בתשובה לאלי, 05/10/01 5:09
או להיפך. 37621
ואת זה לא אני אומרת, זה עלה באחד מהדיונים בקורס ששפרה מעבירה באוניברסיטה - המיתוס הזה משקף על דרך הקונטרסט את מה שאשה *כן* צריכה לעשות. איננה לא מוצגת כמו זינה, יותר כמו המרשעת הקוסמית, או נערה מתבגרת שנחושה בדעתה להרוס כל דבר טוב. היא עוברת על החוקים הקדושים ביותר בלי לתת סיבה, היא מגלה רחמים רבים יותר כלפי המשרתת והקוסמטיקאית שלה מאשר כלפי אהובה, וכו'. אין שום דרך להזדהות איתה פה, רק להביט עליה בתדהמה. זה מעין סיפור עם מוסר השכל: "תראו מה קורה כשאשה מחליטה לצאת מהמטבח."
שפרה ואיננה 37631
ועדיין... האמת היא שבעצם איננו יודעים מה הייתה משמעותו של אותו מיתוס לשומרים הקדומים שיצרו אותו. אנחנו יכולים רק לנחש ולרוב דרך המשקפיים המודרניות שלנו שלעיתים רואים את הסיפור בצורה שונה אולי מיוצריו ( אבל לא בהכרח שונה , שהרי איננו יודעים בעצם מה הייתה כוונתם בסיפור הספציפי הנ''ל).
אני מכיר לפחות פמיניסטית קיצונית אחת שרואה במיתוס זה כפי שתרגמה אותו שפרה, עדות ספרותית קדומה לכוחה וליכולתה של האישה הלוחמת כפי שהיא מתגלמת באיננה .זאת שנאבקת באומץ לב בכוחות השאול ויכולה להם לבסוף וזאת שמראה שהיא עליונה גם על הגבר בדמותו של תמוז בעלה עלוב הנפש שאותו היא שולחת לשאול במקומה.
ושוב ניתן לטעון שזוהי תפיסה מודרנית שלא עליה חשב היוצר , אבל זה מה שקורה גם עס סיפורי התנ''ך שכל דור מבין אותם בהתאם לצרכיו ולא לפי כוונתם המקורית ( שנשארה לגבי רבים מהם בלתי ברורה מבחינתנו).
שפרה ואיננה 37672
הייתי משווה את הסיפור הקדום הזה על איננה בשאול לפחות כפי שמבינות אותו פמיניסטיות מודרניות עם יצירות מודרניות למהדרין כמו סדרת הטלוויזיה על זינה הלוחמת האולטימטיבית והמשחק והסרט על טומב ריידר'' והגיבורה הכל יכולה שלו לורה קראפט. עוד פעם יש לנו עסק עם נשים כל יכולות , יותר חכמות ויותר חזקות מהגברים שסביבן שאין דבר שהן לא יהו מעיזות ומסוגלות לבצע. נראה שכיום יש נטיה גוברת והולכת להציג נשים בסרטי פעולה בתפקידים כאלה ( ביחד עםן בני מיעוטים שונים ) בזמן שיש נטיה מקבילה להציג את הגבר ( הלבן לפחות) כלא יוצלח חלשלוש.
אין בכך הרבה שוני מהסיפור הקדום על איננה ותמוז.
מה אתה משווה פה בדיוק, ולמה? 38295
בוא נשווה את האלים של הפנתיאון היווני לקומיקס של אקס מן. בוא נשווה את האודיסיאה לאלי מקביל. ההשוואה שלך אומרת משהו רק אם אתה באמת מנסה לטעון שהמיתוסים של איננה ודומוזי נכתבו מתוך אותה רוח יענו-פמיניסטית מודרנית, שטחית, ממוסחרת, משועשעת וקלילה שהביאה לנו את זינה ולארה (זה לארה קרופט, אגב, לא לורה קראפט). זה מופרך לגמרי. המיתוסים נכתבו כמיתוסים, היתה להם משמעות דתית רצינית לחלוטין, והיתה בהם סמליות * של אותה התקופה * ולא סמליות של ימינו.

חוץ מזה - כמו שאיננה היא לא זינה, איננה היא גם לא פמיניסטית. פמיניזם זה עכשיו, ואיננה היתה אז. אם יש פמיניסטיות - או פמיניסטים - שנהנים לעוות מיתוסים קדומים לצרכיהם הפוליטיים, שיהיה להם לבריאות, לדעתי זה מגוחך ומראה על חוסר ביטחון.
מה אתה משווה פה בדיוק, ולמה? 41498
לאו דווקא משמעות דתית. יתכן ומשמעות חברתית.
ומיתוסים הם פחות מסמלים כי אם יותר מערך של סימנים.
תמר וייס ואיננה 287332
הסופרת תמר וייס פירסמה לאחרונה ספר לילדים בשם "איננה בוחרת מלך " שהוא מעין "מקדימון " לעלילות גילגמש ( שהופיע בעברית גם בעיבוד של ש.שפרה). ויש בו דיון מעניין על מערכת היחסים בין האלה איננה ובין המלכים של העיר שבה היא שוכנת .
ראו :
איננה אוהבת מלכים

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים