 |
הכל מרודד לפסיכולוגיה? למחשבה, לבחירה האישית, אין ערך? מאסתי בזה. גם אני, כמוך יונתן, נוהג לתלות את כל בחירותיי ואופני ההתנהלות שלי בפגיעות שחוויתי ואותה ברצוני לאגף, אולם נראה לי שהדברים אינם יכולים להסתכם בזה, שישנו משהו מעבר לאותן פיסות חיים שעיצבו במידה מסוימת, יש שיאמרו רבה, אותנו. אם הכל פיסכולוגיה, כל המאווים, ההעדפות התרבותיות שלי, אופן הכתיבה שלי, אמונתי או אי-אמונתי, אז מה הטעם? תוכל לנתח את אפלטון או את הרמב"ם עפ,י הפסיכואנליזה ולטעון שתורותיהם נגזרות אך ורק, או בעיקר, מההיסטוריה האישית שלהם, מהחוויות שהיו מנת חלקם?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש