בתשובה לאסף עמית, 21/09/01 15:37
שערוריתי 35952
אני לא אשת חוק.
אבל לדעתי זה כבר מעוגן בחוק ואסור לפגוע ברגשות הדתיים או ברגשות בכלל- כן, זכותו של אזרח במדינתו בלי שיופלה על רקע דיעה קדומה, זכותו גם לדרוש שלא תהיה מפלגה בממשלה השוללת את קיומו, שלא יופצו כרזות ברחוב המגנים אותו ושלא יוקיעו את ילדיו בבית הספר כי אתמול הראו בטלויזיה שכל האתיופים גנבים או לא יודעת מה. שים לב- זהו איננו הויכוח הקלאסי של ''מציאת האמת'' כיוון שקלון המוטל בקלות קשה מאד להסיר גם אם מחר יוכח אחרת. המדינה היא האמצעי של אזרחיה לחיות בכבוד מקסימילי ולא בחופש מקסימילי- החופש לפגוע באחר איננו לגיטימי.
כמובן שאני לא מדברת על הגבלת כל פגיעה בחוק, אך מאידך אינני סבורה של פגיעה מותרת חוקית אם היא לא פיזית.
שערוריתי 35966
את חצי צודקת - פגיעה ברגשות דת (נניח, ברגשות שלך) היא באמת עבירה על החוק, אבל פגיעה ברגשות סתם (נניח, ברגשות שלי) היא לעומת זאת חוקית. זה כנראה בגלל שלחילונים יש עור של פיל לעומת הדתיים שהם אנשים נורא רגישים שצריכים חוקים מיוחדים שיגנו עליהם.

בכל מקרה, בכוונה שאלתי האם צריך להיות לדעתך חוק שיגן מפני כל פגיעה ברגשות, ולא אם זה בסדר או לא בסדר לפגוע באנשים אחרים. את מכירה בוודאי את המשפט הידוע "היזהר במשאלותיך, יום אחד הן עלולות להתגשם", נכון? אם יום אחד תתגשם משאלתך ויחקק חוק שיאסור באופן גורף על פגיעה ברגשות, יוגשו באותו יום כל כך הרבה תביעות נזיקין ויפתחו כל כך הרבה תיקים במשטרה שכל המדינה פשוט תתמוטט תחת העומס ותבטל מיד את החוק מהסיבה שאין אפשרות מעשית לאכוף אותו. תארי לעצמך שהנשים יגישו תביעה ייצוגית כנגד החרדים על כרוזי "בת ישראל!" אשר משמיצים כל מי שהולכת בלבוש לא צנוע, שהחרדים יגישו תביעה ייצוגית נגד טומי לפיד על שהוא מכנה אותם עלוקות וקרציות, שהערבים יגישו תביעה ייצוגית נגד אוהדי בית"ר ירושלים (לא שנשאר הרבה מה לתבוע שם) על הקריאות הגזעניות כנגדם, שאגודת ההומוסקסואלים והלסביות תתבע את השר בניזרי על שהשווה אותם לחובבי משכב בהמה ועל כך שקבע שהם סוטי מין ושבניזרי יתבע אותם מיד בתביעה נגדית על כך שאמרו שהוא חתיכת פרימיטיבי שלא מבין מהחיים שלו, שביבי נתניהו יתבע מאבנר עמדי שני מיליון שקל בטענה שהנ"ל השמיץ אותו ופגע בו (אופס, סליחה, זה בעצם כבר קרה, תתעלמי מזה), שהצמחונים יתבעו את זוגלובק וידרשו מהם להפסיק לפרסם מוצרי בשר בפומבי כי זה פוגע ברגשותיהם, שאגודת ישראל תתבע את פוסטר-מדיה על כך שבפוסטרים בתחנות האוטובוסים רואים לפעמים פרק יד חשוף של אישה יהודיה רח"ל וזה פוגע בהם, שגלעד דנבום יגיש בג"ץ על כך שלא מציינים את עיד אל פיטר בכל בתי הספר הממלכתיים, שח"כ אחמד טיבי יתבע את הרב עובדיה ואת דוב אנשלוביץ על שאיחלו לו לחטוף טילים על הכיף-כיפאק, ש... שאמשיך?

הסיבה הפרקטית היא במקרה הזה סיבה מספיק טובה להמנע מגלישה במדרון החלקלק שבו די מהר כולם יתבעו את כולם כל הזמן על כל דבר. במקום זה עדיף לדעתי לחנך את האזרחים לכך שדיעותיו של האחר, כל עוד הן נשארות בגדר דיעות ואינן מתורגמות למעשים פוגעניים, הן תמיד לגיטימיות. אם יש לך הצעה אלטרנטיבית מעשית למימוש החזון שלך, אנא פרטי כיצד זה אמור להתבצע בפועל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים