 |
אני לא חושב שחילוקי הדעות ביננו רחבים מדי. בסופו של דבר השערתי היא שפקידי האוצר לדורותיהם, שיחקו את משחק הפירמידה הידוע של ''אחרי המבול''. הם גייסו כסף מן הציבור באצעות אג''ח הייעודיות והשתמשו בו כדי ל''כבות שריפות'' והשאירו את השאלה מנין יהיה כסף כדי להחזיר את ההלוואה לפנסיונרים לבאים אחריהם. מבחינה זו ההתנהגות המופקרת של מנהלי הקרנות היתה נוחה להם שכן היא זימנה להם שעיר לעזאזל שיהיה אפשר לתלות בו את היעלמות הכספים.
א. העובדה שפקידי האוצר דהיום נדרשים להזרים כספים חזרה לקרנות אינה סותרת בהכרח את העובדה שקודמיהם משכו כספים מן הקרנות והשתמשו בו כאילו היה חלק מהכנסות המדינה ולא הלוואה.
ב. אני לא מסכים איתך שהממשלה יכלה למכור אג''ח בתנאים זהים לגורמים אחרים. אני משער שלו הממשלה היתה מנסה לעשות את תרגיל ה''פוף, היה כסף ואיננו'', למדינות או בנקים זרים או לבנק הבינלאומי, אמצעי התגמול שהיו בידי גורמים אלו הם הרבה יותר משמעותיים מאלו שיש בידי הפנסיונרים בהווה או בעתיד. לכל היותר הם יכולים לסרב לשלם עבור התרופות ולמות בחינם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש