בתשובה לדובי קננגיסר, 26/09/01 11:21
לא יכול להיות 36690
אמיר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 27/9/2001, 11:01
א) לפני מלחמת יום כיפור הציע סדאת לגולדה להתחיל בתהליך השלום, אולם ראש הממשלה סרבה, מה שגרר את מכתב השמיניסטים הראשון. נדרשה מלחמת יום כיפור על מנת לגרור את ישראל לשלוחן הדיונים, שכן ישראל כבר לא הייתה המדינה החלשה של לפני 67, וכעת יכולה הייתה להרשות לעצמה לוותר על השלום.
ב) ישראל הגיעה לדיוני אוסלו לא מתוך רחשי כבוד לפלסטינים, אלא מתוך אינטרס לשבור את אלו שארגנו את האינתיפדה, ולהעביר את עולו הכלכלי והבטחוני של הכיבוש לידי חבורת טרוריסטים בעלי שם בינלאומי. ישראל לא עשתה את ה"שלום" הזה ממניעים פצפיסטים או הומאנים, והשלום עצמו אינו שלום פצפיסטי או הומאני אלא שלום כוחני ואינטרסנטי, של שתי אליטות אלימות.
א) ישראל הזדקקה ל-‏18 שנים על מנת לגרור את עצמה אל מחוץ ללבנון, ששמשה לשק האגרוף הישראלי ולזירת האימונים שלה. הסיבה היחידה שישראל יצאה משם היה החיזבאללה, ארגון טרור שקם להאבק בה, ולמרבה האירוניה, הוא גם היה הסיבה שישראל נשארה שם. גם כשיצאה, אגב, דאגה לשמור לעצמה סלע מחלוקת נטול חשיבות כלכלית/בטחונית/מדינית/לאומית כלשהי בשם חוות שבעא.
ד) בזמן שהאוכלוסיה הפלסטינית נמקה מרעב וטרור תחת ידיו של ערפאת, השמאל הישראלי היה עסוק בלצהול על כך שהשלום באופק, וכעת שני העמים המאושרים ילכו יחד יד ביד, בעוד הימין מטיף לכבוש את הפלסטינים ולהפציצם ממרומים. כך, שעה שכספם וזכויות האזרח שלהם נגזלים בידי הראיס, פזזה לה ישראל אצל הסורים, ועשתה לעצמה חשבון נפש על קורבנותיה בלבנון, תוך כדי סלילת איזה כביש עוקף כבישים עוקפים או בניית התנחלוות חדשה בעוד איזה חור נדח, תקוע כמו עצם בגרון. אם היו צעדים משמעותיים, היה זה למשל הסכם חברון, אבל זה, כידוע, לא חרג ממדיניותו הכוחנית של אוסלו, ונעשה, כזכור, אחרי התקלה הקטנה בירדן בפרשת משעל.
אז נכון שהערבים מבינים רק כוח, אבל למה אתה מצפה כשזה מה שמלמדים אותם?
עיוות קטן 36719
אפופידס • בתשובה לאמיר יום ה', 27/9/2001, 15:45
בקשר לסוף ג',נדמה לי שעיון במהלך הארועים יגלה שעניין חוות שבעא הומצא ע''י החיזבאללה והסורים כדי להצדיק את המשך קיומו הכוחני של האירגון השיעי בלבנון. אם זה לא היה חוות שבעא, הם היו מוצאים משהו אחר (החזרת עובייד ודירני, קבלת פיצויים, תביעה על שטח סורי אחר, הסגרת הרב עובדיה ועוד...). אם ישראל תוותר גם שם, יתעצם בעולם הערבי מיתוס ישראל המנוצחת ע''י טרור, מיתוס שעלה לנו ביוקר עד כה (אחד הגורמים למתקפת אל-אקצא). זוהי מטרתם הנוספת.
עיוות קטן 36724
אמיר • בתשובה לאפופידס יום ה', 27/9/2001, 16:28
החזרת שבויים, בצדק לדעתי. ישראל חטפה אנשים מאותה סיבה בדיוק. קבלת פיצויים... קשה לי להאמין, לא ראיתי ארגון טרור לאומי שרוצה כסף. הממשלה הייתה מבקשת אם כבר. בקשר לשטח הסורי ולחווה עצמה - השטח הוא שטח סורי, שבעלותו הועברה ללבנון.
עיוות קטן 36729
אסתי • בתשובה לאמיר יום ה', 27/9/2001, 17:30
מתי הועברה הבעלות על חוות שבעא ללבנון?

אם אתה מתכוון ל/אמירה/ הסורית שבאה בעקבות נסיגת צה"ל לקו הכחול, זה לא ממש נחשב. הם לא הסכימו לאשר שום דבר בכתב.
עיוות קטן 36732
ערן בילינסקי • בתשובה לאסתי יום ה', 27/9/2001, 17:39
למיטב ידיעתי, הסורים העבירו את האיזור ללבנונים אי-שם בסוף שנות השישים או תחילת השבעים, לאחר שהאזור נכבש ע"י צה"ל במלחמת 1967.
עיוות קטן 36734
אסתי • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 27/9/2001, 17:56
לפי טענת הלבנונים, במקור (כשלבנון הופרדה מסוריה ב-‏46) האזור היה שייך ללבנונים.

ב-‏47 הסורים התלוננו בפני הלבנונים על הברחות לפלשתינה-א"י דרך אזור זה (לא ברור לי אילו הברחות. אולי הברחות עולים במסגרת עליה ב'?)

כשהלבנונים לא פעלו בנדון הסורים נכנסו לשם, והקימו תחנת משטרה שעליה הוצב שלט
"תחנת משטרה זמנית, שבעא". קומפלט עם דגל סוריה.

כשהאזור נכבש ב-‏67 עוד עמדה שם התחנה ה"זמנית" הנ"ל, עם השלט והדגל.

כל המפות מ-‏47 ואילך, כולל מפות לבנוניות, מראות את השטח כסורי.
(האם יש למישהו גישה למפה מ-‏46? אם כן, מה רואים בה?)

השמועות על הדיונים בין ממשלת ברק לסורים וללבנונים בהקשר הזה אומרות שישראל הציעה למסור את השטח ללבנון אם הסורים יאשרו בכתב שזה שטח לבנוני ושאין להם כל תביעות עליו.
הסורים סירבו להצעה זאת.
עיוות קטן 36802
ניתאי ארטנשטיין • בתשובה לאסתי יום ו', 28/9/2001, 10:42
הסורים סירבו להצעה הזו, משום שהדבר מהווה גם ויתור על תביעותיהם בהר דב. בכל מקרה, השאלה האמיתית היא איזה אינטרס, צבאי, פוליטי או אחר, יש לממשלת ישראל להחזיק בחוות שבעא.
עיוות קטן 36820
ערן בילינסקי • בתשובה לאסתי יום ו', 28/9/2001, 14:27
אני זוכר בפירוש מסמך שפורסם קצת אחרי הנסיגה הישראלית, שהתאריך עליו היה אחרי כיבוש הגולן בשנת 67 אבל לפני שנת 71, בו מעבירה סוריה את הריבונות על השטח הנ"ל ללבנון. כלומר, הטענה הסורית-לבנונית, כפי שהוצגה לאחר הנסיגה הישראלית ושרטוט "הקו הכחול" הסתמכה על מסמך זה. האם מישהו יכול לספק לינק למסמך הנ"ל או לכתבה המתייחסת למסמך הנ"ל? לצערי לא מצאתי בארכיון של Ynet או מקור אחר.
עיוות קטן 36824
ewilde • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 28/9/2001, 14:48
השאלה היא האם היה בכלל מסמך שכזה או שעצם קיומו הומצא על ידי משהו לאחר הנסיגה שחשב שזה משרת את האנטרסים שלו.
גם אם היית מוצא איזו שהיא התייחסות נידחת למסמך שכזה בYNET לאחר הנסיגה, מבחינתי זה לא היה מוסיף מאומה לעצם האמינות של הידיעה.
''הציור השבועי לילד'' 36826
ערן בילינסקי • בתשובה לewilde יום ו', 28/9/2001, 14:58
לא, למיטב זכרוני מדובר במסמך שנמסר לאו"ם כבר אז (יש מין קטע כזה, תעיף מבט בהסכמי שלום למשל). כמובן שזה היה *אחרי* שהשטח נכבש ב-‏67. אני זוכר את הרעש סביב זה ופונה לכל מן-דבעי: אנא, עזרו לערן למצא את המסמך!
עיוות קטן 36731
אסתי • בתשובה לאפופידס יום ה', 27/9/2001, 17:38
הסגרת הרב עובדיה זה רעיון לא רע. אני מוכנה לעשות את הויתור הכואב הזה. אתה חושב שהצד השני יסכים לקחת אותו?
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות