בתשובה לגילי, 10/11/06 13:25
חבל על הדקות‏1 419469
אני מסכימה עם הפסקה הראשונה.

עם המשפט "או אפילו להחליט שלא כל כך חשוב להם שהילד ייה מאושר" אני לא מסכימה בלפחות 99% מהמקרים. אני חושבת שגם הורים שדוחפים ילד לנישואים מסויימים או ללמוד פסנתר או מחשבים, חשבו שזה בסופו של דבר יעשה לו טוב.
(אגב, נישואים זה לא עניין של חינוך ואפילו לא של כיבוד אב ואם. לפי ההלכה אין מחוייבות לשמוע להורים בבחירת בן/בת הזוג)
מכל מקום, לדעתי, אין שום גורם אחר שהוא יותר טוב מההורים לקביעת קריטריונים לטיב החינוך.

בוא נישאר בפרופורציה- החינוך הוא לא *הכל* באדם. אדם מקבל חינוך במשך תקופה מסויימת בחייו וזה היסוד התרבותי שלו, אבל אחר כך הוא בונה את חייו בעצמו לפי בחירותיו והחלטותיו. הוא תמיד יכול להחליט להיות "כישלון חינוכי" לדעת הוריו, וללמוד מוסיקה במקום להיות רופא...
לכן אני חושבת שלא טוב שהחברה תתערב, מלבד במקרים קיצוניים וחולניים, ביחסים הורה/ילד.
חבל על הדקות‏1 429097
"עם המשפט "או אפילו להחליט שלא כל כך חשוב להם שהילד ייה מאושר" אני לא מסכימה בלפחות 99% מהמקרים"

אבל זה בדיוק העניין - זה אפשרי, ואם רצון ההורים הוא הקריטריון, זה לא היה צריך להפריע לך.
יש לי תחושה שבעצם כשאת אומרת "שביעות הרצון של ההורים זה מה שחשוב" את מתכוונת לומר "האושר של הילד זה מה שחשוב, ואני סומכת על ההורים יותר מכל אחד אחר שיעשו הכל בשביל האושר של בניהם". אני צודק?
חבל על הדקות‏1 429223
אני חושבת שאתה קורא לא נכון את מה שכתבתי. טענתי ששביעות רצון ההורים היא הקריטריון להצלחת התהליך החינוכי. לא אמרתי שזה מה שחשוב (חשוב למי? ובכלל מהי מה משמעות המילה "חשוב" בהקשר הזה?)
התהליך החינוכי הוא תהליך העברת ערכים ודעת מדור לדור. כדי לשפוט אם התהליך הצליח - כלומר אם המנגנון החינוכי עבד והערכים והידיעות עברו כראוי בין הדורות, צריך לבדוק את זה בעיני מי שבאופן מעשי לוקח אחריות על התוצאה, שזה ההורים. אי אפשר לעשות זאת על ידי קריטריונים אובייקטיביים כי אין דבר כזה. לכל מערכת ערכים יש תוצאה מוצלחת אחרת.

המשפט: "האושר של הילד זה מה שחשוב, ואני סומכת על ההורים יותר מכל אחד אחר שיעשו הכל בשביל האושר של בניהם" בעייתי מבחינת ההגדרות שלו ("אושר" בעיני מי, הילד או ההורים? מה זה "חשוב" בהקשר הזה?) מכל מקום זה משפט שיכול להוות הצדקה לכך שההורים אחראיים לתהליך החינוכי של הילד בעיני מי שהאחריות והסמכות של ההורים על חינוכם של בניהם, אינם מובנים לו מאליהם. בעיני זה מובן מאליו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים