בתשובה לליברל, 13/11/06 9:16
חבל על הדקות‏1 419753
ליברל, מדידה של "אושר" לפי מדדים כלשהם היא בעייתית, שלא לומר שגויה לחלוטין. אינך יכול לקבוע במדויק מה מן הגורמים מביא לאושר ובאיזו מידה.

המדד היחיד שבו ניתן להשתמש הוא מדד הבחירה וההעדפה של אנשים. כלומר, בהינתן להם חופש בחירה, באיזו חברה הם היו בוחרים לחיות? העובדה שחברות דתיות ודיקטטורות מנסות ככל יכולתן למנוע בחירה כזו מעידה על הכרתן הבסיסית בכך שתוצאות בחירה כזו תהיינה כמעט מובנות מאליהן: תשעה מכל עשרה אנשים יעדיפו לנטוש חברה דתית ולאמץ להם סביבת חיים שאינה כזו.
חבל על הדקות‏1 419756
אין ויכוח על מה שאתה אומר, רק שנדמה לי שהיו אתרים שדיברו על מדד וייט והשתמשו במילה ''אושר'', והיו שבחרו הגדרות יותר צנועות, ''שביעות רצון'', וכדומה. והקריטריונים נבחרו, אא''ט, ע''י הנסקרים עצמם.
חבל על הדקות‏1 419760
המממ... בארץ ובעולם יש חברות דתיות רבות שהן וולונטריות לחלוטין. אף אחד לא מכריח מישהו בארץ להיות דתי או חרדי, ואף אחד לא מכריח מישהו להיות נוצרי אדוק או מוסלמי מאמין ברוב המכריע של המדינות בהן יש קהילות כאלה.
חבל על הדקות‏1 419820
שתי הסתייגויות: א. אני חושב שיש מקומות שבהם האיסלם כן כרוך בכפייה. ב. ולגבי החרדיות אצלנו, אולי לא בדיוק מכריחים אבל כשמישהו מראה סימנים של התחלת יציאה בשאלה, מפעילים עליו לחצים חזקים - וגורמים לא רשמיים ברחוב החרדי מפעילים בהרבה מקרים גם אלימות פיזית, תוך עצימת עיניים של הסביבה.
חבל על הדקות‏1 419900
א. ודאי שיש מקומות בהם הוא כרוך בכפיה, אבל גם ברוב המדינות המוסלמיות (ובוודאי בקהילות המוסלמיות בארצות לא-מוסלמיות) הבחירה אם להיות מוסלמי אדוק או לא היא של הפרט.

ב. מפעילים לחצים, אז מה? המשפחה של חילוני שמחליט לחזור בתשובה לא מפעילה לפעמים לחצים? לגבי אלימות, עד כמה שידוע לי לא מופעלת אלימות כלפי יוצאים בשאלה. אלימות מופעלת לעתים כלפי כאלה שבוחרים להישאר בתוך החברה החרדית, אבל לעבור על איסורים (בעיקר בתחום המיני). חרדי שיוצא בשאלה עובר ממילא לאיזור חילוני, ואף אחד לא יעז להטריד אותו שם.
חבל על הדקות‏1 419979
''המממ... בארץ ובעולם יש חברות דתיות רבות שהן וולונטריות לחלוטין. אף אחד לא מכריח מישהו בארץ להיות דתי או חרדי, ואף אחד לא מכריח מישהו להיות נוצרי אדוק או מוסלמי מאמין ברוב המכריע של המדינות בהן יש קהילות כאלה.''

כדי שתתקיים בחירה צריך שלפרט הבוחר תהיה נגישות סבירה למידע שונה, כדי שהוא יוכל לבצע את הבחירה. ציינו כאן אחרים את המאפיין הבולט של חברות חרדיות, למשל, המציגות את האפשרויות האחרות באור מעוות או שקרי, את המניעה של גישה לקבוצות שאופיין אחר, ואת הבידוד של המאמינים באזורים מיוחדים, שבהם קטן יותר הסיכוי שיתקלו באפשרויות אחרות.

כמובן שלא בכל המקרים נועדו האמצעים האלו למנוע בחירה. חלקם נובע מדחיה של ציבור מסוים על ידי ציבורים אחרים, וחלק אחר נובע מנוחות או נגישות לאמצעים ושירותים. למרות זאת, בפועל יש כאן צמצום מובהק של אפשרויות הבחירה.
חבל על הדקות‏1 420074
נכון שהחברה החרדית משתדלת לצמצם את זרימת המידע, אבל בסופו של דבר יש בהחלט זרימה לא קטנה. למעשה, רוב החרדים מכירים את אורח החיים החילוני יותר מאשר החילונים מכירים את זה החרדי. נכון, אמנם, שהם נוטים להיחשף לצורות הנמוכות של התרבות החילונית יותר מאשר לצורות הגבוהות שלה.

באופן כללי, קבוצות מיעוט מכירות את הרוב יותר מאשר להיפך: ערביי ישראל יודעים על היהודים יותר מאשר היהודים יודעים עליהם, עולים מאתיופיה יודעים על תרבותם של הותיקים בישראל יותר מאשר הותיקים יודעים על עולי אתיופיה וכן הלאה.
חבל על הדקות‏1 420075
חבל על הדקות‏1 420076
"למעשה, רוב החרדים מכירים את אורח החיים החילוני יותר מאשר החילונים מכירים את זה החרדי".

אתה יכול לתת איזה "סקופים"? - דוגמה או שתיים לפרטים מן העולם החרדי, שממש אינם ידועים לחילונים ועשויים אפילו לשנות את כל השקפתם לגבי החרדים?

דבריך על היחס קבוצות מיעוט-רוב הם נכונים עקרונית. למרות זאת, קשה לי לראות את החרדים בשורה אחת עם העליה האתיופית, למשל. החרדים הם שונים מקבוצות מיעוט אחרות בהיותם בעלי השפעה חזקה על צביון המדינה ובעלי קול חזק מאוד, בפוליטיקה, בתקשורת ובשופרות נוספים (ספרי עיון פופולאריים, לדוגמה). באינטראקציות שלהם עם החילונים יש כוחניות רבה שאינה אופיינית לקבוצת מיעוט.
חבל על הדקות‏1 420078
אני לא אבישי בן חיים ולא מביא סקופים. אני סבור שמרבית החילונים תופשים את החרדים בצורה די סטריאוטיפית ואינם מכירים כמעט כלל את ההבדלים בין הקבוצות בתוכם. כמו כן, ההכרות שלהם עם הבסיס האידאולוגי וההיסטורי של החרדיות היא דלה מאד.

מישהו הביא כאן ציטוט מספר שבו טוען אדם שיצא בשאלה שהכניסו להם לראש שהחילונים זה רק בילוי ודיסקוטקים ריקים מתוכן. הדברים נכונים, מן הסתם, אבל אפשר לציין שני דברים: האחד הוא שהחברה החילונית עושה מאמץ גדול לצייר את עצמה באופן הזה. לא זכור לי שראיתי באיזושהי פרסומת בטלביזיה, בקולנוע או בעיתון דמויות של פרופסורים יושבים בספריית האוניברסיטה או במעבדה (או אפילו של איילים כותבים תגובות עמוסות מידע ותובנות), וגם העיתונים החילוניים מקדישים מעט יותר מקום להרפתקאות יודה ונינט (או להשוואה בין אברם גרנט לדרור קשטן) מאשר לגילוייו האחרונים של פרופ' צ'חנובר - וכפי שכתבתי לעיל, החרדים נחשפים יותר לצדדים הנמוכים של התרבות החילונית. הדבר השני הוא שלחילוני מכניסים לראש שחרדים שווה לפרזיטים, משתמטים, בטלנים ונצלנים. כל קבוצה עושה כמיטב יכולתה כדי לשווק את עצמה (קודם כל לעצמה, ואז גם לאחרים) כטובה ביותר שקיימת - זה דבר די טבעי. מעבר לכל זה, אפשר לציין שלחרדים יש הרבה יותר מקורות למידע בלתי אמצעי על החברה החילונית מאשר להיפך. רבים מהם מאזינים לרדיו, קוראים מדי פעם עתונים ואף ספרים חילוניים, גולשים באינטרנט וכו'. חלק עובדים או סתם חיים באיזור לא חרדי, ולרבים יש משפחה לא חרדית. לכן טיעון "הכניסו לנו לראש" רחוק מלהיות מדויק.

החרדים הם קבוצה בעלת קול חזק, אבל זה לא רלבנטי לענין ההכרות בין הקבוצות. העובדה שח"כ ליצמן הוא יו"ר ועדת הכספים, אריאל אטיאס שר התקשורת וכו' אינה משפיעה כלל על חשיפתו של החילוני הממוצע לחרדיות.
חבל על הדקות‏1 420083
אינני ידולה לשפוט על מידת במידע המדויק שיש לחילוניים על החרדים, אבל לגבי הכיוון ההפוך - מתגובותיהם של ניצה וא''פ באייל אני מקבלת את הרושם שאפילו הם, דתיים לא חרדים החיים בקשר רצוף עם החברה החילונית, אינם יודעים עליה דבר וחצי דבר. אם ניצה מסוגלת לתאר כפי שהיא מתארת את ערכי החברה הליברלית וחינוכה, וא''פ מסוגל לקרוא לכל מיני אנשים חסרי ערך ''אושיות החברה החילונית'', הרי הם באמת לא יודעים יותר מדי. יותר מזה, היו לי זוג חברים דתיים - דתיים הרבה הרבה פחות משני אלה - שהפתיעו אותי לא מעטט פעמים בהשקפתם המוטעית על החילונים, אפילו כולל אותי, שהייתי מאוד קרובה אליהם תקופה ארוכה.
אמינות גבוהה 419988
זה לא ששאלו אנשים שאלות ואחר כך מישהו מלמעלה קבע בשבילם כמה הם מאושרים או מרוצים מחייהם ולמה. הדירוג האישי נעשה ע"י הנשאלים עצמם ונמצאה קורלציה.

אמינות גבוהה 419998
"זה לא ששאלו אנשים שאלות ואחר כך מישהו מלמעלה קבע בשבילם כמה הם מאושרים או מרוצים מחייהם ולמה. הדירוג האישי נעשה ע"י הנשאלים עצמם ונמצאה קורלציה."

קורלציה למה? האם יש סיבה ממשית לכך שהגרמנים מדורגים במקום ה-‏41 ושכניהם הדומים להם באוסטריה במקום ה-‏3? האם תושבי מאלזיה אכן מאושרים יותר במידה כה ניכרת מהצרפתים והיפנים?
אמינות גבוהה 420012
קורלציה בין התשובות שלהם לשאלה (נניח) "בסולם של 1 עד 10, מהי רמת שביעות הרצון שלך מחייך?", לבין התשובות שלהם (נניח) לשאלות

"בסולם של 1 עד 10, מהי רמת שביעות הרצון שלך
מבריאותך?
משירותי הבריאות בארצך?
ממצבך הכלכלי?
מרמת החינוך היסודי/תיכוני/גבוה בארצך?"

"דרג מ-‏1 עד 10 מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על שביעות הרצון שלך מחייך:
בריאותך,
שירותי בריאות בארצך
............."

וכך הלאה.

בתחרויות יופי בינלאומיות, לדוגמה, קשה בד"כ להבין מה ההבדלים בין מיס א' שהגיעה למקום ה-‏58 מתוך 70 המדינות, למיס ב' שהגיעה למקום ה-‏63, למיס ג' שהגיעה למקום ה-‏69. זה קשור בטעם האישי של השופטים, בתשובות שלהם לכל מיני שאלות ביחס למועמדות ובהתרשמות הכללית שלהם. אבל בד"כ קל להבחין בהבדל שבין ה-‏5-10 שהגיעו למקומות הראשונים לבין אלה שהגיעו למקומות האחרונים. אין לי לינקים וקראתי את זה מזמן, אבל ממוצע הגובה של הראשונות הוא גבוה יותר, הן קרובות יותר למושגי היופי המקובלים וקל להן יותר להשיג ניקוד גבוה בסעיפי "אישיות", "אינטליגנציה" ו"קסם אישי" למיניהם, היות ויש ביניהן יותר דוברות אנגלית ויותר סטודנטיות או בוגרות תיכון או בעלות השכלה על-תיכונית.

הפרש ניכר ונראה לעין בדירוג בסעיפים משמעותיים בין הראשונים לבין כל השאר - סביר להניח משהו כזה גם לגבי הדו"ח המוזכר.

לגבי מלזיה וגרמניה אפשר להניח (ולהלן כמה הנחות אישיות שלי) באופן כללי שאזרחי גרמניה יש להם ציפיות גבוהות מאוד מהמדינה שלהם ולכן הם נתנו ניקוד לא גבוה, יחסית, בכמה סעיפים מרכזיים שבסקר. הם גם לא מרוצים מהנוכחות ומהמספר של המהגרים בגרמניה, מה שהפחית את נתוני רמת ה"אושר" שלהם עוד יותר.

המאלזים, כמו עוד עמים אסייתיים, גאים בכך שהם שייכים לקומונוולת', ובנוסף על כך ייתכן שיש להם נטייה טבעית להשוות את תנאי חייהם עם אינדונזיה הדיקטטורית השכנה ועם תנאי החיים של האינדונזים, השוואה שאולי מעלה את רמת שביעות הרצון שלהם.

כללית אני מסכים שאי אפשר לעשות סקר אובייקטיבי על אושר, והסקר אכן לא נחשב מדעי, אך מקובל שיש בו אינדיקטורים טובים. מבלי שנכנסים לתוך הסקר ובודקים אחת לאחת את השאלות והתשובות, קשה לדעת כל מיני הבדלי דירוג - אבל לי אישית ברור מאוד למה מדינות במערב אירופה ובעיקר בסקנדינביה, הגיעו ל-‏20 המקומות הראשונים. זה ברור לי לא בגלל שזה מופיע בסקר, לא הייתי צריך לחכות לסקר - ביקרתי שם, וכמו רבים אחרים, יכולתי לראות שאלה מדינות שטוב לחיות בהן ושהאזרחים שלהן מרוצים באופן כללי (זה באמת לא משהו אישי נגדך כתש"ח נלהב, אני לא יודע אם הדנים כבר שמעו עליך :)).

אולי אני צריך להבהיר שבתגובה 419682, הכוונה שלי לא היתה להצהיר על התלהבות אדירה מדו"ח וייט (גם אם זה נראה ככה), אלא יצאתי כנגד אורח המחשבה הבא לידי ביטוי בתגובה 419462. אורח מחשבה זה, ששמעתי אותו בכל מיני וריאציות כבר פעמים רבות לאורך שנים, הוא אופייני לאנשים דתיים, בין אם יהודים דתיים/חרדים או נוצרים מזרמים שונים (אני מניח שגם לדתיים מדתות אחרות). אורח מחשבה זה אומר: "אני מאושר משום שהערכים שלי הם הנכונים ואני עסוק בדברים עמוקים וחשובים, ואילו האחר הוא בהכרח מיואש, משום שערכיו שגויים, וחייו, בניגוד לחיי שלי, הם שטחיים וריקים".

מה לעשות והמחשבה הזאת, שבמקרה זה יוצגה ע"י ניצה - פשוט אינה נכונה, מכל מה שראיתי בחיי עד היום - והאזכור של דו"ח וייט רק בא להמחיש את הנקודה.

מתוך התחייבויות קודמות וגם מתוך תבוסתנות ואי-חשק להתמודד עם שאלות קשות :) אני נפרד כאן לפחות לשבועיים-שלושה, ובכך אכפר גם על אורך התגובה.
אמינות גבוהה 420037
לגבי "אני מאושר משום שהערכים שלי הם הנכונים...", זה באמת נכון אצל כל מיני דתות וקבוצות דתיות. פגשתי בחורה מה"יהודים המשיחיים", שזה משהו כמו סניף ישראלי של ג'וז פור ג'יזס, והיא אמרה לי שהיא לא יודעת מה היא היתה עושה לולא המשיחיות, שהיא היתה אומללה ושהיא לא מבינה איך כל האנשים האחרים חיים בלי להיות משיחיים. אמרתי לה, "יש בארץ רק כמה אלפי משיחיים (לפי מה שהיא עצמה אמרה) וכמה מליוני לא משיחיים - ואת בטוחה שהם כולם מסכנים?" והיא ענתה לי שהם כולם לא יכולים להיות *באמת* מאושרים.

היא סיפרה לי על חייה. הדברים העיקריים הם שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין (בזה הם לא שונים מהחרדים), ושמשתתפים באסיפות וכנסים של משיחיים ומתפללים כל יום. כללית אין הוראות מיוחדות לגבי צריכת תרבות או אוכל או לבוש, ואין משהו מיוחד לגבי עיסוק מקצועי, צדקה וכיו"ב. כך שקשה לראות מה ההבדל הגדול בין משיחי לבין כל אדם אחר, אבל מבחינתה יש הבדל ענק.
אמינות גבוהה 420119
אם אתה מודה ומונה מה היא *עושה*, פיזית, אולי ההבדלים לא כ"כ גדולים. אבל לי נראה שאותה בחורה התכוונה להלך רוח או תובנה ששרו עליה מאז שהפכה למשיחית ושמסייעים לה להיות מאושרת.
אמינות גבוהה 420126
כן, את בערך מגדירה את מה שהתכוונתי כשאמרתי שמבחינתה ההבדל הוא ענק. זהו הלך רוח שמשרה הרגשת אושר, והוא קשור בעניין ה''ערכים הנכונים'', ולכן הוא לא חייב להתבטא בשינוי גדול בחיי המעשה היומיומיים אלא הוא קיים כל הזמן ''בפנים''.
אמינות גבוהה 420131
מודה = מודד.
אמינות גבוהה 420064
מה שאתה מתאר אינו סולם של אושר אלא דירוג של שביעות רצון ביחס לציפיות המוגדרות, בין השאר, על פי תפישת העצמי, תפישת השכנים וגורמים יחסיים אחרים. אני מבין את הנקודה שלך – בהקשר של טיעוני הגברת כהנא.

אגב, כתומך חירות הייתי אמור להיות מאוד מרוצה: המתאם בין אושר לשוק חופשי גבוה למדי, על פי מפת האושר שהוכנה באמצעות הנתונים: http://news.bbc.co.uk/1/shared/bsp/hi/pdfs/28_07_06_...
אמינות גבוהה 420013
זה הרי כתוב במפורש: קורלציה ל-‏3 פרידיקטים של רמת הבריאות, העושר, והחינוך.

בכלל, אני לא מבין מה זה, שבוע האנטי-אמפריציזם? האם באמת העלאת ספקות מהסוג של "היי, הגרמנים והאוסטרים דומים" יכולים להוות בסיס לדיון?
אמינות גבוהה 420042
הקורלציה הזאת מעניינת ביותר. בעיקר כשהודו היא אחת המדינות המאושרות בעולם.
אמינות גבוהה 420043
מקום 125 זה אחת המאושרות בעולם? (זאת היתה ציניות שלא הבנתי?)
אמינות גבוהה 420045
לא ציניות, טמטום. משום מה הנחתי - בלי משים - שהמדינות הבאות אחרי 20 הראשונות הן פשוט הבאות בתור...
אמינות גבוהה 420065
"בכלל, אני לא מבין מה זה, שבוע האנטי-אמפריציזם? האם באמת העלאת ספקות מהסוג של "היי, הגרמנים והאוסטרים דומים" יכולים להוות בסיס לדיון?"

בהיעדר נתונים מפורטים יותר, זה הבסיס שיש לדיון. באופן כללי, המדידה היא קשקושית בכל מקרה, בגלל הדגימה הזעירה ובעיות דומות.
אמינות גבוהה 420067
נדמה לי שמקובל שעם הפילוח הנכון, "זעירות" הדגימה לא פוגמת. 500 איש הם מדגם רגיל.
אמינות גבוהה 420192
תגובה מרוכזת:

א. המדגם הוא של 80 אלף משיבים לשאלונים, דגימה בעייתית לעצמה וביחס של 1:75000 לאוכלוסיה בכללה. זה בערך חמישית ממדגם מייצג מינימלי. העובדה שכל עשרים המדינות הראשונות בדירוג מייצגות מדינות קטנות יחסית, חלקן זעירות, מצביעה על כך שהדגימה בעייתית גם בעייתית.

ב. גרמניה ואוסטריה: אני לא יודע על מה דבריך, כמו גם אורגיית הדעות הקדומות וירקות דומים של איילים אלמוניים אחרים, נסמכים. אני נוטל על עצמי אחריות חלקית להתעוררות האורגיאסטית באמירה שיש דמיון רב בין אוסטרים לגרמנים. מנסיוני האישי אכן יש. אבל נדמה לי שאפשר לעצור כאן.
אמינות גבוהה 420193
מדגם של 80.000 איש הוא מדגם בעייתי?
אמינות גבוהה 420271
"מדגם של 80.000 איש הוא מדגם בעייתי?"

מתוך שישה מיליארד...
אמינות גבוהה 420273
כן. מידגם של 1000 איש שבנוי היטב הוא מידגם טוב. אפשר לעשות כאן מידגם של 1000 איש בכל אחת מ-‏80 מדינות.
אמינות גבוהה 420313
"כן. מידגם של 1000 איש שבנוי היטב הוא מידגם טוב. אפשר לעשות כאן מידגם של 1000 איש בכל אחת מ-‏80 מדינות."

א. מדובר ב-‏176 מדינות.
ב. לא היה מדגם.
אמינות גבוהה 420319
אם לא היה מידגם אז מדוע לא מיקדת את טענתך בזה שלא היה מדגם? במקום זה באת בטענה שמדגם של 80.000 אינו מספיק.
אמינות גבוהה 420387
"אם לא היה מידגם אז מדוע לא מיקדת את טענתך בזה שלא היה מדגם? במקום זה באת בטענה שמדגם של 80.000 אינו מספיק."

כי אני חמור ולא קראתי בעיון את מה שהיה כתוב.
אמינות גבוהה 420195
רק להבהרה: אני מתגובה 420067, ולא מן התגובה/תגובות בעניין האוסטרים והגרמנים - נושא שאין לי עמדה מגובשת לגביו.

הגבתי בפתיל זה פעמים נוספות, אך לא זכורות לי תגובות אורגיאסטיות, דווקא, פרי מקלדתי.

לגבי אופי הדגימה ו-‏20 הראשונות, הידע שלי בסטטיסטיקה אינו מספיק ע"מ להתווכח עם טענתך, אך מעבר לויכוח הסטטיסטי, נראה לי שטוב לקחת בחשבון שאותן מדינות (לפחות חלקן) הן אכן מדינות שרמת החיים בהן משביעה רצון ותנאי החיים בהם טובים.

אם יורשה לי להביע חשד כלשהו: למרות שדחית את הטענה/רמז (לא אחפש עכשיו את התגובה, אך אחפש עפ"י דרישתך) - אולי בכל זאת אתה קצת "כועס" על הדו"ח, היות ובמקומות הראשונים יש ייצוג נכבד למדינות בעלות אוריינטציה סוציאלית/מושפעת גישות סוציאליסטיות, דבר הנוגד את השקפת עולמך כפי שבוטאה כאן, לעיתים בלהט רב --

ו*עכשיו* אתה רשאי להאשימני באורגיאסטיות-מה, כדי שנוכל לריב, מי משנינו יותר...
אמינות גבוהה 420282
"אם יורשה לי להביע חשד כלשהו: למרות שדחית את הטענה/רמז (לא אחפש עכשיו את התגובה, אך אחפש עפ"י דרישתך) - אולי בכל זאת אתה קצת "כועס" על הדו"ח, היות ובמקומות הראשונים יש ייצוג נכבד למדינות בעלות אוריינטציה סוציאלית/מושפעת גישות סוציאליסטיות, דבר הנוגד את השקפת עולמך כפי שבוטאה כאן, לעיתים בלהט רב"

חס וכרפס. כפי שכתוב בתמצית הדו"ח הוא דווקא מפריך את האמונה "שקפיטליזם מוביל לחוסר אושר אצל אנשים" ומראה, לעומת זאת שהסברה ש"מדינות עם תחושה חזקה של זהות קולקטיבית, שחוקרים אחרים קישרו עם רווחה" הופרכה ורוב המדינות האלו דורגו במקומות נמוכים.

הבעיה היא פשוט עם עצם הנסיון להגיע למסקנות כה גורפות בתחום המוגדר באופן כה אמורפי על בסיס שעטנז של מקורות (מוזכרים כאן "מדד החופש", ארגון הבריאות העולמי, הסי.אי.אי, אונסקו, מסד הנתונים פינדהופן (שהוא היחידי שעוסק בתחום לאורך זמן) וכן הלאה) שקשה לעמוד על טיבם וקשה מאוד לראות איך מיצעו את הנתונים השונים לבסיס קביל אחד.

לעצם העניין, גם הסברה שלך לא נכונה. ראשית, חלק לא מבוטל מהמדינות בעשרים הראשונות הן מדינות שעברו רפורמות מקיפות דווקא בכיוון ה"קפיטליסטי" או שהיו שם מלכתחילה. וזה כולל גם את כל המדינות הסקנדינביות, לבד מנורווגיה (מקום 19).
אמינות גבוהה 420201
לאיזה אוכלוסיה בכללה?
אמינות גבוהה 420202
אין שום קשר בין גודל האוכלוסיה לגודל המדגם הדרוש. את גודל המדגם צריך לקבוע לפי המטרות (למשל, הכרעה בשאלה באיזו מדינה מאושרים יותר, אם סטיית התקן של האושר היא 2 והמרחק בין שתי התוחלות הוא בערך 0.1; במקרה כזה מספיק מדגם של 400 מכל מדינה), ולא לפי גודל האוכלוסיה.
אמינות גבוהה 420214
איך יודעים מראש את סטיית התקן והתוחלת?
אמינות גבוהה 420228
מחקר מקדים, שבו דוגמים (אולי) כמה מאות. זה יספיק להערכה טובה של סטיית התקן. אם ההפרש בין הממוצעים קטן מאד, קשה לדעת מראש אם הוא אמור להיות מובהק או לא; במקום זה, אפשר להחליט שהבדל של 0.03 נקודות בסולם 1-10, אפילו אם הוא מובהק, אינו מעניין אותנו, ולהגביל את גודל המדגם כך שתוצאה כזו באמת לא תראה מובהקת.
אמינות גבוהה 420203
"העובדה שכל עשרים המדינות הראשונות בדירוג מייצגות מדינות קטנות יחסית, חלקן זעירות, מצביעה על כך שהדגימה בעייתית גם בעייתית."

אולי (עוזי ו. אומר שלא, ואני נוטה לסמוך עליו בעניינים כאלה), אבל בל נשכח שבמקום ה-‏23 - לא כל כך רחוק מ-‏20 הפינאליסטיות - נמצאת ארה"ב, מדינה בת 300,000,000 תושבים - מה שאולי אומר שמישהו שם, בצוות של אונ. לייסיסטר - דווקא יודע את המקצוע.
לסטר 420307
(אל תרגיש רע, זה באמת אחד הפריקים הגדולים ביותר של השפה האנגלית באיות/הגייה.)
אמינות גבוהה 420209
בעניין גרמניה ואוסטרייה - הדברים היחידים שתרמתי אני לפתיל הזה - אני מסתמכת, למשל, על https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/fields/... (שם תוכל לעבור גם על המדינות האחרות וגם על נתונים אחרים בכלכלותיהן). מעבר לזה, אם אינני טועה, הבעיות החברתיות-גלגליות באוסטרייה וצרפת די ידועות לכל קורא עיתונים ממוצע.
אמינות גבוהה 420073
יומרני מאוד להניח שאתה מבין יותר טוב מהחוקר ב''דגימה זעירה ובעיות דומות'' - רק מפני שלא קראת את המאמר. ראה את הערת האלמוני השני.
ומה שמהווה קישקוש זה להניח שהמדד אמור להראות דומה בין אוסטריה לבין גרמניה.
אמינות גבוהה 420031
גרמניה לא במקום ה-‏41 אלא ה-‏35. אני לא יודעת מה בקשר לצרפת, אולי זה בגלל מהומות המהגרים. אבל לעומת זאת אני יכולה להבין בהחלט למה היפנים במקום ה- 90, עם החיים היפניים הלחוצים, עם הרעש בערים הגדולות ועם המעמד הלא הוגן של הנשים היפניות, אפילו כשהן משכילות ומלומדות - וזה בטח בא לידי ביטוי בסקר.
אמינות גבוהה 420068
לגבי הגרמנים והאוסטרים - נראה שיש גם יש סיבה ממשית. אוסטריה מדינה שלווה בהרבה מגרמניה, בייחוד מאז איחוד הגרמניות ולאור ריבוי המהגרים התורכים שם, והאבטלה הגבוהה כמעט פי שלושה. וסביר שהצרפתים, שגם אצלם אבטלה גבוהה למדי, ובעיות בין-דתיות ובין-תרבותיות לא מעטות גם הם חשים חוסר בטחון מסוים.
חבל על הדקות‏1 420106
מה שאנשים רוצים זה לא תמיד מה שעושה אותם הכי מאושרים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים