בתשובה לאסף ברטוב, 24/09/01 10:59
כפירה בזכות ההגדרה העצמית? 36317
א. בדקתי בתנ"ך (תהילים ב', 2) והתברר שטעיתי בציטוט. הנוסח הנכון הוא:

"למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק".

אתה הרי מכיר את הסגנון השירי של התנ"ך, בו חצי המשפט השני חוזר במלים אחרות על החצי הראשון.

כלומר גוים=לאומים.

גוי=עם (אח"כ זה התפתח למשמעות של "העמים האחרים, הלא יהודים").

ב. ברור שמלה כמו "חשמל" בתנ"ך אינה במשמעותה המודרנית.
אבל זה לא אומר שצריך להטיל ספק במשמעותה של כל מלה בתנ"ך.

"כלל אגודל" שאני מציעה- דברים שהיו קיימים גם אז וגם היום (כמו עמים) אפשר להניח שמשמעותם זהה או קרובה, עד שיוכח אחרת.
דברים שלא היו קיימים אז (כמו חשמל במשמעותו המודרנית) אפשר להניח שהמשמעות שונה, עד שיוכח אחרת.
מקובל עליך?
כפירה בזכות ההגדרה העצמית? 36331
הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
הקישקושים הפוסט מודרניסטים של יוסי גורביץ ודומיו, לא יכולים להסתיר את מערכת השו"תים הענפה, שרק היא לבדה, מוכיחה קשר בין אותן קבוצות דתיות. קשר שהוא תרבותי בעל תודעה היסטורית.
ומה היא הגדרה של עם אם לא תרבות בעל תודעה היסטורית משותפת.
במצב של דיכוי מתמשך, הייתי מתפלא על כל גילוי סולידריות מעבר להבעת צער ודאגה מינימלית לאחים שמעבר לים/ההרים/האופק.
כשאתה עמוק בחרא, אתה עסוק, בדרך כלל, בקיום האומלל שלך.
כפירה בזכות ההגדרה העצמית? 36333
וגם כשהעם התפזר הוא עוד היה עם מובחן ומוכר

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם..."
(אסתר ג, 8)

כלומר יש פה /עם/ שיש לו דת יחודית.
כפירה בזכות ההגדרה העצמית? 36332
אבל הרי אנחנו לא דנים במשמעות מלים בתנ"ך! שרבוב הפסוק התנ"כי היה דמגוגי מלכתחילה, כפי שציינתי, ואין בינו לבין טיעון ענייני בתגובה לדברי שום דבר.
כפירה בזכות ההגדרה העצמית? 36335
טוב אז בוא נעזוב את ""לאום" ו"אומה" שיש לנו מחלוקת לגבי משמעותן.

על המלים "עם" ו"מדינה" אנחנו מסכימים?

ישראל היא מדינה שבה יש כמה עמים- יהודי, ערבי, וכו'.

אם תהגר לקנדה תהיה אזרח המדינה הקנדית ובן העם היהודי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים