בתשובה להאנס שמטרלינג, 31/01/06 14:42
שיעור בהסתברות 364867
הוא רומז לאירועי מנהרת הכותל.
וקצת גם להתנהלות מנהלת ההתנתקות, לדעתי.
פתרתי את הבעיה 364875
יתכן שהוא רומז למערת מלאסקו? התכוונתי למינהור קוואנטי,אגב.
פתרתי את הבעיה 364877
מינהור קוואנטי הולך טוב עם ניעור קל של המרחשת בשלב הטרום-חריכה של הצ'יזבורגר מדג בקלה. גם כשר וגם מסריח.
פתרתי את הבעיה 364908
עזוב אותך ממנהרות,זה שייך להיסטוריה,היום מה שהולך זה תעלות.
פתרתי את הבעיה 365014
כשהשריטה במוח מתגלה כתעלה זה זמן טוב למינהור התודעה.
פתרתי את הבעיה 365066
מי כמוך יודע זאת הלכה למעשה.
פתרתי את הבעיה 365229
אכן, נסיון *עצמוני* הוא בסיס לא רע. במקביל ל-*מכל מלמדי השכלתי*.
פתרתי את הבעיה 365352
תגיד מוס,יש לך קשר לאייל למעלה?אולי איזה שהיא משיכה מינית בלתי ידועה עד כה למדע ,בין איילים קוראים למוסים גויילמים?
פתרתי את הבעיה 365357
הקשר היחיד הידוע לי הוא דרך האב''א והאמ''א בלבד.
פתרתי את הבעיה 365413
הממממ...לפני כמה שנים הופיע האב"א ?
פתרתי את הבעיה 365457
לפי שכ"ג בתגובה 364266 היא, אב"א, די ותיקה בסביבה...
פתרתי את הבעיה 364929
זה לא בהכרח מינהור, שכן לא קבעתי תנאי שפה (לא חייב להיות מחסום פוטנציאל, לפחות לא לכל החלקיקים). יכול להיות שלכל אטום יש הסתברות (אפסית) להימצא במרחק חמישה מטרים ממיקומו הסביר והוא יגיע לשם גם ללא מינהור.
פתרתי את הבעיה 364930
יתירה מכך, התהליך לא חייב להיות קוונטי, יש גם סיכוי קלאסי (דיפוזיה וכולי) שחלקיק לא יהיה במקום הטיפוסי שלו.
פתרתי את הבעיה 364956
האינטרקציות בין חלקיקי החומר במוצק לא יאפשרו לחלקיקים לעבור ממקום אחד לאחר בצורה כזו.
לצורך העניין, במכניקה קלאסית (גם סטטיסטית) גמל לעולם לא יעבור בקוף המחט, דיפוזיה לא תאפשר לו את זה בגלל שעבורו כגמל שלם (כאמור גוף קשיח בקירוב) החור הוא מחסום פוטנציאל (או אילוץ), לעומת זאת במכניקה קוונטית כל חלקיק בנפרד יכול לעבור בקוף המחט ו''להתחבר'' לגמל בצד השני.
פתרתי את הבעיה 365012
אבל ההסתברות לכך אפסית, כלומר משהו בסביבות 1 ל-‏10-בחזקת-‏20,000. כמו ההסתברות לשני אחים זהים גנטית שאינם תאומים זהים. למדתי פה כמה דברים היום.

ומכיוון שאין סיכוי שאירוע כזה יתרחש במציאות, אז נחמד לבלות את שעות הפנאי במחקר קוונטי תיאורטי לגמרי במקום להזיע בג'ים.
למוס הגולמי 365065
אני חושב שהחישוב לא נכון ובטח שהסיכוי הוא לא 1 חלקי 10 בחזקת 20,000-הסיכוי הוא כנראה הרבה יותר גדול -גם אם עדיין לא ריאלי.
למוס הגולמי 365253
קהלת דווקא העביר שיעור בהסתברות מפורט בנושא:
תגובה 364741
תגובה 364762
תגובה 364917

אני רק מסתמך על דעת גדולים. בטענות ומענות נא לפנות וזה...
למוס הגולמי 365536
זה לא מספיק מפורט מכמה סיבות-כאשר מתבצע שיחלוף בין כרומוזומים לא מדובר על אירועים ב''ת ,ההפך,מעבר של מקטע אחד יכול להעלות באופן ניכר מאוד מעבר של מקטעים אחרים שמצויים לידו .

כך שלא ניתן להתייחס לכל יחידה באופן נפרד -אלא יותר מדובר בשרשרת מרקוביאנית של אירועים כאשר הסיכוי להתרחשות אירוע אחד תלויה בסיכוי להתרחשות האירוע שקדם אליו.

במובן הזה הסיכויים לאחים שאינם תאומים אך זהים הם הרבה יותר גבוהים גם אם לא ממשיים עדיין.
למוס הגולמי 365561
מכיוון שהמנגנונים של השיחלוף לא ידועים לגמרי (אפילו לא בשמרים), ניסיתי לתקוף את הבעיה מזווית אחרת ולהביט בפיזור המלא של האוכלוסיה כהומוגני.

באופן כללי למיטב ידיעתי, להוציא אזורים בהם מתערבים חלבונים מיוחדים, הסיכוי של כל נוקלאוטיד שבו תקרה רקומבינציה הוא שווה וב''ת בסביבתו, אולי למעט סביבתו המיידית (כתוצאה מקישור חלבונים לצורך רקומבינציה), כאשר המרחק הממוצע בין נוקלאוטידים שונים הוא בד''כ גדול מזה.
כל רקומבינציה תגרור מעבר של כל הנוקלאוטידים עד הרקומבינציה הבאה, לכן על מנת לקבל זהות אנו צריכים לדרוש אותם אירועי רקומבינציה על אותם כרומוזומים על שני ההורים. אמנם כאן מדובר במספר קטן בהרבה של אירועים, אבל כל רקומבינציה יכולה להתרחש באופן ב''ת על כל הגנום, כלומר אנו מעלים שלושה מיליארד בחזקת מספר הרקומבינציות (חישוב מדוייק יותר יכלול את הרווח הזהה הממוצע בין נוקלאוטידים שונים). הדבר דורש חישוב מעמיק, אבל אני חושב שמתחייב שנקבל את אותה התוצאה (במידה ולא משמעות הדבר היא שאין באמת פיזור הומוגני באוכלוסיה).

נקודה בעייתית אחרת שטרם נתקפה, היא האפשרות לתקלה במנגנון הרקומבינציה, אבל מכיוון שקיימים מספר מנגנונים כאלו אצל שני ההורים, הסיכוי לכך הוא די קטן (אם כי עדיין גדול כנראה מהסיכוי המדובר)
למוס הגולמי 365720
במחשבה שניה אתה צודק, אין סיכוי שישנם מספיק אירועי רקומבינציה כדי "לערבב את הקלפים" בצורה הוגנת.
אפשר אולי לנסות להעריך ע"י לקיחת 300,000 (מספר הרווחים בין נוקלאוטידים לא זהים עבור הורים שאינם אחים) בחזקת מספר הרקומבינציות (בהזנחות קלות).
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365037
דיפוזיה לא תאפשר לו זאת כגמל שלם, אבל ה*מחט* יכולה להתאדות ולהתחבר מחדש בהסתברות מסוימת.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365128
המחט לא יכולה לעשות את זה כל עוד רוקדים עליה המלאכים.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365255
המלאכים רוקדים כשהמוזות שותקות?
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365344
כשהמזוזות שותקות.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365354
שתיקת המזוזות הכשרות נוכח היעדרות קוצו של י'(מהמחלקה היהודית בשב''כ)
נקל לגמל לעבור בקוף מחט מלמח''ט שיתקופף ויקבל ב... 365446
כשהמזוז שותק
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365282
ואולי:
קל לאייל להפיל מחט לקוף, מלעייל פיל בקוף מחט
העלבת עובד ציבור 365303
אפשר לקרוא לשוטר מקוף אבל לא לקרוא לשוטר קוף.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 366340
תגובה 131876
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365564
מחט זה גוף קשיח, היא לא מתאדה בלי סיבה טובה.
חוץ מזה אמרנו שעל הגמל לעבור בקוף המחט, כשם שעל ההר לבוא אל הנביא.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365606
מחט היא גוף קשיח, *בהסתברות גבוהה* היא לא מתאדה בלי סיבה טובה. אבל אנחנו מדברים פה על 10^2000 או משהו כזה, לא? אפילו הפרוטון פחות יציב מזה.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365716
אתה צודק מבחינה עובדתית, אני פשוט לא מכיר דרך (מה שלא אומר שאין) להכניס את זה למודל הקלאסי.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365725
לא שמעת על אונסגר-מחלוף(Onsager Machlup)?
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365770
לא (לפחות עד עתה).
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365793
בגדול, מה שזה אומר הוא שחלקיקים יכולים להמלט מפוטנציאל בעזרת ''דיפוזיה קלאסית'' גם אם מבחינה אנרגטית הם קשורים חזק. האפקט הוא נדיר וקורה משום שבמקרה יש רעש תרמי רגעי חזק במיוחד. המתמטיקה דומה במידה רבה למתמטיקה של המינהור הקוונטי.
נקל לגמל לעבור בקוף המחט מלקוף להגמל ממחטים 365792
זה נכון שמקורו של הביטוי בצורת השערים בחומה? ששער צר היה נקרא "מחט," ומטרתו לחייב את הסוחרים לפרוק את הארגזים שתלויים משני צדי החמור או הגמל, לפני הכניסה לעיר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים