בתשובה לגילית, 25/04/06 12:06
בגנות המלחמה 380705
טולסטוי וגנדי דיברו על הרבה נושאים. גם על אי ציות, אבל גם על פציפיזם. לעיונך http://www.peacemagazine.org/archive/v11n5p24.htm http://neo-neocon.blogspot.com/2005/09/varieties-of-...
בגנות המלחמה 380714
עיקר משנת טולסטוי עוסקת באי ציות לממשלה המאפשרת עבדות, וכן בזכות להתנגד למדיניות מלחמתית של ממשלה. באחד מחיבוריו הוא טוען שהסיבה היא חוסר יעילות, מלחמה אינה יעילה אף כמלחמת מגן אזרחית, ומביא בתור דוגמא את הבורים באפריקה.

ראשית, לא למדנו מכאן את עמדתו ללחימה שלא על מנת לשעבד אלא למען עם המשועבד בעצמו, ושנית, ההיסטוריה השתנתה מאז. אני מכירה לפחות עם אחד שחייב את קיומו הלאומי למלחמת מגן שפרצה מיד עם הכרזתו.

לגבי גנדי - ידועה תכתובת שלו בנושא השואה, שם סירבו לאמץ את תפיסתו גם חסידיו הגדולים. והרי אפילו המהטמה נאלץ לומר שהמלחמה בגרמניה היא מוצדקת. לו היה חי היום, לצערנו היה כנראה מוצא עוד כמה מלחמות מוצדקות.

בנוסף, גם כאן ההיסטוריה אמרה את דברה. יש לא מעט עדויות על יהודים שנהגו בדיוק כשם שגנדי מציע, ומה? במקרה זה לא נותר אלא לומר ש"אילו היה שם, לא היה ניצל", וגם לא מציל ולו נפש אחת מישראל.
הגיון? 380716
כמה צפוי, תגובה לא עניינית...

כמה נראה לך הגיוני המשפט הבא: "לא הרמב"ם היה חי היום, הוא היה מוצא את שמירת השבת כדבר מיותר"? וגם אם הוא נראה לך הגיוני, האם זה נראה לך נכון להגדיר בעקבות זה את הרמב"ם כמי שמתנגד לשמירת השבת?

בנוסף, האם המשפט הבא נראה לך הגיוני: "גם כאן ההיסטוריה אמרה את דברה, יש לא מעט עדויות על יהודים שנהגו בדיוק כשם שהרמב"ם מציע..." וגם אם הוא נראה לך הגיוני, האם זה נראה לך נכון להגדיר בעקבות זה את הרמב"ם כמי שמתנגד לשמירת השבת?
בגנות המלחמה 380723
אני יכול להסכים עם מה שאמרת כאן, אבל אני הייתי משנה את הדגשים. נדמה לי שגאנדהי הסכים לשת"פ עם בריטניה תמורת שחרור הודו במלה"ע ה-I, מה שלא יצא לפועל. יותר מאוחר (כנראה בעקבות מוראות המלחמה העולמית) הוא שינה את עמדותיו ודבק בפסילה מוחלטת של המלחמה. הוא סירב לשת"פ עם בעלות הברית במלה"ע ה-II אפילו באופן פאסיבי.
במשפט אחד גם גאנדהי וגם טולסטוי בסופו של דבר פסלו כל מלחמה שהיא,גם מלחמת מגן מובהקת. גאנדי הפסיק באופן מפתיע את המאבק הלא אלים לעצמאות הודו כאשר זה הדרדר למעשי טבח דו-צדדיים.
"לא מציל ולו נפש אחת מישראל" - גאנדהי התיחס באומץ ובכנות לא מצוייה לשאלה זו. הוא הודה שכלל לא התכוון להציל את היהודים שלטענתו היו מתים בין כך ובין כך. מטרתו היתה להפוך את מותם לבעל משמעות (וכאן אפשר לראות כיצד הצד הדתי של הפאציפיזם של גאנדהי גובר על הצד ההומאניסטי. המשמעות של החיים היא המרכז ולא החיים עצמם). הוא לא ניסה למשל לטעון שמותם היה מציל את שאר יהודי אירופה או משהו כזה.
מנקודה זו ואילך, אני מסכים איתך. העובדה היא שחלק גדול מיהודי גרמניה לא מתו ואם היו מתים בדרך שהציע, ספק אם היה למותם משמעות בת קימא.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים