תרופה לסרטן סביר להניח שאין הבדל. בכל מקרה תמיד דואגים לקחת לניסוי רק עכברים מזן מסויים, מה אתה חושב? ולאמר שעכבר לא מגיב בכלום כמו האדם אלו הם ( שוב) שטויות במיץ. זה הכל תלוי מה אתה חוקר. אם אתה חוקר את מערכת הרביה הנקבית אז סביר שיהיו הבדלים בין אדם לעכבר אבל דווקא מערכת החיסון דומה מאוד בין עכבר לאדם. לעניין הפסקה השניה שלך טעות גמורה. לעבוד עם רקמות הרבה יותר קל מאשר לעבוד עם חיות ותאמין לי שאם זה היה פרקטי אז כולנו היינו עוברים לעבוד רק עם תרביות ולא עם חיות. (ואם אתה רוצה פירוט אז הסיבה היא שתרבית זו מערכת הרבה פחות מסובכת מחיה שלמה, אמנם גם בתרבית צריך לטפל נוןסטופ ובעצם קשה יותר מאשר לטפל בחיה כי צריך לשמור מזיהומים ועוד אבל כדי לטפל בחיה עם חומר מסוים תצטרך הרבה יותר חומר מאשר לתרבית. גם מבחינה סטטיסטית הרבה יותר מדוייק לעבוד עם תרבית מאשר עם חיות. גם לבדוק פעילות של גנים וחלבונים מסוימים הרבה הרבה יותר קל (ומהיר) לבדוק על תרביות מאשר על חיה שלמה). אבל יש ניסויים שלא ניתן לבצע עם תרביות תאים, מה לעשות. גם כשמשתמשים בחיות, משתדלים להשתמש בכמה שפחות בניסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איפה אתה עובד או עורך את הניסויים שלך בבעלי חיים, וייתכן שאכן המקום בו אתה נמצא דואג לרווחת החיות שעליהם הוא עורך את הניסויים (עד לשלב הניסוי עצמו כמובן. ובעצם גם אחר כך, קשה לי לדמיין עכבר חי ברווחה כאשר הוא קודח, מתבוסס בשתנו וצואתו בתגובה לחומר או סוג של חיידקים שהוחדרו לו, דלוק עיניים או כושל בהזזת גפיו הנפוחים), וייתכן באמת שמשתדלים אצלכם להשתמש בכמה שפחות בעלי חיים לניסוי, אבל לצערי הרב אין גישה זו מייצגת את השוק בכלל! ברור שתלוי מה בודקים! ובכל זאת, איך אתה מסביר שלמרות הדימיון בתפקוד המערכת החיסונית בין עכברים לאנשים, עדיין התגובה של עכברים ואנשים למחלות וחומרים מסוימים כל כך שונה? הכיצד זאת שתרופות שעובדות על עכברים אינם יעילות לאנשים ולהפך? ברור שתלוי מה בודקים, אבל איפה שחשוב, התוצאות לא מספקות את הסחורה. בשום מקום לא אמרתי שאנשים ובעלי חיים אינם מגיבים בשום מקום או צורה לאותם החומרים או תקיפות החיידקים, אבל ברוב המקרים אכן ישנם הבדלים מהותיים בתגובה שהופכים את התוצאות שהושגו בניסוי על בעל חיים לבלתי ישימות על אנשים, אלא אם אתה טורח להתאים את זה לאנשים בעזרת מחקר קליני (וגם אז לרוב זה לא עובד). אולי לעבוד עם רקמות יותר קל מלעבוד עם חיות, אבל זה הרבה יותר יקר ומסובך, ובעוד אתה מקבל בעל חי כמות שהוא, אתה צריך להכין תרכית רקמה. אפילו אתה מודה שהתוצאות בניסויים על רקמות מדוייקות הרבה יותר מתוצאות של ניסויים על בעלי חיים, והרבה יותר יעילות. ולמרות שלצערי אתה צודק וניסויים מסוימים אי אפשר לבצע על בדיקות רקמה, עדיין ההסבר היחידי למדוע מבצעים כל כך הרבה ניסויים רק על בעלי חיים, ולא על תרביות רקמה (כשאפשרי הרבר - והוא אפשרי בהרבה מאוד מקרים), התשובה נשארת - כסף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |