בתשובה להאייל האלמוני, 08/09/06 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שפגשנו כל כך הרבה אינפורמציות חלקיות ומגמתיות שאנחנו צריכים מאד להזהר. בכל הטיעונים שלי לא טענתי שמוסדות ממשלתיים מתפקדים היטב. מה אני מכנה תעמולה? טענות שמוסד ממשלתי איננו יעיל בגלל שהוא ממשלתי (מעצם טבעו), ומוסד פרטי הוא יעיל בגלל שהוא פרטי(מעצם טבעו). רק בשנים האחרונות פורסמו מיקרים של מוסדות פרטיים בהם התאכזרו לקשישים ולחוסים (אינני זוכר פרטים מדוייקים) וחסכו בעלויות כדי להגדיל את רווחי הבעלים. איך זה היה יכול לקרות במגזר הפרטי היעיל, המצליח והמטיב? קיימת תופעה מתמשכת של ניוון מכוון של מערכת הרווחה הממשלתית. מי שמנהל את המדינה- אנשי האוצר במשרד האוצר ובמישרדים אחרים-אינם מאמינים במוסדות ציבוריים; הם רואים בהם צרכני כסף ועושקי המדינה שחובה לצמצם את הוצאותיהם במידת האפשר מעשה הסוס של הרשלה. אחרים במגזר הממשלתי בונים את החברים שלהם על חשבון המוסדות שבאחריותם. יש כל מיני דרכים לייעל גם מוסדות ששייכים למדינה, צריך רק לרצות ולהאמין בחשיבות קיומם. למוסדות הללו יש יתרון ברור על מוסדות פרטיים: אין שם את עלויות הרווח של הבעלים. בוא נתייחס למלחמת לבנון השניה. אם תהיה ועדת חקירה ממלכתית, אני מניח שהיא תחשוף את תהליכי הניוון המכוונים של המערכות הציבוריות בצפון. אני מבין שעל פי תפיסתך היתה המדינה צריכה להעסיק את המיגזר הפרטי בתחזוקת מקלטים שוטפת, באחזקת משק לשעת חרום, בניהול רשויות מקומיות וכו'. זה היה עובד רק אם הגופים הפרטיים היו מרוויחים. כלומר, היו גובים תשלום על תחזוקת מיקלטים, על ניהול משק לשעת חרום וכד'. יש ניסיון עצום בארה"ב וגם בישראל בדברים הללו. בשכונות העשירות היתה העבודה נעשית היטב; באיזורים העניים הגופים הפרטיים היו גוזרים את הרווחים ולא עושים את העבודה בתואנות שאין תקציב והכסף אינו מספיק. ברור שתקופה מסויימת היו מתפרסמים סיפורים כמה שהשינוי הצליח, כמו שכותבים שתכנית ויסקונסין מאד מצליחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התאכזרויות ופשעים אחרים יש גם במוסדות פרטיים וגם בממשלתיים. ההבדל (הקטן) הוא שבממשלתיים הם מעל החוק, כמעט לא חשופים לביקורת, בעוד שהפרטיים חשופים לה, וגם הרבה יותר שקופים לציבור. זו גם הסיבה העיקרית שפרטי הוא מוצלח יותר: שקיפות, והעובדה שהוא נמדד כספית מול המטרה שלשמה הוקם (ולא, למשל, על כמה הוא מקורב לי"ור ועד העובדים של המשרד). למוסד ממשלתי אין *שום יתרון* על פרטי. הכסף שמבוזבז במוסד ממשלתי הוא עצום, ועולה במאות (ולפעמים אלפי) אחוזים על פרטי, וכמעט תמיד מוצא את דרכו למנגנון ולא למטרה שלשמה הוקצה. כך, במשרד החינוך, הנהנה מתקציבי ענק, יותר ויותר כספים מופנים לפקחים ופקידים, ופחות למורים, לעזרים ולתשתיות חינוך. הדרך לייעל הינה שקיפות, אבל תמיד תהיה אינהרנטית פחות שקיפות במערכת הממשלתית, מאחר ולה יש את הכוח השלטוני מול הרשויות האחרות. וכן, אני בעד לתת לגופים פרטיים לנהל את מה שהם חושבים שיש להם יתרון יחסי והם יכולים להרוויח בו. דרך אגב, הניסיון שאתה מדבר עליו דווקא מראה ההיפך: גופים פרטיים *משפרים* את המצב בשכונות מצוקה לעומת ציבוריים. מה שקורה כשהמדינה אחראית על העניינים זה בעצם מצב אבסורדי הפוך - העניים מסבסדים את העשירים. מדוע? כי כולם משלמים מיסי חינוך, אבל העשירים נהנים ממערכת חינוך *ציבורית* טובה יותר באזור מגוריהם, מאחר והמורים באזור העשיר משכילים וטובים יותר, ומאחר והעשירים הם קבוצת לחץ טובה יותר מול השלטון המקומי והארצי, הם זוכים בויסות כספי מדינה אליהם יותר מהשכונות העניות, כך שבמערכת הציבורית שלנו בתי הספר של צפון תל אביב עדיפים על אלו שבדרום, ובשרון עדיפים על אלו שבאשקלון. אז על מה אתה מדבר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למוסדות הללו [ציבוריים] יש יתרון ברור על מוסדות פרטיים: אין שם את עלויות הרווח של הבעלים. " אמרת הכל. אין רווח לבעלים - ואין שום תמריץ לבעלים או למנהלים להתייעל, להשתפר או בכלל להפעיל את שכלם (אם יש להם כזה ואינם מקורבים-של)ץ בנוסף - כאשר אין רווח אין הפסד, אין עונש על ניהול כושל. במקום זאת מקבלים פרס - תוספת תקציב. מוסד ממשלתי אינו יעיל פשוט משום שהוא ממשלתי - אין עליו לחצים של רווח והפסד. לחצים אלו מביאים, למשל, למינוי מנהלים בזכות כישוריהם ולא בזכות קירבה פוליטית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |