בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 22/09/06 9:16
והנה ההמשך 411002
אני ניבאתי, כזכור לך, במדויק את הרכב הקואליציה הנוכחית. לא קשור לרציפות קואליציונית - סתם הבנה בסיסית של המערכת הפוליטית. מה שאתה מתרץ כ''כבלים'' שמונעים ממגוון מפלגות לעשות מה שהן באמת רוצות, אני מבין כאידאולוגיה שמנחה את המפלגה במידה כזו או אחרת של נאמנות.
והנה ההמשך 411003
אה, אבל זה לא היה ניבוי, כי אתה בעצם לא מחוייב לשום דבר. זו היתה "המלצהת הרצף" (וכל התגובות האחרות שאמרו שאתה בעצם לא מתחייב לכלום), זוכר?
והנה ההמשך 411007
לא, זו הייתה הערכה, המתבססת על כך שאולמרט מודע לכך שכדאי לו לשמור על רציפות אידאולוגית, ועל הידע שלי לגבי הפיזיביליות של מערכים שונים בפוליטיקה הישראלית.

מצד שני, אני לא זה שמציע צורת ניתוח כוללת חדשנית של המערכת הפוליטית, אז אני לא צריך להוכיח כלום.

(להזכירך, אני לא היחיד שהציע את הניבוי שלי)
והנה ההמשך 411011
אתה מתעלם מכך שגם אני וגם אתה מראים אחד לשני במהלך הימים האחרונים את הקואליציה האמיתית, זו שמחוץ לקואליציה הפורמלית, ודי מוסכם ברוב הציבור מה שלי, לפחות, היה קל לראות כבר בהתחלה: בעוד שאולמרט אולץ ליצור קואליציה עם פרץ, מפלגת העבודה וש"ס מהוות אופוזיציה מבפנים, בעוד ששלוש מפלגות הימין תומכות באולמרט, דווקא, מבחוץ. אז נכון שאתה ו"המלצותיך" יכולים לתרץ הכל, אבל באותה מידה היית יכול גם להסביר למה הם *לא* מספקות לאולמרט רשת ביטחון (הרי אם לא היה מדובר בתמיכת משתלבים במשתלב, אולי דווקא אפשר היה לחשוב שזה הזמן להפיל לחלוטין את הכנסת וללכת לבחירות, מאחר ובסקרים העבודה וקדימה מתרסקות, והימין עולה - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/765831.html).

שיטת הניתוח שאני מציע אינה חדשנית, ואפילו באייל נטחנה עד דק מס' פעמים. כל מה שצריך זה נכונות לזנוח מדי פעם דימויים, ולבחון את הפרטים הקטנים ולרדת לניתוח האינטרסים הפוליטיים ברמת הפוליטיקאי האינדיבידואל, ולא ברמת "מפלגה", או כמו שכמה ניתוחים משעשעים באתר מנסים לעשות ברמת ה"ציביליזציה".
והנה ההמשך 411013
שני ח"כים משתי מפלגות אופוזיציה הגישו בימים האחרונים הצעות חוק לפיזור הכנסת. אף אחד לא נותן לאולמרט רשת בטחון. הם מנסים להשפיע על הממשלה הקיימת ע"י שינוי הקואליציה (הוצאת העבודה וכניסת הימין). זה לא הופך אותם ל"קואליציה אמיתית" אלא לאופוזיציה בצורתה הישראלית: לא מנסים להפיל את הממשלה, אלא לשנות את הרכבה.
והנה ההמשך 411014
דובי: "אופוזיציה בצורתה הישראלית: לא מנסים להפיל את הממשלה, אלא לשנות את הרכבה."
אתה מדבר על צורת ניתוח "חדשנית" שלי? אתה כבר משנה הסטוריה (חלקה אפילו קרובה מאוד) כדי לתרץ מה קורה בפרלמנט שלנו כרגע לשיטתך. לאן נגיע עם האבסורד, דובי?
והנה ההמשך 411015
לא לא, צריך גם להאמין שפוליטיקאים לא טועים והם חסרי אינטרסים אישיים. שתיהן אמונות משונות מאוד, בלשון המעטה.
והנה ההמשך 411016
שגיאות נפוצות ביחס לשיטת הניתוח:

1. פוליטיקאים טועים כאנשים, אבל יש להסיר את ה"טעות" כהסבר הג'וקר למהלכים פוליטיים, כי זהו "רעש" מדידה שמונע הרבה פעמים להבין את המהלכים כפי שהם.

2. פוליטיקאים רוויים באינטרסים אישיים. ללא המימוש של האינטרסים האישיים, מי היה רוצה את כאב הראש הזה של להיות פוליטיקאי? רק אם אתה נהנה קצת (או הרבה) מהתפקיד, תרוץ אליו. אבל זה בכלל לא מפריע לנושא הניתוח הפוליטי. זה שקצב נהנה מעמדת הכוח שלו, וגם שולח ידיים (ועוד דברים) לנשים בלשכתו, לא סותר את הניתוח של הצד הפוליטי של מעשיו. זה ששרון מקבל מתנות מסיריל קרן, דווקא *עוזר* להבין באיזה סוג מדיניות סיריל קרן תומך. חלק מהמשחק הפוליטי הוא לתפוס עמדת כוח כמה שיותר גבוהה, כדי שהפוליטיקה שלך תשפיע יותר, וההגעה לעמדת הכוח (וגם ההישארות בה) תלויה בהרבה "אנשים טובים" עם כסף וכוח. לעיתים לא נדירות, חלק משמעותי מהניתוח של כל פוליטיקאי זה לראות *איזה סוג* של בעלי הון תומך בו, ולפיהם להבין, אולי, לאיזה סוג מדיניות הוא מחוייב יותר. על בוש, למשל, נמתחת ביקורת רציפה בכך שהוא מעורב עד צוואר במשק האנרגיה, וזה גם בולט מאוד בהתנהגותו הפוליטית.

3. שיטת הניתוח של בלבן עומדת כאן לביקורת מצויינת מהסוג ששום "שיטה" קונבנציונלית בה מחזיקים קוראים רבים לא עומדת. לו היו "שיטות" אלה עומדות תחת אותה ביקורת, הן היו נפסלות מיידית כקריטריון להבנה כלשהי של המציאות הפוליטית. זה, דרך אגב, מה שאני מנסה לעשות בדיון בתגובות האחרונות עם דובי. לדעתי ההסברים שהוא נותן לסיבת אי פיזור הפרלמנט, ותמיכת הימין בתקציב מול סירובה של העבודה, אינם מחזיקים מים.
והנה ההמשך 411018
1. את זה כבר הבנו מזמן. מה שלא הבנו - אני לפחות לא הבנתי - זה איך ייתכן לא לטעות בניתוח מהלכים של פוליטיקאים מתוך הנחה שגויה מראש.

2. א. אם העובדה ששרון מקבל מתנות מקרן עוזרת להבין במה תומך קרן - נשנע שגם לא פוליטיקאים זוכים למעמד של *לא טועים* במובן הזה.
ב. "חלק מהמשחק הפוליטי הוא לתפוס עמדת כוח כמה שיותר גבוהה, כדי שהפוליטיקה שלך תשפיע יותר". זה בדיוק כמו לומר שהפוליטיקה שלך (ספציפית יותר, האידאולוגיה שלך) חשובה לך יותר מהאינטרס האישי אם אתה פוליטיקאי. וזה בדיוק כמו שבחלק מהניתוחים שלך אתה טוען שפוליטיקאים מסוימים מוכנים לוותר על עמדות כח מסוימות למען קידום השקפתם הפוליטית. בקיצור, אמונה תמה שהאינטרס האישי משחק אצלם הרבה פחות מזה הלאומי.
והנה ההמשך 411020
1. (מתעלם רגע מהאד-פופולום): כמו בכל שיטה תקפה - אתה בודק את המתודה ע"י קונסיסטנטיות בתוצאות.

2.א. גם בעלי הון במעמדו של סיריל קרן לא טועים הרבה. פעמים רבות מדובר בכאלה שגם צברו את הונם בשל יכולתם לזהות את האינטרסים השולטים ולרתום אותם לטובתם. ההבנה הפוליטית אינה מוגבלת בשום אופן ל 120 חברי הכנסת.
2.ב. נכון, וזו גם הנחה סבירה, מאחר וככל שאתה מטפס למעלה אתה תלוי יותר בהרבה אחרים כדי להגיע לשם, והם לא היו שמים אותך שם (או משאירים אותך שם) לו דאגתך העיקרית היתה "לעשות לביתך". כלומר, זואינה "אמונה תמה" באנשים, אלא הבנה של המסננת המובנית בשיטת השלטון (כל שיטת שלטון, דרך אגב, היא כזו, כאשר קיים מינון משתנה בהתאם לשיטה בין החופש שהתומכים מאפשרים למנהיגים לעשות לביתם מול לעשות למדינה או לפחות למעגל המקורבים הדומיננטי).

3. סמיילי?
והנה ההמשך 411021
1. (טוב שהתעלמת: אמרתי, "אני לפחות").
ואתה לא בודק את המתודה שלך לפי קונסיסטנטיות התוצאות, כי את התוצאות אתה מסביר בדיעבד. חלק גדול מניבוייך לגבי העתיד לא התגשמו.

2. א. שיהיה.
ב. ראשית, לא דיברתי על "לעשות לביתך". אינטרסים אישיים יש מכל מיני סוגים. למשל, עמדת כח ומנעמי שלטון.
שנית, מדוע שאנשים שסביבך לא ישימו/ישאירו אותך בעמדה פוליטית גבוהה אם הם מזהים את האינטרס האישי? מה, להם אין כזה?

3. לא סמיילי. אפילו לא חיוך.
והנה ההמשך 411022
1. הייתי כנראה צריך לציין זאת, כי זה היה ברור שנגלוש לשם - המתודה אינה קשורה לניבויים בכלל. ניבויים זה ניסיון פרטי שלי. המתודה קשורה אך ורק לניתוחים בדיעבד, והם נותנים תוצאות עקביות בחלוקת האינטרסים הפוליטית.

2.ב. לכל האנשים (ופוליטיקאים כמובן) יש אינטרס אישי, אבל אף אחד לא ימליך את אולמרט בשביל לקדם את האינטרס האישי של אולמרט. למה מעניין את ליברמן שאשתו של אולמרט תגור בבית שעולה מיליוני דולרים? ליברמן יתמוך באולמרט רק אם הוא מרוויח מכך, וכנ"ל רבים אחרים. מאחר ולא נראה שאולמרט ממש מחלק לכולם מתנות, ואפילו מצליח להסתכסך עם רבים על רקע אידיאולוגי, וכמותו רבים לפניו, ההנחה הסבירה שנשארת היא שלמרות האלמנט של ההטבות האישיות, המכנה המשותף הדומיננטי בפוליטיקה הוא יותר ציבורי מפרטי, וזהו הקו שיוצר את הקשרים בין הפוליטיקאים.

3. אפשר לחייך גם בלי להיות סמיילי (השאלה היתה עקב המעבר למספור הסעיפים).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים