בתשובה לeasy, 15/09/06 11:55
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 409377
אני לא מדבר על המצב הפורמלי. אני מניח שחברי כללית ללא ביטוח משלים מקבלים את אותם שירותים דרך לשכת הרווחה או ועדות חריגים או באמצעים דראסטיים יותר. אני מניח גם שבדרך מטרטרים אותם לא מעט. מבחינתך זו עסקה לא רעה לחסוך את הטרטור הזה תמורת כמה שקלים לחודש. (כדאי גם לזכור שלא עברו שנים רבות מאז ששירותים דומים או מקבילים ניתנו ללא תשלום ע''י אחיות בית-הספר וטיפת-חלב).
מה שנראה הוא שהכללית עושה די הרבה כדי למשוך מנויים צעירים ובריאים (לא מזמן מכרו להם שם אופני כושר בהנחה) והחולים הקשישים הפכו לנטל שמנסים להפטר ממנו.
נדמה לי שאהרון ברק הוא שאמר שדמוקרטיה נבחנת ביחסה למקרים הקשים. בפארפראזה הייתי אומר שמערכת בריאות נמדדת ביחסה לחולים קשים הנזקקים לה באופן נואש. כאשר אתה מגלה בשעה שהגעת למצוקה של ממש שהמדובר במשענת קנה רצוץ, המצב באמת לא טוב. (יתכן גם שבעבר המצב היה עוד יותר גרוע).
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 409471
או כמו שאמר סיינפלד:
"that's really the most important part of the reservation, the holding. Anybody can just take them."
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 409503
לא הייתי בהריון ולא ניסיתי לעשות סקירת מערכות ללא ביטוח משלים, אבל קשה לי להאמין שמספיק ניג'וסים וטרטורים היו עוזרים כאן (ואני בטוח שאחיות בי"ס וטיפת חלב לא עושות סקירת מערכות, בדיקת שקיפות עורפית או מסבסדות בדיקת מי שפיר).
דוגמה אחרת: בעלי ביטוח משלים זכאים לטיפול שיננית חינם פעם בשנה במרפאות "כללית סמייל". לי אין ביטוח משלים -> אני צריך לשלם על הטיפול ושום ועדת חריגים לא תעזור כאן.
אני חושב שמערכת בריאות ממש לא צריכה להמדד ביחסה למקרי הקיצון אלא ביחסה למחלות הנפוצות שגורמות לפגיעה בתוחלת החיים של האוכלוסיה או באיכות חייה. אם המשמעות של טיפול בעלות של מליונים למספר חד ספרתי של חולים במחלה נדירה כרוך בעליה של אחוז אחד בשכיחותם של מקרי תסמונת דאון לא מאובחנים, אז לדעתי קופת החולים צריכה להעדיף סבסוד של בדיקות הריון יותר טובות מאשר מימון טיפולים יקרים לאנשים בודדים.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 409941
אניח כרגע לכמה ויכוחים צדדיים בנושא המשלים והטיפולים שניתנו בעבר הרחוק לחברי הקופות ואנסה להתרכז בעיקר (בלאו הכי הודיתי שכדאי לאדם שאינו קשה יום לשלם כמה עשרות שקלים עבור פטור ולו חלקי מן הבירוקרטיה ה"כללית").
הנקודה העיקרית היא שאתה מתיחס לצד אחד בלבד של הבעיה. לגבי צד זה גופו, אני מסכים איתך. נראה שהמערכת הציבורית בישראל נכנסה לטירוף מערכות בשאלת מימון תרופות וטיפולים חדשניים/אקסוטיים בעלות אסטרונומית. גם אני חושב שהקריטריון כאן צריך להיות לא רצונם של החולים לחיות אלא מידת מוכנותם של הבריאים לממן את חייהם (קריא התקציבים העומדים לרשות המערכת).
הצד שאתה מתעלם ממנו (והוא אינו ייחודי למערכת הבריאות) הוא התהליך הבא: מאחר ומאלצים את מערכת הבריאות לספק שירותים שלא בהתאם לתקציביה ומאחר ולא פועלים באפקטיביות לייעול אמיתי של המערכת, המערכת נסוגה לקו הגנה שני של עיכוב שירותים ואישורים המגיעים ללא ספק לזכאים באמצעים בירוקרטיים (משיכת זמן, אישורים ותורים). הטקטיקה הזו היא רשעות בלתי נסבלת כאשר מדובר בחולים ובפרט קשישים. גרוע מכך, זוהי אסטרטגיה הרסנית באופן ספיראלי, שכן העלות של המערכת הבירוקרטית המאיישת את ה"מחסומים", לעיתים קרובות עולה על הרווח הכספי המושג מן הסחבת. קיצורי הסחבת שלעיתים מצביעים עליו כהישג הוא לעג לרעש כאשר הוא בא במקום חיסול הסחבת לגמרי.
תרופות נסיוניות למחלות נדירות אינם אותו עניין בדיוק כמו תורים לרופא משפחה למאה הבאה, מערכת בירוקרטית זחלנית וברובה מיותרת של אישורים והחזרים למיניהם ושעות קבלה של רופאים/אחיות/פקידים רפואיים הבנויים מחצאי ימים פה ושם בא"י.
ודבר אחרון, כל עוד המערכת אינה מדרדרת עוד יותר, הזקנה ומחלותיה אינה נוגעת למספר חד ספרתי של אנשים ומחלות נדירות אלא לרוב בני האדם. באשר לשאלה האם אפשר להגיד "הרוב המאושר" שזכה להגיע לכך, אתה יכול לנחש את דעתי. אני לא ממליץ.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 410143
לא הבנתי איך מה שאמרת קשור לביטוח המשלים.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 410185
כאמור הנחתי לעניין הביטוח המשלים וניסיתי להתרכז במה שנראה לי הרבה יותר חשוב ומכאיב.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 410205
לא ברור לי במה ניסית להתמקד ועל הנקודות שציינת אין (לפחות בינינו) הסכמה:
1. אילוץ מערכת הבריאות לספק שירותים מעבר לתקציבה - לא נכון, יש לחץ ציבורי על הממשלה להגדיל את "סל הבריאות" כלומר לתקצב יותר דברים. מערכת הבריאות רשאית לספק רק שירותים מתוקצבים. למיטב ידיעתי, קופות החולים כיום אינן גרעוניות.
2. נסיגה לקו הגנה של עיכוב שירותים ואישורים המגיעים לזכאים באמצעים בירוקרטיים - הנסיון שלי ושל קרובי וחברי סותר לחלוטין את הטענה. סבי וסבתי ז"ל והורי יבדל"א זכו לטיפול הולם ומעבר לכך על ידי מערכת הבריאות. בכל מקרה שהתעוררה בעיה דחופה היא טופלה באופן מיידי ועל ידי רופאים מומחים לנושא. לפי מיטב זכרוני לא קרה שהם נתקלו בסיבוכים בירוקרטים מעבר ל"תדאג לטופס 17 מהמרפאה שלך". לדוגמה, סבתי ז"ל היתה חולת לב הרבה שנים ועקב חוסר שביעות רצון מסוג הטיפול היא פנתה למספר מומחים מהשורה הראשונה, כולם משרותי הרפואה הציבוריים, לקבלת יעוץ וחוות דעת נוספת. קביעת פגישה איתם היתה תמיד בטווח של ימים עד שבועות ספורים. כפי שכבר ציינתי, אני, אשתי וילדי לא נתקלנו מעולם בבעיה בקביעת תור לרופא המשפחה ליום המחרת, או במקרים ספורים ליום שאחריו.
3. "הטקטיקה הזו היא רשעות", "אסטרטגיה הרסנית", "לעג לרעש", "תורים לרופא משפחה למאה הבאה", "מערכת בירוקרטית זחלנית" - כאמור בסעיף הקודם, הנסיון שלי ושל משפחתי הוא אחר. אני לא נתקלתי בתופעות האמורות ועד היום, כל טיפול שמכוסה בביטוח הרגיל או המשלים של "שרותי בריאות כללית" ניתן תוך זמן סביר, ללא ביורוקרטיה בלתי סבירה או יחס לא הולם.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 410220
התגובה האפשרית היחידה שלי היא להביא את שוב את עדותי האישית: התור הקרוב ביותר לרופא המשפחה של אדם בן 86 החולה במספר רב של מחלות חמורות הוא בעוד 11 יום.
שנהיה כולנו בריאים.
בסיס עובדתי עוד אין לנו, אבל איך ההשמצות? 412677
זה תלוי כמובן בשאלה, איזה אחוז ממקרי תסמונת דאון לא מאובחן כיום (1%? 85%?), וכן בשאלה נגזרת, בכמה מקרים מדובר באופן ריאלי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים