בתשובה לניצה, 10/09/06 2:00
סוף סוף 408162
"אם כבר אשאל אותך- כמה חיילי צה"ל, מול הצלה של, נניח, אלף אזרחי אוייב אתה מוכן להקריב? מה הגבול?"

זה אבסורדי שאת חוזרת על השאלה הזאת. את כביכול שואלת אותי איפה הגבול שלי, ולמעשה מנסה לבצע אד אבסורדום. אבל מי שמתחמקת מעניין המידתיות היא את ולא אני. אני יכול בקלות לסובב את השאלה ולהחזיר לך באותו מטבע: חייהם של כמה אזרחים חפים מפשע במדינה אחרת שווים בעיניך חייו של חייל צה"ל אחד? אם היה מתברר לנו שכדי להציל את חייו של חייל צה"ל אחד, עלינו להרוג חמשת אלפים לבנונים חפים מפשע, האם היית תומכת בכך ללא שום סייג?

את מנסה להציג תמונה שבה ישנן רק שתי אפשרויות: "לחימה בעצימות נמוכה" ו"מחיקת כפרים בדרום לבנון". אבל זה הרי אבסורד וברור שישנן עוד אפשרויות רבות. ישנן סיבות רבות לכשלונות שלנו בקרבות נגד החיזבאללה במלחמה הזאת. העיקרית שביניהן היא הססנות של הדרג המדיני. אם היינו נכנסים בעוצמה מלאה לדרום לבנון תוך מספר ימים אחרי תחילת העימות, התוצאות היו שונות לחלוטין. החיזבאללה הוא ארגון טרור קטן, והוא לא היה מצליח לעמוד בעימות מתמשך עם צה"ל על פני מספר רב של מוקדים. אבל במקום לנצל את יתרון הכוח שלנו, הדרג המדיני היסס מפחד מעימות כולל, והגביל את הלחימה למספר מצומצם של מוקדים, וע"י כך ניטרל את היתרון העיקרי של צה"ל ושיחק לידיו של החיזבאללה.

אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותך - שהרי כל מי שלא תומך כמוך במחיקה של כפרים בדרום לבנון, הוא שמאלן יפה נפש שהגיון פשוט לא מצליח לחדור את התודעה שלו. לא תיתכן דרך בינים בין הדעות הקיצוניות שלך לבין הקיצון הנגדי.

דרך אגב סיבה נוספת לכישלון שלנו במלחמה הזאת היא מספר ההרוגים בקרב האוכלוסייה האזרחית מאש כוחות צה"ל. כזכור בתחילת המבצע הייתה לישראל תמיכה בינלאומית כמעט חסרת תקדים. התמיכה הזאת הלכה ואבדה כלל שמספר האבידות בקרב האוכלוסייה האזרחית עלתה, עד שהגענו למצב של קטסטרופה שכולם רצו להפסיק, ובראשם ראשי המדינה שלנו. שימי לב גם שהאוכלוסייה האזרחית לא ברחה בשלב הראשון של המבצע כשצה"ל הפגיז את דרום לבנון בעזרת ארטילריה ומטוסים, אבל כשחיל הרגלי נכנס פנימה הוא מצא יישובים נטושים. כל העובדות האלו מצביעות על כך שיש סבירות גבוהה שאם צה"ח היה נכנס פנימה לדרום לבנון בכוחות גדולים במספר רב של מוקדים בשלב מוקדם של המבצע, המבצע הזה היה נגמר לגמרי אחרת.
סוף סוף 408577
חמקת מהשאלה הראשונה שלי: "ואם המציאות היא שמטרות המלחמה (נניח הגנה על אזרחי מדינת ישראל) אינן יכולות להיות מושגות בלי פגיעה במגן האנושי הפאסיבי שהטרור מתעטף בו, האם תחליט שאתה מוותר על השגת מטרת המלחמה ומפקיר את אזרחי מדינת ישראל לטרור?" כאשר פגיעה משמעה פגיעה בחייהם של האנשים.

את הדחיקה אד אבסורדום בעניין הכמותי אתה עשית עם השאלה של הנשק הלא קונוונציונלי- בקיצור- אתה התחלת....

לעצם העניין: בתסריט שאתה מציע למלחמה שהיתה-פשיטה של צה"ל בכוח מאסיבי על דרום לבנון בנקודות שונות- האם היית מכניס את החיילים לפעילות כירורגית בכפרים, כאשר ברור לך שהשטח שורץ מחבלים האורבים לחיילים, או היית מפציץ מהאוויר ובארטילריה את הכפרים לפני הכנסת החיילים? מה היו השיקולים שלך לכאן או לכאן?
סוף סוף 408627
מה שאני מנסה להסביר כבר כל הפתיל הזה, זה שהכל שאלה של מידה.

''ואם ... אינן יכולות להיות מושגות בלי פגיעה במגן האנושי...''

כמו שאמרתי השאלה למה הכוונה במילה ''פגיעה''. פגיעה עקיפה, הריסת תשתיות, מצור וכו' - בהחלט. פגיעות בנפש שנגרמות בטעות עקב הלחימה באוייב עצמו - עד גבול מסויים זה ניתן להצדקה. בעיני עברנו את הגבול הזה במלחמה הזו. מחיקת כפרים וגרימת מקרים של טבח - בשום אופן לא.

השאלה שלי לגבי נשק לא קונבנציונאלי היא לא דחיקה אד אבסורדום. מתוך מה שטענת כאן זה נראה שהיית תומכת בכך.

המחלוקת ביננו כאן נובעת מדבר אחד. את חושבת שאם היינו מזהירים את תשובי דרום לבנון שאנחנו עומדים למחוק את הכפרים שלהם, הם היו בורחים. אני חושב שזה לא כך, ואם היינו מממשים את האיום, היה נוצר טבח. כל שאר הדיון ביננו דיי מיותר, מכיון שאם היינו מסכימים בנקודה הזו, היית נותרת ביננו מעט מאוד מחלוקת.

לגבי השאלה האחרונה שלך, ההחלטה שלי הייתה להיכנס בכוח קרקעי. השיקולים שלי היו ההערכה לגבי מספר הנפגעים הצפוי בקרב האוכלוסיה האזרחית, כנגד מספר הנפגעים הצפוי בקרב חיילי צה''ל, והסבירות להגיע להכרעה בשטח. אני הייתי נותן אור ירוק להפצצה מאסיבית של קיני התנגדות, רק כאשר היה מודיעין ודאי שהאוכלוסיה האזרחית התפנתה ברובה והצפי להרוגים בקרבה היו נמוכות.

דרך אגב אני חושב שדווקא שכניסה קרקעית מדרבנת אוכלוסייה אזרחית להתפנות הרבה יותר מאשר הרעשה ארטילרית.
סוף סוף 409870
"...זה שהכל שאלה של מידה."
טוב, אז זה חוזר לשאלה קודמת שלי אם הכל עניין של מידה - מהי המידה הנכונה לדעתך? מהו הגבול הסביר של הפגיעה באזרחי האוייב לעומת הפגיעה באזרחי המדינה או חיילינו? אם אפשר, תהיה ספציפי ולא כללי בתשובתך. הרי עם המידתיות הזאת מפקד צריך לנהל קרב- היא לא יכולה להשאר מעורפלת.

אני חושבת שמה שמבריח אנשים מהבתים שלהם אינו איומים קרקעיים דווקא, אלא רמת הסיכון שהם מעריכים שיש בכך שהם יישארו. אם האזרחים הלבנונים היו מעריכים שהאיומים שלך לגבי הריסת בתיהם הם רציניים, הרי לדעתי הם היו בורחים גם לפני כניסה קרקעית, כך שבעת הריסת הבתים לא היה מתרחש שום טבח. אבל אם הם היו יודעים שהשארות שלהם בבתיהם יכולה למנוע ממך מלהרוס את בתיהם, הרי הם היו נשארים. אז אתה היית מכניס כוחות קרקעיים כדי לוודא שאין אזרחים. כוחות אלו היו סובלים פגיעות מהמחבלים, ואז היית הורס את הבתים על יושביהם, בגלל המידתיות שציינת לעיל. הרי לא תקריב אין סוף חיילים שלך, רק כדי לא לפגוע באזרחים- כך שלמרבה האבסורד סביר שדווקא בתסריט שלך יתרחש טבח באזרחים (לאחר ספיגת אבדות כבדות אצלנו), בעוד שבתסריט שלי- בו נצהיר שאנו הולכים להרוס את הבתים בכל מקרה ונעורר בהם אמון שאכן כך אנו מתכוונים לנהוג- לא יתרחש טבח כי הם לא יישארו, וגם לא יהיו לנו אבדות, כי לא נכניס כוחות קרקעיים לשטח בנוי.
סוף סוף 408588
לא הבנתי מה אתה רוצה לומר. לדעתך כניסה מסיבית של צה"ל מלכתחילה הייתה הורגת פחות חפים מפשע?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים