בתשובה לסמיילי, 27/09/06 9:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש רתיעה די מובנת מהרעיון של תוכנה חופשית מכיוון שהוא נוצר ע"י אנשים שמאמינים שתוכנה צריכה להיות חופשית, כלומר שתוכנה לא חופשית אינה מוסרית (ריצ'רד סטולמן ושות'). אולם הסתבר שמסה קריטית של סוג מסויים של תוכנה חופשית - http://en.wikipedia.org/wiki/Copyleft - יוצרת מאגר תוכנות חופשיות שהופך את שיתוף הפעולה בין כותבי תוכנה למשתלם מבחינה כלכלית, ללא קשר לאמונה באידאלים של תוכנה חופשית. אני חוזר ומבקש ממך שוב לקרוא את http://perens.com/Articles/Economic.html נקודה מהותית היא שתוכנה היא בראש ובראשונה משהו שהופך חומרה למועילה. היא לא בהכרח מוצר. עבור רוב האנשים התוכנה היא הוצאה (הכרחית?) של זמן ו/או כסף. במקרים מסויימים משלמים על רשיונות שימוש בתוכנה. או לחילופין עבור חוזה שירות. אולם המטרה הסופית היא לאפשר לחומרה לעשות דברים מועילים ולאו־דווקא לאפשר לחברה מסויימת למכור מוצרים. תחילת המאמר מוקדשת להשוואה בין ארבעה מודלים כלליים של פיתוח תוכנה (תוכנות מדף, פיתוח בתוך החברה, שיתוף פעולה בין חברות, ותוכנה חופשית) ומתייחס ליתרונות ולחסרונות של כל אחד מהם. בפרט מסתבר בשנים האחרונות שפיתוח תוכנה חופשית הוא פשוט יעיל יותר (כאשר יש מספר מספיק גדול של משתמשים כדי לממן את הפיתוח). מצד שני, קשה יותר להשיג יתרון מול המתחרים בדרך זו. אם אתה טוען שזה לא נכון, אנא ציין מה לדעתך שגוי בנתונים שמביא המאמר או במסקנותיו. רד־האט, נובל, HP ו־IBM משתפות פעולה ביניהן בתשתית, ומתחרות על השירותים הנלווים. התשתית כוללת כבר מספר רב של תוכנות (אני משתמש בעצמי רק בתוכנות חופשיות ולא צריך יותר מזה). ואגב, בוא ננסח את השאלה אחרת: כמה היה עולה לממשלת ישראל להשפיע על הפיתוח של אופיס? האם יש איזשהו גוף בעולם שהיה יכול לשכנע את מיקרוסופט להוסיף תמיכה עברית לאופיס על מקינטוש או לינוקס? מסתבר שגם לאחר שחברת ידע פנתה למיקרוסופט והציעה לממן את הפיתוח הנ"ל, היא נענתה בשלילה. כלומר: גם עלות הרישוי גבוהה בהרבה, וגם יכולתך להשפיע על הפיתוח נמוכה בהרבה. מיותר לציין שלאחר כמה שנים חברת ידע היתה צריכה לבצע התאמות מינימליות לאופן־אופיס כדי שיוכל לעבוד גם על מקינטוס בעברית. (מישהו מבין מקינטושאי הבית יכול לתקן את מה שכתבתי כאן?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''תוכנה היא בראש ובראשונה משהו שהופך חומרה למועילה'' ''ספר הוא בראש ובראשונה משהו שהופך נייר למועיל'' ''מוזיקה היא בראש ובראשונה משהו שהופך רדיו למועיל'' ''ארכיטקטורה היא בראש ובראשונה משהו שהופך לבנים למועילות'' ''עיתון הוא בראש ובראשונה משהו שהופך דיו למועיל'' ''סרט הוא בראש ובראשונה משהו שהופך בית קולנוע למועיל'' ''חומרה היא בראש ובראשונה משהו שהופך מוליכים למחצה למועילים'' תחשוב על זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה לארכיטקטורה היא כמובן שגוייה, מכיוון שעלויות הבניה כלל אינן שניחות לעומת עלויות התכנון. זה נכון גם לגבי עיתון וספר, לפחות כיום. גם מוליכים למחצה אי-אפשר להעתיק בקלות. אולם מוזיקה אפשר להפיץ בעלות נמוכה. כך גם סרטים, וכן את תוכנם של עיתונים ושל ספרים. ואכן ישנם מאגרי ידע אחרים שמשתמשים ברשיונות Copyleft בתחומים שלא קשורים לתוכנה ומצליחים להרוויח מביזור המאמצים. הדוגמה הבולטת ביותר היא וויקיפדיה. אם כי בניגוד לתוכנה, בהרבה מאוד תחומים לא ממש ברור איך לשתף פעולה, מעבר לדברים בסיסיים כמו אוספי תמונות. לכן יכול להיות שלא מדובר על נס כלכלי אלא על תוצאה סבירה של שינוי הסביבה (הורדת עלויות ההפצה ועלויות התקשורת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד תחום ששכחת להזכיר: מחקר מדעי בסיסי. כבר מאות שנים, בכל העולם (המערבי), חוקרים מפרסמים חינם את תוצאות מחקריהם, ומשתמשים באופן חופשי במחקרים של אחרים. זה עולה כסף, אבל כנראה משתלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נכנסות עלויות הבניה להשוואה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדריכלות נפסלת מהסיבה הראשונה שהעליתי וכנראה שגם מהשניה: הסיבה הראשונה: אפשר להעתיק תוכניות של בנין, אולם אי־אפשר "להעתיק" בעלות מזערית בניין. וכשסיימת להעתיק את הבניין, הוא כבר לא נמצא איפה שהוא היה בהתחלה. והסיבה השניה: תוכניות של בניין דורשות, ככל הנראה, התאמה לכל מקרה. לא ברור עד כמה ספריית תוכניות בניינים תוכל להוזיל את תכנון המבנה הבא. אם כי אני מודה שהתחום הזה לא מוכר לי מספיק ורק זכור לי שהיה דיון בנושא באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נגיד שכשאתה קונה בית אתה משלם 100 זהובים. נגיד שהקבלן מרוויח 20 זהובים, והאדריכל 5 זהובים. ב. נגיד שבמקום לשלם לאדריכל, הקבלן פשוט מעתיק את התוכנית. עכשיו, הוא יכול להרוויח 25 זהובים, או שהוא יכול להוריד את המחיר. בכל מקרה, הנה הוזלנו את העלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הבית שלי (ולגביו בלבד - אין לי מושג מה קורה במקומות אחרים) עלות האדריכל והמהנדס (ביחד, אני לא יודע איך הם התחלקו בכסף ביניהם) היתה אחוז אחד מההוצאה הכוללת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקון אותי אם אני טועה, אבל אחוז אחד מ-X שקלים, הוא עדיין כסף, אלא אם כן ה-X קטן משני שקלים וחמישים אגורות. בנוסף, נראה לי שקצת קשה למצוא בית שעולה פחות מעשרים ש"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להגיד, זה שעלות האדריכל היא זניחה ביחס לעלות הבית. צריך גם לזכור, שהאדריכל גם אחראי לאישור התכניות בועדת התכנון והמהנדס אחראי לבדוק שבניית השלד היא בהתאם לתכנית ההנדסית (והוא צריך לחתום על זה). בקיצור, שימוש בתכניות קיימות לא היה חוסך לי יותר מחצי אחוז מהעלות הכוללת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז זה זניח? הדיון כאן הוא לא על שימוש בתוכניות קיימות (זה היה דיון אחר, והטענות שהעלתי שם היו אחרות לגמרי), אלא על מי יממן את התכנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז זה די זניח וחצי אחוז עוד יותר. אפשר לחסוך הרבה יותר בתחומים אחרים של הבניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. תחשוב בעצמך, האם היית מעדיף לחסוך אחוז מהעלות הכוללת ולבנות בית על פי תכנית נתונה או לשלם אחוז נוסף ולקבל בית מותאם אישית? לדעתי, ביחס לתועלת ולעלות הכוללת, העלות של האדריכל זניחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא השאלה (כאמור, זה לא הדיון על בתים מותאמים אישית, בדיון ההוא טענתי שהחיסכון לא יבוא רק מאי תשלום על התוכנית, אלא בעיקר ממעבר לייצור סדרתי, מה שיכול להוריד הרבה יותר מאחוז מהעלויות). אבל, האמת שבית "מותאם אישית" לא כל כך עושה לי את זה, אני לא רואה איזה צרכים מיוחדים יש לי מהבית שאין לכמעט כל אחד אחר. להפך, יצא לי לראות הרבה בתים מותאמים אישית, שבסוף לא באמת התאימו אישית וגם ירדו במחירם *בגלל ההתאמה האישית*. לא הייתי משלם 10,000 שקל בשביל זה, אולי 500 (אבל זה אני, אני קונה מעט מאד דברים מותאמים אישית). בקשר לדיון הזה, השאלה היא "האם היית מעדיף לחסוך אחוז מהעלות הכוללת או לא?". שנשאיר אותה פתוחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולם כמו שכבר כתבתי כאן, הדוגמה של תכנון ובניית בית שונה באופן מהותי מתכנון ובניית תוכנה ולכן לא תורמת לדיון (לא, אני לא הולך להסביר את זה שוב או להגיב בנושא הבתים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה יכו פשוט להעתיק את התוכניות הוא לא היה צריך אדריכל. אולם הוא צריך חותמת של אדריכל וכן הנסיון מלמד שברוב המקרים אי־אפשר סתם להעביר תוכנית של בניין מבית לבית ללא שינויים: אם הקבלן ילך לספרית תוכניות הבניינים הארצית וייקח משם תוכנית, הוא עדיין לא יחסוך את הצורך באדריכל. ואם כן: ספר את זה ליוסי מטלון בדיון 2603. אבל גם אם הוא היה יכול לחסוך את 25 הזהובים על האדריכל, הוא עדיין היה צריך לשלם את עיקר המחיר על הקרקע, החומרים והעבודה. בפרוייקט נורמלי עלות האדריכל לא מתקרבת לרבע ממחיר הפרוייקט. לעומת זאת עלות ייצור תכנה היא אפסית (הייצור עצמו: הפקת דיסקים, תחזוקת שרת הורדות, וכו'). לכן אין סיכוי שתקבל בניינים בחינם. אולם אין מניעה לקבל תוכנה בחינם אם יש דרך חלופית לממן את הפיתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפרתי את זה ליוסי מטלון (ממש בקישור שנתת).... אבל, נתרכז רגע בטענות שלך: 1. אתה טוען שמחיר הבית הוא לא רק מחיר התכנון שלו. אתה צודק. אבל מצד שני, גם מחיר השימוש בתוכנה הוא לא רק מחיר התכנון שלה, אם אתה רוצה להשתמש בתוכנה, אתה צריך לרכוש חומרה מתאימה. לכן, אין כאן הבדל, והאנלוגיה עומדת. 2. אתה טוען שעלות ייצור תכנה היא "אפסית". נגיד וזה נכון, אז למה הממשלה צריכה לממן את open office? אם העלות היא אפס, לא צריך לממן... 3. אתה טוען ש"אין מניעה לקבל תוכנה בחינם אם יש דרך חלופית לממן את הפיתוח." גם כאן, אתה צודק. אבל רגע. למה "אין סיכוי שתקבל בניינים בחינם"? האם אין "דרך חלופית לממן" בניית בתים? ודאי שיש, ואפילו אותה הדרך ממש. במקום שאני אשלם עבור הבית שבונים לי, שהממשלה תשלם. והנה קיבלתי את הבית שלי בחינם. רגע, אתה תאמר, אבל אתה משלם מיסים למדינה, אז זה לא ממש "בחינם". נכון! זאת הנקודה. זה לא בחינם. רק שבמקום שאני אשלם לבית שלי, ואתה לבית שלך, אני ואתה משלמים לבית שלי. קוראים לזה קומניזם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, בשביל להשתמש בתוכנה צריך חומרה. קניתי מחשב. שילמתי לאיציק מהחנות השכונתית. למה אני צריך להשליש עוד סכום לדוד ביל? לא טענתי שיש סיכוי לקבל חומרה או בניינים בחינם. 2. עלות מימון התוכנה היא על המשתמשים. לממשלת ישראל היה חשוב להוסיף משהו שלא היה מספיק חשוב לאחרים ולכן אחרים לא כתבו אותו ולא מימנו אותו). זה מה שאתה עושה כשחסר לך משהו בתוכנה חופשית ואתה מאוד רוצה אותו: כותב אותו, או משלם למישהו אחר שיכתוב אותו. אבל אם כבר מימנת שינוי בקוד ותרצה לתחזק את השינויים בעותק פרטי שלך, תצטרך להשקיע הרבה יותר עבודה: תצטרך לבדוק כל תיקון חדש שיגיע מהענף הראשי בעצמך. לכן כמעט תמיד שינויים נכנסים לענף הפיתוח הראשי (או נזנחים). אין טעם לממן תמיכה בעברית בעותק פרטי לממשלה. כך גם מקבלים קבוצת בודקים קטנה בהרבה. בקיצור: זוהי דוגמה להוצאה ציבורים מוצלחת שחסכה עלויות מיותרות לממשלה ומתחילה גם לחסוך עלויות רישוי מיותרות לשאר המשק, מכיון שביותר ויותר מקומות כבר אפשר להתקין OpenOffice במקום MS-Office. אם אתה חושב שמתוך עקרון הממשלה לא אמורה להוציא אף גרוש, אני לא אצליח לשכנע אותך. מה גם שהיא מוציאה היום הרבה יותר על פיתוח תוכנה דומה (בדרך לא ישירה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה אתה צריך להשליש עוד אחוז לדוד ביל? פשוט, בגלל שאתה רוצה להשתמש בתוכנות שהוא משווק. לא רוצה, לא צריך, על תשלם. אף אחד לא מכריח אותך (להבדיל ממיסוי, שבו כן מכריחים אותך). אבל אתה יכול לשאול גם "למה אני צריך לשלם עוד אחוז לקבלן של הבית", "למה אני צריך לשלם עוד עשר אחוז למהנדס של החומרה", "למה אני צריך לשלם עוד עשרים אחוז לסופר של הספר", "למה אני צריך לשלם עוד שלושים אחוז למתכנן של המכונית", "למה אני צריך לשלם עוד 99.99 אחוז לצייר של התמונה". מכאן התחלנו, ולכאן חזרנו, האנלוגיה נשארה יציבה כמו סלע. 2.אבל, להזכירך, ממשלת ישראל לא משתמשת בתוכנה. בגלל זה, עלות המימון היא לא "על המשתמשים". אני מסכים לחלוטין ש"אין טעם לממן תמיכה בעברית בעותק פרטי לממשלה", יותר מזה, *אין טעם לממן תמיכה בעברית על ידי הממשלה בכלל*. אם זוהי דוגמא להוצאה ציבורים "מוצלחת", אני שואל את עצמי מה היה רע לזרוק את הכסף לים (או לתת אותו לי)? גם לא חסך אגורה אחת לממשלה, גם לא חסך אגורה אחת למשק, וגם זרק את כספי המיסים במקום בו האזרחים לא רצו לזרוק את כספי המיסים (משום שאם הם היו רוצים, הם היו משקיעים באופן אופיס ישירות, ללא תיווך). אני חושב שהממשלה אמורה להוציא הרבה יותר מגרוש, אבל למטרות למענם היא הוקמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שניפגש כאן עוד שנתיים ונראה מהו השימוש ב־OpenOffice במשרדי ממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את זה לא הבנתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |