בתשובה לאסף עמית, 06/10/01 13:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מסכים עם השיטה של דוב, למרות שהיא באפסילון יותר מוסרית מדרך הפעולה של הטרוריסטים, גם בגלל שאפסילון זה לא מספיק מבחינתי וגם בגלל שאני לא מאמין שהשיטה הזו תביא תוצאות. אבל, הרי בזמן שתלינו רק בצה"ל את יהבנו - בזמן האנתיפאדה הראשונה - המצב הביטחוני היה טוב בהרבה. המצב הביטחוני הלך והחמיר ברציפות דווקא כאשר תלינו את יהבנו בגורמים אחרים (מדיניים). אתה לא יכל להתעלם מהעובדה הזו, ולהמשיך להציע את אותו השיטה שקיבלה את ההזדמנות ונבחנת כבר 8 שנים, בכישלון ברור. אני לא מסכים בשום אופן לכך שיש או דרך צבאית או דרך מדינית וזהו. ישנן הרבה דרכים צבאיות וישנן הרבה דרכים מדיניות, וכולן מקבלות צורה בהתאם למדיניות ממשלה. מדיניותה של הממשלה היא לשמר את שלטונו של ערפת. המדיניות הזו קיימת במשך 8 השנים האחרונות, *כולל השנה האחרונה*. אם למשל, הממשלה תקבע מדיניות הפוכה, כלומר הפלת שלטונו של ערפת, אני משוכנע שצה"ל יכל לעשות זאת. או אולי להחליף את ערפת בדיקטטור אחר, או מדיניות שמטרתה דמוקרטיזציה, בכל אחד מהם צה"ל יכל לעשות את חלקו, והתוצאה יכולה להיות כזו ואולי גם אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, האם אינך שותף לדיעה שאקט כדוגמת הפצצת יישובים פלסטיניים אזרחיים במתכוון ע"י ישראל לא רק שלא יביא לתוצאות חיוביות אלא שהוא אף צפוי להביא לתוצאות שליליות מאד והרסניות? נראה שכל הקוראים מקבלים את קריאותיו של דוב למעשים כאלה בשוויון נפש מוחלט, ואני תמה האם באמת רק בעיני מדובר בצעד פסול מכל בחינה שהיא לרבות מבחינת התועלת הצפויה ממנו למדינת ישראל. גם אני לא חושב שיש צורך לבחור בין דרך צבאית לדרך מדינית. כל אסטרטגיה מדינית שהיא חייבת להכיל את שני המרכיבים הללו על מנת להצליח, ולכן אני מסתייג מאמירות כמו "תנו לצה"ל לנצח" (רוצה לומר, תנו לנו רק פתרון צבאי ללא האלמנט המדיני) או מהדרישה המוחלטת לא לדבר עם ערפאת תחת אש (כנ"ל). אני משער שאפילו דוב יסכים שהמהלכים הצבאיים הקיצוניים שהוא מציע הם בסופו של דבר רק מכשיר שמטרתו "לרכך" את ערפאת לקראת המו"מ המדיני הצפוי לבוא בעקבותיהם. למעשה החלק היחיד בדבריך עמו אינני מסכים הוא הטענה כאילו הטרור היום קשה יותר ממה שהיה בסוף שנות השמונים משום שאז נתנו כביכול לצה"ל לנהל את העניינים והיום לא. יש כל כך הרבה הבדלים אחרים בין הסיטואציות שחבל לדעתי על הזמן להתווכח מה הסיבה "האמיתית" להבדלים ומה היה קורה בשעתו אילו היינו נוהגים אחרת. סתם כטענת נגד אני יכול לומר שאלמלא ההליכה לאוסלו בשעתו סביר שהאינתיפאדה הראשונה לא היתה מסתיימת כלל והיינו מגיעים למצב שאליו הגענו היום כבר לפני שש או שבע שנים. בשני הצדדים אפשר לעשות היפותזות ולנחש ניחושים שישרתו את מאוויי הלב הפרטיים של כל אחד מאיתנו אך לא יהיו מבוססים יותר מניחושיו של האחר. לגבי הפלת ערפאת באופן אישי, השאלה איננה האם צה"ל מסוגל לעשות זאת אלא שוב האם זה מה שמכתיב האינטרס הישראלי. מכך שהצעות ממין אלה עולות חדשות לבקרים אך הדבר טרם נעשה בפועל, אין לי אלא להסיק שבממשלה סבורים שלא *כדאי* לעשות זאת, ולא שאי-אפשר מהבחינה הטכנית. אני מניח שגם אתה תסכים שצעד קיצוני כמו הפלת ערפאת חייב להתבצע כחלק ממכלול של צעדים שיכינו את דעת הקהל העולמית למהלך כזה (התעקשותו של שרון שארה"ב תכיר בכך שהטרור הפלסטינאי שקול לזה של בין לאדן הוא בדיוק צעד כזה), ושכל עוד אין אינדיקציות שהדרך פנויה ואפשר להתקדם הלאה יהיה זה מסוכן ונמהר מצד ישראל לצפצף על כל העולם ולעשות מה בראש שלה. בכל מקרה אין בינינו ויכוח על כך שמה שדרוש הוא תמהיל כלשהו של הפעלת כוח צבאי ובמקביל ניהול מדיניות דיפלומטית חכמה, ושהפעלת אחד מן המסלולים הללו איננה צפויה להביא לשיפור המצב ללא סיוע פעיל של המסלול השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לפחות לא לוקח זאת בשוויון נפש. דוב הסביר את עמדתו, והעניין מוצה כיוון שהגיע לנקודה שלא ניתן להתווכח איתה, איש איש והשקפת עולמו. אתה מוזמן לעיין בחדשה על הפיגוע בדולפינריום. "אין בנינו ויכוח על כך שמה שדרוש הוא תמהיל כלשהו של הפעלת כוח צבאי ובמקביל ניהול מדיניות דיפלומטית" אני חותם בלב שלם על המשפט הנ"ל כפי שהוא. אך דומני שהוא מסתיר את הנקודה הקריטית עליה אנו חלוקים: כשאתה מדבר על מדיניות דיפלומטית אתה רואה לנגד עינך בין השאר (או בעיקר) מו"מ לשלום. אני לעומת זאת רואה לנגד עיני דברים הקשורים לדמוקרטיזציה וכלכלה. אני רואה במו"מ לשלום לא רק דבר שאין לנו מה להרוויח ממנו, אלא דבר שכמעט בכל קונסטלציה שהצלחתי לחשוב עליה טומן בחובו נזק לטווח הבינוני והארוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |