בתשובה לתובל, 20/08/06 2:15
סוף סוף 403471
1. לב ההצעה שלי היא שהאויב, המארח את תנועות הגרילה, יפסיד משהו אמיתי וממשי, כך שהוא ירתע מלחזור ולהחזיק בתוכו ארגון גרילה, אחרי שהחזבאללה ינוטרל. מצד שני מדינת ישראל תתחזק, תגדל ואחיזת העם היהודי בארצו תתרחב כתוצאה מהתוקפנות נגדה. זה הפוך מהכוונה של האוייבים שלנו.
ההישג העיקרי שיהיה מתוצאה כזאת, מעבר לנטרול הספציפי של החזבאללה, הוא ההרתעה שנשיג כלפי כל מדינה ערבית שתנסה ללכת בדרכי לבנון. אבדן שטח והפיכת מאות אלפי אזרחים לפליטים, הוא נזק גדול גם במושגים המוסלמיים הקיצוניים ביותר. היום, לבנון חלשה כלפי חזבאללה בעיקר מפני שאין לה אנטרס מספיק גדול להלחם נגדו.
אחזקת דרום לבנון (או צפון ישראל), אחרי שלא יישארו בו תושבים, כי הם יברחו בשבוע הראשון (או לחילופין ימנעו בגופם מהחזבאללה לירות קטיושות), תהיה קלה ופשוטה, מפני שלא יהיו שם תושבים עויינים שייתנו את חסותם למחבלים. אם התושבים לא יברחו בשבוע הראשון, סביר שהם יעשו זאת אחרי הלחימה בכפר הראשון, בו יהיו הרבה נפגעים מאלה שלא ברחו.
יישוב דרום לבנון על ידי מי ירצה לעשות זאת, הוא בפשטות מימוש הריבונות שלנו שם.

3. התסריט שלי לא מבטיח שקט, אלא מבטיח ניצחון- קרי רווח ממשי לישראל והפסד ממשי לאויביה. זה מגדיל את כושר ההרתעה שלנו, ומפחית את הפיתוי לתקוף אותנו שוב, זה הכל. באופן ספציפי, לתושבי הצפון יהיה שקט בגלל סיבה טכנית- אנחנו נשלוט בשטחי השיגור של הרקטות.
אין לי כלל עניין בהשלכת אמל"ח על לבנון. לא פצצות חכמות ולא תחכומים מסוג זה או אחר. מה שחשוב הוא השגת מטרות שיקדמו את קיומנו בארץ הזאת. כיבוש לצמיתות של חבל ארץ, שנושק לגבולנו- בתגובה לתוקפנות כלפינו, הוא אמצעי טוב לחיזוק אחיזתנו וקיומנו כאן.
אם שמת לב, הדגשתי שאני לא נלחמת בארגון גרילה חסר נכסים שניתן לאבד, אלא במדינה ריבונית שכנה, שיכולה להפסיד הרבה. נסראללה לא מעניין אותי, וגם אירן לא מעניינת באופן ישיר. לכן הניסיון שיש בעולם במלחמה עם גרילה לא רלבנטי. ארה"ב נלחמה הרחק מגבולותיה ולא יכלה, ולא היתה לה תועלת, מכיבוש השטח. אצלנו לעומת זאת, כיבוש שטח יכול להיות מאוד אפקטיבי.

6. אני חושבת שהלחץ הבינלאומי לא יעבור מאירן וסוריה לישראל, משום שאירן וסוריה מהוות איום על העולם המערבי ללא קשר לישראל. אני דוקא חושבת שזו היתה הזדמנות מצויינת לעשות זאת, כיוון שנצחון עקיף על אירן, כפי שהיה מושג בנצחון במלחמה כפי שהצעתי, הוא אנטרס של כלל העולם המערבי. אולי היו אומרים לנו קצת נו נו נו, אבל ההתאמה לאנטרס שלו, היתה מקלה על העולם המערבי לראות את הצדק שבמעשנו...

---------
1. הבעיה היא לא ההבנה בבטחון, אני מבינה קטנה מאוד בזה, הבעיה היא שבי בקונספציה שכיבוש הוא אסון ושורש כל רע, ובקונספציה שהתהליך המלחמתי הוא תהליך מעין שיפוטי (מענישים את הרעים), ולא מכשיר להשגת מטרות.
2. תלך לשלום ותחזור בשלום.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים