בתשובה לרון בן-יעקב, 25/12/05 18:49
Freakonomics meets Tversky and Kahneman 357134
למרות (ואולי דוקא בגלל) שתגובתך קצרה למדי, לא הצלחתי להבין האם אתה רואה בדיווח הסובייקטיבי חסרון? אודה לך אם תבהיר.

אם אני מתייחס אל הניסוי שהצעתי כאל גישה נוספת לבחון אפקט דומה (אך לא זהה), ההסתפקות במשוב לגיטימית. אם הייתי מתיימר גם לגזור ממנו אמירה לגבי נכונות של אנשים לקחת סיכון\סיכוי בהתאם לתפיסתם את מצבם, הרי שהוא לא מציע זאת. מאחר ובמקור השתמשתי במילה "וריאציה", ההערה עם ה"חסרון" וכו' נועדה להבהיר שאין זה לגמרי כך. במילים אחרות: במתכונתה הנוכחית, ההצעה שלי היא תשובה לשאלה אחרת.
Freakonomics meets Tversky and Kahneman 357145
אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שדיווח על תחושה סובייקטיבית לוקה בחסר משום שאין לו תימוך ''אובייקטיבי'' כמותי. ז''א, ערכו של דיווח סובייקטיבי נופל מבדיקה ''אובייקטיבית.'' אולם, בדיקה אובייקטיבית נוספת מכניסה גורם נוסף למבחן, גורם ה''הימור'' שאמור לבדוק את המיהמנות הניסתרת של התחושה הסובייקטיבית. זה אומר שאתה צריך להראות שהשלב הנוסף של ההימור ההימור הוא נייטרלי מבחינת השפעתו על התחושה הפנימית של מקבלי המשכורת.

יותר מזה, אתה צריך אולי להראות מדוע ''אמיתות'' התחושה הסובייקיבית הראשונית איננה ''אמיתית'' באותה מידה שאתה מקווה לגלות במבחן אובייקטיבי לכאורה.

אבל, זה נכון שהרבה פעמים התחושה הסוביקטיבית המודעת שלנו שונה מהתחושה הבלתי מודעת - הנסתרת - שלנו, עד כדי כך שהיא יכולה להיות אפילו הפוכה לה.
Freakonomics meets Tversky and Kahneman 357187
אז כנראה שלא הבנת אותי נכון. הייתי שמח לספק הסבר מוצלח יותר, אבל כרגע לא עולה לי כל רעיון שאין בו משום חזרה על שתי תגובותי הקודמות.

הניסוי של טכ"ש תוכנן לבדוק את אהבת\שנאת הסיכון בהתאם לתפיסת המצב הסובייקטיבית. לכן האפשרות לבחור בהימור היא מרכיב מרכזי בו. אני לא יודע אם הניסוי נערך באופן תאורטי, שבו נתבקשו המשתתפים רק למלא שאלון, או באופן פרקטי, שבו נתחבו לידיהם שטרות חיים ונושכים של $100, מה שבד"כ הופך את השלכות הבחירה למוחשיות יותר. אני דוקא מוצא ערך בשתי האפשרויות, ואולי כדאי לחזור על הניסוי בצורה האלטרנטיבית ולהשוות בין שתי התוצאות (לתשומת לבך, יובל). בכך אני מסכים עם הפיסקה האחרונה בתגובתך ‏1.

בניסוי שאני תארתי אין שום התייחסות לסיכון. זה מהווה חסרון גדול אם מתייחסים אליו כאל משהו שבא לבדוק את מה שט"כ בדקו (ומכיוון שזו היתה אמת המידה שלי בהתחלה, השתמשתי במילה), ואינו בהכרח חסרון אם מתייחסים אליו כאל ניסוי בפני עצמו שבא לבדוק שאלה מתאימה יותר. מעבר לזה, איני מוצא טעם בהגנה על דקויות נוטריוניות שלא ממש התכוונתי להן.

1 בעניין דומה למה שכתבת בפיסקה האחרונה: קראנו ושמענו על אנשים שמכריזים לפני הבחירות כי הם מאוכזבים ממפלגת האם שלהם ולא יצביעו בעדה, אבל מאחורי הפרגוד ידם רועדת וחוזרת "הביתה". לטעמי, הסקרים אינם נטולי ערך, והם מכילים אינפורמציה שמשקפת תחושות ומגמות. מצד שני, רק ההצבעה בקלפי קובעת את הרכב השלטון בשנתיים וחצי הבאות. המצביעים מודעים לזה, ולכן אל התשובה לסקר לא מתלווה אותה תחושת אחריות וחוסר הפיכות כמו להצבעה. הסקרים, אם כן, לא מודדים במדויק את אותו דבר כמו ההצבעה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים