בתשובה לכליל החורש נאורי, 18/09/06 17:12
שומו שמיים 410105
השקעה של כסף שקולה להצעה של השכ''ג.
שומו שמיים 410107
טוב, אני לא רואה טעם להמשיך בפתיל הזה. רק אחזור ואומר שאי אפשר לאכול שטרות של דולר. כסף זו הבניה חברתית, שלא כמו חיטה. את שטרות הכסף של הרייך השלישי אני אולי יכול למכור לאספנים, אבל את העגבניה שקניתי באירופה אני יכול לאכול גם אם כולם שם מאמינים שמדובר ברעל קטלני.
שומו שמיים 410126
אפשר לעבור לעגבניות במקום שטרות (וזה לא ישנה את מושג ''הכסף'' כהוא זה) אבל מתברר שיש לכסף כמה יתרונות על פני עגבניות, דווקא.
שומו שמיים 410130
יתרונותיו בחסרונותיו.
שומו שמיים 410140
אני מעוניין לנסוע באוטובוס בעיר זרה. איך אני אשכנע את הנהג להסיע אותי? אם אני סוחב איתי עגבניות, והוא רוצה סלט, אז סבבה. אבל מה אם לא? השיטה שהומצאה בלבנון לפני כמה אלפי שנים אומרת שבמקום שאני אסחב אתי את העזים שהנהג אולי בכלל לא רוצה, אני אסחב אתי חתיכת מתכת בצורה של עז. הנהג יקבל ממני את המתכת, ובסוף המשמרת ייתן אותה למישהו תמורת שני ברווזים.

נראה לי שהשיטה שאתה מפתח תתבע ממני שלא להתרחק מהעיר שלך, ולהישאר רק בין חבריי ומכריי. יכול להיות שזה טוב לחיות חיים אטיים, ואם חושבים על זה לעומק - זה מה שאני עושה רוב הזמן. אבל לפעמים אני רוצה לנסוע למרחקים, ובשביל זה צריך מתכת בצורת עז. או נייר עם ציור של נשיא אמריקאי. לא משנה. איזה טריק חברתי מוסכם שמבטיח לאדם זר, שהוא ירוויח מלעזור לי - גם אם הוא לא יראה אותי שוב לעולם.
שומו שמיים 410612
בחיים לא תפסת טרמפ?
שומו שמיים 410618
יש אנשים שהטרמפ תופס אותם.
שומו שמיים 410910
טוב, זה גם עלול לקרות במונית בתשלום. ולשאלתו של כליל: תפסתי טרמפים, ובתקופת האוטובוסים המתפוצצים זו אפילו הייתה שיטת התעבורה העדיפה עליי. אבל קשה להרחיק נדוד ככה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים