בתשובה לאיציק ש., 07/11/06 22:36
לאיציק ש 418612
בפני מי האדון לוקח אחריות על העבד? ובאיזה עניין? הוא הרי יכול להתעלל בו, להכות אותו, לכלוא אותו וכיו"ב.
לאיציק ש 418614
הוא יכול, אבל האדון אחראי להאכיל אותו, להלין אותו וכד'. הוא יכול כמובן למכור אותו. הוא לא היה יכול לגרש אותו.
לאיציק ש 418617
כן, טוב, סדנא דארעא חד בוא, כנראה. חייו של מתמחה רו"ח מסכן בישראל, חייו של פועל יומי בעזה, חייו של פליט סודאני, החיים בשואה... (לא, סליחה, בשואה המצב היה טוב יותר: הגרמנים היו אחראים להאכיל את היהודים ולהלין אותם).
לאיציק ש 418632
ידעתי שזה יבוא ואני מסתבך. ידעתי שנגיע לגרמנים ולהונים ולמונגולים ולמי לא? העבדות לא היתה תופעה סימפטית. ציינתי למה התפיסה הקאפיטליסטית התנגדה באופן עקרוני לעבדות ואת מפליגה לכל מיני כיוונים שלא הייתי שם. אני לא השוויתי רו"ח
לא ליהודים בשואה, לא לתום וגם לא לחייו של הפועל בעזה. הרי היו גם עבדים שקיבלו יחס טוב מאדוניהם אבל כל זה אינו שייך לעניין. מישהי קודם טענה באופן עקיף, שהחרות אצלנו היא פיקטיבית בהרבה מיקרים.
לאיציק ש 418637
נכון, היו עבדים שקיבלו יחס טוב מבעליהם. ויש גם רואי חשבון מתלמדים שמקבלים יחס טוב ממעסיקיהם. ואני לא מכירה רואה חשבון מתלמד אחד, שעובד בשכר רעב שעות רבות מאוד ביממה, והיה מחליף א. גורלו בגורלו של העבד שאדוניו הוא הנדיב ביותר שיש.
יש השוואות שצריך בכל זאת לחשוב שנייה לפני שמעלים אותן.
לאיציק ש 418639
איפה ראית שהשוויתי בין עבד לרואה חשבון?
לאיציק ש 418648
בכל הפתיל הזה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים