בתשובה לאביב י., 01/09/06 3:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גדול! כן, אני מניח שגם קהילות של אדם אחד יכולות להתקיים, כמו נזירים מתבודדים לכל אורך ההיסטוריה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שאני חושב שזה בלתי אפשרי. גם הנזיר שיושב במערה ומתבודד הוא חלק מחברה אחת או יותר. יותר מכך - הנזיר המתבודד הוא דוגמה גרועה למדי לפרט המנותק מנחיל. הנזיר מסגף את גופו בניסיון לישם חלל אידיאות נוקשה, *חברתי* ו"מן המוכן" - ערכי הדת. אני, כמעט כמו ניצה(אבל עם הבדלים מהותיים בתפיסת העולם), חושב שהאדם הבודד/האינדיבידואל-המנותק-מהחברה זו פיקציה אידאליסטית (אידאל של התרבות המערבית) ואין לנו יכולת להשתחרר מהטוטאליות של עיצוב אישיותנו ע"י החברה/חברות בה/ן אנו חיים. המקסימום שאנו יכולים להגיע אליו הוא (אשליה של?) מאבק להגדרה עצמית באמצעות בחירת התבניות הקיימות או לנסות לנתב את דרכנו האישית באמצעות זרמים קיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על עניינים פראקטיים, קרי, מי שאינו מעוניין ביתר חברה אנושית, יכול להקים קהילת יחיד, ולשלם את המחיר בחיים קשים יותר, וכן הלאה. אתה מייחס לי דיעות שאינן שלי, ושלא הבעתי: שהאדם הוא אי, ושרעיונותיו באים לו מן הריק. לו חשבתי כך, הייתי ראנדרויד, לא אנרכיסט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |