nobody's perfect 4088
אף אחד לא מושלם. העובדה שבג''ץ פסק בעד עקירת היער לא אומרת שמדובר בגוף לא הכרחי, מושחת ונוטף שמאלניות. בג''ץ הוא גוף דמוקרטי ויעיל שמאפשר לאזרחים להתנגד למעשי הראשות המבצעת ומוסדותיה. ובקשר לשניצר ולשולמית אלוני - הקללות והעלבונות שהטיחה אלוני בממסד הרבני ובציבור החרדי נמשכו לאורך שנים והיו גלויות וחשופות לציבור.
במקרה של שניצר היה מדובר במאמר אחד, בהתבטאות בודדת של שניצר, שייתכן שלא הובאה לעיון בוועדה. אין לטעות ולראות את פסק הדין של בג''ץ ופסילת שניצר לפרס ישראל כקשורים זה לזה. בג''ץ הביא לידיעת הוועדה מסמך שכנראה לא ראתה קודם, ושכנראה הביא לפסילתו. אתה הרי לא תאשים את מדריך הטלוויזיה שאין שום דבר מענין בטלוויזיה היום.
''לא הכרחי, מושחת ונוטף שמאלניות'' 4097
אתה שם בפי דברים שבודאי לא אמרתי בניסוח הזה. האם למרות שלא אמרתי בכל זאת התכוונתי ? לא בדיוק.
"לא הכרחי" ? שום דבר לא הכרחי, אבל אין לי שום בעיה עם המבנה הכללי של מערכת בתי המשפט בארץ. גם בית הדין העליון בשבתו כבג"ץ הוא מוסד שקיומו די מתבקש, ומאפשר לאזרח למצוא סעד במקרים שבהם רשויות השלטון "מתעללות" בו תוך מעבר על החוק.
"מושחת" ? היכן כתבתי דבר כזה ? אגב, זה מזכיר לי שפעם כתבתי פקס לדליה יאירי שבקשה תגובות של מאזינים למקרהו של שר התחבורה דאז יצחק לוי, שעובר קורס נהיגה נכונה בעקבות נקודות שצבר בעבר, לפני מינויו כשר. אני בתגובתי הזכרתי את הסיפור על דליה דורנר שופטת בית המשפט העליון שנתפסה ע"י שוטר נוהגת במהירות מופרזת, הזדהתה בפני השוטר כשופטת בית המשפט העליון, הוא ויתר לה בעקבות ההזדהות הזאת והיא קבלה את הויתור.
בפקס ששלחתי, לאחר שסיפרתי את הסיפור, הוספתי כמשפט אחרון שהסיפור הזה יותר מעניין מהסיפור על שר התחבורה, שכן יש כאן ניצנים של שחיתות. הפקס שלי, בצורה נדירה, הוקרא ע"י דליה יאירי (שלי יחימוביץ, למשל, שכתבתי לה המון פקסים מעולם לא קראה אחד מהם) , אבל המשפט האחרון והחשוב הושמט על ידה. להגיד שיש בעיה עם אחת השופטות ? תפו תפו תפו….
(אגב, דליה דורנר, ממרום שבתה, מעולם לא טרחה להגיב על הסיפור הזה.)
אתה רואה. מעולם לא אמרתי שבית המשפט העליון מושחת, חוץ מפעם אחת בעקבות מקרה פרטני שסיפרתי אותו, בו דיברת רק על "ניצנים", אבל מאחר שמלותיי אלה הושמטו לא יכולת לדעת, ובכל זאת אמרת…
במקרה אחר, כאשר הארץ רעשה בעקבות דבריו של הרב יוסף שבית המשפט העליון הוא "בית משפט תחתון", הזכרתי את דבריו של השופט ברק על עורך הדין רוני בראון "שאינו ראוי אפילו להיות שופט בית משפט שלום", ודאגתו שדעתו זו תגיע לאוזני הציבור, והזכרתי את מאמר חז"ל במסכת אבות: "על דעטפת עטיפוך וסוף מטיפייך יטופון.", שמשמעותו במקרה זה, שהשופט הנכבד ראוי לגינוי על "הלבנת פני חברו ברבים", והרב הנכבד עובדיה יוסף, שדבריו "הגיעו" לשופט בגלל המקרה ההוא, ראוי אף הוא לגינוי בגלל שאמרם.
אבל כאן הרי לא מדובר בשחיתות, אלא בהלבנת פני אדם ברבים. יש כל מיני סוגים של מעשים רעים ….
"נוטף שמאלניות" ? אני אכן חושב שבקרב שופטי בית המשפט העליון יש רוב ברור למצביעי השמאל ללא כל יחס לחלקם של מצביע השמאל בציבור, אבל המילה "נוטף" שבה השתמשת, מצביעה על כך שאני כאילו חושב שיש מבחינה אובייקטיבית איזה פסול בכך שאדם מצביע למפלגה שמאלית, וזה לא נכון. אני בפרוש לא חושב כך.
לכן, הטענה שלי היא לא בדיוק כזאת. מה שאני אומר הוא שלבג"ץ מגיעים גם עניינים שאינם קשורים ישירות בחוק ,אלא בכל מיני עניינים ערכיים. כאשר הוא דן בעניינים כאלה, השיקולים שלפיהם הוא מחליט, דומים לשיקולים, לפיהם אני ואתה קובעים את דעתנו. לכן, כדי שיהיה צדק, צריך שבתוך ההרכבים שדנים בעניינים כאלה יהיו נציגי כל שכבות הציבור וכל הזרמים הפוליטיים מחולקים פחות או יותר כפי שהם מחולקים בקרב הציבור.
היו מקרים שחוסר הצדק בהם, בגלל הדברים האלה ממש קפץ מתוך פסקי הדין. למשל, בדיון על המעבר בכביש בר אילן דנו תשעה שופטים. שמונה מהם פסקו לטובת החילונים, ואחד לטובת התושבים החרדים. במקרה כל השופטים היו חילונים חוץ מאותו אחד שהיה בדעת מיעוט שפסק לטובת החרדים.

הביקורת הנ"ל אינה ביקורת כנגד השופטים, אלא כנגד אופן בחירתם שמאפשר מצבי חוסר צדק כאלה, אבל יש לי גם ביקורת ישירה על השופטים, ואת חלקה הבאתי בדברים הראשיים. אני חושב שהשופטים הם הראשונים שצריכים להבחין במצב הבלתי נכון הזה, והיוזמה לשינויו צריכה לבוא גם מתוכם. כך למשל, כשמוגש בג"ץ כנגד מתן פרס ישראל לפוליטיקאית מובהקת כשולמית אלוני, או בג"ץ כנגד מתן פרס ישראל למישהו שהוא כמעט אחרון העיתונאים הימניים שנותרו בעיתונות הכתובה הראשית, והם יודעים שבשאלה זו, השיפוט של אדם רגיל מהרחוב יהיה בדרך כלל לפי נטייתו הפוליטית, והם יודעים שבעצם, החוק אינו נותן להם כלים הרבה יותר טובים להחליט בשאלה זו מאשר ישנם לאיש הפשוט, הם צריכים להיזהר מאד בהחלטתם, ולא לעשות איפה ואיפה. ואם הם לא מסוגלים לפסוק אחרת, הם צריכים לפעול לשינוי כזה במערכת, שבשאלות כאלה יהיה הרכב מאוזן בנטיות הפוליטיות של השופטים. אבל לא כך נהגו. במקרה של שניצר הם פעלו לפי הכלל "הכל שפיט" ואילו במקרה של אלוני הם פעלו לפי הכלל "אין זה ענייננו".
כך בדיוק היה כשהחליטו לא להתערב בעניין שלדעתי נוגע בעצם מהות הדמוקרטיה. אני מדבר על בחירתו של רבין עקב התייצבות לפני הבחירות כנגד תזוזה כל שהיא בגולן, והיפוך דעתו לאחר שנבחר, במאה ושמונים מעלות. העניין ההוא יכול היה לגרום לכל אדם הגון לשאול את עצמו: לשם מה יש בחירות, אם בעניין שהוא במרכז הוויכוח הציבורי , ושעמד כאחד הנושאים המרכזיים בבחירות, זה שנבחר מציג דעות הפוכות לגמרי לפני ואחרי הבחירות. אבל בית המשפט החליט שזה עניין מדיני ושהוא לא מתערב …
יש לי כמה דוגמאות נוספות להבהיר את עמדתי זו, אך בשלב זה אביא דוגמה אקטואלית: שאלת שחרור השבויים הלבנוניים שהוו בני ערובה לנעדרים שלנו. כאשר פורסם פסק הדין ונודע לי שיש גם דעת מיעוט אמרתי למוסר הידיעה: אין לי ספק שדורנר וברק היו בדעת הרוב ואילו השופט טירקל היה בדעת המיעוט. מאוחר יותר דבריי התבררו כנכונים, והם מצביעים שוב על כך שבשאלות כאלה חלקו של החוק הפורמאלי קטן יותר מחלקם של ההשקפות הכלליות והדעות הפוליטיות של השופטים. אני איני משפטן ואיני מכיר את החוק, אך את הדמויות האלה למדתי להכיר ולפי זה ניחשתי…
לסיכום, ללא הרכבים מאוזנים דומים לחלוקה כפי שהיא בצבור בשאלות ערכיות, אין צדק, והשופטים הם הראשונים שצריכים לפעול לשינוי המצב, ולא להצדיקו. ללא כך דומים הדברים למאמר הנביא: "קיויתי למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה".
ולבסוף, ברצוני לענות לאילן מעוז שכתב למטה. ייתכן שלשולמית אלוני מגיע הפרס על חלקה בהגברת תודעת זכויות האדם, וההגנה על האוכלוסיות החלשות, למרות שדעותיה הפוליטיות הפוכות לגמרי מאלה שלי, ולמרות שאיני מעריך אותה כאישה חכמה במיוחד, אך אני חושב שגם לשמואל שניצר היה מגיע הפרס הזה על מפעל חיו, וגם בגלל המאמר המדובר, שראיתי בו מאמר בלתי גזעני, ואף אמיץ, ששימש תרוץ לנטילת הפרס ממנו. אך זה כמובן לא קשור לשאלת בית המשפט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים