בתשובה לכליל החורש נאורי, 13/09/06 14:40
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 408910
אתה נמנע במכוון מלהגיד שאתה עומד להפעיל אלימות? איך עוצרים את הברנש שלנו מלפגוע באנשים? ומכיוון שהמצוקה שלו נגמרת ממחסור בסמים, כמה זמן ייקח עד שהוא יירגע?

הפוסטרים שלך נשמעים לי כמו גן עדן להוצאות דיבה.

טוב לראות שאצלך אין שופט שמחליט בענייני חוק וסדר אלא הקהילה, שודאי בקיאה מאוד בעניינים הללו ולא נותנת להיכרות אישית לעוור את עיניה. בעצם, לא אמרת שהקביעות שלה יתבצעו *על פי* ההיכרות האישית? אם כן, מה דעתך - בתור צעד ראשון בדרך לאנרכיה בריאה אצלנו, צריך לבטל את הכלל המטופש שאומר שאסור לשופטים לשפוט אנשים שיש להם איתם קשר?
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409750
"אתה נמנע במכוון מלהגיד שאתה עומד להפעיל אלימות? איך עוצרים את הברנש שלנו מלפגוע באנשים? ומכיוון שהמצוקה שלו נגמרת ממחסור בסמים, כמה זמן ייקח עד שהוא יירגע?"

חסרות דרכים לא פוגעניות להחזיק בן-אדם עד שירגע?

"הפוסטרים שלך נשמעים לי כמו גן עדן להוצאות דיבה."

זה יהיה תלוי באמינות מי שחתומים על הפוסטרים האלה. כמובן שאפשר יהיה לדון על להוריד אותם, או לא להפיצם, אם נראה לחברי קהילה מסויימת שמדובר בדיבה לא מוצדקת.

"טוב לראות שאצלך אין שופט שמחליט בענייני חוק וסדר אלא הקהילה, שודאי בקיאה מאוד בעניינים הללו ולא נותנת להיכרות אישית לעוור את עיניה. בעצם, לא אמרת שהקביעות שלה יתבצעו *על פי* ההיכרות האישית? אם כן, מה דעתך - בתור צעד ראשון בדרך לאנרכיה בריאה אצלנו, צריך לבטל את הכלל המטופש שאומר שאסור לשופטים לשפוט אנשים שיש להם איתם קשר?"

היכרות אישית לאו-דווקא מעוורת, ויכולה גם להאיר. ובכל זאת, אנשים מכירים בכך שאינם יכולים תמיד לראות נכונה דברים בהם הם מעורבים אישית, ולכן הם פונים לבוררות גם בימינו אנו.

אשר לצעד הראשון לאנרכיה בריאה, זה כמו שתאמר שהצעד הראשון לקראת משטר רפובליקאי מוצלח שיחליף משטר מלוכני יהיה ריכוז הסמכויות הביצועיות בידי המלך, תוך נישול מוחלט של האצולה. נפוטיזם הוא נטייה טבעית שגורמת נזק _כאשר_ _יש_ _סמכות_ _בידי_ _הנפוטיסט_. אתה מקדים את הריקשה לנהגה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409764
לא יודע בקשר ל"דרכים לא פוגעניות". יש לך הצעות? אני חושב רק על אחת: לתפוס אותו בכוח (שזה כבר פוגעני, בעצם). מכיוון שזה יכול להיות מעייף, כנראה שנצטרך כתונת משוגעים או משהו דומה.

בכל הנוגע לאמינות - האם אתה מצפה שהתושבים ידעו מה האמינות של כל אדם שתולה את הפוסטרים? בפרט, הפוסטרים אמורים להיות אזהרות מקהילות מרוחקות. האם צריך יהיה להכיר את כל תושבי הקהילות? ומי מבטיח שמי ששמו חתום על הפוסטר הוא באמת זה שחתם?

אני מאוד שמח לשמוע שבקהילה שלך לא רק שאנשים מודעים לכך שלפעמים דווקא כדאי להם לשפוט במקרה שיש היכרות אישית כי זה יכול גם להאיר, אלא בנוסף הם גם חכמים מספיק כדי לזהות את המקרים שבהם זה מזיק, וישרים מספיק כדי לפסול את עצמם אם הם מודעים לזה. קהילה נפלאה!

לפחות אנחנו מסכימים שהצעד הראשון בדרך לאנרכיה בריאה, לפני שמבטלים את הכלל המטופש, הוא לוודא שיש לנו קהילה נפלאה כמתואר לעיל. לדעתי זה גם השלב שבו אנחנו נתקעים.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409780
"לא יודע בקשר ל"דרכים לא פוגעניות". יש לך הצעות? אני חושב רק על אחת: לתפוס אותו בכוח (שזה כבר פוגעני, בעצם). מכיוון שזה יכול להיות מעייף, כנראה שנצטרך כתונת משוגעים או משהו דומה."

לתפוס בכוח זה לא פוגעני, במובן שזה לא גורם נזק כמו להכות. אפשר גם לחצוץ פיזית בין התוקף לקורבנות פוטנציאליים מבלי להחזיק בו, וכן, אפשר גם "להחזיר." צריך פשוט לחשוב ולהתאים את הפתרונות לסיטואציה.

"בכל הנוגע לאמינות - האם אתה מצפה שהתושבים ידעו מה האמינות של כל אדם שתולה את הפוסטרים? בפרט, הפוסטרים אמורים להיות אזהרות מקהילות מרוחקות. האם צריך יהיה להכיר את כל תושבי הקהילות? ומי מבטיח שמי ששמו חתום על הפוסטר הוא באמת זה שחתם?"

כן, בשביל זה יש קהילות, ותקשורת בין קהילות. אני חושב שעדיף לי לסמוך על כתביה של קהילה שאני מכיר מסדר שלישי מאשר על מסמך ממשלתי שנכתב ע"י ביורוקרט שאין לי שום סיבה סבירה לסמוך עליו, ולכן בכלל לא רלוונטי אם הוא באמת חתום עליו או שהחתימה זוייפה.

"אני מאוד שמח לשמוע שבקהילה שלך לא רק שאנשים מודעים לכך שלפעמים דווקא כדאי להם לשפוט במקרה שיש היכרות אישית כי זה יכול גם להאיר, אלא בנוסף הם גם חכמים מספיק כדי לזהות את המקרים שבהם זה מזיק, וישרים מספיק כדי לפסול את עצמם אם הם מודעים לזה. קהילה נפלאה!

לפחות אנחנו מסכימים שהצעד הראשון בדרך לאנרכיה בריאה, לפני שמבטלים את הכלל המטופש, הוא לוודא שיש לנו קהילה נפלאה כמתואר לעיל. לדעתי זה גם השלב שבו אנחנו נתקעים."

הצעד הראשון בדרך לאנרכיה בריאה הוא להפסיק לחכות לשוטר בניידת הלבנה שיבוא לפתור לנו את הבעיות, ובמקום זאת להתמודד איתן באופן אישי ובצורה מושכלת.

במקרה שהעלית, למה לי לפסול את עצמי אם אני קרוב מדי לעניין? כי אני יודע שיהיה לי קשה יותר לשכנע את הצד השני כשאני מעורב, והוא יהיה נכון יותר להקשיב לאדם בלתי-תלוי. מה לעשות שלי אין מערכת ביורוקרטית גדולה מאחורי שתאכוף את החלטותי בכח, ואני נאלץ, שומו שמיים, להדבר?
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409786
לתפוס בכוח זה מאוד פוגעני. עשו לך את זה פעם? גם "לחצוץ פיזית" (שזה, במילים אחרות, להכניס לחדר מרופד) זה פוגעני. אם יש לך הגדרה כל כך ליברלית ל"לא פוגעני", אין פלא שהחברה שלך לא פוגענית.

בפעם הבאה שבה מישהו יכנס במכונית שלי מאחורה ויצעק שהוא לא משלם לי גרוש ואם אני אנסה הוא יחטיף לי מכות רצח, אני אזכור להתמודד איתו באופן אישי ובצורה מושכלת: להידבר, ולחטוף בוקס. תודה!
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409967
"תפוס בכוח זה מאוד פוגעני. עשו לך את זה פעם?"

אפשר לעשות את זה בצורה לא פוגענית.

"גם "לחצוץ פיזית" (שזה, במילים אחרות, להכניס לחדר מרופד) זה פוגעני."

לחצוץ פיזית אומר לעמוד בינו לבין מי שהוא יכול לפגוע בו ולא לתת לו לפגוע בהם.

גם להכניס לחדר מרופד זה לא עד-כדי-כך פוגעני, למעשה זה נראה לי מקום טוב לתת לאדם בקריז להרגע מבלי לפגוע באף אחד, כולל בעצמו.

"אם יש לך הגדרה כל כך ליברלית ל"לא פוגעני", אין פלא שהחברה שלך לא פוגענית."

אל תקרא להגדרות שלי ליברליות. זה מעליב. ;-)

"בפעם הבאה שבה מישהו יכנס במכונית שלי מאחורה ויצעק שהוא לא משלם לי גרוש ואם אני אנסה הוא יחטיף לי מכות רצח, אני אזכור להתמודד איתו באופן אישי ובצורה מושכלת: להידבר, ולחטוף בוקס. תודה!"

גם אלימות אפשר להפעיל בצורה מושכלת.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409975
שמע, אני מתחיל להבין את צורת העולם שאתה מדמיין: כל אחד הוא אמן לחימה שמסוגל לדעת בדיוק את רמת הכוח שיש להפעיל על אדם כדי להרגיע אותו בצורה לא פוגענית.

אחלה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 410008
בעולם שלי לא מעמידים פנים שצריך הכשרה מיוחדת, רבת שנים, בשביל להחזיק מישהו בלי לפגוע בו.

בעולם שלי גם לא מעמידים פנים שלאנשים יש רוע ואלימות אימננטיים, שלא מושפעים בכלל מן המצב בשטח. ברוב המקרים בהם אני ראיתי פוטנציאל לקרב, שבו לא היה לאחד הצדדים את הגיבוי המובהק של הממסד, דיבור, חציצה והחזקה לא פוגעניות הספיקו בשביל למנוע פגיעה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412672
גם בעולם שלי לא מעמידים פנים שצריך הכשרה מיוחדת בכדי להחזיק מישהו בלי לפגוע בו. אצלנו מכירים בכך שזה לא אפשרי. כלומר, לא תמיד. יש דרכים גרועות יותר ודרכים גרועות פחות לעשות את זה, ובאופן לא מפתיע, ניסיון הוא דבר מועיל גם בתחום הזה.

בעולם שלי, דרך אגב, כולם יודעים שמסוכן לחצוץ בין ניצים, ושאם תעשה את זה מספיק פעמים, תפגע. גם מכירים אצלנו בכך שאת הסיכון לפגיעה אפשר לצמצם אם לא בוחרים תמיד לפעול תחת ההנחה הטיפשית שהמרוסן לא יתקוף את המרסן. בפועל, זה אומר לפעול בצורה אלימה כלפי מי שטרם הוכיח שאלימות ברמה שכזו דרושה במקרה שלו. הגיעו אצלי למסקנה שעדיף לגרום נזק מועט בהרבה מקרים, על פני להסתכן במקרים מועטים של פגיעה משמעותית. אחת הסיבות היא, שאחרת, אחרי זמן מה, אין מי שיקח על עצמו את הסיכון.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 411571
לגבי הפסקה האחרונה: נראה לי שכליל מתייחס לקהילה כאל משפחה מורחבת (של אחאים), יותר מאשר כאל חברה אזרחית בזעיר אנפין. במשפחה המורחבת אין מקום לטענה שהאב או הדוד לא אובייקטיביים או נגועים במשוא פנים, ולכן לא יכולים לחנך או להעניש או לכוון את הילדים.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 411849
נקודת מבט מעניינת, תודה.

(עם זאת, אחת הסיבות שבגללן יש לאב ''יד חופשית'' היא שבשעת הצורך המדינה יכולה להתערב ולעצור אותו - מה שלא קורה אצל כליל).
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 411854
זו אחת הסיבות? לא, זה אחד הבלמים שמופעלים.
הסיבה שיש לאב יד חופשית היא, שהילדים שלו הם שלו :-) (וזה לטוב ולרע כמובן).
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 411859
מה זה "שלו"? לא מכיר בעלות על בני אדם אפילו בחברה קפיטליסטית. כשיש ממשלה, מישהו נותן לאבא את החזקה על הילד, אפילו אם היא שלו בתור ברירת מחדל. כשאין ממשלה - טוב, אני מודה שלא ברור לי מה יקרה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 411939
זה לא עניין של בעלות אלא של... משהו אחר (... שייכות?). המבנה המשפחתי היה שם הרבה לפני המבנה המדינתי/ממשלתי.

אתה טוען שהממשלה נותנת לאב חזקה על ילדיו? מופרך לגמרי בעיני. האב הוליד את ילדיו וזו זכותו וחובתו לדאוג להם. כל שהממשלה יכולה לעשות הוא *לקחת* ממנו את החזקה הזו, וזה בהינתן שיש שם תנאים חמורים (נושא לדיון אחר) של הזנחה, התעללות וכדומה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412086
בדרך כלל, הממשלה - באמצעות בית המשפט, כמובן - תיתן את החזקה לאם...

וזה מזכיר לי שאלה: נניח ששני בני זוג מחליטים - במקרה - לעזוב את ביתם באותו יום. הגבר, נאמר, מתכונן פשוט לא לחזור מ"משחק הפוקר" שהוא הולך אליו. האשה עוזבת כמה דקות לפני שבן זוגה אמור לחזור. איש לא יודע את תוכניותיו של האחר, אבל הילדים (ילדים קטנים) נשארים לבד.

האם שניהם יואשמו בהזנחה באותה מידה?
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412149
לכן דיברתי על ברירת מחדל. האמת המצערת היא שהממשלה מסוגלת לקחת מהורים את ילדיהם, ולכן אם היא נמנעת מלעשות זאת, אני חושב שאפשר לומר שהיא נתנה לאב את החזקה הזו. זה ויכוח טרמינולוגי לא מעניין למדי.

להגיד ''האב הוליד את ילדיו וזו זכותו חובתו לדאוג להם'' בעייתי בעיניי בשתי רמות. ראשית, לא האב הוליד את ילדיו. שנית, ''זכות'' ו''חובה'' אלו לא מושגים שקיימים בחלל ריק. זכויות מישהו מעניק, וחובה מישהו מצווה עלייך למלא. הממשלה היא זו שבוחנת האם ההורה ממלא את חובתו כהלכה (על פי מה שלדעתם הוא ''כהלכה'') ואם זה לא מוצא חן בעיניהם, הם מונעים ממנו את ה''זכות''.

ואכן, המבנה המשפחתי היה הרבה לפני שהייתה ממשלה. ואז מי שהעניק את החובה והזכות היה השלטון המקומי, בין אם הוא בדמות של מנהיג השבט ובין אם הוא בדמות של תושבי הכפר הקרוב. ואם לא היה שבט ולא היה כפר קרוב לא היו לא זכות ולא חובה, אלא רק אנשים שעושים מה שבא להם עם הילדים.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412160
אם אין מדובר באימוץ או בממזרות, ודאי שהאב הוא שהוליד את ילדיו.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412172
לדעתי זו דווקא האם.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412178
ממש לא. האם ילדה אותם.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412179
אני נכנע לסמכות לשונית עדיפה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412186
האב בהחלט הוליד (לא ילד, אבל הוליד) :-)
מסכימה לגבי הזכות והחובה, אבל גם זה בעיני טרמינולוגיה. באתי פשוט להדגיש שהילדים שייכים (לא במובן בעלות, במובן שייכות) למשפחתם ולא למדינתם.
ואני חושבת שגם היום הרוב המוחלט של האנשים עושים מה שבא להם עם הילדים. לא צריך לזרוק ילד מהחלון כדי להתעלל בו - יש אלף ואחת דרכים אחרות, חוקיות ואף נורמטיביות (ולא מתכוונת למכות).
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412238
I stand corrected (שוב).

מושג ה"שייכות" קצת זר לי. אני יכול להבין שייכות של חפץ לאדם, אבל שייכות של יצור חי אחד לשני נראית לי כמו משהו שדורש בחירה מודעת של השייך, וזה לא מתקיים במקרה של ילדים קטנים.

וכן, לצערנו גם כיום יש דרכים רבות להתעלל בילד בלי ששירותי הרווחה יגיעו. שנחזור לדיון 1275 הזכור לטוב?
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412260
לגבי ''שייכות'', זה סתם צץ לי בזמן הכתיבה. בטח יש מונח טוב יותר לתיאור הקשר המשפחתי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים